בסינית יש יותר מדרך אחת לשאול לגבי כמויות. בשיעור זה נכיר את שתי הדרכים הבסיסיות, ההבדלים ביניהן ומתי משתמשים בכל אחת מהן.
duō shao
הדרך הבסיסית והנפוצה ביותר לשאול כמה בסין היא לקחת את המילה 'הרבה' אותה אומרים duō, לחבר אליה את המילה 'מעט' אותה אומרים shǎo ופשוט לומר duō shao (שימו לב שההברה האחרונה משתנה מעט ונהגית בטון נייטרלי). לא מסובך, נכון?
כשמשתמשים ב-duō shao נהוג להוסיף מילת כימות, אולם במקרים רבים אפשר גם להשמיט אותה.
כמה אנשים – duō shao rén / duō shao ge rén
כמה ספרים – duō shao shū / duō shao běn shū
כמה ילדים – duō shao hái zi / duō shao ge hái zi
שימו לב שמה שנותן לצירוף duō shao את המשמעות של כמה הוא לא השילוב בין הרבה ומעט אלא המילה duō שמלבד המשמעות של 'הרבה' היא יכולה לבטא גם את המשמעות של 'כמה'. זה עובד גם עם תארים אחרים:
כמה גבוה – duō gāo
כמה ארוך – duō cháng
כמה גדול – duō dà
jǐ
דרך נפוצה נוספת לשאול 'כמה' בסינית היא באמצעות המילה jǐ.
ישנם שני הבדלים עקריים בין jǐ לבין duō shǎo. הראשון, כאשר אנו משתמשים ב-jǐ זה אומר שאנחנו מצפים שהתשובה תהיה כמות מועטה יחסית, לרוב בין אחד לעשר. השני הוא שכאשר משתמשים ב-jǐ חייבים להוסיף מילת כימות ולא ניתן להשמיטה.
כמה אנשים – jǐ ge rén
כמה ספרים – jǐ běn shū
כמה ילדים – jǐ ge hái zi
בנוסף, כאשר הוגים ji בטון נייטרלי מקבלים את המשמעות של 'כמה' במובן של כמות קטנה, כמו למשל במשפט
תן לי בבקשה כמה עטים – qǐng gěi wǒ ji zhī bǐ
בדיוק כמו בעברית.