משחק של נמרים ודרקונים

רגע לפני שמשחקי הכס חוזרת למסך לעונה אחרונה, תרשו לי לחלוק איתכם תובנה מוזיקלית קטנה שהייתה לי לא מזמן. את משחקי הכס גיליתי מאוחר יחסית, כשהסדרה הייתה כבר עמוק בתוך העונה הרביעית שלה. למרות שאני חובב די רציני של הז'אנר, את הספרים עצמם לא קראתי. עכשיו כשאני מנסה להניח את האצבע על הסיבה זה כנראה שילוב של העובדה שהספרים התפרסמו אחרי שטסתי לסין וצללתי למעמקי הסינית ועוד יותר עקב העובדה שבתחילת העשור הקודם כל דבר שרק הריח לי כמו שר הטבעות תויג אצלי מיד כחיקוי חיוור ליצירת המופת הזו ועל כן לא יהיה שווה את טרחתי. למזלי HBO לוקחים את העבודה שלהם ברצינות והם הרימו סדרה פשוט מדהימה שגורמת לחשוב שאצטרך לרדת מהצריח הלבן שלי מתישהו ולקרוא את הספרים. אני רק מחכה לראות אם ג'ורג' מרטין יספיק לסיים את הסדרה לפני שהוא יפגוש באל מרובה הפנים.

אבל גם בלי שקראתי את הספרים, ולמרות שגיליתי שהבדל בין משחקי הכס ובין שר הטבעות גדול כמו ההבדל בין אש וקרח, עדיין משהו במהלך הצפייה בסדרה הרגיש לי מאוד מוכר. בהתחלה חשבתי שזה סתם בעיה של הז'אנר והעובדה שכבר קשה לחדש בו, אבל משהו אמר לי שזה יותר מזה. אולי הדמיון ללב אמיץ? הרי גם זה סיפור של מורד מן הצפון אשר פוגש את סופו בדרום מידי שליט אכזר. קרוב…אבל עדיין לא זה.

בסוף מה שהפיל לי את האסימון הייתה המוזיקה. המוזיקה והשירה הן אחד מעמודי התווך של משחקי הכס ובמקרה של בית לאניסטר הן אף נוטלות חלק פעיל בעלילה. אבל הנעימה שעזרה לי לענות על השאלה היא דווקא הנעימה של בית סטארק. זו יצירה די ארוכה אבל הקטע הבא מתוכה הוא ככל הנראה המוכר ביותר:

עכשיו תקשיבו לקטע הבא מתוך הפסקול של נמר דרקון, יצירה שנקראת The Eternal Vow – הנדר הנצחי:

נכון שיש דמיון? למרות הבדלי התרבות והפער העצום ברוחב היריעה של שני הסיפורים, על פני השטח לא קשה למצוא הקבלות בין משחקי הכס לנמר דרקון וההשוואה אפילו די מתבקשת. קודם כל, אם נחליף את הנמר של נמר דרקון באריה נקבל שתיים מתוך ארבע החיות המככבות במשחקי הכס (למרות שדרקונים בסין הם עניין שונה לחלוטין מאשר בתרבות המערבית). חוץ מזה שתי היצירות נפתחות בנסיעה של לוחם עייף ולמוד קרבות אל הבירה כדי לחלוק כבוד לאביו הרוחני שנפטר, ומשם מתחיל רצף של אינטריגות, נקמות, התנקשויות, הרעלות, זהויות בדויות, חתונות כפויות ועוד. אבל אם אתם שואלים אותי, לא כאן טמון הדמיון האמיתי בין היצירות, ולא זו הסיבה שהנעימה של בית סטארק והנעימה מתוך הסרט כל כך מזכירות אחת את השנייה.

הסיבה היא המוטיבים המרכזיים המלווים את מעללי בית סטארק ואת עלילת נמר דרקון, כמו גם התכונות המאפיינות את הדמויות המרכזיות בסיפור. אם אפשר לסכם את בית סטארק והצפון בשתי מילים הרי שמדובר בכבוד ובאיפוק (המילה הכי קרובה ל-reserved שיכולתי למצוא). אני לא אפרט כאן את כל הסיפור של נד סטארק כי מי שצפה בסדרה יודע זאת, ואני לא רוצה להרוס את החוויה למי שעוד לא צפה. מצד שני, אם עדיין לא ראיתם נמר דרקון זו כבר בעיה שלכם כי הסרט יצא בשנת 2000 ואתם נמצאים בבלוג על סין.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

שתי הדמויות העיקריות בנמר דרקון הן הלוחמים המבוגרים לִי מוּ-בָּאי ויוּ שׂוּ-לִיאֶן והסיפור שלהם הוא גם סיפור של איפוק. כשהם היו צעירים שׂוּ-לִיאֶן הייתה מאורסת לחברו הטוב של מוּ-בָּאי ולאחר שהוא נהרג התפתחו ביניהם רגשות עזים אך הם לא ממשו אותם מפאת כבוד לחברם המת. אם שו-ליאן ומו-באי, הלוחמים הקשוחים והקודרים, הגאים אך גם מאופקים וממעטים במילים, היו צריכים לבחור מקום להתיישב בו בווסטרוז אין ספק שבצפון הם היו מרגישים די בבית.

שימו לב גם לשם של היצירה מנמר דרקון – The Eternal Vow. באותה מידה יכלו לקרוא לה The North Remembers ולנגן אותה עבור סאנסה, אריה ובראן. אגב, מי שמנגן עם כל כך הרבה רגש על הצ'לו ביצירה הזו הוא יויו מה שכבר דיברנו עליו כאן.

זהו. ניפרד עם שני שיעורים מצוינים של Chinese Pod למי שרוצה לדבר על משחקי הכס בסינית. הנה השיעור הראשון לרמה בינונית:

והנה השיעור לתלמידים ברמה מתקדמת, בהצלחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s