שלום שנה א'

זהו. תמה ונשלמה לה שנת הלימודים הראשונה של מחזור עברית שנת 2022 באוניברסיטה לשפות זרות של בייג'ינג. זה הגיע קצת מוקדם מהצפוי מבחינתי, לא רק בגלל שהזמן טס, אלא גם כי השנה התלמידים יוצאים להשתתף במעין טירונות לייט שכל סטודנט סיני חייב לעבור במסגרת שנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. הם עולים על מדים ואפילו גרים בבסיס צבאי במשך שבועיים, אבל למיטב הבנתי אין אימונים בנשק, אלא בעיקר מסדרים, כושר ואולי גם קצת שיעורים בהגנה עצמית.

במהלך השנה שחלפה כתבתי כאן הרבה פחות ממה שתכננתי לכתוב. זה נבע משילוב של כמה גורמים וברשומה הזו אנסה גם להשלים קצת פערים, וגם להסביר גם למה זה קרה. סך הכול זה די מתחבר. השתדלתי לא לחפור אבל עדיין יצא קצת ארוך. קחו את הזמן כי מי יודע מתי יהיה הפוסט הבא.

התענוג שבללמד שפת אם

הדבר שהכי בער לי לכתוב עליו זה איזה תענוג זה ללמד את שפת האם שלך. לאורך מרבית שנות לימודי בסין חלטרתי בעיקר כמורה לאנגלית, ובחלק מבתי ספר אף דרשו שאציג את עצמי להורים כדובר שפת-אם (הם רצו שאומר שאני קנדי, אני העדפתי לומר שאני מארה"ב כי זה דבר שהרבה יותר קל לי לזייף, מן הסתם פחות בגלל השפה ויותר מבחינת ידע תרבותי). שלא תבינו אותי לא נכון, האנגלית שלי מצוינת (הרבה יותר טובה מן הסינית שלי למרות שכף רגלי מעולם לא דרכה במדינה דוברת אנגלית), ואני מרגיש בנוח לנסח זאת כך למרות שיש לי דרישות מאוד מחמירות לגבי איך שאנשים מגדירים את הרמה שלהם בשפה מסוימת. אבל מכיוון שהיא עדיין לא שפת האם שלי תמיד הרגשתי חוסר נוחות מסוימת, הן מפני שבעיניי לשקר זה קארמה רעה, והן מפני שהסינים תמיד רוצים לדעת איך כותבים כל דבר ולצערי האיות שלי לא חזק כמו כישורי השיחה שלי (המוח העברי שלי פשוט לא מסוגל לזכור vowels, לא משנה כמה אני מנסה). לכן תמיד מצאתי את עצמי בעמדת התגוננות, בין אם זה עם הורים של תלמידים שלפעמים למדו שנים על גבי שנים בחו"ל ורצו לנהל שיחה על ארה"ב, ובין אם זה מכיוון שידעתי שאם אשתמש מילה ארוכה וכבדה יש סיכוי סביר שישאלו אותי איך מאייתים אותה ואז אתחיל לגמגם.

אבל עכשיו כשאני מורה לעברית כל השטויות האלו פשוט עפו דרך החלון. קודם העברית זו השפה בה המוח שלי עובד וכל מילה שאני זקוק לה פשוט נמצאת שם ואני לא צריך לשלוף אותה מהזיכרון או לוודא שאני משתמש בה נכונה. דבר שני, קריירת "הריגול" הסתיימה ואני לא צריך לחשוש שסיפור הכיסוי שלי יתגלה והזהות האמיתית שלי תיחשף ברבים. הכול גלוי ומעל השולחן והקארמה שלי יכולה לישון בשקט. אבל הדבר החשוב מכל הוא שאני מרגיש בנוח לומר שאני לא יודע. למשל כששואלים אותי כיצד מנקדים מילה מסוימת או מתי אומרים "בוחר ב" ומתי אומרים "בוחר את" אני פשוט אומר שאני לא סגור על זה ללא שום נקיפות מצפון. הרי אני יודע שאני נמצא בחברה טובה ושרק אנשים שזה המקצוע שלהם יודעים את כל כללי הניקוד על בוריים. יהיה מי שיבוא ויטען שכמורה לעברית זה המקצוע שלי לדעת את הדברים האלו, ואף אני אסכים ואומר שיש בכך קצת מן האמת (בדיוק בגלל זה רעננתי את הידע שלי בחוקי הניקוד בעברית) אבל בעיניי להתעכב ולהתעמק בניקוד או לנסות להסביר לעומק מה ההבדל בין "בוחר ב" ומה ההבדל בין "בוחר את" ייחשב לעוול עבור התלמידים שלי, בייחוד כשהזמן שלי איתם הוא כל כך מועט ויקר. עדיף להתמקד בדברים אחרים וזה בדיוק מה שעשיתי במהלך השנה.

עברית בגישה סינית

הגדרתי לעצמי שתי מטרות עיקריות עבור השנה הראשונה של הלימודים. המטרה הראשונה הייתה הקניית הגייה נכונה, והמטרה השנייה הקניית הבנה בסיסית בבניינים ובשורשים, כלומר האופן בו יוצרים מילים בשפה העברית, תוך פיתוח מודעות להבחנה התמידית שעורכים בין זכר נקבה יחיד ורבים ובין שלושת זמני הפועל שקיימת בעברית אך לא בסינית. ניגשתי למלאכה באופן שהוא לא כל כך שונה מהשיטה בה אני מלמד סינית. הרי גם בהוראת סינית הקניית הגייה נכונה היא האתגר הגדול ביותר ולכן בשיעורים הראשונים אני מתמקד באוצר מילים בסיסי וקצר ומילים חד-הברתיות, ורק אח"כ עובר לצירופים מורכבים. היופי הוא שגם בעברית המילים הבסיסיות והראשוניות של השפה הן חד-הברתיות (מקבץ קצר להדגמה: כן, לא, פה, שם, חם, קר, אש, אור, צל, הר, עץ, ים, יד, פה, חי, מת, זז ועוד), ובנוסף אפשר להדגים גם קצת היגיון "סיני" כמו הזיקה בין הר והריון, דם ואדום, ים ומים ועוד. ניסיתי להקביל את התהליך למה שעובר על המוח של ילדים שרוכשים שפה, בה השלב הראשון הוא בעיקר רכישה וספיגה פסיבית של המון מידע. כך למשל לא נמנעתי להשתמש בפעלים בעבר או בעתיד למרות שהספר שלנו מגיע אליהם רק בשלב מאוד מאוחר. במקום זאת הסברתי להם את ההיגיון הבסיסי של מוספיות העבר ותחיליות העתיד ואמרתי להם שאני לא מצפה מהם להשתמש בהם בעצמם, אבל כן ביקשתי מהם לשים לב מתי אני משתמש בהם ולהבין פחות או יותר במה מדובר, ומדי פעם רעננתי והדגשתי את הצלילים והזיקה שלהם לשמות הגוף. עכשיו משסיימנו עם האותיות והמילים שהן היחידות הבסיסיות של השפה, בשנה הבאה אני מתכוון להעביר את הדגש לתחביר ולדקדוק, ולדרוש מהם ליישם את הידע שספגו בצורה הרבה יותר אקטיבית.

פניית פרסה פונטית

הקניית הגייה נכונה הייתה מאתגרת מאוד והיה מעניין מאוד לראות את אותן טעויות שאני רגיל לראות אצל ישראלים שלומדים סינית, אבל בכיוון השני אצל סינים שמנסים להגות עברית. למרות שעשינו התקדמות גדולה השנה (כולם כבר מצליחים להגות את האות רי"ש ממנה הם כה חששו), עדיין מספר לא מבוטל של התלמידים לא נמצאים היכן שאני רוצה שהם יהיו. הדבר נכון במיוחד לגבי האותיות ז (שכבר הזכרתי הבעייתיות שלה) והאותיות ב', ג' ו-ד' שהמקבילות שלהן ב-Pinyin מייצגות עיצורים בלתי-קוליים. האותיות ה' ו-ח' גם הן בעיתיות כי האות H ב-Pinyin מייצגת צליל שנמצא בדיוק ביניהן והיא מושכת אותם להגות ה' שמאוד דומה ל-ח' ו-ח' שמאוד דומה ל-ה'.

היין ויאנג של הדקדוק

עוד דבר משעשע מעט עבורי ומתסכל במיוחד עבורם היה חוסר האונים שבהבחנה השרירותית שהעברית עושה בין זכר ונקבה. בקטע הזה יש משהו מאוד הפוך בין השפות והתרבויות שלנו. השפה העברית מחלקת כל דבר לזכר ולנקבה, בעוד שבתפיסה שלנו כלפי הטבע זה כמעט לא בא לידי ביטוי, ובקושי מתעסקים בשאלה מה עומד מאחורי ההבחנה הזו. ואילו בסינית לרוב המוחלט של המילים אין מין, אבל התרבות עצמה מחלקת את הטבע לשניים ומשייכת כל דבר לקטגוריה זכרית וקטגוריה נקבית או בשמן הנפוץ יותר – יִין ויָאנְג. כך למשל מבחינתנו השמש היא מילה בנקבה אבל עבור הסינים היא מייצגת את תמצית האנרגיה הזכרית הקשה והנוקבת (שמש בסינית זה 太阳 או tài yáng – היאנג הכי גדול ובתוך הסימנית 阳 מופיעה השמש – 日). הירח שעבורנו הוא מילה בזכר מייצג עבורם דווקא את האנרגיה הנשית, הרכה והמסוככת. בקיצור אם אתם לומדים סינית והטונים מתסכלים אתכם, נסו להיכנס לראש של הסיני שלומד עברית ושובר את הראש מדוע המילה 'לילה' שמסתיימת ב-אָה היא זכר אך צורת הריבוי שלה היא עדיין בנקבה, ומדוע המילה 'עוֹנָה' היא גם she replies וגם season. תאמינו לי שזה ינחם אתכם.

לכתוב מהתחלה את 'עברית מן ההתחלה'

ספר הלימוד העיקרי שלנו הוא 'עברית מן ההתחלה' ואני ממש לא משתגע עליו. קודם כל הוא מיועד לתלמידים שפת אימם היא שפה אירופאית. לכן הוא לא מתעכב על הגייה ומשלב בכוח מילים לועזיות גם אם זה ממש מאולץ. כך למשל הדמויות בספר מספרות שהן לומדות "קומוניקציה" ואוהבות "אירוביקה", ושהצבע שחור מסמל משהו "בלתי לגאלי". לפעמים הבחירה נובעת גם מסגנון מיושן כמו למשל מרס במקום מרץ, דניה במקום דנמרק, או יש לו "שיערות קצרות" במקום שיער קצר. אין ספק שהספר דורש עדכון, במיוחד כשזה מגיע לסלנג כי מצאתי את עצמי מסביר מילים כמו חברמן, מרובע, להתפרפר משיעור אנגלית ועוד. הרגל שלצערי השתרש אצל כולם הוא לומר 'להית' כקיצור של להתראות וזה מעלה אצלי את החשש שבסוף כשהם יגיעו לארץ רק עודד מנשה, מיכל ינאי ודנה דבורין יבינו מה הם אומרים.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

כמורה יש שני דברים שמתסכלים אותי במיוחד בספר. הראשון הוא שהוא עמוס באוצר מילים אבל אינו כולל דוגמאות מעבר למה שמופיע בקטעי הקריאה, לכן חלק ניכר מזמני מושקע בהכנת מצגות עם הסברים מעמיקים יותר בנוגע לדקדוק ומשפטי דוגמה שממחישים את המשמעות של המילה והשימוש בה באופן נרחב יותר. הדבר השני שמתסכל אותי הוא הפיזור שלו מבחינה נושאית. לדוגמה בפרק אחד לומדים את המילה 'מזג האוויר' אבל לא לומדים לדבר על מזג האוויר, עונות השנה מפוזרות בין מספר פרקים, והמילה 'מחנה' נלמדת הרבה לפני המילה 'תחנה' למרות שהשנייה הרבה יותר שימושית. אפרופו עונות השנה, הסמסטר הזה בחרתי ללמד אותם את השיר עונות של אביב גפן. הסברתי להם שהשיר מתאר את מערכת היחסים של ההורים של אביב גפן ועכשיו הם קצת לא מחבבים את יונתן גפן…

המירוץ למילון

מלבד הכנת המצגות ומערכי שיעור וחומרי לימוד, הוצנח עליי פרויקט נוסף בחזית האקדמית והוא תרגום החלק הסיני-עברי במילון עברי-סיני סיני-עברי שההוצאה לאור של האוניברסיטה מתכננת להוציא. המילון עצמו כבר קיים במהדורה אנגלית-סינית ובמספר שפות נוספות, אבל מכיוון שלאחרונה האוניברסיטה הרחיבה את מאגר המורים הזרים ומציעה תארים בשפות שלא נלמדו כאן בעבר, בית ההוצאה קופץ על הנוכחות שלנו ועל כך שאנחנו מסונפים לאותה יחידת עבודה ו"מציע" לנו לקחת חלק בפרויקט. למען הגילוי הנאות אציין שהפרויקט הוא בשכר אבל למען הגילוי העוד יותר נאות אציין גם שמדובר בתעריף שגם אם היו מכפילים אותו עדיין לא הייתי מסכים לו בשום מצב אחר.

לעובדה כי מדובר בהוצאה לאור אוניברסיטאית ולא מסחרית יש גם יתרון והוא שהלו"ז של הפרויקט די גמיש. זה אומר שאני לא ממהר ויכול לקחת את הזמן, אבל האמת שגם עבודה מועטה של שעה-שעתיים ביום של תרגום מונחים ללא הקשר ושל משפטי דוגמה כלליים וחסרים שואבת המון כוחות. אני משתדל לעשות את זה בבקרים כשמאגרי האנרגיה שלי מלאים, אחרת זה פשוט לא קורה. הדברים המאוחרים יותר בלו"ז שלי כמו בניית מערכי שיעור הם דברים שחייבים להתבצע עד זמן מאוד מסוים אז גם כשאני עייף הם עדיין יוצאים לפועל.

האח הגדול

עוד עניין שמאוד מאט את העבודה שלי ומעיק על הכתיבה שלי כאן הוא החסימה של האינטרנט. אני חייב לציין שזה פשוט הלך והחמיר ככל שהשנה התקדמה לה ובשבועות האחרונים זה נעשה פשוט בלתי נסבל. אני מניח שזה היה קשור הן לאירועי הארבעה ביוני והן לכל מה שמתרחש בהונג קונג כרגע. פשוט אפשר להרגיש איך הטבעת מתהדקת בהדרגה ואיך ה-VPN שלי מפסיד שוב ושוב במשחקי החתול והעכבר עם ממשלת סין. מה שמתסכל במיוחד זה שעקב העובדה שאני לא יכול להתחבר לאף שרת רוב הזמן אני נאלץ לגלוש מכתובת IP סינית, וכך התחלתי לקבל פרסומות ל-VPN אליו אני מנוי כמעט בכל דף אינטרנט. באופן אירוני כך הבאנר שלהם נראה:

אקספרס וי.פי.אן

מבדיקות בסיסיות שערכתי עולה כי הרשת של האוניברסיטה מפוקחת ונחסמת באופן יותר הרמטי מאשר רשתות אחרות. בהתחלה חשבתי שזה חסימות כלליות עקב המתיחות של התקופה הנוכחית אבל פתאום כשגם אתרים בעברית גילו תסמינים של איטיות חריגה או אי-זמינות מוחלטת התחלתי לחשוד. הרי כל השנים האלו אתרים בעברית אפילו לא דגדגו את הרדאר של הצנזורה ויכולתי לגלוש בהם בלי שום בעיה (למעט אולי וויקיפדיה בעברית שלפעמים נפלה כנזק היקפי עקב חסימה של הדומיין הראשי), אבל עכשיו זה היה נראה כאילו לאח הגדול ממש מפריע שאני גולש באתרים האלה. אחרי כמה שניות נפל לי האסימון שכנראה לא ממש אכפת לו ממני והמאמץ מופנה כלפי זוג המורות הסיניות שעובדות איתי וגם כלפי התלמידים שלי שבעתיד יוכלו גם לקרוא ולהבין אותם. בין כל הקללות והעצבים לא יכולתי שלא לחוש גם קצת סיפוק שאני מקנה לתלמידים כוח מסוים מול המשטר המדכא הזה.

לפעמים אני תוהה איך נראים החיים של הברגים הקטנים במכונת הצנזורה של האח הגדול. אני מתאר לעצמי שזה מאוד דומה לעבודה ב-NSA בארה"ב או לשירות ב-8200 אצלנו. ברמה הבסיסית הם עושים בדיוק את אותו הדבר וזה ניטור ויירוט של מידע בעולם הסייבר, רק שבסין לוקחים את זה צעד אחד קדימה ובמקום להשקיף בשקט מן הצד חוסמים אתרים באופן אקטיבי. גוף שכזה חייב להתבסס גם הוא על אגף טכני מאוד חזק וכוח אדם איכותי שעובר מבחני סינון קפדניים. האם יש אימהות סיניות שלוחשות בגאווה שהבן או הבת שלהן, שתמיד היו מוכשרים במחשבים, התקבלו למנגנון הזה? ומה עובר בראש של אותם אנשים בזמן ישיבה או תדרוך הבוקר, למשל כשהממונה מעדכן שהיום מצב הכוננות גבוה במיוחד עקב התאריכים הרגישים והאירועים בהונג קונג ושצריך לשים לב לדבר כזה או אחר? האם גם להם יש רשימות מבוקשים ותמונות של אנשים תלויות עם נעצים על לוח שעם? האם אדוארד סנודן הבא יושב כרגע בבונקר עלום בסין, בוהה בצג ירקרק או בנורה אדומה מהבהבת ותוהה כמה זמן הוא יוכל להמשיך לעשות את זה? בין נפילת שרת וי.פי.אן אחת לשנייה נותר לי רק להחזיק אצבעות…

נופל וקם

לפני שבוע קיימנו את מבחן סוף השנה בעברית מדוברת וזה היה פשוט תענוג עבורי לראות את כל ההתקדמות שעשינו. השאלה המסכמת של המבחן הייתה לתאר ולספר על חבר/ה או בן/בת זוג אידיאליים, כשהמטרה היא לחבר בין כל המילים שלמדנו השנה ולהביע רעיונות מורכבים. את הציון הכי גבוה בשאלה הזו קיבל סער, שבין כל המשפטים היפים שלו התבלט המשפט "אני רוצה מישהי שעוזרת לי לקום כשאני נופל". תענוג כבר אמרתי?

אגב, לפני המבחן הזה קרה לי דבר מעניין. כתלמידים, האם סבלתם פעם מסיוטים בהם אתם מגיעים לבית הספר רק כדי לגלות שיש מבחן שכלל לא התכוננתם אליו? ובמהלך המבחן הזמן מתנהג פתאום באופן לא לינארי ולפתע אתם מוצאים את עצמכם שתי דקות לפני סוף המבחן כאשר רק סיימתם לכתוב את השם שלכם? אז בשבוע של המבחן חלמתי חלום דומה אבל מהזווית של המורה. המבחן בשפה מדוברת מתבצע אחד על אחד כאשר לכל תלמיד מוקצבות מספר דקות, ובחלום שלי ארגנתי את הזמן לא נכון ומצאתי את עצמי מגיע לסוף השיעור בלי שהספקתי לבחון את כולם, וזה אילץ אותי לגרור את הבחינה לתוך ארוחת הצהריים, דבר שהוא בגדר חציית קו אדום בסין. בקיצור, היה ממש לא נעים.

שיחות סיכום עם מתנות

שבוע אחרי מבחני סוף הסמסטר ערכנו גם שיחות סיכום אישיות עם התלמידים. זה לא משהו שנהוג לעשות בסין אבל הצעתי שנעשה זאת בכל זאת, ולו רק כדי להכניס קצת אווירה ותרבות ישראלית למחלקה הקטנה שלנו. ניכר היה שהתלמידים קצת חששו מכל העניין בהתחלה כי בסין שיחות במתכונת כזו מתקיימת רק למטרות שימוע או נזיפה. לכן כל שיחה שכזו נפתחה בבקשה להירגע ולדבר חופשי ובהבהרה שכך נהוג לעשות בישראל. לתוך הסיטואציה זלג גם פן מסוים של התרבות הסינית כאשר רוב התלמידות נצלו את המעמד כדי לתת לנו מתנות קטנות, בעיקר גלויות (ראו תמונת שער).


זהו, תיכף מתחילה חופשת הקיץ. את פרק הזמן שנותר אנצל בשביל להכין קצת תרגילים לחופש, הן עבור הסטודנטים שלי והן עבור קוראי סימנית אחת בשבוע. חוץ מזה מתוכננת גם גיחה לצפון מזרח סין להימלט קצת מהחום עד הטיסה לארץ. ביי בינתיים.

מחשבה אחת על “שלום שנה א'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s