עַל פְּתִיחַת חֲטִיפִים וַחֲטִיפַת פַּתָּחִים

בשבוע שעבר ציינו בכיתה את חג פורים. לכבוד המאורע התארגנתי מראש וניצלתי את הביקור בארץ כדי למלא את המזוודה שלי במיטב החטיפים והממתקים שיש לישראל להציע, והזמנתי את איציק ויעל מהרדיו הבינלאומי של סין להפיק עוד סרטון על הכיתה שלנו. התוצאה לפניכם:

כמה דברים לגבי הסרטון. קודם כל חשוב לי להגיד שהמשפט "טעים החרא הזה" לא הגיע ממני. זה לא שלא תכננתי ללמד אותם להגיד חרא בשלב מסוים, אלא שפשוט קצת מוקדם מדי לקללות לטעמי. עדיין לא אמרתי להם שהאות ז' היא אות לא תמימה, כי אנחנו עדיין מתרגלים המון את ההגייה שלה. בהשפעת שפת אימם סינים לא מצליחים להימנע מלהכניס לפני הצליל Z איזו D קטנה, ואם אני אגיד להם את המשמעות השנייה של השם שלה אז יותר כבר לא נוכל לתרגל אותה כמו שצריך ובלי הסחות דעת.

עם זאת, אני חייב גם ציין שלמילה 'חרא' עצמה יש גם ערך לימודי מאוד גבוה מבחינה פונטית. היא מתבססת על חי"ת ורי"ש שהן שתי אותיות שלומדי העברית הכי מתקשים איתן, אבל כמובן שיש עוד המון אופציות אחרות לתרגל את הצמד הזה. אני למשל בחרתי ללמד קטע קריאה בשם 'מה יש? אני חרש!' וגם התעכבתי במיוחד על ההגייה של מילים כמו פרח, חורף, חריף ועוד.

אם כבר דיברנו על זין וחרא, יש עוד משהו שאני חייב לשתף כאן. אחרי שהסרטון יצא עברתי על התגובות שהיו לו בפייסבוק וביוטיוב כדי לבחור תגובות שאותן אראה לתלמידים. עשיתי את זה גם כשיצא הסרטון הקודם וגיליתי שזה גם ממש כיף ומעניין את התלמידים וגם מהווה תרגול קריאה של עברית יומיומית עם הרבה סלנג (ושגיאות כתיב והקלדה). אז בין שלל התגובות המפרגנות נתקלתי גם בתגובה הבאה שפשוט נכתבה על ידי חרא של בנאדם:

purim_comment

אני לא יכול שלא לתהות מי האנשים שעומדים מאחורי תגובות כאלה. האם הם באמת חושבים שהם מצחיקים או שאולי הם בכלל לא מנסים להצחיק? מה גורם למישהו לכתוב תגובה כזו? ילדותיות? חוסר מודעות? אולי צורך ביחס ותשומת לב? כי אם כן אז עכשיו אני עובר לנושא הבא.

היה מאוד מעניין לראות את התגובות של הכיתה לחטיפים. רוב התלמידים למשל ציינו שלדעתם ביסלי יותר טעים מבמבה וזה קצת הפתיע אותי כי בסין מאוד אוהבים בוטנים. מה שפחות הפתיע אותי זה שכמעט כולם עפו על וופלים בטעם לימון הרבה יותר מאשר וופלים בטעם שוקולד. יש מערכון סטנד-אפ של יוסי גבני מתוך התוכנית 'מחוץ לחוק' שאני מאוד אוהב על ההבדלים בין אשכנזים ומזרחים בו הוא מתייחס גם לוופלים בטעם לימון.

המילים אשכנזים וספרדים כבר הופיעו בספר הלימוד שלנו, שמשום מה מתעקש לשבץ מילים טעונות או כבדות (כמו אנתרופוסופי למשל) עוד לפני שלמדנו להטות פעלים לצורות העבר והעתיד. שקלתי להראות להם את המערכון אבל לצערי הוא יעבור להם מעל הראש גם עקב רמת השפה וגם עקב היעדר ידע תרבותי. נשמור דברים כאלו לשנה הרביעית. אז במקום זה לימדתי אותם את שיר הביסלי מהפרסומת האלמותית מסוף שנות התשעים (או אולי תחילת שנות האלפיים?)

עשינו את זה בצורה של תרגול הבנת הנשמע. הקשבנו לשיר משפט אחר משפט מבלי לראות את מילות השיר ועליהם היה לזהות את המילים שלמדנו, לנחש את המשמעות של המילה הלועזית טרגדיה, ולהגיד אילו אותיות הן שומעים במילים שעדיין לא למדנו. כשהגענו לסוף השיר לשורה 'זה טוב זה טוב זה אוסם' אז שאלתי אותם מה זה אוסם וכולם ענו במקהלה Awesome!!!. אז אוסם, בבקשה. אתם מוכנים למיתוג בינלאומי באדיבות הכיתה שלי.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

בחזית השוקולד הזוכה הבלתי מעורער היה פסק-זמן וזה השתלב נהדר עם השורש פ-ס-ק והפועל 'להפסיק' שלמדנו החודש. גם כאן היה קצת אתגר כי הייתי צריך להסביר את ההבדל 'להפסיק' ובין 'לעצור' שבסינית כמעט תמיד מתורגמים לאותו פועל (停). בסינית ההבדל בין תנועה ובין פעולה הוא גם די מעורפל כך שלמרות שעשיתי כמיטב יכולתי הם עדיין נותרו מבולבלים.

היה חטיף אחד שרציתי להביא ולא יכולתי וזה קרמבו. ביום של הטיסה התרוצצתי בכל רחבי ראשון לציון בין סופרמרקטים, חנויות מכולת וקיוסקים אבל העונה כבר נגמרה והמוצר אזל מהמדפים. בקיוסק האחרון שהייתי בו דווקא מצאתי שתי קופסאות שאפילו נראו כאילו הן ישרדו את הטיסה אבל התוקף שלהן פג באותו היום. לא נורא, ננסה בשנה הבאה.


תמונת השער: טוהר, ספיר ופז מציגות את ישראל בפני סטודנטיות ממגמות אחרות ב-BFSU ונותנות להם לטעום מן החטיפים שנשארו לנו אחרי פורים. כדי לזכות בטעימה מן החטיפים המבקרים בדוכן היו צריכים לענות על כמה שאלות על ישראל או להגות את האות ר'. התמונה הופיעה גם באינסטגרם שלי. מוזמנים לעקוב!

4 מחשבות על “עַל פְּתִיחַת חֲטִיפִים וַחֲטִיפַת פַּתָּחִים

  1. T. G. הגיב:

    מאוד נהניתי מהסרטון והפוסט, רן! הספר "עברית מההתחלה" באמת יכול להיות בעייתי
    מדי פעם עם המילים האקדמיות וחסרות התועלת שהוא מביא לתלמידי שנה א' המסכנים,
    אבל מכל הספרים שבדקתי דהוא הכי טוב שיש.
    תמשיכו להנות,
    טוביה גרינג

    Liked by 1 person

    • היי טוביה,
      הספר עברית מהתחלה מאוד בעייתי בעיניי, בייחוד כשזה מגיע לתלמידים סינים. קודם כל הוא מיועד לתלמידים ששפת אימם היא אנגלית או שפה אירופאית אחרת ודבר שני, הוא מיועד לאנשים שלומדים עברית בישראל. זה הדברים האלו גורמים לכך שהספר לא ממש מתעכב על הגייה, אוצר המילים שהוא בוחר ללמד מאוד מאולץ לפעמים וגם הסדר בו הוא מקנה לתלמידים דקדוק מאוד מקשה עליי כמורה.
      בתקווה בסוף השנה אכתוב פוסט מסכם כולל ביקורת על הספר הו ארחיב על הנקודות האלה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s