שבוע ראשון באוניברסיטה – באתי ראיתי חכיתי

תיכף אני סוגר שבוע ראשון מאז שובי לבייג'ינג. הרבה דברים הספיקו לקרות בשבעה ימים. התקציר: הגעתי, התפעמתי, עמדתי קצת בתור, נקלטתי, פרקתי מזוודות, עמדתי הרבה בתור, נרשמתי, עמדתי יום בתור, כרטסתי, הלבנתי לילה בתור, נבחרתי, ארזתי, עברתי, פרקתי שוב, עמדתי בעוד תורים, סיימתי. בין לבין כמה הספקתי לפגוש כמה חברים שגרים בעיר.

dumplings

ההגעה

הטיסה של חאינאן עברה די חלק וגם ציפתה לי הפתעה נעימה בדמות כמה פרצופים מוכרים על המטוס. המעגל הישראלי-סיני עדיין קטן יחסית. נחתנו ממש מוקדם בבוקר כשהשמש רק עלתה, תנאים אידאליים לצילום אבל גרועים להעלים יעפת. הדבר הראשון ששמתי לב אליו זה שנפלתי על יום מוצלח במיוחד מבחינת מזג האוויר והזיהום – שמיים כחולים מכחול וראות מיטבית.

שמיים כחולים בבייג'ינג

בייג'ינג זו עיר הבית שלי בסין ואת מערכת התחבורה הציבורית אני מכיר כמו את כף ידי (למעט הקווים שהתווספו בהעדרי כמובן). עליתי על קו הרכבת המהיר מהשדה לעיר, משם עוד נסיעה של כמה תחנות ברכבת תחתית, אח"כ באוטובוס שלוש תחנות, לסיום קצת הליכה כי ירדתי בשער הלא נכון והופ מצאתי את עצמי בקבלה של המעונות שצויינו במסמכים שקיבלתי מהאוניברסיטה.

סאגת החדר

במעונות אחד מהחששות שלי התממש ואף חרג מעבר לתרחיש הכי גרוע שיכולתי לדמיין. מכיוון שאני על מלגה ומקבל מעונות מהאוניברסיטה די צפיתי שהתנאים לא יהיו אופטימליים, מה גם שהמכתב ציין בפירוש שהאוניברסיטה לא תספק חדר ליחיד. כשהגעתי גיליתי שלא רק שאני צריך לחלוק חדר עם עוד מישהו, אלא שאני גם צריך לחלוק מקלחות ושירותים עם כל הקומה ושאת המטבח חולקים עם הקומה מעל שם הוא גם נמצא. ציינתי בפני הפקידים והפקידות בקבלה שאני מוכן לשלם ולכסות את ההפרש כדי לעבור לחדר טוב יותר אבל נעניתי שכל החדרים האחרים כבר הוזמנו מראש, ובנוסף מכיוון שיש מבנה אחד בשיפוץ אז העומס כבד והתפוסה גבוהה מהרגיל.

אוקיי, בקרת נזקים. אולי אצליח לשכנע אותם לא להקצות לי שותף במידה ומישהו לא יגיע או שיהיה מספר אי זוגי של אנשים. ניסיתי לשחק על שני קלפים. הראשון היה קלף הגיל והעובדה שאני גדול יותר בלפחות 10 שנים ממרבית התלמידים האחרים ורק רוצה ללמוד בשקט בלי מסיבות והוללויות. השני היה קלף הבטיחות והעובדה שאני ישראלי ורצוי שלא יהיה לי שותף ממדינה ערבית או מוסלמית כי זה עלול להוביל לתקריות לא נעימות (לא ראיתם מה קרה בריו בג'ודו…). למרות ששקט והרמוניה הם ערכים מקודשים בסין תחנוניי לא עזרו לי. בפנים חתומות נמסר לי שאם אני רוצה לשדרג חדר אז אני צריך כמו כולם להכניס את עצמי לרשימת ההמתנה כאשר ההרשמה נפתחת בעוד שלושה ימים בשמונה בבוקר.

לזכותם יאמר שהם אכן מצאו לי שותף נוח ושקט בדמות בחור צעיר בשם Azre ממדינה פצפונת בשם ברוניי. אמנם זו מדינה מוסלמית שאין לה קשרים רשמיים עם ישראל, אבל הסתדרנו יופי ואת מרבית הסידורים  של ההרשמה עשינו ביחד. הנה החדר שלנו.

old_room

החלטתי שביום שבו צריך להירשם להמתנה לשדרוג החדר אני אשכים קום כדי להגיע לפני כולם, אבל מסתבר שהיו כמה שגם חשבו על הפטנט הזה ואף לקחו אותו הרבה יותר רחוק ממני. ערב לפני כשחזרתי ממפגש עם חברים ראיתי שכבר יש למעלה מ-20 איש ממתינים בתור. חבר'ה לקחו את זה ממש ברצינות והביאו שמיכות, שתייה, אוכל, משחקי חברה ועוד. הלובי נראה כמו חנות של אפל שבוע לפני השקה של מוצר חדש.

night_queue

אז בלי לחשוב יותר מידי תפסתי מקום בתור אחרי בחור חביב מפקיסטן (מצד שמאל בתמונה למעלה) שאף הסכים לשמור לי על המקום לכמה דקות בזמן שאעלה לחדר להתארגן. עליתי, צחצחתי שיניים, החלפתי לבגדים נוחים יותר עם שרוול ארוך וחזרתי ללובי. להירדם שם לא הצלחתי ויצא שהעברתי לילה לבן עם עוד כ-25 איש. במהלך הלילה אף אחד כמעט לא הצטרף לתור אבל בשמונה בבוקר התור כבר גדל לכמעט 40 איש.

מכיוון שהייתי במקום העשרים ומשהו הייתי כבר מיואש ודי סקפטי לגבי האפשרות שאזכה בשדרוג, אבל אז משום מקום הופיעה פקידת הקבלה הבכירה, קראה לי ולעוד שני חבר'ה לצאת מהתור ולגשת אליה. היא וידאה איתנו שכולנו על מלגה מטעם ממשלת סין שמוכנים לשלם עבור השדרוג וכולנו הנהנו בפה פעור. היא אמרה לנו שמסיבות כאלו ואחרות אנחנו נקבל עדיפות לחדרים פנויים ושאין צורך שנעמוד בתור אלא מספיק שניגש לקבלה אחרי שהשאר יסיימו להירשם. הלכנו משם לא מאמינים אך מרוצים.

בשעה תשע היה טקס פתיחה משעמם עבור כל הסטודנטים הזרים ולהעביר אותו אחרי יותר מ-24 שעות ללא שינה היה מאתגר במיוחד. עיקר הטקס היה מצגת שהועברה על ידי נציג המשטרה בה הוסבר לנו מה מותר ובעיקר מה אסור לנו לעשות כתלמידים זרים.

opening_ceremony

בסביבות 12:30 אחרי שהטקס סופסוף הסתיים הגעתי לקבלה ואכן יכולתי לעבור חדר. קיבלתי חדר ליחיד בקומה האחרונה של הבניין, חדר לא מרווח במיוחד אבל יש בו את כל מה שאני צריך. הנה הוא כאן.

החדר החדש

התורים

אין ספק שהשבוע הזה היה בסימן של עמידה בתור. יומיים לפני הלילה הלבן עמדתי למעלה משבע שעות בתור בבנק כי שלחו את כולנו ביחד לבצע הפעלה של הכרטיס שלנו. בלי ההפעלה הזו לא יכולנו לסיים עם ההרשמה לאוניברסיטה ולכן למעשה היא נמשכה יומיים תמימים. אז בין התורים בשדה התעופה, בעמדות ההרשמה, בבנק, במשרדים השונים באוניברסיטה, בקניות ובהמתנה לתחבורה ציבורית ול-VPN שיתחבר, אני משער שמלבד שינה, ביליתי את רוב השבוע הזה בהמתנה.

אולם ההרשמה לאוניברסיטה

האוויר

נקודת האור של השבוע הזה היתה ללא ספק איכות האוויר. אין מה להגיד, בייג'ינג פשוט שיחקה אותה עם רוח עירנית שלא נתנה למפלס הזיהום לעלות יותר מידי ושמרה עליו בטווח הדו ספרתי. בדיעבד אני יכול להגיד שזה היה שבוע אחד של חסד ועכשיו אנחנו שוב בטווח התלת הספרתי.

גרף זיהום האוויר בביגי'ינג

עם זאת, אין ספק שאם בנוסף לכל הבלגן והריצות של הימים הראשונים היה מתווסף גם זיהום כבד זה היה הופך פשוט לבלתי נסבל ומדכא ברמות.

אוצר מילים

לאלו מכם שגם לומדים סינית הנה שלוש מילים שהשתמשתי בהם ממש הרבה השבוע.

开通 – kāi tōng – לפתוח. למשל כשרק קיבלתי את כרטיס הסטודנט שלי הוא היה חסום וזו הפעולה שהייתי צריך לבצע כדי שאוכל להשתמש בו.

激活 – jī huó – להפעיל או לבצע אקטיבציה. כרטיס הבנק שקיבלנו היה לא פעיל עד שעמדנו שבע שעות בתור וביצענו את הפעולה הזו.

绑定 – bǎng ding – לקשר. לאחר שהפעלתי את חשבון הבנק שלי הייתי צריך לקשר בינו ובין כרטיס הסטודנט שלי כדי שאוכל לטעון אליו כסף ישירות.

בקיצור אין ספק שהיה שבוע לא קל, אבל אם להאמין לדברי המורה שהעבירה לנו שיחת פתיחה השבוע, מכאן זה רק הולך ונהיה יותר קשה. קיבלנו הסבר על כמות השיעורים שצפויה להיות לנו הסמסטר וזה הולך להיות עמוס ברמות. נקווה שזה ישאיר לי זמן להמשיך לכתוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s