סינית למרחקים ארוכים

בשבוע האחרון נערכה בבייג'ינג אליפות העולם באתלטיקה. אני לא צופה מושבע של אתלטיקה אבל אירועים בסדר גודל כזה אני משתדל לא לפספס, ואם הם נערכים בסין אז בכלל זו סיבה למסיבה מבחינתי. הנה שתי האגורות שלי על מה שהלך שם ועל התחושות והמחשבות שזה עורר בי, בענייני שפה ובכלל.

געגועים זיכרונות

מה שהאירוע הזה עשה קודם כל, זה לקחת אותי אחורה שבע שנים לבייג'ינג של 2008 והאולימפיאדה. בימי האולימפיאדה (וגם כמה שבועות לפניה), העיר פשוט לא הייתה אותה העיר שלמדתי להכיר בשנתיים שקדמו לכך. חוקים ותקנות שהעבירו ואכפו במיוחד בשביל האולימפיאדה גרמו לכך שהעיר הייתה נקייה, עתירת שמיים כחולים ונטולת קבצנים ופקקי תנועה. בנוסף קווי רכבת תחתית טריים צצו כמו פטריות אחרי הגשם, הכפר האולימפי רק נפתח וכל המתקנים היו חדשים ונוצצים.

האיצטדיון האולימפי בבייג'ינג

החיסרון היה שממשלה הקשיחה את התנאים לקבלת ויזה וכך מצאתי את עצמי נאלץ לפנות את עצמי מהדירה ומהמדינה בתוך שבוע, אבל זה רק הכריח אותי להיות יצירתי יותר בחיפוש אחר פתרון. אז עזבתי, נרשמתי לאוניברסיטה וחזרתי על ויזת סטודנט לפני שהאולימפיאדה התחילה. אמנם בלי דירה אבל עם עבודה זמנית שווה שסידרה לי לינה ואפילו כרטיסים לתחרויות ואירועים. בקיצור, האולימפיאדה נתנה לי דחיפה גדולה קדימה בלימודי הסינית וזה מוביל אותי לנושא הבא.

השראה ומוטיבציה

יש משהו בצפייה באתלטים הטובים בעולם בפעולה שפשוט מהווה זריקת מוטיבציה אדירה בשבילי, ואני בטוח שאני לא היחיד שמרגיש ככה. לראות אנשים שהקדישו את עצמם למטרה מסוימת מנסים להתעלות על עצמם, לראות השקעה של שנים מתנקזת לתוך שברירי שניות, לראות את השמחה הטהורה על הפודיום, בעיניי זה פשוט יפיפה. בלי לגרוע מהמדהימות והעוצמה של כל אחד והמשתתפים, תמיד יש אחד או שניים שהם וההישגים שלהם נשארים איתי שנים אחר כך. ב-2008 אלו היו האצן אוסיין בולט (שאז היה מוכר בשם קצת יותר ארוך והוא "שמעתי שיש אחד מג'מייקה שרץ ממש מהר") והקופצת במוט ילנה איסינבייבה. השנה אלו היו האתלט הגדול מכולם אשטון איטון (ששיפר שיאו העולמי בקרב עשר) והאצנית ההולנדית דפנה סחיפרס שלקחה כסף במאה מטרים וזהב במאתיים (במקור משתתפת קרב שבע שעשתה הסבה בקריירה והחליטה להתמקד בריצות קצרות). ככה ראו את זה בהולנד:

אני לא אתלט מחונן אבל כן משתדל להתאמן באופן קבוע. עם זאת, כשאני אומר השראה ומוטיבציה אני לא מתכוון רק לספורט, אלא גם בלימודים ובקריירה. לעניות דעתי מי שמחליט שהוא באמת רוצה לדעת סינית, צריך לגשת ללימודים ברצינות של אתלט שרוצה להגיע לאולימפיאדה כי זה דבר שדורש המון התמדה ותרגול. סינית היא "הקרב עשר" של עולם השפות. ללמוד לכתוב כמו שצריך בסינית זה עניין של המון טכניקה ודיוק, הגייה נכונה של כל הצלילים והטונים דורשת את הפעלת את כל שרירי הפה, השפתיים והלשון, צריך לדעת מתי לחשוק שיניים ומתי להרפות, ובתחילת הדרך המאמץ שכרוך בהאזנה והבנה של פסקה שלמה בסינית בהחלט משול לריצת 1500 מטרים. כמו כן לא יזיק שיעמדו לרשותכם מאמנים טובים ומתקנים מהשורה הראשונה ויעזרו לכם לפתח את היכולות באופן הנכון.

הדרך לבייג'ינג עוברת בבייג'ינג

אם נסתכל על טבלת המדליות הסופית של האליפות, לא נוכל להתעלם משתי עובדות. הראשונה, קניה היא המוליכה של הטבלה עם שבע מדליות זהב וביניהן אחת בהטלת כידון ואחת ב-400 מטרים משוכות – שני מקצועות טכניים מאוד שאינם מקצועות "אפריקאים קלאסיים". השנייה, סין (שמצטיינת בהתעמלות ושחייה אך מעולם לא הייתה מעצמת אתלטיקה) זכתה בתשע מדליות, מתוכן שבע כסף, שאחת מהן היא ב-100X4 שליחים לגברים. אז נכון שארה"ב פסלה אבל עדיין מדובר בהישג אדיר שדורש ארבעה אצנים ברמה מאוד גבוהה.

אני חושב שאפשר למתוח קו ישר (טכנית מדובר בנקודה) בין ההישגים של סין באליפות השנה לבין הדחיפה שהאולימפיאדה ב-2008 נתנה לאתלטיקה במדינה. כמו כן אפשר למתוח קו ארוך וקמור בין ההישגים של קניה (ומדינות אפריקאיות נוספות) ובין ההשקעות האדירות של סין באפריקה שכוללות גם מתקני ספורט רבים. זה משהו שגם אובאמה יוכל לספר לכם עליו.

נשבע לכם ששמעתי את זה

"לא רואים הרבה אנשים עם פלאפונים בסין"

שדרן הערוץ הראשון אורי לוי יושב באולפן בישראל ורואה מעריצים מבקשים מבולט חתימה עם עט ונייר. אורי, טעויות בהגיית השמות של האתלטים הסינים אפשר להבין, אבל בוא לא נצא בהצהרות מופרכות.

איך אומרים בסינית

אז אם כבר דיברנו על הגייה בואו נראה רגע איך אומרים אתלטיקה בסינית. רשימת המילים המלאה פורסמה בדף הפייסבוק של מנדרינה בשבוע שעבר אז נתעכב רק על המונח המרכזי וכמה מילים מעניינות.

אתלטיקה בסינית

אתלטיקה בסינית זה 田径 (הגייה – tián jìng). מדובר צירוף של שתי סימניות – הראשונה פירושה שדה (נתקלנו בה בעבר) והשנייה פירושה מסלול. בכך הצירוף מאוד דומה למונח האנגלי Track and Field. כדאי לשים לב שלא משתמשים ב-径 כדי לומר מסלול ריצה (跑道, הגייה – pǎo dào) שכן משמעותה הבסיסית היא מרחק. למעשה היא יותר שימושית בתחום אחר אשר גם הגיע אלינו מיוון העתיקה – גיאומטריה. למשל רדיוס בסינית זה 半径 (חצי מרחק – bàn jìng) וקוטר זה 直径 (מרחק ישר – zhí jìng).

ישנם כמה מקצועות באתלטיקה שמדגימים את הפשטות שבשפה. למשל מספיק שאתם יודעים להגיד 'לקפוץ' (跳) ו-'גבוה' (高) ואתם יכולים לומר קפיצה לגובה (跳高, הגייה – tiào gāo). לא צריך לשחק עם המילים כמו בעברית. הצירוף קפיצה למרחק עובד בדיוק באותו עיקרון (跳远, הגייה – tiào yuǎn). אגב, 高 זה שם משפחה די נפוץ בסין. אחד מהקופצים לרוחק הסינים התהדר בשם זה.

עוד קטע משעשע – דיסקוס בסינית זה 铁饼 (הגייה – tiě bǐng) שמילולית זה פיתת ברזל. לפני שאתם קופצים אל תשכחו שבעברית פריסבי זה 'צלחת מעופפת'.

אוף! עכשיו יש לי חשק ל-jianbing

2 מחשבות על “סינית למרחקים ארוכים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s