לטוס לסין בעידן הקורונה – טיפים והמלצות

נסיעה לסין באופן עצמאי תמיד הייתה עניין קצת מורכב, והקורונה רק סיבכה אותו עוד יותר. אם פעם הדאגות העיקריות היו כרטיס הטיסה, הוויזה והמלון, הרי שהיום צריך גם לספק תוצאות של בדיקת קורונה כדי לקבל אישור עלייה למטוס, להתכונן לשבועיים בידוד במקום הנחיתה, לקבל דרכון ירוק לנייד ועוד.

נכון לזמן כתיבת שורות אלה סין לא מנפיקה ויזות שאינן ויזות עבודה. הדרך היחידה לקבל ויזה כרגע היא באמצעות מעסיק או שותף עסקי בסין שיכול לספק מכתב הזמנה מוכר ע"י הממשלה שנקרא PU ובזה קטונתי מלעזור. המאמר הזה יוצא מנקודת הנחה שאת השלב הזה כבר עברתם, שעשיתם את הבדיקה בארץ, ושכבר יש לכם אישור עלייה למטוס ביד. לכן הוא הולך להתמקד בכיצד כדאי להתכונן לנסיעה ולבידוד, ומה צריך לקחת בחשבון. בסוף המאמר אעשה גם רשימה מסכמת של פריטים שכדאי לשקול להביא איתכם. מוכנים? קדימה!

טיפ מס' 1 – להתכונן לבלתי צפוי ולהתאזר בסבלנות

יכול להיות ששמעתם שהעניינים בסין פחות או יותר כבר חזרו לשגרה. אולי זה היה נכון עד לפני כמה שבועות, אבל עכשיו כבר לא ממש. כעת המצב בסין מאוד דינאמי וחשוב מאוד להפנים זאת. חולים ונשאים חדשים עדיין מתגלים ברחבי סין, וזה גורם לכך שההנחיות בסין לא רק משתנות עם הזמן אלא משתנות גם בין אזור לאזור.

למשל כשאני הגעתי לסין הייתי אמור לעשות שבועיים של בידוד בשנגחאי ומשם להמשיך לשבוע נוסף של בידוד בבייג'ינג. שעתיים לפני שעליתי על הרכבת לבייג'ינג התקשרו להודיע לי שההנחיות השתנו, ושכעת ניתן להיכנס לבייג'ינג רק אחרי שהייה כוללת של 21 יום במדינה. בנוסף צריך עכשיו גם לספק אישור של בדיקת קורונה שלילית שנערכה בשלושת הימים האחרונים. אנשים אחרים שסיימו יחד איתי את הבידוד אמרו שביעד שהם הולכים אליו האריכו את זמן הבידוד המשני משבוע לשבועיים. בקיצור כשאתם אורזים דברים לבידוד קחו בחשבון שבהחלט ייתכן שאתם אורזים דברים לא בשביל 14 יום אלא בשביל 21 ימים אולי יותר. כמו כן מאוד יכול להיות שתתבקשו להיבדק שוב פעם בכל מקום שתגיעו אליו, אולי אפילו בשדה התעופה אחרי טיסה פנימית בסין.

השורה התחתונה היא שכשהמגיפה התחילה סין נתפסה עם המכנסיים למטה ולכן עכשיו המדינה כולה לובשת גם חגורה וגם שלייקעס. אף אחד לא יתגמש או יבוא לקראתכם לא משנה כמה דחוף אתם צריכים להיות במקום מסוים.

טיפ מס' 2 – לטוס בטיסה ישירה ולנצל את הזמן במטוס

זה לא סוד שבעקבות הקורונה מצב הטיסות בכל העולם הוא קטסטרופלי בלשון המעטה. עם זאת בחודשים האחרונים העניינים קצת השתפרו ועכשיו אפילו יש טיסת שבועית של אלעל ישירות לשנגחאי. לדעתי כרגע מוטב לקחת טיסה ישירה במקום להתחיל לחפש טיסות עם עצירות ביניים, שלא רק שהן לא זולות יותר באופן משמעותי, אלא גם (על פי ההנחיות הנוכחיות) יחייבו אתכם לעבור בדיקה נוספת בחניית הביניים. כאשר אתם טסים דרך מדינה אחרת אתם מכניסים עוד משתנה מיותר למשוואה שלכם, וכבר אמרנו שהמצב דינאמי. מספיק שסין תחליט להכניס את המדינה הזו לרשימה השחורה, והנה אתם צריכים לחפש אלטרנטיבה אחרת.

כשאתם מגיעים לשדה בארץ יבקשו מכם לסרוק קוד QR ולמלא את הפרטים שלכם בטופס אונליין שימיר את הנתונים שלכם לקוד QR אישי. עשו לעצמכם טובה ומלאו אותו כבר בשדה לפני ההמראה, ותעשו גם צילום מסך של הקוד שלכם. לא יתנו לכם לרדת מהמטוס בלי שיש לכם קוד כזה, ואתם לא רוצים להתחיל למלא אותו אחרי הנחיתה ולעכב את כולם בזמן שהנייד שלכם מסתגל לרשת חדשה.

כמו כן כדאי מאוד ללכת להתפנות קצת לפני הנחיתה. מסלול הקליטה בשדה הוא מאוד ארוך ולא לכל השירותים בשדה מותר להיכנס. חוץ מזה וודאו שיש לכם מספיק סוללה בנייד, ותביאו איתכם גם עט משלכם למילוי הטפסים במהלך המסלול כדי להימנע ממגע בעט שמאות אנשים נגעו בו לפניכם.

טיפ מס' 3 – הכינו את האף שלכם לבדיקה כואבת  

חלק מהמסלול הארוך בשדה מוקדש לבדיקת הקורונה שתצטרכו לעבור עם הכניסה לסין. לפני שתגיעו לעמדות הבדיקה עצמן, תידרשו לחתום על אישורים ולאסוף את המבחנות והמטושים שעליהם מודבקים הפרטים שלכם. כבר כתבתי על הבדיקה ועד כמה היא כואבת ברשומה הקודמת אז אחסוך מכם את התיאור כאן. רק אוסיף שהעובדים הסינים שמבצעים את הבדיקה הם המקבילה הרפואית של המאבטחים הישראלים שמקבלים את פניהם של תיירים בשדה התעופה בן גוריון. מישהו ממש הרעיל אותם על התפקיד.

טיפ מס' 4 – להוריד ולהתקין את אפליקציית Alipay

אם אתם חוזרים לסין אז סביר להניח ש-Alipay כבר מותקנת על הנייד שלכם. אבל אם במקרה העדפתם עד היום להסתדר בלעדיה ולהסתמך רק על וויצ'אט לתשלומים ושירותים, אז אני ממליץ מאוד להוריד את עליפיי, להתקין אותה, ולפתוח בה חשבון משתמש. מהניסיון האישי שלי, מבחינת שירותים בעידן הקורונה זו האפליקציה שהוכיחה את עצמה כאמינה וכשימושית ביותר.

במהלך השבועיים של הבידוד ניסיתי מספר פעמים להירשם לקבלת דרכון ירוק דרך וויצ'אט, אבל גם היישום הרפואי בתוך האפליקציה, וגם הקישורים שנשלחו על ידי המלון שלנו, לא עבדו עבור זרים אלא דרשו מס' זהות סיני. בעליפיי לעומת זאת הכול עבד בלחיצת כפתור, וברגע שפתחתי את היישום הפנימי באפליקציה הוא זיהה אותי והפיק לי קוד עדכני מבלי שנתבקשתי למלא פרטים. כמו כן, כשהייתי צריך לבצע בדיקת קורונה נוספת באופן עצמאי לפני החזרה לבייג'ינג, יכולתי לחפש בעליפיי את המקום הכי קרוב בו ניתן לבצע את הבדיקה, להשוות מחירים, לקבוע תור, וגם לשלם כמובן.

היתרונות של עליפיי לא פסקו גם לאחר שחזרתי לבייג'ינג. בבייג'ינג כולם מתבקשים להתקין יישום רפואי נוסף בשם 北京健康宝 (הגייה – Běijīng Jiànkāng Bǎo). לכל מבנה ציבורי או בית עסק בבייג'ינג יש קוד QR ייחודי ולפני שנכנסים אליו צריך לסרוק אותו באמצעות היישום כדי שיהיה תיעוד של איפה הייתם ומתי. כך לרשויות יש את כל הנתונים לבצע חקירה אפידמיולוגית והן יכולות לדעת בדיעבד באילו מקומות שהה נשא מאומת, מתי ומי עוד היה שם. ללא האפליקציה הזו חנויות, מסעדות, בנקים ועוד הרבה מקומות יסרבו לכם כניסה או ידרשו מכם להירשם באופן ידני. שימו לב שלזרים יש גרסה האנגלית של האפליקציה שנקראת Beijing Health Kit ורק בה אפשר להזין מספר דרכון ולהירשם. משום מה בתוך הגרסה הסינית של האפליקציה אף אחד טרח לכתוב הודעת שגיאה אינפורמטיבית יותר מעבר ל"זיהוי נכשל", שתסביר שכדי להזין מספר דרכון צריך להשתמש בגרסה הבין־לאומית של האפליקציה. לכן רק אחרי כמה ימים והתייעצות עם חברים שכבר היו בעיר הצלחתי לסדר את העניין הזה.

אגב, אם אתם כבר מתקינים אפליקציות על הנייד שלכם, מומלץ מאוד להוריד גם אפליקציית כושר לתקופת הבידוד. אני משתמש כבר קרוב לשנתיים באפליקציית Keep לאימונים קצרים ואינטנסיביים מסוגים שונים וב-Keep Yoga לאימוני יוגה פשוטים ורגועים. עוד אפליקציות חשובות הן VPN אמין וטוב (אני משתמש באקספרס ויפיאן), משחקי חשיבה ואולי גם ספרים. הם מאוד יעזרו להעביר את הזמן.

טיפ מס' 5 – אוכל וכל מה שמסביב

איך תסתדרו מבחינת אוכל בתקופת הבידוד מאוד תלוי במלון שיוקצה לכם, ואילו משלוחים הוא מאפשר לקבל, אם בכלל. לדעתי הדבר הכי חשוב להתכונן אליו הוא ארוחות בוקר. מעבר לעובדה שארוחות הבוקר הסיניות הן "טעם נרכש", גם במלונות שמאפשרים קבלת משלוחים זה בדרך כלל כולל רק ארוחות צהריים וערב. אני הבאתי איתי מהארץ קפה נמס, חלב עמיד בקרטונים קטנים (אל תבנו על כך שיהיה לכם מקרר בחדר) וחבילות של דייסת שיבולת שועל מהירת הכנה שכל מה שצריך לעשות זה להוסיף להן מים ולערבב. מבחינת חלב קצת לקחתי הימור והבאתי איתי שבעה קרטונים בלבד, כאשר אמרתי לעצמי שאם לא יהיו משלוחים אז פשוט אשתה קפה עם פחות חלב מבדרך כלל לאורך כל השבועיים. חוץ מזה הבאתי איתי ארוחות טונה בשימורים וקצת פריכיות אבל לשמחתי לא ממש נאלצתי להשתמש עליהם כי המלון שלנו אפשר קבלת משלוחים.

מרוב דאגה לאוכל עצמו שכחתי להביא איתי כלי אוכל ועזרי מטבח. גם כאן למזלי העובדה שיכולתי לקבל משלוחים פתרה את הבעיה הזו, והזמנתי את מה שהיה חסר לי מהסופרמרקט או שמחזרתי כלים חד-פעמיים מן המשלוחים שקיבלתי. המלון אגב לא הסכים לתת לנו כלי אוכל למשך הבידוד למרות שביקשנו יפה. אז בנוסף לאוכל אל תשכחו להביא איתכם גם סכין, מזלג, כפ/ית, קערה ו/או צלחת, סבון כלים וסקוץ'. ספל לשתייה חמה תמיד יש במלונות בסין, יחד עם קומקום חשמלי וכמה תיונים זולים.

ההקצאה של המלונות בשדה התעופה היא כמובן רנדומלית לחלוטין, אבל אם כשרות או האפשרות לקבל משלוחים ממש חשובים לכם אתם מוזמנים לנסות להסביר לעובדים בתחנת ההסעות בשדה את המצב באמצעות הכרטיס הבא:

מה שכתוב שם זה: "שלום, מסיבות של אמונה ודת, אני יכול/ה לאכול רק אוכל שעומד בדרישות הכשרות של היהדות. לכן אני צריכ/ה לגור במלון שמאשר קבלה של משלוחים. אני מקווה שתוכלו להתחשב בזה כאשר אתם בוחרים עבורי מלון. תודה רבה!"

אם עדיין נשלחתם למלון שלא מקבל משלוחים אתם יכולים להשתמש בכרטיס גם כדי להסביר את המצב לעובדי המלון. אם גם זה לא עובד אתם יכולים ליצור קשר  עם בית חב"ד המקומי ולבקש מהם שידברו עם המלון. השמועות אומרות שהם מצליחים לשכנע גם את המלונות הקשוחים ביותר.  

טיפ מס' 6 – אבקת כביסה וקולבים

לאורך כל תקופה הבידוד אסור להוציא שום דבר מהחדר שלכם (למעט זבל בשקית קשורה ואטומה), ולכן אין מה לבנות על שירותי הכביסה של המלון. כדאי מאוד לארוז במזוודה שקית קטנה של אבקת כביסה וגם ארבעה חמישה קולבים כדי שיהיה לכם על מה לתלות את הבגדים לייבוש. להביא גיגית אין ממש דרך, אבל גם אין ממש צורך כי סביר להניח שתוכלו להשתמש בכיור של חדר המקלחת במלון. אם המלון שלכם מקבל משלוחים תוכלו לרכוש את כל אלה לאחר ההגעה באפליקציות הרגילות. אם לא, נסו להסביר לצוות המלון את הצורך, וכל עוד תעשו זאת בנימוס ובסבלנות מאוד סביר שהם יימצאו לכם פתרון.

טיפ מס' 7 – מדחום דיגיטלי ומסכות

במהלך הבידוד מישהו יגיע לחדר שלכם כדי למדוד לכם חום פעם או פעמיים ביום, אבל תידרשו גם לבצע לפחות בדיקה אחת נוספת בעצמכם ולתעד את התוצאות בטופס אונליין משותף. בשבוע שלאחר הבידוד בו עדיין לא יכולתי לנסוע לבייג'ינג, נדרשתי ע"י מקום העבודה שלי למדוד חום פעמיים ביום ולשלוח להם את הטבלה עם התוצאות. לכן מומלץ מאוד להגיע עם מדחום דיגיטלי קטן משלכם ולא להסתמך על מדחומי הכספית העתיקים שמחלקים בתחילת הבידוד. מלבד המדחום כדאי כמובן להביא גם מסכה או חבילת מסכות, כי בניגוד למה שאולי שמעתם בסין עדיין יש חובה של עטית מסכות במקומות ציבוריים. גם אלכוג'ל אף פעם לא יכול להזיק.


רוצים לקבל את הרשומה הבאה ישירות למייל? הזינו כאן את כתובת הדוא"ל שלכם!


אלה שבעת הטיפים העיקריים שאני יכולתי לחשוב עליהם. אם יש לכם עוד אתם מוזמנים להוסיף אותם כאן בתגובות ולחלוק אותם עם שאר הקוראים. נסגור את הרשומה הזו ברשימה מסכמת של כל הדברים שהזכרתי כאן (עם קצת תוספות אופציונליות) כי הרבה יותר נוח לראות את הכול מרוכז במקום אחד.

רשימה

  • עט
  • סכו"ם
  • קערה / צלחת
  • קפה
  • חלב עמיד
  • מספריים
  • עוגיות / דייסה
  • שימורים / מנות חמות
  • סקוץ' וסבון כלים
  • אבקת כביסה
  • קולבים
  • מדחום
  • מסכות ואלכוג'ל
  • תרופות קבועות
  • VPN
  • עליפיי
  • אפליקציית כושר
  • מזרן יוגה דק
  • ספר טוב

עוד משהו?

פרשת קובידון – יוסי גבני מחוץ לחוק בסין

אפתח בווידוי קטן והוא שאני מת על יוסי גבני. בעיניי הוא אחד הקומיקאים היותר מוצלחים שיש לנו כאן, ובנוסף הוא גם עושה רושם של אדם ממש נחמד. הוא קנה אותי כבר באקדמיה לצחוק, וגם בתוכנית 'מחוץ לחוק' היו לו קטעים משובחים שאין לי בעיה לצפות בהם פעם אחר פעם (הזכרתי כאן בעבר את הקטע שלו על אשכנזים ומזרחים). אפילו התלמידים שלי בסין כבר מכירים אותו כי צפינו ביחד בכיתה בכמה סרטונים של שלישיית בערך.

בשבוע שעבר יוסי גבני עלה לכותרות בהקשר של סין עקב סרטון הנחיות קורונה שיצר עבור משרד הבריאות. אם לא ראיתם, הנה הסרטון כאן:

הסרטון הזה עצבן את סין, היא דרשה ממשרד הבריאות להוריד אותו, והוא אכן ירד מדף הפייסבוק של המשרד. באופן אישי זה אכזב והפחיד אותי לראות את משרד הבריאות הישראלי נכנע לתכתיבי הצנזורה של סין, אבל לא ראיתי סיבה לכתוב על זה כאן. ואז יוסי גבני פרסם את סרטון ההבהרה הבא:

יש לי הרבה דברים לומר על הסרטון הזה, אבל לפני כן אני חייב לחלוק אתכם משהו הרבה יותר מעניין. לפני שניגשתי למלאכת הכתיבה, סקרן אותי לדעת כמה הדים הסרטון עורר בסין. מכיוון שגם יוטיוב וגם פייסבוק חסומות בסין הייתי די סקפטי שמישהו שם בכלל ראה אותו, אבל יוסי אמר שהוא הגיע לחדשות בסין ולכן רציתי לוודא שאני לא טועה וקובע כל מיני דברים על סמך תחושה בלבד. אז הלכתי לבאידו (מנוע החיפוש הסיני המקביל לגוגל) וחיפשתי גם באופן כללי וגם בקטגוריית חדשות מילים כמו ישראל, משרד הבריאות, קורונה, סרטון וכו'. בדיוק כמו שציפיתי – לא מצאתי שום אזכור לכך. אבל כשהתחלתי לצמצם את החיפוש והזנתי ספציפית את השם 'גבני' והמילה 'קובידון' באנגלית התחילו לקרות דברים מעניינים. פתאום אין תוצאות ובמקומן קיבלתי מסכי Not Allowed עם תקלה 405 מסתורית.

מיותר לציין שזה קרה רק עם המילים האלה. אחר כך חיפשתי Yossi ולא הייתה שום בעיה. התוצאה הראשונה אגב, היא הסרט 'יוסי וג'אגר'.

כדי לוודא חיפשתי את זה כמה פעמים (תמיד אחרי חיפוש תקין עם תוצאות) והתקלה התרחשה בכל פעם. זה אומר שמישהו באיזה משרד אפל בסין הכניס את השם 'גבני' ואת המילה 'קובידון' לרשימה השחורה של מונחים שאסור לחפש. בקיצור, התנצלות או לא – גבני כנראה מחוק בסין ואם תשאלו אותי צנזור השם שלך זה הרבה יותר מעליב וחמור מכל בדיחה, פוגענית ככל שתהיה.

אני חושב שזה די ברור שלא היה כאן חשש ממשי לפגיעה בנפשם העדינה והשברירית של 1.4 מיליארד סינים, ולו רק מפני שגם יוטיוב וגם פייסבוק חסומות בסין והם לא נחשפו אליו. הצנזורה הזו נועדה לקבוע עבורנו הישראלים מה מותר לנו, ובעיקר מה אסור לנו לומר ולחשוב. שימו לב שמה באמת הפריע לסין זה לא העקיצה על איכות המוצרים, אלא השיוך של הוירוס לסין והפירוש הדו-משמעי של Made in China, כפי שעולה מתוך הכתבה של הג'רוזלם פוסט:

The Chinese Embassy in Israel filed a complaint with the Foreign Ministry. The video saying COVID-19 is made in China “is egregious and unfounded,” the embassy told The Jerusalem Post.
“It is a scientific consensus that COVID-19 originated from nature and is not man-made,” the embassy’s spokesman said. “China firmly opposes any remarks that exploit the issue of the origin of the virus for stigmatization.”

מזעזע בעיניי לראות את משרד הבריאות הישראלי מתקפל כך בפני הדרישה הזו, כי השורה התחתונה היא שמשרד הבריאות הישראלי שם את רגשותיה של ממשלת סין לפני העובדות, ולפני מה שטוב, נכון ובריא עבור אזרחי ישראל. חברה שבה לא ניתן להביע דעות (שלא לומר עובדות!) בחופשיות היא חברה חולה ומסוכנת, ועכשיו סין הדביקה אותנו במשהו הרבה יותר קטלני מכל וירוס – פחד וצנזורה עצמית.

בסמסטר הבא אני הולך ללמד עברית עתיקה. בין השאר אני הולך לדבר גם על שורשים קדומים בעברית והתפצלותם לשורשים קרובים סמנטית באמצעות חילוף של עיצורים קרובים פונטית. זה נשמע מסובך אבל חשבו למשל על השורשים ג-ז-ז, ק-צ-ץ וכ-ס-ס, הפעלים צעק, זעק (ויתכן שגם שאג) או נשם, נשף, ונשב, הצמד שאף ושאב, המילים גשר וקשר, והרשימה נמשכת.

בהקשר הזה של הסרטון אולי אעלה את ההשערה שיש קשר בין השורש פ-ת-ח והשורש ב-ד-ח, ובין השורשים פ-ת-ר, ב-ד-ר ופ-ז-ר (חשבו על שיער מפוזר בו פתרו ופתחו את הקשרים ועכשיו הוא מתבדר ברוח). יכול להיות שהעבריים הקדומים הבינו כבר מזמן שבדיחות דעת מובילה גם לפתיחות דעת, שפתיחות היא חיונית לפתרון בעיות, ושכנראה גם בידור משחק תפקיד כלשהו בעניין (בייחוד כשזה מגיע לבעיות ברמת החברה). גם בסינית אגב, לספר בדיחה זה 开玩笑 (הגייה – kāi wán xiào) והמשמעות של הפועל 开 היא לא לספר או לדבר אלא דווקא לפתוח. מעניין, לא?


רוצים לקבל את הכתבות הבאות ישירות למייל? הרשמו כאן!


אני חייב לציין שלא הבנתי מדוע בסופו של דבר יוסי גבני כן בחר להוריד את הסרטון. בייחוד אחרי שהוא נגע בשורש הבעיה וציין שהתקינות הפוליטית הורסת כל חלקה טובה. מה כוונת המשורר בלהוריד את הסרטון "לא מפני שאני מפחד אלא מפני שעכשיו אני מבין את הכוח העצום שיש לרשתות החברתיות". לי זה נשמע כמו תירוץ חלול שאפילו גם קצת סותר את עצמו. חוץ מזה, למדיה החברתית של יוסי גם ככה אין שום כוח בסין, אז לא רק שהוא לא גרע מכוחן, אלא גם יצר תקדים מסוכן של כניעה.

בקיצור יוסי, כמו שאמרתי כבר התחלה אתה ממש מצחיק ואני עדיין מת עליך. אבל הפעם לא פתחת לנו את דרכי הנשימה ואפשרת לנו להמשיך לצחוק בעת משבר, אלא רק סגרת לנו את הריאות וחנקת לנו את המחשבה, וזה בדיוק ההפך ממה שקומיקאי אמור לעשות.

נ.ב

תחודש לאלתר התוכנית 'מחוץ לחוק'!  

עידכוני קיץ – סדנאות ומתנות

אהלן,

שני עדכוני קיץ זריזים ברשותכם. הראשון והקצר מביניהם הוא שפוסט הסיכום של פרקים 8 ו-9 עלה לאתר של סימנית אחת בשבוע. פרק 8 עסק בסימניות הקשורות לאדמה, ופרק 9 עסק בסימניות הקשורות למים. הפרק הבא יעסוק במה שיוצא מן האדמה כשמוסיפים לה מים – צמחייה!

העדכון השני הוא שבאוגוסט אני מתכוון להציע בפעם הראשונה סדנת הגייה חדשה ומקורית בזום לתלמידים ודוברי סינית בכל הרמות. הינה הפרטים:

  • מיקום הסדנה: ZOOM
  • אורך הסדנה: שלושה מפגשים באורך 90 דקות.
  • משתתפים: 5 – 10 בקבוצה
  • יום ושעה: יום שלישי בין השעות 17:30 – 19:00 (4, 11, 18 באוגוסט)
  • מחיר הסדנה: 60 ₪ למשתתף למפגש – 180 ₪ עבור הסדנה כולה.

כל מי שישלים את ההסדנה יקבל במתנה גישה מוקדמת לסימניפדיה.

הסדנה תיפתח רק אם יירשמו יותר משישה אנשים. במידה ויירשמו יותר מעשרה ייפתחו שתי קבוצות בחלוקה לפי רמות ו/או היום שנוח לנרשמים. אם מישהו מעוניין לעבור את הסדנה באופן פרטי (180 ₪ למפגש) או באופן זוגי (120 ₪ למשתתף למפגש) זו גם אפשרות.

מעוניינים? אנא מלאו את הטופס הבא ואני אצור איתכם קשר. בתוך ההודעה כתבו בקצרה את הרמה שלכם בסינית, האם אתם מעוניינים בסדנה קבוצתית, זוגית או אישית, ואם יש ימים או שעות אחרות שבהם אתם מעדיפים שהסדנה תתקיים ציינו זאת גם.

קצת על הסדנה

הגייה נכונה היא קריטית כאשר לומדים כל שפה, אבל היא קריטית שבעתיים בשפה טונאלית כמו סינית בה לכל הברה יש משמעות, ובדרך כלל יותר מאחת. הקניית הרגלים טובים ופיתוח טכניקות של הגייה נכונה היא משהו שרצוי לעשות בשלב מוקדם ככל האפשר הלימודים, אבל אף פעם לא מאוחר מדי להשלים פערים ולשבור כמה הרגלים רעים.

עד עכשיו התמקדנו בכתב הסיני, וזאת בעיקר באמצעות הקורס של סימנית אחת בשבוע. היו לכך שיקולים פרקטיים של מעשיות, וגם שיקולים אנוכיים של 'זה מה שהכי מעניין אותי וכיף לי ללמד'. אבל, כמו שכתבתי למעלה, הגייה זה ממש חשוב ובשילוב הדחיפה שהקורונה נתנה ללימודים פרונטליים אונליין, הגיע הזמן לעסוק גם בזה.

אם אהבתם הגישה של סימנית אחת בשבוע כלפי הכתב הסיני, רוב הסיכויים שתאהבו גם את הדרך בה אני מלמד הגייה, כי אני משתדל להיצמד לאותם שלושה קווים מנחים:

  1. התקדמות מן הקטן אל הגדול – בסדנה נפרק את הגייה לרכיבים הקטנים ביותר שלה, נשים אותם תחת המיקרוסקופ ואז נרכיב אותם בחזרה. נתחיל בעיצורים, תנועות וטונים, נחבר אותם להברות, אחר כך נסתכל על צירופי הברות, ובסוף נדבר על המשפט השלם והאינטונציה שלו.
  2. ניצול הדומה והדגשת השונה – יש מקומות שאפשר לנצל את העברית כדי ללמוד סינית, ויש מקומות שצריך דווקא להיזהר כי יש דברים שאולי נשמעים דומה, אבל מתחת לפני השטח מתרחשים דברים אחרים לגמרי.
  3. מעשיות – לתרגל הגייה זה לא לומר mā má mǎ mà כל היום. זה שאנחנו עובדים על ההגייה שלנו לא אומר שאי אפשר להרחיב את אוצר המילים באמצעות דוגמאות שימושיות, לדבר קצת על דקדוק מדי פעם, או להשתמש בדרכים מקוריות להטמעת החומר הנלמד.

בתחילת הסדנה נעשה מבדק קטן כדי לבדוק ולאתר את האיזורים הבעייתים של כל משתתף, ועל מה הוא או היא צריכים לשים לב במיוחד.

זהו, מקווה לראותכם!

רן

קניה ווסט ב-Far East

שמעתם כבר שהראפר קניה ווסט הכריז על התמודדותו לתפקיד נשיא ארה"ב? ובכן מגוחך ככל שזה נשמע, אולי דווקא בדבר אחד יהיה לו יתרון מפתיע על פני שאר המועמדים וזה "ניסיונו" בזירה הסינית. לא הרבה אנשים יודעים זאת אבל בשנת 1987 כשהיה בן עשר בלבד, בילה קניה שנה שלמה בעיר בסין לאחר שאימו עברה לעיר נאנג'ינג לאחר שקיבלה משרת הוראה באוניברסיטה הראשית בעיר, ואשר נחשבת לאחת הטובות במדינה כולה. הנה תמונה שלו אוכל במסעדה עם עוד כמה זרים בעיר:

הוא התייחס לנושא במספר ראיונות שבעבר, ואמר שהחוויה הזו הכינה אותו להיות 'מפורסם'. כל מי שהיה בסין בוודאי יזדהה עם האמירה הזו ברמה כזו או אחרת, אבל אין ספק שלהיות שחור בסין בשנת 1987, שנים ספורות בלבד אחרי שסין נפתחה למערב הייתה חוויה אחרת לגמרי. אגב, בהחלט יכול להיות שהחוויה עצמה נתנה דחיפה לקריירה האומנותית של קניה כי אימו מספרת שללא ידיעתה קניה הקטן ניצל את כישורי הברייקדאנס שלו כדי להרוויח קצת כסף לקנות 羊肉串 (הגייה – yáng ròu chuànr) – שיפודי כבש הנמכרים בפינות רחוב בכל רחבי סין.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

גם בסין לא שכחו את קניה הקטן שעל פי הסיפורים לא נשאר חייב לסינים. בספר שאימו כתבה היא גם מתארת איך פעם אחת כשהם ביקרו בחנות במקדש קונפוציוס, וקניה הרגיש שכמה מקומיים בקרבתו עברו את הגבול, הוא צעק לעברם 滚回去 (הגייה – gǔn hui qù). אימא שלו המשיכה והסבירה שהפירוש של זה הוא “get back” אבל האמת היא הרבה פחות מנומס ויותר כמו לומר להם "עופו לי מהעיניים". כנראה שגם היום קניה לא מעריץ גדול של סין. בשנים האחרונות הוא בעיקר עולה לכותרות עקב תמיכתו בנשיא טראמפ. בפגישה שערך איתו בבית הלבן הוא הביע בתמיכה בצעדים שיחזירו חברות אמריקאיות לייצר בתוך ארה"ב במקום בסין והשווה את ההעדפה לייצר בסין לניאוף או רומן מן הצד על חשבון המדינה.

קניה כנראה לא יהיה הנשיא הבא של ארצות הברית. בלי קשר להתאמה (או חוסר התאמה) שלו לתפקיד, הוא פשוט נכנס מאוחר מדי למרוץ. את הסינית שהייתה לו הוא למד מוקדם מדי וכנראה כבר הספיק לשכוח אותה. לפני כמה שנים הייתה תקרית בטקס פרסי המוזיקה של MTV בה הוא התפרץ לבמה ברגע ממש לא מתאים. בקיצור, כנראה שיש לבחור בעיה של תזמון.

סוף שנה ב' – הוראת עברית בסין בצל הקורונה

זהו. אחרי המון מהמורות וטלטולים, תוכניות וביטולים תמה לה השנה השנייה (ונכון למועד כתיבת שורות אלה יתכן שגם האחרונה) שלי כמורה לעברית באוניברסיטה לשפות זרות בבייג'ינג.

זו הייתה שנה לא פשוטה מהרבה בחינות – אקדמית, גאוגרפית, פוליטית, לוגיסטית, בלוגיסטית (עברה חצי שנה מאז הפוסט הקודם) ועוד. אין ספק ששנת 2020 תכנס לספרי ההיסטוריה כאחת השנים המכוננות של האנושות, הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט.

הסמסטר הקודם הסתיים לפני חצי שנה בסך הכול, אבל גם הוא וגם שנת 2019 כולה מרגישים פתאום כל כך רחוקים. לשמחתי הספקתי לכתוב כאן על אירועים משמעותיים מהסמסטר הקודם, וכך גם על תובנות ופרשנות לגבי הסיבות להתפרצות הקורונה בסין. לכן הפוסט היה יהיה מבט כללי על השנה האקדמית שחלפה, תוך התמקדות בסמסטר האחרון, שהיה גם המעניין והמאתגר יותר מבין השניים.

אז מה לימדתי

לפני שנתחיל לדבר על התכנים אעדכן אתכם שהקורונה השאירה אותי בארץ עד עכשיו ואת הסמסטר האחרון העברתי לתלמידים אונליין. סין מנסה לשדר לעולם כאילו כבר לפני שבועות המצב חזר פחות או יותר לקדמותו אבל לפחות בכל מה שקשור לבתי ספר ואוניברסיטאות זה ממש רחוק מכך. הסמסטר הועבר באופן מקוון לא רק משום שאני נתקעתי בארץ, אלא גם משום שהסטודנטים שלנו עדיין לא הורשו לחזור לאוניברסיטה.

צילום מסך מתוך שיעור הוראת עברית בסין אונליין

שני דברים טובים יצאו מכך שהעברתי את הסמסטר אונליין. הראשון – זה אילץ אותי להיות מאורגן יותר בתכנים ובבניית מערכי השיעור. השני – זה גרם לי לעשות צעד שעד כה התעצלתי לעשות והוא לצלול לעולם של לימוד קבוצתי מקוון ובקיץ אני מתכנן לעשות פניית פרסה וליישם את זה גם בהוראת סינית (פרטים בקרוב). ועכשיו לתכנים.

לחתור מחוץ לבריכה

בדבר אחד אין ספק וזה שככל שהשנה התקדמה לה, כך גם התכנים שלי נעשו "חתרניים" יותר. אבל שיישאר בינינו, כן? כבר נגעתי בחלק מהסיבות לכך בעבר, למשל הצנזורה וחסימת אתרים או מה שמתרחש בהונג קונג, אבל אין ספק שהקורונה והכסת"ח שבא בעקבותיה נתנו לזה דחיפה רצינית.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

עוד לפני הקורונה, השיר אותו לימדתי השנה הוא "בגלל הרוח" של שלומי שבת שיש בו שורות כמו "יהיה מה שיהיה, אני עוד אשנה" או "את מה שיש לי להגיד אני עוד אצעק, אפילו בירח ישמעו" וגם "מי שיגיד לא כך, אותו לא אשכח, יבוא היום אוכיח צדקתי". הסיבה הלימודית הרשמית לבחירת השיר הזה היא שבשעה טובה סוף־סוף הגענו לזמן עתיד והוא מוצף בפעלים כאלה, אבל אין ספק שהוא גם מדגים את המנטליות הישראלית שחסרה בסין.

נבוכים ודרקונים

בסמסטר השני של השנה, לאחר התפרצות הקורונה, הקדשתי מספר שיעורים לקריאת ספר ילדים ושמו 'דרקון – אין דבר כזה'. הוא מספר על ילד בשם בילי שיום אחד מגלה בחדר שלו דרקון קטן וחמוד, אבל אימא שלו אומרת לו שאין דרקונים ולכן הוא מתעלם ממנו. ככל שבילי ואימא שלו מתעלמים מהדרקון כך הוא נעשה יותר גדול, והצרות שלהם מחמירות. בשלב מסוים הדרקון נעשה כל כך גדול, עוקר את הבית ממקומו, ורק אחרי שכל בני הבית מכירים בקיומו הוא חוזר לגודלו המקורי.

דרקון - אין דבר כזה מאת ג'ק קנט בהוצאת עם עובד -לתלמידי סינית

מוסר ההשכל של הסיפור די ברור ומאוד רלוונטי להתנהלות של סין בשלבים הראשונים של התפרצות נגיף הקורונה, דבר שלשמחתי אפילו עלה קצת (ממש ממש קצת) בשיעור, מלווה בהמון מבוכה וחשש. כאן גם המקום לציין ולהודות להוצאת עם עובד שנתנה לי אישור להפיץ את הספר לתלמידים שלי בקובץ PDF. בכלל, לדעתי הספר הזה הוא קריאת חובה לכל אחד, מבוגרים וילדים כאחד, ולא רק בסין, אלא בכל מקום. אתם יכולים להזמין אותו ישירות מהאתר של ההוצאה. הוא אפילו במבצע ממש שווה לקיץ.

חופש הביטויים

בסמסטר האחרון התחלתי ללמד ביטוי אחד בכל שבוע. בפסח למשל לימדתי (שוב) את 'עברנו את פרעה, נעבור גם את זה'  שהוא נהדר לא רק מבחינה תרבותית, אלא גם מתרגל את צורות העבר והעתיד של שם הגוף 'אנחנו'. בשבוע אחר לימדתי גם את הביטוי 'להקדים תרופה למכה' וגם את 'כוסות רוח למת' שיש לו זיקה לרפואה סינית מסורתית. בשבועיים האחרונים של הסמסטר למדנו ביטויים נפוצים שמקורם אינו בעברית כמו 'יום עסל יום בסל', 'כל כלב ב'יגי יומו', איסתרא בלגינא קיש קיש קריא', וכן 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא'. בין  לבין למדנו גם ביטויים ואמרות כמו 'עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו הוא דל ועתידו לוט בערפל', 'אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר', 'טובל ושרץ בידו', 'לתת לחתול לשמור על השמנת' ועוד כל מיני ביטויים שפחות מיישרים קו עם המפלגה. אגב, אם כבר מדברים על ביטויים, אחד הדברים שהיה לי הכי קשה להסביר הסמסטר הוא ההבדל בין הפועל 'להביע' והפועל 'לבטא'. והכל התחיל בגלל המילה expression שמתרגמת גם לביטוי וגם להבעה, הן על הפנים והן באופן כללי.

אני זה המקור! אין שום קשר לציפור! (ס.א.ב לימינל)

השנה כולה התבססה על תכנים שיצרתי באופן עצמאי, לעיתים ממש מאפס, ולעיתים תוך התבססות על תוכן גולמי קיים (בעיקר סרטונים) עליו הלבשתי שיעורי שפה, אוצר מילים ודקדוק. מלבד הסיפור 'דרקון – אין דבר כזה' והשיר 'בגלל הרוח' שכבר הזכרתי למעלה, למדנו גם שלושה סרטונים של ניר וגלי (אין דברים כאלה, אפי מכיש את ארמונד, משבר הזהות של טיפטיפ), את סרטון יום כיפור של הפרלמנט, מערכון יציאת מצרים של היהודים באים, שיחות וואטסאפ מצחיקות, סטטוסים מצחיקים על הקורונה, שיחות נבחרות מדף הפייסבוק 'ילדים הם התסריטאים הטובים ביותר בעולם, ועוד.

מבחינת חגים וימים מיוחדים השנה התמקדנו ביום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות (שבועיים כבדים במיוחד) כאשר את השניים האחרונים ניצלתי גם כדי ללמד המון אוצר מילים וסלנג צבאי. מילים כמו אס"ק, פק"ל, קל"ב, פז"מ, עפיצות ואפילו שביזות הן כעת חלק מהלכסיקון של הכיתה, ובנוסף עכשיו הם גם יודעים שהאות זי"ן הרבה פחות תמימה משאר האותיות.

לימודים זה לא צחוק

בסמסטר האחרון לא רק אני יצרתי את התכנים אלא גם התלמידים. כל אחד מהם קיבל מטלה במהלך הסמסטר לתרגם בדיחה לעברית ולהכין טבלה של אוצר מילים חדש מן הבדיחה. את התרגום הם הגישו לי, ולאחר עריכה, תיקונים ותוספות כל הכיתה למדה את הבדיחה יחד תוך כדי שכולם לומדים מן הטעויות של כולם, ולומדים לזהות מלכודות נפוצות במעבר מסינית לעברית. כמובן שגם אני לא נשארתי חייב וסיפרתי בדיחה משלי. ברוח התקופה הבדיחה שבחרתי היא זו:

בברית המועצות לשעבר יהודי אחד יושב על ספסל בגן הציבורי וקורא ספר ללימוד עברית. ניגש אליו שוטר ואומר לו: "היי! יהודונצ'יק! בשביל אתה לומד עברית בכלל? אתה לא יודע שאף פעם לא ירשו לך לעלות לישראל?" היהודי עונה: "אני יודע, אני לומד עברית למקרה שאמות ואגיע לגן עדן. בטח מדברים שם עברית ואני רוצה להבין מה יגידו לי שם". "ומה אם תגיע לגיהינום?" מקשה השוטר. "אין בעיה" עונה היהודי. "רוסית אני כבר יודע".

השגריר שגרר אותי

עוד נושא בו התמקדנו השנה הוא חדשות, בדגש כמובן על הקורונה ועל הבחירות בישראל. רצה הגורל ובדיוק בשבוע בו הוכרזה ממשלת האחדות שגריר סין בישראל נפטר בנסיבות מסתוריות. מכיוון שההכרזה נדחתה מיום חמישי ליום ראשון בשבוע שלאחר מכן, בשיעור של יום שישי שיעורי הבית שנתתי היו לעקוב אחרי החדשות מישראל כי משהו מאוד גדול שקשור לפוליטיקה יקרה ביום ראשון, וכך מצאתי את עצמי מסביר שלא היה לי מושג שהשגריר ימות, ושאני התכוונתי להכרזה של ממשלת האחדות. כמובן שניצלתי את ההזדמנות ולימדתי את המילה 'קונספירציה' והצירוף 'תיאוריית קונספירציה' תוך כדי שהדגשתי שאין מה לפתח אחת כזו.

שטיקים באפלה

אגב, המילה 'קונספירציה' בסינית היא 阴谋 (הגייה – yīn móu) אבל בניגוד ל-conspiracy באנגלית או 'קשירת קשר' בעברית, היא יכולה להתייחס גם לתוכנית של אדם אחד. הפירוש המילולי של 阴谋 הוא תוכנית (谋) צללים (阴), ואם יש משהו שגיליתי במהלך השנה הזו, זה כמה רחוק מגיע הצל של יו"ר המפלגה.

במהלך החופש, כשבועיים לפני שמחדשים את הלימודים, על כל מורה להגיש את תוכניות הלימוד שלו עבור כל קורס אותו הוא מלמד. מדובר בקובץ וורד בן כמה עמודים שמגיע אלינו בצורה של תבנית ריקה עם מעט תוכן דמה להמחשה. יש תבנית בסינית ותבנית באנגלית עבור המורים הזרים. החלק הראשון של הקובץ כולל את מטרות הקורס והוא נראה כך:

לקראת הסוף יש גם המחשה של כיצד יש לפרט את חומרי הלימוד של הקורס:

כאשר מילאתי את התבנית היה נראה לי טבעי ביותר למחוק את תוכן הדמה, אבל מסתבר שזה אסור על פי ההנחיות. מסיבה מסוימת ההנחיות האלה מופיעות בקובץ נפרד והן כתובות בסינית בלבד, אבל אחרי שהערתי לאחת המורות בצוות שהיא כנראה שכחה להוריד את תוכן הדמה, היא אמרה לי שאלו ההוראות והפנתה אותי לקובץ ההוא. ואכן, האיסור למחוק את החלקים בהם מוזכר היו"ר שי נכתב שם מפורשות ובהדגשה כדי שלא יהיה מקום לטעויות. הנה למשל כאן:

וגם כאן:

בקיצור, בפעם הבאה שאתם אומרים לעצמכם שאתם חיים בדיקטטורה או עדים לפולחן אישיות, תזכרו שאנחנו רחוקים שנות אור מהדבר האמיתי.

ההשראה שבשירה

עם כל הכבוד לזרוע הארוכה של יו"ר המפלגה, הוא אפילו לא מגרד את קצת הזרת של חנה סנש. אחת התלמידות בכיתה שלנו נכנסה למשבר מוטיבציה די קשה בסוף השנה שעבר. מדובר בתלמידה מבריקה שיום אחד פשוט איבדה את החשק והרצון להשקיע. כל הצוות שם לב לזה, אבל מכיוון שגם בחצי כוח הציונים שלה היו בסדר, ומכיוון שבין כה וכה אי אפשר להכריח מישהו ללמוד, לא היה משהו שיכולנו לעשות בעניין. במהלך השנה האחרונה, כך לפתע וללא שום סיבה נראית לעין, הציונים שלה זינקו בחזרה למעלה והיא שבה להשקיע. כשהעלינו את הנושא בשיחת חתך, היא אמרה שמה שנתן לה השראה זה השיר 'הליכה לקיסריה' וסיפור המסגרת של חנה סנש. היא אמרה שאחרי שהם קראו את הסיפור שלה בכיתה, היא חשה שאין לה זכות לזלזל ככה בלימודים ושכל הקשיים התגמדו בעיניה. בעיניי זה היה פשוט מדהים, וגם קצת גרם לי לחשוב שאולי יש קשר עתיק בין השורש ש-י-ר והשורש ש-ר-ר, כזה שמבטא את כוחה של השירה.

טיול לגווילין

בתחילת חודש ינואר, בחופשה שבין סמסטר א' וסמסטר ב' ולפני ראש השנה הסיני, עשיתי גיחה של כמה ימים לאזור גווילין והעיירה יאנגשואו. מדובר באזור עם נוף סיני קלאסי של הרים ומים שנחשב לאחד היפים בסין. העובדה שלא ביקרתי בו עד כה הייתה לא פחות ממחדל. אני לא אלאה אתכם בדו"ח מפורט של הטיול. אלו מכם שעוקבים אחרי באינסטגרם כבר ראו כמה תמונות וסרטונים משם, אבל תמונה אחת לא יכלה להיכנס לשם מפאת ממדיה. אז הנה היא כאן והיא שווה אלף מילים.

סין-גווילין-יאנגשואו-שקיעה מן הפסגה

התוכנית המקורית הייתה לשלב עוד טיול במהלך הקיץ, אבל הקורונה שמה לזה קץ. לא נורא, יש דברים יותר גרועים. בינתיים אני עסוק בלהגיד תודה שלא הבאתי איתי את הקורונה לארץ למרות שהרכבת שלי לגווילין עצרה בווחאן בשלבים המוקדמים של התפרצות המגפה, ומתעל את הזמן שלי לפרויקטים אחרים.

לאן הולכים מכאן?

שאלה טובה. כרגע אני תקוע באזור הדמדומים. סין ביטלה את כל הוויזות ואי אפשר להיכנס למדינה בלי הנפקה של ויזה חדשה, אבל כדי לקבל ויזה כזו צריך אישור מיוחד מהגורמים הבכירים ביותר במחוז אליו מנסים לחזור. את הסמסטר הזה העברתי בישראל, אבל המשכורת שלי שולמה לי בסין לחשבון בנק שאני לא יכול למשוך ממנו כאן. תוקף חוזה העבודה שלי יפוג בעוד חודש, ואיתו גם הדירה שלי באוניברסיטה שם כל הדברים שלי נמצאים עדיין. אני מנסה לקבל תשובה מהאוניברסיטה לגבי התקן לשנה הבאה, ומה עושים במידה והוא לא יוארך. בינתיים כל מה שאומרים לי זה "אנחנו עדיין לא יודעים" אבל כן מבקשים ממני לבנות קורס חדש של עברית עתיקה לשנה הבאה. הגל השני שהיכה בבייג'ינג טרף עוד יותר את הקלפים והגביר את חוסר הוודאות. אני יודע שזה כאין וכאפס לעומת הצרות שהקורונה המיטה על אנשים אחרים, ואני לא מתלונן אלא רק מעדכן.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

השבוע זה השבוע האחרון של הלימודים וביום שישי יתקיים המבחן האחרון שלנו בעברית מדוברת. בשבוע הבא מסכמים את הסמסטר, מעלים את התוצאות ומגישים את כל הדוחות. אני מקווה שעד אז כבר תהיה לי תשובה לגבי שנה הבאה.

בינתיים בואו נהנה מן הקיץ עד כמה שאפשר!

נגיף הקורונה – כרוניקה של התפשטות ידועה מראש

כולם מדברים על נגיף הקורונה ואיזה מן בלוג לשפה ותרבות סין יהיה לנו כאן אם לא אקדיש איזה פוסט לעניין. לפני שנתחיל, אעדכן שאני בארץ. יצאתי מסין ב-15 לינואר כשממדי התפרצות וחומרתה רק התחילו להתבהר ולתפוס כותרות. אני כבר למעלה משבועיים ואם הנגיף היה דוגר בתוכי אז האפרוחים שלו כבר היו בוקעים מזמן.

לאלו שכאן בגלל השפה, אולי יעניין אתכם לדעת שהשם הרשמי של נגיף הקורונה בסינית ממש ארוך וכולל עשר סימניות:

新型冠状病毒感染肺炎

מילולית זה אומר דלקת ריאות (肺炎) זיהומית/מדבקת (感染) של נגיף (病毒) בעל צורת כתר (冠状) מטיפוס חדש (新型). באופן פחות רשמי מתייחסים אליו בקצרה כ-武汉肺炎 שזה פשוט דלקת הריאות של ווּחָאן – המקום בו היא פרצה. נכון לעכשיו אין מחוז בסין שלא התגלו מקרים של הידבקות ולמי שרוצה להתעדכן על המספרים הרשמיים בסינית בזמן אמת, אפשר לעשות זאת בעמוד מיוחד של באידו (הגוגל של סין) שנפתח לשם כך. המספרים המופיעים שם משמאל לימין הם של מקרים של אבחון ודאי של הנגיף, מקרים של חשש להידבקות, מקרים של החלמה ולבסוף מקרים בהם החולים מתו. מתחת לכל מספר מצוינת העלייה בהשוואה לאתמול.


תוספת מאוחרת מה-6 בפברואר 2020: ערוץ הטיוב של laowhy86 הוציא סרטון חדש ובו באמצעות הדגמה של חשבון פשוט הוא מוכיח שהמספרים המדווחים מרוב המחוזות בסין ככל הנראה מבושלים. זאת משום שאחוזי התמותה שם אפסיים לעומת 3% אחוזי התמותה המדווחים מווחאן, בעוד בהונג-קונג שם מדווחים באופן חופשי יותר כבר דווח על אדם אחד שנפטר מן המחלה מתוך שבעה עשר שנדבקו. סה"כ נשמע די הגיוני.


אני הולך לדבר כאן על הסיבות להתפשטות הנגיף, אבל אין לי כל כך מה לומר על ההתפרצות עצמה. בוודאי כבר שמעתם שזיהו את נקודת המקור כשוק לבשרים אקזוטיים בווחאן, ושהיה טיוח רציני של הממשלה המקומית, שלא רצתה שהעניין יעיב על חגיגות ראש השנה הסינית וכנסים פוליטיים שהתקיימו בעיר ויכתים את שמה. אם לא כל כך עקבתם אני מאוד ממליץ לצפות בסרטון הבא, שגם מסכם היטב את כל העניין וגם ממחיש מה הולך בשווקים האלו ולמה הן מצע כל כך פורה למחלות וזיהומים.

לגבי המחיר של היעדר תקשורת חופשית בסין מומלץ לקרוא את המאמר הזה וגם את המאמר הזה שפורסמו בעמוד ביג אין בייג'ינג של אופיר דור. אם אתם לא עוקבים אחר העמוד מומלץ להירשם כי יש שם תוכן מושקע ואיכותי. והמלצה אחרונה – אם עדיין לא יצא לכם לראות צ'רנוביל אז רוצו לראות. זו סדרה מעולה שמציירת תמונה קודרת ומציאותית עד כאב של כיצד עובדים הדברים במשטר קומוניסטי.

עכשיו כשאנחנו מסונכרנים לגבי ההתפרצות של המחלה אפשר לעבור לדבר על ההתפשטות שלה, ועל כמה סיבות וגורמים שונים הטבועים בתרבות הסינית ומסייעים לה בצורה כל כך אפקטיבית.

מיקום גיאוגרפי

העיר ווּחָאן היא בירת מחוז חוּבֵּיי וזוהי עיר גדולה מאוד גם בקנה מידה סיני. יש בה למעלה מ-11 מיליון תושבים רשומים בעלי חוּקוֹאוּ (מעין תעודת אזרחות פנים סינית) ואליהם נוספים עוד יותר מ-5 מיליון תושבים שאינם בני המקום ואשר היגרו אליה לצורכי עבודה. עכשיו שימו לב איפה כל האנשים האלו ממוקמים:

אין דרך אחרת לתאר זאת מאשר לב ליבה של סין. עוד נדבר על רכבות בפירוט בהמשך אבל שימו לב שהעיר נמצאת בדיוק במרכז העורק הראשי שחוצה את סין מצפון לדרום ובנוסף היא גם מנקזת החוצה גם לא מעט תעבורה ממזרח סין האורבנית והצפופה לעבר מערב סין הכפרית יותר ואל העיר צ'ונגצ'ינג שהיא המחוז העירוני הגדול ביותר במדינה. אנשים היוצאים מווּחאָן לכיוון צפון מגיעים די מהר  לעיר גַ'נְג-ג'וֹאוּ שמנקזת את התעבורה לצפון סין, ואילו היוצאים מווּחָאן דרומה מגיעים לצָ'אנְגְשָׁה ומצטרפים לאילו אשר עושים את דרכם לדרום ודרום מערב סין.

אם זה לא מספיק, אז בעיר יש גם שדה תעופה בין־לאומי עמוס ממנו יוצאות טיסות לכל רחבי סין והעולם, ועל פי ההערכות עוברים בו יותר מ-20 מיליון נוסעים בשנה. מבחינת לוגיסטית, כנראה שוירוס הקורונה לא היה יכול לבקש לעצמו נקודה נוחה יותר.

תזמון

נגיף הקורונה גם לגמרי שיחק אותה מבחינת התזמון בו הוא התפרץ. על כל ההערכות המקרים הראשונים של הידבקויות התרחשו בשבוע האחרון של דצמבר, בין חג המולד וכניסת השנה האזרחית החדשה. סין אמנם אינה מדינה דתית, אבל כמו ברוב העולם, היא חוגגת את התקופה הזו באופן צרכני למהדרין. חנויות, קניונים, סופרמרקטים, מועדונים, ברים, אתרי קניות, כולם יוצאים במבצעים, הנחות ושאר פעילויות לכבוד החגים האלו. גם מי שלא מסתובב ברחובות ומעדיף לעשות את הקניות ברשת, עדיין יאסוף את הסחורה שלו משליחים שמתרוצצים ברחבי העיר ופוגשים מאות אנשים ביום.

רוצים לקבל זווית ייחודית על סין?

אבל הדובדבן שבקצפת התזמון של הנגיף הוא כמובן ראש השנה הסיני שחל שלושה וחצי שבועות אחרי תחילת השנה, אבל החופשה לקראתו מתחילה כשבוע קודם (ואפילו מוקדם יותר עבור תלמידים וסטודנטים). במהלך החג הזה מתבצעת ההגירה האנושית הגדולה ביותר ומאות מיליוני אנשים נוסעים מאות ואלפי קילומטרים בחזרה לביתם כדי לחגוג עם המשפחה, וחלקם אף יוצאים לחופשה בסין או בחו"ל מאוחר יותר. תוסיפו לכך את העובדה שלוירוס יש תקופה דגירה של עד שבועיים במהלכה הוא כבר מדבק, את העובדה שמדובר בשיא החורף ואנשים לא מתרגשים מכל מיני שיעולים והתעטשויות, את הפשע הנורא שהממשלה הסינית נמנעה מלהזהיר את התושבים, ומה שקיבלנו זה פרק זמן של שלושה שבועות בהן הוירוס היה חופשי להשתולל ולהתפזר באחת הערים הכי עמוסות בסין באחת התקופות הכי פעלתניות בשנה, בדיוק לפני שחמישה מיליון מן אנשים המתגוררים בה מתפזרים בכל רחבי סין ואף בעולם. אם זה לא ה-Jackpot של התזמונים אז אני לא יודע מה כן.

תרבות האוכל הסינית

בסרטון בתחילת הפוסט הזכירו את העובדה שהממשלה המקומית ארגנה סעודה המונית לרגל השנה החדשה בה נכחו למעלה מ-40,000 איש במרחק של קילומטרים ספורים מהיכן שהוירוס התפרץ. לארגן אירוע שכזה במצב הזה הוא מחדל חמור בכל מדינה, אבל בסין זה חמור שבעתיים, וזאת בגלל תרבות האכילה של הסינים.

כבר דיברנו קצת בעבר כאן על ההבדלים בין תרבות קולקטיבית ותרבות אינדיבידואלית בהקשרים של תיירות, אבל ההבדלים האלו באים לידי ביטוי גם בפן יומיומי הרבה יותר – אוכל ומסעדות. בעולם המערבי חוויית האכילה במסעדה היא אינדיבידואלית, האכילה היא בקבוצות קטנות יחסית, כל אחד מזמין את המנה שלו, מתעסק עם הצלחת שלו ולבסוף בדרך כלל גם משלם רק על מה שהוא אכל.

בסין לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין והרבה יותר מסביר פנים לחיידק. זה מתחיל בזה שהשולחנות הטיפוסיים במסעדות סיניות הם עגולים וכל הסועדים יושבים עם הפנים למרכז ולעבר שאר הסועדים. במרכז השולחן ישנה פלטה מסתובבת עליה מניחים את כל המנות, כאשר כל מנה עוברת בין כל הסועדים והם לוקחים ממנה באמצעות מקלות האכילה האישיים שלהם. בנוסף הכלל 'אין משיחין בשעת הסעודה' ממש לא תקף בסין, ונהוג לדבר, לצחוק ולנהל שיחות בקולי קולות עם אלו שיושבים בצד השני של השולחן מעל כל המנות. ואם זה לא מספיק, אז בסעודות רשמיות הפרוטוקול מחייב את המשתתפים לעבור בין כל השולחנות ולהרים לפחות כוסית אחת עם שאר הסועדים, לרוב בעוצמה כזו שהמשקאות מתיזים ומטפטפים על הידיים של כולם. אני לא יודע מה השרידות של הנגיף באלכוהול אבל אין ספק שכל הסיטואציה ממש אינה מסייעת למצב.

רכבות

כבר ראינו שהעיר ווּחָאן מרכזת נתח נכבד מתעבורת הרכבות של סין. אבל מעבר לכך, חשוב מאוד לזכור שעקב גודלה של סין הנסיעה ברכבות במדינה היא חוויה שונה לחלוטין ממה שיש לנו כאן בארץ. קודם כל בכל תחנת רכבת גדולה בסין יש כ-20 אולמות המתנה עמוסים במאות אנשים הממתינים לרדת לרציפים. הנסיעה עצמה אורכת לעיתים מעל שלושים שעות ועל כן הרכבת מציעה לא רק קרונות ישיבה ועמידה צפופים אלא גם קרונות שינה קשה (שישה אנשים בתא, כ-20 תאים בקרון) או שינה רכה (ארבעה אנשים בתא, כ-10 תאים בקרון). זה אומר שיש כמה עשרות אנשים שחולקים חללים משותפים קטנים בתוך קרון מסוגר ובו תא שירותים אחד ושלושה כיורים בממוצע. גרוע מכך, נוסעים רבים יורדים בתחנות ביניים ומחליפים רכבת, ונוסעים אחרים תופסים את מקומם בקרון מבלי שהחליפו להם מצעים. רכבת היא אמצעי התחבורה הנפוץ והמשתלם ביותר בסין ומהווה את העדיפות הראשונה של מרבית האנשים שחוזרים הביתה לרגל החג.

תשתית הרכבות של סין מאוד מפותחת וזה דבר שהממשלה מאוד מתגאה בו ובצדק, אבל הפעם זה שיחק לרעתה.

הירידה בזיהום האוויר

הישג נוסף של הממשלה הסינית ששיחק לרעתה הוא השיפור בזיהום האוויר. בתור מישהו ששהה בבייג'ינג יותר  מעשור במצטבר (ואין לי שום סיבה לא להניח שזה גם המצב בערים נוספות בסין), אני יכול להעיד בגוף ראשון שרמת זיהום האוויר פחתה פלאים. למעשה אני יכול לספור על יד אחד את הימים שבהם ממש נאלצתי לחבוש מסכה בשנה האחרונה.

זיהום בציור ילדים

אם הוירוס היה מתפרץ כמה שנים קודם, בהחלט ייתכן שמספר ההדבקות היה נמוך יותר משום שמספר רב יותר של אנשים הסתובב עם מסכה כברירת מחדל.

אוכלוסייה מבוגרת והיגיינה

תחום נוסף שהשתפר מאוד בסין בשנים האחרונות הוא המודעות להיגיינה אישית, בייחוד באזורים עירוניים ובקרב אוכלוסייה הצעירה. אבל באזורים כפריים ובקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר, המצב עדיין בעייתי. לא נדיר לראות קשישים סינים יורקים באמצע הרחוב או משתעלים מבלי לכסות את הפה וזה נובע לא רק מחוסר מודעות אלא מחינוך לפי קווי הרפואה הסינית הגורסת שצריך להרחיק את הצ'י השלילי והמלוכלך מן הגוף ללא דיחוי ומבלי לבחול באמצעים.

עוד גורם ששיחק לרעת האוכלוסייה המבוגרת של סין והגביר את שיעור ההידבקות שלה הוא העובדה שבמקומות רבים נהוג בערבים לארגן לקשישים פעילות רחוב קבוצתיות כגון נגינה, שירה וריקוד.


ממלא מקום שגריר סין יצא באמירה מאוד אומללה השבוע והשווה את סגירת הדלתות בפני מבקרים סינים למה שעשו ליהודים בתקופת השואה. מאז הוא כבר הספיק להתנצל, אבל עדיין מדובר בצביעות מדרגה ראשונה. לא משום שההשוואה אינה במקומה, אלא בעיקר מפני שהוא מייצג מדינה שכולאת אנשים במחנות משום דתם ומוצאם.

תגובה סינית הרבה יותר מוצלחת בה נתקלתי השבוע היא הפוסט הבא שמסתובב ברשתות החברתיות בסין:

מכיוון שבסינית ניתן בקלות להשמיט את נושא המשפט ועדיין לשמור על תקינותו, קצת לא ברור מי הדובר והאם הוא רואה את עצמו כשייך לסין. היא כתובה בסימניות מסורתיות וזה מצביע על כך שמקורה דווקא מחוץ למדינה. לכן נמנעתי גם אני מלכלול את מבצע הפעולה בתרגום ומה שכתוב שם אומר פחות או יותר כך:

  • האויגורים הוכרחו לאכול בשר חזיר והתוצאה היא שבכל סין אין בשר חזיר למאכל.
  • האנשים בהונג-קונג לא הורשו לעטות כיסויי פנים וכעת בכל סין צריך לכסות את הפנים.
  • נעשה שימוש בכוח התיירות הסינית לאיים על מדינות העולם, ועכשיו מדינות העולם מונעות את כניסתך.

#סמכו_על_העונש_שיגיע_מהר


בינתיים אני בארץ עד שהאוניברסיטה תודיע לי שאפשר לחזור. בפוסט הבא אסכם את הסמסטר האחרון ואספר קצת על התוכניות לסמסטר הבא. אם אתם עדיין לא מנויים לבלוג אתם מוזמנים להירשם כאן:

רוצה לקבל מייל כשיוצא פוסט חדש?

תהיו בריאים!

תמונת השער: סעודה בסגנון סיני במלזיה (להמחשה בלבד)

ספורט לפנים – או איך אומרים מטקות בסינית

אם יש משהו שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם בסין, הרי שזה העובדה שיקרו לכם כאן דברים מעניינים או שיצנחו לחיקכם הזדמנויות בלתי שגרתיות, רק משום שאתם זרים. במהלך החיים בבייג'ינג הפנים המ.ערביות סידרו לי קריירה מוזיקלית קצרה וקריירת משחק עוד יותר קצרה שאפילו כללה תפקיד קטן בגרסה הסינית של Iron Man 3.

בשבוע שעבר מצאתי את עצמי לוקח חופשה קצרה מהקור של בייג'ינג, ונוסע לעיר שְׂיָא-מֶן השמשית כדי להעביר מצגת קצרה על ספורט בישראל במסגרת תערוכה וכינוס של האגודה הבינלאומית לספורט פנאי. כל זה לא היה קורה אלמלא פגישה מקרית אצל הספר עם פרופסור באקדמיה לספורט בבייג'ינג, שם עשיתי סמסטר טאי-צ'י לפני כמה שנים. הוא שמע אותי מקשקש קצת בסינית והחליט שזו סיבה מספיק טובה לבקש את הפרטים שלי. אני כרגיל קצת היססתי אבל מכיוון שהוא עשה רושם של אדם נחמד (מורים לספורט אוטומטית מקבלים כמה נקודות בונוס אצלי) חרגתי ממנהגי והוספתי אותו בוויצ'אט.

לא ממש עמדתי איתו בקשר בשנתיים האחרונות, למעט ביקור אחד אצלו במשרד. לכן הופתעתי שלפני חודשיים בערך הוא שאל אם הלו"ז שלי מאפשר נסיעה לשיא-מן לשלושה ימים לביקור בתערוכה שהם מארגנים על ספורט ופנאי. "אנחנו נדאג להכול, אתה רק צריך לבוא" הוא אמר לי. בנוסף הוא שאל אם אוכל להכין מצגת קצרה על הספורט בישראל, אבל אמר שההזמנה תישאר בתוקף גם אם לא אכין שום דבר.

מה אגיד לכם? לא היה צריך יותר מזה כדי לשכנע אותי. את המצגת החלטתי בכל זאת להכין, גם כאות תודה על ההזמנה וגם כי מדובר בהזדמנות לתרגל את הסינית שלי ולהרחיב את אוצר המילים, שזה משהו שכבר לא יוצא לי ממש לעשות ביומיום. מלבד זאת, עם קצת שינויים ועריכה היא תוכל לשמש אותי גם בהוראת עברית עבור התלמידים שלי.

ההזמנה הרשמית לא כללה יותר מדי פרטים ולא היה ממש מושג לקראת מה אני הולך. שיערתי שמדובר באירוע אזוטרי, ושמקסימום אני ארצה בחדר מול כמה סינים מנומנמים שהבוס שלהם כנראה הכריח אותם להגיע. מבחינת הגדרת התפקיד שלי, הנחתי שאני שם פחות בגלל החשיבות של ישראל בזירת תרבות ספורט הפנאי העולמית, ויותר על מנת שלאירוע כולו תהיה ארומה בינלאומית יותר. לזכותי ייאמר שלמרות שהייתי בכיוון הנכון מבחינת התחושות שלי, עדיין הייתי רחוק מבחינת קנה המידה של האירוע והגדרת התפקיד שיועד לי.

כמה טעיתי? קודם כל הגעתי עצמאית למלון ורק אחר כך התברר לי שנשלח רכב לשדה לאסוף אותי ועוד מספר אנשים שהגיעו באותה טיסה יחד איתי. כך גיליתי שאני לא הזר היחיד שגויס לאירוע, אם כי כן הייתי הזר היחיד שאין לו זיקה מקצועית לספורט. כך פגשתי את יורגן – שוער בדימוס מבלגיה שהיום מאמן ומעביר הרצאות על ספורט בסין, אלכס – מאמן כדורגל מקרואטיה שאימן מספר שנים בסין, חוזה – מאמן כושר אוסטרלי שמקדם חברה לפיתוח גוף בשנגחאי, סוּמְבָּל – סטודנטית מפקיסטן שעושה דוקטורט באקדמיה לספורט, ודִינִירָה – בחור צעיר מסרילנקה שעושה תואר שני גם הוא באותו מוסד. בשכבה הבכירה יותר של המוזמנים היו ד"ר קימברלי שִימֶל – פרופסור לסוציולוגיה של הספורט מאוניברסיטת קנט סטייט באוהיו, ד"ר דרק קייסי שאני לא סגור על ההגדרה המקצועית שלו אבל יודע לספר שהוא מכהן בוועד האולימפי הבריטי, פרופסור נטליה מלניקובה – נשיאת האקדמיה האולימפית הרוסית, פרינס מְבָּסוּיֶלִיה – מנכ"ל המשרד הממשלתי לתרבות ובידור של זימבבואה, וארמנדו סולדאיני – יו"ר הועדה העירונית לתערוכות של רומא. גם מבין המוזמנים הסינים היה ניתן למצוא פקידי ממשל בכירים כגון סגני מושלי מחוז, יו"ר מחלקות ספורט, עיתונאים, פרופסורים ועוד.

תמונה קבוצתית של מועצת המנהלים

חלק מהמוזמנים השתתפו באירוע בשנה שעברה וידעו פחות או יותר במה מדובר. אבל לא מעטים היו איתי באותה סירה וזיהינו אחד את השני לפי המבטים המשתאים. מבין כולם הקרח ביני ובין קימברלי נשבר הכי מהר, בעיקר הודות לעובדה שבישראל צורכים המון טלוויזיה אמריקאית. כשהתחלנו לדבר בארוחת הצהריים היא הציגה את עצמה בפניי וציינה שהיא מקליבלנד. כשהנהנתי בהסכמה היא שאלה אם שמעתי על העיר בגלל לברון ג'יימס וה-NBA. "גם" אמרתי לה "אבל בעיקר בגלל המופע של דרו קארי". "מה?! אני לא מאמינה שראית את התוכנית הזו" היא אמרה בהפתעה. משם עברנו לדבר על סיינפלד ותרגיע, ו-yada yada yada – הפכנו להיות החברים הכי טובים לשלושת ימי התערוכה.

אבל גם למי שנכח בתערוכה בשנה וגם למי שלא, ציפתה הפתעה רצינית בישיבת הפתיחה של התערוכה. מארגני האירוע החלו להסביר על הגוף שהם הקימו שנקרא WLSA (קיצור של World Leisure Sport Association) וסיפרו מה הם עשו בשלוש השנים מאז שהוקם, כאשר לפתע נקראו לבמה הבכירים מבין המוזמנים כדי לקבל את התואר סגני יו"ר ולשאת נאום קצר. זה היה מאוד ברור שהם לחלוטין לא ציפו לכך וכשקימברלי חזרה למקום מייד אמרתי לה Congratulations בנימה שהבהירה שכל העסק הזה קצת הזוי לדעתי. היא השיבה ב-Thank you שאישר שהתחושה הדדית. בעודי מחמיא לה על הנאום המאולתר, פתאום היה תורי להיתפס מופתע באור הזרקורים כאשר התברר שכל שאר המוזמנים ואני ביניהם מוננו להיות Managing Directors וגם התבקשנו לומר כמה מילים. עכשיו היה תורי לקבל את ה-Congratulations המלווה בקריצה.

אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים והחוויות משלושת ימי התערוכה. אלו היו ימים עמוסים בטקסים ומופעים, במצגות ובפאנלים שהתקיימו בחדרי דיונים (מלאים למחצה) שלא היו מביישים קונגרס של מדינה קטנה, בארוחות ובמפגשים חצי עסקיים אך מלאי גינונים שרק הזכירו לי כמה אני מבסוט מהנישה שלי כמורה, וכמה אני לא מתחבר לעולם ה-Business Development. מי שרוצה להתרשם הנה גלריית תמונות קצרה.

אני חייב לציין שהייתי מאוד גאה במצגת שהכנתי. מלבד העובדה שהיא הייתה כולה בסינית (העברתי אותה באנגלית עקב הקהל המגוון) היא כללה גם תובנה פרטית מעניינת ואפילו קצת יחסי ציבור חיוביים לישראל. שלושת השקפים הראשונים היו הצגה כללית של ישראל, ניהול הספורט בישראל והישגים בולטים בזירה הבינלאומית.

בשקף הרביעי הצגתי את האתגרים העיקריים בפיתוח תרבות הספורט בישראל והסעיף הראשון שלו מדבר על הבעיה השורשית בתרבות היהודית המסורתית.

מה שכתבתי שם זה שהתרבות היהודית המסורתית מקדישה חשיבות רבה לחינוך אבל מזלזלת בספורט. בסינית זה נשמע קצת יותר טוב כי חינוך זה 教育 (הגייה – jiào yù) וספורט זה 体育 (הגייה – tǐ yù) והמילים לא רק מתחרזות אלא גם ממחישות את המהות של שני המושגים. בתרגום מילולי יותר המשפט הזה בעברית יהיה משהו כמו "התרבות היהודית המסורתית מכבידה ראש בחינוך לימודי ומקלה ראש בחינוך גופני". החינוך היהודי זוכה להערכה רבה בסין ומן הסתם בצדק, אבל כשזה מגיע לספורט אין ספק שיש לנו עוד מה ללמוד. הרי מלבד פילוסופיה, התרבות האירופאית הקלאסית של יוון ורומא מקדישה חשיבות רבה גם לגוף ולממד הפיזי, ואילו התרבות יהודית מתמקדת בעיקר בספרים, בלימודים, ברוחניות ובמטא-פיזי. זה בהחלט מסביר למה יש לנו כל כך הרבה זוכי פרס נובל במגזר, אבל רק תשע מדליות אולימפיות, ואילו לקרואטיה, מדינה של ארבעה מיליון תושבים שקיימת רשמית רק משנת 1991 יש כבר שלושים.

השקף האחרון הציג קצת מהמאפיינים הייחודיים של תרבות הספורט בישראל וכלל הסברים קצרים על המכביה, כושר קרבי, מטקות וקרב מגע.

אין תרגום רשמי למטקות בסינית אז לאחר התייעצות עם חברים ישראלים דוברי סינית ועם המורה לעברית כאן באוניברסיטה החלטתי ללכת עם השם 沙滩无网球 – טניס ללא רשת (无网球) שמשחקים בחוף הים (沙滩).

אגב, עכשיו כשאני בחבר המנהלים של האגודה הבינלאומית לספורט הפנאי, אם למישהו יש פרויקט מעניין בתחום, החל מחוגים ופעילויות ועד לביגוד או ציוד בתחום, אתם מוזמנים ליצור קשר כאן ואם זה יהיה רלוונטי אז אולי נוכל לקדם אותו יחד.


עוד כמה דברים קטנים

רצח רבין

החודש דיברנו בכיתה על רצח רבין וניתן היה לראות בבירור שהתלמידים לא כל כך ידעו איך לאכול את העובדה שדיברתי בפתיחות מלאה על טרגדיה פוליטית ופצע פתוח בחברה הישראלית. מה שכן ירד להם באופן חלק יותר במורד הגרון זה החלק בו דיברנו על הסכנה שבאלימות:

ניצלתי גם את ההזדמנות לעשות חזרה קטנה על כל מיני דברים שהזכרנו לגבי החברה הישראלית במהלך הלימודים, וציינתי בפניהם שלרצח הזה יש הרבה שכבות. אמרתי שכמובן שהשכבה הבולטת ביותר היא השכבה הפוליטית והמתח שבין ימין ושמאל, אבל שאלתי אילו עוד שכבות ניתן למצוא כאן. אני לא אספר כאן מה היה הניחוש הראשון שלהם, אבל בסוף הגענו להיכן שכיוונתי שזה הרובד הדתי והרובד העדתי שקיימים בחברה הישראלית.

סתיו ושלכת

הסתיו היכה באוניברסיטה בעוצמה בשבועיים האחרונים והעליתי קצת מהמראות לחשבון האינסטגרם שלי (מוזמנים לעקוב):

View this post on Instagram

Winter is coming

A post shared by RanE (@thehebrewmonk) on

כבר למדנו וכיסינו את עונות השנה, אבל את המילה 'שלכת' (שבעיניי היא אחת היפות שיש לשפה העברית להציע) חלקם הגדול כבר הספיק לשכוח. אז הזכרתי להם אותה וכרכתי אליה את הפועל 'להשליך' שהוא הרבה יותר שימושי עבורם. בשנה הבאה אזכיר להם שוב את שתי המילים כשנדבר על מנהג התשליך של יום כיפור.

ביקורת לפנים

השבוע למדנו קצת סלנג של חיווי דעה והעברת ביקורת חיובית או שלילית. כמובן שהביטויים 'סוף הדרך' ו-'חבל על הזמן' בלבלו אותם כי הם נשמעים כמו משהו שלילי. אבל יותר בלבל אותם ההבדל בין 'לפָּנִים' ובין 'על הפנים'. למשל סרט לפנים לעומת סרט על הפנים. אז אולי לנו אין טונים, אבל גם לעברית יש את התסבוכות שלה.

כאן גם באו לידי ביטוי פערי הדורות כי הדוגמה הכי עדכנית לסרט לפנים שאני יכולתי למצוא הייתה המטריקס, והם עוד לא נולדו כשהוא יצא. אז ביקשתי מהם דוגמה לסרט לפנים ולהפתעתי (הנעימה) קיבלתי את 'הג'וקר' שאמנם לא הופץ רשמית בסין אבל הם טרחו להוריד ולצפות. אני עדיין לא ראיתי אותו לצערי.

שוברים שורות

בדרך חזרה משיא-מן ישב לידי במטוס פרופסור לכימיה מהאוניברסיטה לכרייה של בייג'ינג. קשקשנו קצת על הסדרה Breaking Bad ושאלתי אותו עד כמה היא מדייקת מבחינה מדעית והוא ענה שמאוד. כמו כן הוא ציין שבשנים האחרונות מאז הסדרה (לכאורה) גם הפיקוח עליהם התהדק. פעם היה אפשר להוציא חומרים מהמעבדה בלי שום בעיה אבל היום הכול נרשם ומתועד. הוא שאל אותי מה בדיוק ההבדל בין היהדות, הנצרות והאסלאם, ומה פשר כל הבלגן במזרח התיכון. אז נתתי לו את הסקירה הכרונולוגית הרגילה, ואמרתי שהרקע לכל הסכסוכים האלו מורכב ולא מונע משיקולים דתיים בלבד, אבל לא ניתן להתעלם מהבדל אחד מהותי בין היהדות ובין הנצרות והאסלאם והוא היעדר המסיונריות של היהדות והעובדה שהיא לא מנסה לכפות את עצמה על עמים אחרים אלא להיפך. לצערי ההסבר הזה קצת דפק את האויגורים בשינג'יאנג כי הוא ציין שעכשיו הוא מבין יותר למה ממשלת סין עושה את מה שהיא עושה במחוז. ניסיתי לומר שהאויגורים הם מוסלמים מאוד לייט, בייחוד בהיבט הזה אבל זה לא שינה לו יותר מדי.

תרגום? לא תודה

מדי פעם זורמות אליי כל מיני הצעות לעבודות תרגום סינית-עברית. עד לאחרונה הייתי מסרב אליהן בעיקר מתוך כבוד למקצוע המתורגמנות ורמת הסינית הנדרשת כדי לבצע תרגומים בעל פה, או משיקולים של לו"ז והעובדה שאני כבר טובע בפרויקט תרגום מטעם האוניברסיטה שלא משתלם לי בעליל.

לאחרונה אני מוצא את עצמי מסרב לעבודות משיקולים טכניים ומצפוניים. לא מזמן התגלגלו אליי שתי הצעות לעבודות תרגום עבור חברות טכנולוגיה סיניות. אחת של טקסט שיווקי, והשנייה של בדיקות זיהוי שפה עבור מערכת AI. שני הגורמים שפנו אליי קיבלו את אותה תשובה לקונית והיא שחסימות הרשת בסין והיעדר הגישה למילונים ומשאבי שפה נוספים בסין מונעות ממני לספק שירותי תרגום מקצועיים, ובנוסף איני מעוניין לתרום מן הידע והניסיון שלי לחברות טכנולוגיה סיניות מאותה סיבה בדיוק.

אני יודע שזה לא ישנה שום דבר במערכת עצמה, אבל לפחות מי שקיבל ממני את התשובה קיבל גם קצת חומר למחשבה.

מדוע עזבתי את קבוצת הפייסבוק דוברי סינית בישראל

בשבוע שעבר עזבתי את קבוצת הפייסבוק 'דוברי סינית בישראל'. הכול התחיל במודעה הבאה שפורסמה בה כמה ימים קודם על ידי מנהל הקבוצה:

chinese-cafe-ad

כשראיתי את המודעה הייתה לה כבר תגובה אחת ששאלה לאן הולך הכסף אם אין כאן מטרת רווח, ומפרסם המודעה ענה שהכול הולך למורה. כתבתי גם אני תגובה למודעה  (אני נאלץ להסתמך על הזיכרון כי כבר אין לי גישה לתגובה):

"כל הכבוד על היוזמה, אבל אני לא יודע אם אפשר לקרוא לחמישים ש"ח למפגש סכום סמלי, כי למי שרוצה לתרגל פעם בשבוע זה יוצא 200 – 250 שקלים בחודש, שזה כבר מחיר ממוצע של חוג סינית במקומות שכן מארגנים אותם למטרות רווח".

אחרי כמה שעות התגובה שלי, כמו גם התגובה ששאלה לאן הולך הכסף, נעלמו ללא שום הסבר. שלחתי הודעה למנהל הקבוצה ששואלת האם ומדוע התגובה שלי צונזרה, וקיבלתי את התשובה הבאה:

chinese-cafe-message1

כנראה שמכיוון שבדיוק הייתי עסוק בלכתוב את הפוסט על הונג קונג, ומכיוון שכבר כמה שבועות שה-VPN שלי נמצא במלחמת התשה מול ממשלת סין, אז הצנזורה והאיומים בהרחקה הוציאו ממני תגובה לוחמנית משהו:

chinese-cafe-message2

התגובה הזו הובילה לכך שמנהל הקבוצה חסם אותי ובכך מנע כל סיכוי להמשך ההתכתבות. כמובן שזו זכותו, ולמרות שיש לי הרבה מה להגיד על הצזורה ועל ההתנהלות הזו אני אשמור דבריי לעצמי. אבל אני כן מתכוון לומר עוד כמה דברים על המודעה הזו.

כמו שכבר ציינתי המחיר של המפגשים האלו מצטבר ל-200 עד 250 שקלים בחודש, אבל שימו לב לעוד שני דברים. דבר ראשון, המפגשים יתקיימו בבתי קפה בתל אביב והרצליה ולכן הם כרוכים בהוצאה נוספת כי קשה לי להאמין שיתנו לשולחן שלם להזמין מים בלבד. לכן ההשתתפות במפגשים האלו מגיעה להוצאה של 250 – 300 שקלים בחודש, וזה לפני תחבורה וחנייה. הדבר השני הוא שתמורת הסכום הזה, שהוא כבר מחיר של חוג סינית לכל דבר ועניין, אתם לא מקבלים כיתה ומורה מנוסה ומקצועי, אלא שולחן בבית קפה עם סיני שפשוט גר בארץ ועושה את זה כחלטורה. תחליטו אתם אם זה משתלם.

ולפני סיום – עוד מילה לגבי "ללא מטרות רווח". בהנחה וכל הכסף מהמפגשים אכן הולך למתרגל הסיני, יוצא שהוא עומד לקבל בין 150 ל-250 שקלים לכל מפגש כזה. סכום לא רע בכלל בשביל שעה וחצי, בייחוד כשמדובר בהכנסה מהצד וללא הוצאות על מקום וציוד.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

ורק כדי שלא יהיה ספק – אני ממש לא חושב שהמחיר מנופח. אם אני הייתי מארגן פעילות דומה יש מצב שהמחיר היה באזור הזה ואולי אפילו גבוה יותר. אני לגמרי מאמין שעבור הוראה איכותית צריך לשלם, ולשלם היטב. מה שמפריע לי כאן זה שמארגנים חוג סינית בחצי כוח, גובים עבורו מחיר מלא אבל עדיין מנסים להדביק עליו את התווית של מחיר סמלי ללא מטרות רווח. התווית הזו היא מה שגרמה לי לכתוב את התגובה להודעה, והיא בעייתית בעיניי לא רק משום שהיא לא תקפה כאן, אלא גם משום שאני לא רואה שום סיבה מדוע חוגי סינית יפעלו ללא מטרות רווח. מורים לסינית גם צריכים להתפרנס ואין מה להתבייש בכך.

כשרוכבים על נמר קשה לרדת – הנשורת של הונג קונג

אני מניח שבטח כולכם כבר שמעתם על ההפגנות שמתקיימות בהונג קונג, או כמו שסין מתארת אותן – מהומות אלימות בתמיכת גורמים זרים החותרים לערער את יציבותה של הרפובליקה העממית של סין.

הזכרתי את ההפגנות במשפט באחד הפוסטים הקודמים כאשר דיברתי על חסימות של האינטרנט, אבל לא ממש נכנסתי לנושא, בעיקר מכיוון שלא היה לי יותר מדי מה לחדש או לתרום. בנוסף, מצב האינטרנט וה-VPN רק הלך והורע ככל שהתקרב החג הלאומי ככה שגם אם רציתי לכתוב לא ממש יכולתי. אבל עכשיו כשהחג הלאומי מאחורינו, ה-VPN חזר לתפקד פחות או יותר (חמסה חמסה טפו טפו טפו), אני סופסוף יכול לחלוק קצת תחושות והתרשמויות.

הפירוש של השם 'הונג קונג' בסינית (香港 – xiāng gǎng) הוא הנמל הריחני, כנראה על שם כל הבשמים והתבלינים שנכנסו ויצאו דרכו. עכשיו, בעקבות ההפגנות, הוא מאוורר את צחנת הממשל הסיני ומדיף אותה ברחבי כל העולם. זה התחיל בקטנה עם הפגנות הזדהות בערים שונות בעולם (עוד נדבר על אחת מהן בהמשך), אבל בעקבות כמה צעדים מאוד מטופשים של ממשלת סין מול גורמים מסחריים מתעשיות הספורט, הבידור והטכנולוגיה בארה"ב, כולם עכשיו מדברים על סין ועד כמה ההשפעה יש לה על חופש הביטוי גם מחוץ לגבולותיה.

קצרה היריעה מלפרט כאן את כל מה שקרה, אבל מי שרוצה יוכל לקרוא על כך בעברית בניימן 3.0, בכתבה של חדר 404 (שמתמקדת בעיקר בגיימינג וטכנולוגיה), ואפילו בכלכליסט פרסמו כתבה מאוד מקיפה. בנוסף אני ממליץ לצפות בשני הסרטונים הבאים של הערוץ המשובח China Uncensored שמסכם נהדר את כל מה שקרה וכרגיל מתבל את זה בקצת הומור. הראשון מתמקד ב-NBA:

והשני מתמקד בסאות'פארק, אפל, בליזרד, ויצרנית הנעליים VANS, כולל "ההתנצלות" הנהדרת של יוצרי סאות'פארק בפני סין:

יש פתגם סיני שאומר 因小失大 (הגייה – yīn xiǎo shī dà) – לאבד (失) משהו גדול (大) בגלל (因) דבר קטן (小), ובעיניי הוא מאוד תקף להתנהלות של סין כרגע. אני לא טוען שהמצב בהונג קונג והצורך של סין לשמור על ריבונותה ואחדותה הם דבר קטן שיעלה לסין ביוקר, אלא מתכוון לכך שחוסר היכולת שלה להבליג על ציוץ מסכן, או על שניה וחצי בתוכנית גיימרים נידחת, ואפילו על פרק בסאות'פארק, גרם לכך שכל הנושא של הונג קונג, שאלת חופש הביטוי וההשפעה הגלובאלית של סין עלה על הרדאר של הרבה מאוד אנשים ותפס המון כותרות. למה סין עושה את זה? אם נקביל את זה למונחים מהאזור שלנו – מדובר בכבוד המשפחה. הנה סרטון של שופר התעמולה רשת הטלוויזיה הבין־לאומית של סין שמביא את הזווית הסינית לעניין.

בהקשר של החברות האמריקאיות, ובייחוד ה-NBA עולה לי פתגם אחר לראש והוא 骑虎难下 (הגייה – qí hǔ nán xià) – הפירוש המילולי שלו הוא שכאשר רוכבים (骑) על נמר (虎) קשה (难) לרדת (下), והוא נועד לתאר פעולות שקשה להפסיק באמצע. הוא קצת מזכיר את האמרה שלנו על מי שטיפס על עץ גבוה מדי אבל שלנו מתייחס פחות לפעולות ויותר למישהו שלא חוזר בו מדבריו. בכל מקרה שני הפתגמים תופסים כאן, כי אחרי כמעט שלושה עשורים של פעילות בסין, ליגת ה-NBA מגלגלת שם מיליארדים כיום, לא מעט בזכות קבוצת יוסטון רוקטס בה שיחק יאו מינג, ואשר הציוץ של המנג'ר מוריי שמנהל אותה הוא זה שהתחיל את כל הבלגן הזה. עכשיו הליגה צריכה להחליט אם היא יורדת מן העץ וממשיכה לרכב על הנמר, או יורדת מן הנמר ומטפסת יחד עם מוריי על העץ, בזמן שהנמר מנסה לטרוף אותם.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

כלפי פנים התקשורת הסינית כמובן שכמעט ואינה מדווחת כלל על הנעשה בהונג קונג, ואם היא כבר מדווחת זה רק על אירועים קיצוניים שמשרתים את הנרטיב שלה, ועל ראיונות בכלל אין על מה לדבר. אבל אם אתם רוצים לקבל הצצה מעניינת מזווית פחות שגרתית, אני ממליץ על ערוץ היוטיוב של בחור אוסטרלי-יהודי (אולי גם ישראלי) בשם אבי ימיני, שהשם שלו די הולם את נטיותיו הפוליטיות. היא כיסה את ההפגנות בהונג קונג עצמה וכעת הוא בעיקר מראיין אנשים בהפגנות הזדהות באוסטרליה, בעיקר במלבורן.

הסרטונים שלו לא רק מספקים נקודת מבט מעניינת למה שקורה בין סין והונג קונג ומה הלך הרוח בקהילת המהגרים הסינים באוסטרליה (שהיא אחת הגדולות בעולם), אלא גם משקפים את המאבק הגלובלי בין ימין ושמאל וכיצד שתי התנועות רותמות את המאבק של הונג קונג ומנצלות אותו למען עצמן.

הסרטון הכי מטריד לדעתי שיצא תחת ידיו הוא ראיון עם סטודנטים סינים שלומדים באוסטרליה. הייתם מצפים שסטודנטים שלומדים בחו"ל ונחשפים לערכי המערב ידעו להעריך קצת יותר חירות וחופש מהסיני הממוצע, אבל החבורה הזו מוכיחה בדיוק את ההפך:

הסבר אפשרי למדוע הם מתבטאים כפי שהם מתבטאים, ואף מצייתים להוראות של גבר מבוגר מהם שאומר להם להפסיק להתראיין, הוא שמדובר בבנים ובנות של פקידי ממשל סינים. זה גם מה שרוב התגובות בסינית לסרטון גורסות, ולפחות לפי מה שכותבים עליהם שם, הם לא בדיוק מייצגים את הסינים שמצליחים לגלוש ביוטיוב.

הסרטון השני מדגים שבורות ואנשים שטופי מוח הם לא רק תוצאה של מערכת החינוך הסינית, ושגם מערכת החינוך המערבית בהחלט לוקה בחסר:

ובנימה אופטימית זו, של אנשים קוראים ליהודי נאצי בהפגנה שהיא למען הונג קונג בכלל, נסיים את הפוסט הזה. הוא יצא הרבה יותר ארוך ממה שתכננתי. מקווה שנהניתם. לפני שניפרד, קבלו את התמונה הכי מצחיקה שראיתי בהקשר של נמרים ומאבקים:

eye of the tiger

מבצעים לרגל תחילת שנת לימודים

אהלן,

שנת לימודים חדשה בפתח ואני שמח לבשר שבין השאר ניצלתי את חופשת הקיץ כדי לעדכן את המדריך ליסודות הכתב הסיני המודרני כך שיהיה מסונכרן עם סימנית אחת בשבוע. הוא כולל את כל הדברים החשובים שלמדנו וביניהם:

  • חמשת סוגי הסימניות העיקריים המרכיבים את הכתב הסיני
  • סימניות פשוטות וסימניות מורכבות
  • צעדי הכתיבה הבסיסיים – סדר וכיוון
  • סימניות המספרים
  • שורשים נפוצים: אדם, אישה, ילד, פה, דיבור, גג, שמש, ערב, ירח ועוד.

מי שרוצה להזמין את המדריך יחד עם כרטיסיות של כל הסימניות שהופיעו בעמוד הפייסבוק של סימנית אחד בשבוע (כולל סימניות הבונוס בחוברות התרגול) יכול לעשות זאת כאן במחיר מבצע של 99 ש"ח במקום 149 ש"ח. המבצע נגמר – הירשמו לקבלת עדכונים במייל כדי לשמוע על המבצע הבא.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

מדריך יסודות הכתב הסיני המודרני + כרטיסיות

קובץ מעודכן של המדריך ליסודות הכתב הסיני המודרני בליווי סט כרטיסיות שינון לגזירה והדפסה.

149.00 ₪

תלמידים ברמה מתקדמת יותר אל תדאגו, יש מבצע גם עבורכם. אתם מוזמנים לרכוש חבילה של מיטב החוברות שיצאו עד עכשיו והן:

לרגל תחילת שנת הלימודים כל הסט הזה יכול להיות שלכם במחיר מיוחד של 49 ש"ח שזה פחות מעשרה שקלים לחוברת.

תם המבצע – המחיר הסט עומד כעת על 99 ש"ח.

סט חוברות למתקדמים

סט חוברות למתקדמים בשווי של למעלה מ-100 שקלים הכולל שני שיעורי אקטואליה, שיר פופ ושני שירי ילדים

99.00 ₪

זהו. בעוד כמה ימים אני טס חזרה לסין ומתחיל סמסטר חדש של הוראת עברית. במקביל נתחיל גם את פרק שמונה של סימנית אחת בשבוע אשר יוקדש לאדמה. אם עדיין לא עשיתם זאת אתם מוזמנים להירשם לקבלת עדכונים במייל.

שתהיה לכולנו שנת לימודים מוצלחת!