הסינים באים! אז בואו נדקור אותם עם צ'ופסטיק בעין…

יזם צעיר ונלהב בשם מלכיאל מלייב רוצה להכפיל את כמות התיירים הסינים שמגיעים לארץ ישראל. לצורך כך הוא אפילו יזם קמפיין מימון המונים בהדסטארט שיסייע לו להוציא לאור מדריך טיולים על ישראל בסינית. על פניו רעיון נהדר ואין סיבה שלא לפרגן לו ולתמוך בו. אבל רגע לפני שאתם שולפים את הארנק תנו לי לספר לכם על כמה טעויות בסיסיות ובעיות מרכזיות בקמפיין שלו. כדי שתוכלו להבין יותר טוב במה בדיוק מדובר, אני ממליץ לכם להיכנס לעמוד הקמפיין בהדסטארט ולצפות בסרטון הבא.

דבר נוסף שחשוב לי לציין לפני שנתחיל – כל הדברים שאני הולך לכתוב כאן, כבר נאמרו למלכיאל על ידיי ועל ידי אנשים אחרים בדיון שהתפתח בקבוצה 'מדברים סינית' בפייסבוק, כתגובה לפוסט בו הוא ביקש מאיתנו להצטרף כתומכים לקמפיין. במקרה הטוב הם זכו לתשובות לא מספקות או להתעלמות מוחלטת. אם יש לכם זמן ואתם מתעניינים מומלץ לקרוא את שירשור התגובות הפוסט, שאמנם גולש לפסים אישיים פה ושם (כולל איומים בתביעות) אבל גם נוגע בשאלה הנצחית והיא מהו מומחה לסין, והאם בכלל יש דבר כזה.

אז אחרי ההקדמה הארוכה הזו אפשר סופסוף להתחיל.

בעיה מס' 1 – הנחת יסוד שגויה

ההנחה המרכזית של מלכיאל כפי שהיא מוצגת בקמפיין, היא שהסינים לא מגיעים לכאן בגלל מחסום השפה, כלומר אין להם מקורות מידע בשפתם על ישראל, ולכן הם זקוקים לספר. העניין הוא שזה פשוט לא נכון. ישנם מדריכי טיול על ישראל הכתובים בסינית – חיפוש זריז שהדגים אחד מחברי הקבוצה הראה כי יש מדריכי טיול הן מקוריים שנכתבו על ידי סינים כמו זה או זה, והן מתורגמים כגון המהדורה הסינית של לונלי-פלאנט המוקדשת לישראל (הקישורים עלולים לא להיפתח מחוץ לסין).

201706230535457811

בנוסף, הצריכה האלקטרונית בסין הרבה יותר נפוצה ומתחזקת כל הזמן, ועל כן רוב הסינים יעדיפו לקנות ספר דיגיטלי שגם יחסוך להם מקום במזוודה. מי שלא ירצה לקנות ספר יוכל להכין שיעורי בית בעצמו ולגלוש בעשרות אתרים הכתובים בשפה הסינית, חלקם קהילתיים כמו Trip Advisor וחלקם עצמאיים וקטנים יותר, אך לא פחות מושקעים.

בעיה מס' 2 – חוסר היכרות עם מאפייני התייר הסיני

מדריך טיולים בצורת ספר מיועד עבור פלח מאוד מסויים של תיירים – אלו שמטיילים עצמאית. התייר הסיני הממוצע לעומת זאת מעדיף לטייל בקבוצות מאורגנות עם מדריך אנושי. הדבר נכון הן לגבי תיירות חוץ כשהוא מסתובב בעולם, והן לגבי תיירות פנים כאשר הוא מטייל בסין ומחסום השפה לא קיים כלל. מי שהיה בסין בוודאי נתקל לא פעם ולא פעמיים בעשרות סינים עם כובעים זהים הולכים אחרי המדריך שלהם, שנושא דגל ומדבר אליהם באמצעות רמקול שורק ומחריש אוזניים.

chinese_tour_group.jpeg

שתי הבעיות האלה יוצרות מלכוד די רציני – הספר רלוונטי רק לפלח מאוד קטן של תיירים סינים, והפלח הזה בהחלט מסוגל ואף יעדיף להסתדר בלעדיו. משום שסינים שמטיילים עצמאית הן לרוב צעירים ומשכילים, בעלי רמת אנגלית גבוהה, מתוחכמים מספיק כדי להגיע לגוגל גם מתוך סין, ועל הסמארטפונים שלהם תהיינה מותקנות שורה של אפליקציות שיעזרו להם לא רק למצוא מידע, אלא גם לעדכנו ולחלוק אותו עם אחרים.

בעיה מס' 3 – הגשש העיוור

בקמפיין נכתב במפורש שהיעד העיקרי שלו הוא התייר הסיני. עם זאת, הספר עצמו נכתב על ידי עיתונאי מהונג קונג בסימניות מסורתיות, והתוכנית להפיץ אותו קודם כל בהונג-קונג ובטייוואן ורק אח"כ לעשות התאמות לסין. גם כאן ישנה טעות קריטית בדפוס החשיבה משום שהאנשים שגרים בהונג קונג ובטייוואן אינם מייצגים את אזרחי הרפובליקה העממית של סין. לנסות לחדור לסין דרך טייוואן והונג קונג זה קצת כמו לפתח מוצר שמיועד לצרפתים וקודם לבדוק איך הוא תופס בקוויבק. האנשים שחיים בהונג קונג ובטייוואן הם בעלי דרכון שונה, רמת אנגלית גבוהה יותר, זירת האינטרנט והרשתות החברתיות שלהם מגוונת יותר, וכך גם רמת ההיכרות שלהם עם המערב עמוקה יותר.

compare-Chinese-culture-with-Western-culture-.jpg

מעבר לכך, ההבדל הכי קריטי הוא שהם תוצר של מערכות חינוך שונות לחלוטין ממערכת החינוך הסינית. מערכת החינוך הסינית, אם לנסח זאת בעדינות, לא בדיוק מטפחת אינדיבידואליות והרפתקנות שאלו הן שתי התכונות הקריטיות לקהל היעד של ספר טיולים (ולכן הסינים מעדיפים לטייל בקבוצה כפי שהוזכר קודם). נקודה נוספת שחשוב לזכור היא שברמה תודעתית מסויימת עדיין קיים מאבק זהות בין סין לטייוואן, וגם תושבי הונג קונג לא מזדהים עם סין בכל מאת האחוזים ולהיפך. לכן עיתונאי מהונג קונג הוא לא הדרך הטובה ביותר לרכוש את ליבם של הסינים. אם סיני יתלבט בין ספר שנכתב על ידי תושב סין מהמיינלאנד, ובין ספר שנכתב על ידי מישהו מהונג קונג, יש סיכוי סביר שהוא יבחר באופציה הראשונה.

בעיה מס' 4 – סין היא לא צוואר הבקבוק

יש בדיחה שמספרת על פיל ועכבר שרצים במדבר, תוך כדי הריצה העכבר מסתכל אחורה ואז אומר לפיל בהתפעלות: "וואי וואי, תראה כמה אבק אנחנו עושים". התיירות הסינית בישראל כבר נמצאת במגמת עליה חדה. מה שאנחנו רואים עכשיו אלו הם פירות שמבשילים לאחר עבודה מאומצת של שנים מטעם כל מיני גורמים, כאשר הבולטים שבהם הם משרד התיירות, משרד החוץ ושלוחותיהם בסין. אז עם כל הכבוד, להתעורר עכשיו ולהגיד שיש לך רעיון נהדר איך להביא עוד תיירים סינים לארץ, ועוד באמצעות ספר שכדי לגרום לעליה של אחוזים בודדים צריך להיות רב מכר מטורף, זו לא חוכמה בכלל. למעשה זה אפילו קצת מיותר.

taking_credit_for_ideas

אם תשאלו אנשים שמעורים במצב התיירות הסינית בישראל הם יגידו לכם שהבעיה אינה נעוצה בכך שהסינים לא רוצים להגיע, אלא בכך שישראל לא ערוכה לקראתם, הן מבחינה כמותית והן מבחינת הצרכים שלהם. זה בא לידי ביטוי בטיסות, במלונות, במסעדות, בקניות, בתשתיות, בעלויות, בשילוט והדרכה ובהיבטים נוספים. לכך צריך גם להוסיף את העובדה שיש פעמיים בשנה בהן כל המדינה יוצאת לחופשה של שבוע או יותר וזה יוצר פיקים מטורפים. נמל התעופה בן גוריון בפסח וסוכות כש-8,000,000 ישראלים יוצאים לחופשה זה פחות או יותר עוד יום רגיל בסין.

בעיה מס' 5 – מתנות מעליבות

יש עוד נקודה קטנה, שלא ממש קריטית להצלחת הקמפיין אבל כן משקפת קצת מחוסר הטעם או הבקיאות של העומדים מאחוריו. אחת התמורות בקמפיין היא החולצה הבאה (התמונה מתוך ראיון בתוכנית הבוקר עם אורלי וגיא בערוץ 10 שגם הוא רווי בטעויות).

chinese_shirts.png

איך אתם הייתם מרגישים אם אחת התמורות בקמפיין לעידוד תיירות יהודית היתה קריקטורה של יהודי עם כובע, פאות, זקן ואף גדול עסוק בספירת כסף? כי זה בדיוק מה שחלק נכבד מהסינים מרגישים כשהם רואים את הציור הזה בו הם כחושים, עיניהם צרות, ולראשם צמה וכובע שכבר די קשה למצוא בסין (וזה עוד מבלי להכיר את השיר העומד מאחוריה על השוטר שמגרש אותם כי הם רעשנים מדי). אתם בטח חושבים שאני מגזים, אבל זו האמת. כמו שחברה סינית שגרה בארץ אמרה לי כשהיא ראתה את החולצה: כדאי לכם לוודא שזה לא יהפוך להיות מתנה ממשלתית רשמית, אחרת יהיה לכם משבר דיפלומטי על הידיים.

סוף דבר

מיכאל מלייב הוא לא אדם טיפש, זה ברור. הכוונות שלו טובות וזה גם די ברור. בנוסף, מבט בדף הקמפיין מבהיר שהוא נפגש עם לא מעט אנשים שעוסקים בסין באופן מקצועי ויש לו אפילו שותף סיני-הונג-קונגי. ולכן עולה השאלה כיצד יצא תחת ידיו קמפיין כל כך שגוי ואיך אף אחד לא העיר לתשומת לבו את הדברים שציינתי כאן. בעיניי מה שמתרחש כאן גובל בהונאת משקיעים ולו רק מהסיבה שהוא מציע לרכוש פרסומת בתוך הספר שלו, בטענה שמדובר בספר הראשון מסוגו ושאין ספרים דומים בסין, דבר אשר מנפח את ערך התמורה. העובדה שנכון לכתיבת שורות אלה הוא גייס כמעט 40,000 ש"ח היא לא פחות ממדהימה בעיניי, ומראה שהוא ניחן ביכולת להניע פרויקטים ובכישרון עסקי רב. למעשה הוא כל כך רב עד שאולי הוא יצליח לחפות על חוסר ההבנה בסיסית בעבודה מול סין. כי אם יש משהו שאפשר ללמוד מכל הסיפור הזה, זה שלדעת להגיד ניהאו, לקוד קידה ולהחזיק כרטיס ביקור בשתי ידיים, לא אומר שאתה באמת יודע מה אתה עושה או שעשית את שיעורי הבית שלך מול הענקית מהמזרח. לפעמים, גם הכוונות הכי טובות והרצון להבין את הסינים ולבוא לקראתם עלול יותר להזיק מאשר להועיל, ובסוף תמצאו את עצמכם משפדים אחד מהם עם צ'ופסטיק בטעות.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו אל 59 שכבר עוקבים אחריו

תמונת השער נלקחה מתוך הסרטון הזה – סוג של מחווה הזויה לסרטי טרנטינו שהם בעצמם מחוות לסרטים אחרים.

5 מחשבות על “הסינים באים! אז בואו נדקור אותם עם צ'ופסטיק בעין…

  1. dan volfer הגיב:

    מידע אישי, הסיפור הוא הרבה יותר מורכב – הוא מכיר את כל הנקודות שהעלת, וממשיך כי מבחינתו הקמפיין הוא רק שלב בדרך שהמטרה של הרבה יותר מורכבת

    רמז – ההופעות התקשורתיות שלו, הסיקור והכל יותר חשובים לו מהספר

    אהבתי

    • אני חושב שזה די ברור שיש לו מניעים נוספים מעבר לתחושת השליחות עליה הוא מספר כל הזמן, ושהוא בונה לעצמו איזושהי תדמית. זו אחת הסיבות שהחלטתי לכתוב את המאמר הזה, כדי לתת לאנשים את הכלים לראות דרך העטיפה הנוצצת שהוא מנסה למכור להם.

      אהבתי

  2. תמר הגיב:

    כל כך חבל שאתה מציג כאן עוולה שלא קיימת . אין שום רע בלהניע את העולם ובכללו הסינים להכיר את ישראל על כל רבדיה וצורתיה. אין בפרויקט הזה שום דבר רע . ולהיפך . וכן אם מנית בעייתיות . תמיד יש מקום להשתפר . והנה הוכחה שהפרויקט כן נשא גלים ומומש וכן הרחיק לכת להציג את ישראל במודל צעיר טוב צבעוני ונכון . ואתה נשמע כאן ספקן גדול וצר עין שאין לתאר . שיעורב לך .

    אהבתי

    • היי תמר,
      תודה על תגובתך אם כי אני חייב לציין שאני לא כל כך מבין אותה. בתחילת המאמר ובסופו ציינתי שמדובר בפרויקט חשוב ושהכוונות מאחוריו טובות. אמנם מניתי בעיות והבעתי ספק לגבי הפרויקט והאדם העומד מאחוריו, אבל לדעתי הכל נעשה מזווית מקצועית ובצורה עניינית. לגבי צרות עין אני חולק על דעתך, אין שום חפיפה ביני ובין מלכיאל, ואין לי נגיעה בתחום התיירות הסינית בארץ. להיפך, הפרויקט שלו רק יכול לגרום לאנשים נוספים בארץ לרצות ללמוד סינית וכמורה לסינית על כך אני רק מברך.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s