בסינית יש יותר מדרך אחת לשאול לגבי כמויות. בשיעור זה נכיר את שתי הדרכים הבסיסיות, ההבדלים ביניהן ומתי משתמשים בכל אחת מהן.

duō shao

הדרך הבסיסית והנפוצה ביותר לשאול כמה בסין היא לקחת את המילה 'הרבה' אותה אומרים duō, לחבר אליה את המילה 'מעט' אותה אומרים shǎo ופשוט לומר duō shao (שימו לב שההברה האחרונה משתנה מעט ונהגית בטון נייטרלי). לא מסובך, נכון?

כשמשתמשים ב-duō shao נהוג להוסיף מילת כימות, אולם במקרים רבים אפשר גם להשמיט אותה.

כמה אנשים – duō shao rén / duō shao ge rén

כמה ספרים – duō shao shū / duō shao běn shū

כמה ילדים – duō shao hái zi / duō shao ge hái zi

שימו לב שמה שנותן לצירוף duō shao את המשמעות של כמה הוא לא השילוב בין הרבה ומעט אלא המילה duō שמלבד המשמעות של 'הרבה' היא יכולה לבטא גם את המשמעות של 'כמה'. זה עובד גם עם תארים אחרים:

כמה גבוה – duō gāo

כמה ארוך – duō cháng

כמה גדול – duō dà

jǐ

דרך נפוצה נוספת לשאול 'כמה' בסינית היא באמצעות המילה jǐ.

ישנם שני הבדלים עקריים בין jǐ לבין duō shǎo. הראשון, כאשר אנו משתמשים ב-jǐ זה אומר שאנחנו מצפים שהתשובה תהיה כמות מועטה יחסית, לרוב בין אחד לעשר. השני הוא שכאשר משתמשים ב-jǐ חייבים להוסיף מילת כימות ולא ניתן להשמיטה.

כמה אנשים – jǐ ge rén

כמה ספרים – jǐ běn shū

כמה ילדים – jǐ ge hái zi

בנוסף, כאשר הוגים ji בטון נייטרלי מקבלים את המשמעות של 'כמה' במובן של כמות קטנה, כמו למשל במשפט

תן לי בבקשה כמה עטים – qǐng gěi wǒ ji zhī bǐ

בדיוק כמו בעברית.