עידכוני קיץ – סדנאות ומתנות

אהלן,

שני עדכוני קיץ זריזים ברשותכם. הראשון והקצר מביניהם הוא שפוסט הסיכום של פרקים 8 ו-9 עלה לאתר של סימנית אחת בשבוע. פרק 8 עסק בסימניות הקשורות לאדמה, ופרק 9 עסק בסימניות הקשורות למים. הפרק הבא יעסוק במה שיוצא מן האדמה כשמוסיפים לה מים – צמחייה!

העדכון השני הוא שבאוגוסט אני מתכוון להציע בפעם הראשונה סדנת הגייה חדשה ומקורית בזום לתלמידים ודוברי סינית בכל הרמות. הינה הפרטים:

  • מיקום הסדנה: ZOOM
  • אורך הסדנה: שלושה מפגשים באורך 90 דקות.
  • משתתפים: 5 – 10 בקבוצה
  • יום ושעה: יום שלישי בין השעות 17:30 – 19:00 (4, 11, 18 באוגוסט)
  • מחיר הסדנה: 60 ₪ למשתתף למפגש – 180 ₪ עבור הסדנה כולה.

כל מי שישלים את ההסדנה יקבל במתנה גישה מוקדמת לסימניפדיה.

הסדנה תיפתח רק אם יירשמו יותר משישה אנשים. במידה ויירשמו יותר מעשרה ייפתחו שתי קבוצות בחלוקה לפי רמות ו/או היום שנוח לנרשמים. אם מישהו מעוניין לעבור את הסדנה באופן פרטי (180 ₪ למפגש) או באופן זוגי (120 ₪ למשתתף למפגש) זו גם אפשרות.

מעוניינים? אנא מלאו את הטופס הבא ואני אצור איתכם קשר. בתוך ההודעה כתבו בקצרה את הרמה שלכם בסינית, האם אתם מעוניינים בסדנה קבוצתית, זוגית או אישית, ואם יש ימים או שעות אחרות שבהם אתם מעדיפים שהסדנה תתקיים ציינו זאת גם.

קצת על הסדנה

הגייה נכונה היא קריטית כאשר לומדים כל שפה, אבל היא קריטית שבעתיים בשפה טונאלית כמו סינית בה לכל הברה יש משמעות, ובדרך כלל יותר מאחת. הקניית הרגלים טובים ופיתוח טכניקות של הגייה נכונה היא משהו שרצוי לעשות בשלב מוקדם ככל האפשר הלימודים, אבל אף פעם לא מאוחר מדי להשלים פערים ולשבור כמה הרגלים רעים.

עד עכשיו התמקדנו בכתב הסיני, וזאת בעיקר באמצעות הקורס של סימנית אחת בשבוע. היו לכך שיקולים פרקטיים של מעשיות, וגם שיקולים אנוכיים של 'זה מה שהכי מעניין אותי וכיף לי ללמד'. אבל, כמו שכתבתי למעלה, הגייה זה ממש חשוב ובשילוב הדחיפה שהקורונה נתנה ללימודים פרונטליים אונליין, הגיע הזמן לעסוק גם בזה.

אם אהבתם הגישה של סימנית אחת בשבוע כלפי הכתב הסיני, רוב הסיכויים שתאהבו גם את הדרך בה אני מלמד הגייה, כי אני משתדל להיצמד לאותם שלושה קווים מנחים:

  1. התקדמות מן הקטן אל הגדול – בסדנה נפרק את הגייה לרכיבים הקטנים ביותר שלה, נשים אותם תחת המיקרוסקופ ואז נרכיב אותם בחזרה. נתחיל בעיצורים, תנועות וטונים, נחבר אותם להברות, אחר כך נסתכל על צירופי הברות, ובסוף נדבר על המשפט השלם והאינטונציה שלו.
  2. ניצול הדומה והדגשת השונה – יש מקומות שאפשר לנצל את העברית כדי ללמוד סינית, ויש מקומות שצריך דווקא להיזהר כי יש דברים שאולי נשמעים דומה, אבל מתחת לפני השטח מתרחשים דברים אחרים לגמרי.
  3. מעשיות – לתרגל הגייה זה לא לומר mā má mǎ mà כל היום. זה שאנחנו עובדים על ההגייה שלנו לא אומר שאי אפשר להרחיב את אוצר המילים באמצעות דוגמאות שימושיות, לדבר קצת על דקדוק מדי פעם, או להשתמש בדרכים מקוריות להטמעת החומר הנלמד.

בתחילת הסדנה נעשה מבדק קטן כדי לבדוק ולאתר את האיזורים הבעייתים של כל משתתף, ועל מה הוא או היא צריכים לשים לב במיוחד.

זהו, מקווה לראותכם!

רן

קניה ווסט ב-Far East

שמעתם כבר שהראפר קניה ווסט הכריז על התמודדותו לתפקיד נשיא ארה"ב? ובכן מגוחך ככל שזה נשמע, אולי דווקא בדבר אחד יהיה לו יתרון מפתיע על פני שאר המועמדים וזה "ניסיונו" בזירה הסינית. לא הרבה אנשים יודעים זאת אבל בשנת 1987 כשהיה בן עשר בלבד, בילה קניה שנה שלמה בעיר בסין לאחר שאימו עברה לעיר נאנג'ינג לאחר שקיבלה משרת הוראה באוניברסיטה הראשית בעיר, ואשר נחשבת לאחת הטובות במדינה כולה. הנה תמונה שלו אוכל במסעדה עם עוד כמה זרים בעיר:

הוא התייחס לנושא במספר ראיונות שבעבר, ואמר שהחוויה הזו הכינה אותו להיות 'מפורסם'. כל מי שהיה בסין בוודאי יזדהה עם האמירה הזו ברמה כזו או אחרת, אבל אין ספק שלהיות שחור בסין בשנת 1987, שנים ספורות בלבד אחרי שסין נפתחה למערב הייתה חוויה אחרת לגמרי. אגב, בהחלט יכול להיות שהחוויה עצמה נתנה דחיפה לקריירה האומנותית של קניה כי אימו מספרת שללא ידיעתה קניה הקטן ניצל את כישורי הברייקדאנס שלו כדי להרוויח קצת כסף לקנות 羊肉串 (הגייה – yáng ròu chuànr) – שיפודי כבש הנמכרים בפינות רחוב בכל רחבי סין.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

גם בסין לא שכחו את קניה הקטן שעל פי הסיפורים לא נשאר חייב לסינים. בספר שאימו כתבה היא גם מתארת איך פעם אחת כשהם ביקרו בחנות במקדש קונפוציוס, וקניה הרגיש שכמה מקומיים בקרבתו עברו את הגבול, הוא צעק לעברם 滚回去 (הגייה – gǔn hui qù). אימא שלו המשיכה והסבירה שהפירוש של זה הוא “get back” אבל האמת היא הרבה פחות מנומס ויותר כמו לומר להם "עופו לי מהעיניים". כנראה שגם היום קניה לא מעריץ גדול של סין. בשנים האחרונות הוא בעיקר עולה לכותרות עקב תמיכתו בנשיא טראמפ. בפגישה שערך איתו בבית הלבן הוא הביע בתמיכה בצעדים שיחזירו חברות אמריקאיות לייצר בתוך ארה"ב במקום בסין והשווה את ההעדפה לייצר בסין לניאוף או רומן מן הצד על חשבון המדינה.

קניה כנראה לא יהיה הנשיא הבא של ארצות הברית. בלי קשר להתאמה (או חוסר התאמה) שלו לתפקיד, הוא פשוט נכנס מאוחר מדי למרוץ. את הסינית שהייתה לו הוא למד מוקדם מדי וכנראה כבר הספיק לשכוח אותה. לפני כמה שנים הייתה תקרית בטקס פרסי המוזיקה של MTV בה הוא התפרץ לבמה ברגע ממש לא מתאים. בקיצור, כנראה שיש לבחור בעיה של תזמון.

סוף שנה ב' – הוראת עברית בסין בצל הקורונה

זהו. אחרי המון מהמורות וטלטולים, תוכניות וביטולים תמה לה השנה השנייה (ונכון למועד כתיבת שורות אלה יתכן שגם האחרונה) שלי כמורה לעברית באוניברסיטה לשפות זרות בבייג'ינג.

זו הייתה שנה לא פשוטה מהרבה בחינות – אקדמית, גאוגרפית, פוליטית, לוגיסטית, בלוגיסטית (עברה חצי שנה מאז הפוסט הקודם) ועוד. אין ספק ששנת 2020 תכנס לספרי ההיסטוריה כאחת השנים המכוננות של האנושות, הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט.

הסמסטר הקודם הסתיים לפני חצי שנה בסך הכול, אבל גם הוא וגם שנת 2019 כולה מרגישים פתאום כל כך רחוקים. לשמחתי הספקתי לכתוב כאן על אירועים משמעותיים מהסמסטר הקודם, וכך גם על תובנות ופרשנות לגבי הסיבות להתפרצות הקורונה בסין. לכן הפוסט היה יהיה מבט כללי על השנה האקדמית שחלפה, תוך התמקדות בסמסטר האחרון, שהיה גם המעניין והמאתגר יותר מבין השניים.

אז מה לימדתי

לפני שנתחיל לדבר על התכנים אעדכן אתכם שהקורונה השאירה אותי בארץ עד עכשיו ואת הסמסטר האחרון העברתי לתלמידים אונליין. סין מנסה לשדר לעולם כאילו כבר לפני שבועות המצב חזר פחות או יותר לקדמותו אבל לפחות בכל מה שקשור לבתי ספר ואוניברסיטאות זה ממש רחוק מכך. הסמסטר הועבר באופן מקוון לא רק משום שאני נתקעתי בארץ, אלא גם משום שהסטודנטים שלנו עדיין לא הורשו לחזור לאוניברסיטה.

צילום מסך מתוך שיעור הוראת עברית בסין אונליין

שני דברים טובים יצאו מכך שהעברתי את הסמסטר אונליין. הראשון – זה אילץ אותי להיות מאורגן יותר בתכנים ובבניית מערכי השיעור. השני – זה גרם לי לעשות צעד שעד כה התעצלתי לעשות והוא לצלול לעולם של לימוד קבוצתי מקוון ובקיץ אני מתכנן לעשות פניית פרסה וליישם את זה גם בהוראת סינית (פרטים בקרוב). ועכשיו לתכנים.

לחתור מחוץ לבריכה

בדבר אחד אין ספק וזה שככל שהשנה התקדמה לה, כך גם התכנים שלי נעשו "חתרניים" יותר. אבל שיישאר בינינו, כן? כבר נגעתי בחלק מהסיבות לכך בעבר, למשל הצנזורה וחסימת אתרים או מה שמתרחש בהונג קונג, אבל אין ספק שהקורונה והכסת"ח שבא בעקבותיה נתנו לזה דחיפה רצינית.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

עוד לפני הקורונה, השיר אותו לימדתי השנה הוא "בגלל הרוח" של שלומי שבת שיש בו שורות כמו "יהיה מה שיהיה, אני עוד אשנה" או "את מה שיש לי להגיד אני עוד אצעק, אפילו בירח ישמעו" וגם "מי שיגיד לא כך, אותו לא אשכח, יבוא היום אוכיח צדקתי". הסיבה הלימודית הרשמית לבחירת השיר הזה היא שבשעה טובה סוף־סוף הגענו לזמן עתיד והוא מוצף בפעלים כאלה, אבל אין ספק שהוא גם מדגים את המנטליות הישראלית שחסרה בסין.

נבוכים ודרקונים

בסמסטר השני של השנה, לאחר התפרצות הקורונה, הקדשתי מספר שיעורים לקריאת ספר ילדים ושמו 'דרקון – אין דבר כזה'. הוא מספר על ילד בשם בילי שיום אחד מגלה בחדר שלו דרקון קטן וחמוד, אבל אימא שלו אומרת לו שאין דרקונים ולכן הוא מתעלם ממנו. ככל שבילי ואימא שלו מתעלמים מהדרקון כך הוא נעשה יותר גדול, והצרות שלהם מחמירות. בשלב מסוים הדרקון נעשה כל כך גדול, עוקר את הבית ממקומו, ורק אחרי שכל בני הבית מכירים בקיומו הוא חוזר לגודלו המקורי.

דרקון - אין דבר כזה מאת ג'ק קנט בהוצאת עם עובד -לתלמידי סינית

מוסר ההשכל של הסיפור די ברור ומאוד רלוונטי להתנהלות של סין בשלבים הראשונים של התפרצות נגיף הקורונה, דבר שלשמחתי אפילו עלה קצת (ממש ממש קצת) בשיעור, מלווה בהמון מבוכה וחשש. כאן גם המקום לציין ולהודות להוצאת עם עובד שנתנה לי אישור להפיץ את הספר לתלמידים שלי בקובץ PDF. בכלל, לדעתי הספר הזה הוא קריאת חובה לכל אחד, מבוגרים וילדים כאחד, ולא רק בסין, אלא בכל מקום. אתם יכולים להזמין אותו ישירות מהאתר של ההוצאה. הוא אפילו במבצע ממש שווה לקיץ.

חופש הביטויים

בסמסטר האחרון התחלתי ללמד ביטוי אחד בכל שבוע. בפסח למשל לימדתי (שוב) את 'עברנו את פרעה, נעבור גם את זה'  שהוא נהדר לא רק מבחינה תרבותית, אלא גם מתרגל את צורות העבר והעתיד של שם הגוף 'אנחנו'. בשבוע אחר לימדתי גם את הביטוי 'להקדים תרופה למכה' וגם את 'כוסות רוח למת' שיש לו זיקה לרפואה סינית מסורתית. בשבועיים האחרונים של הסמסטר למדנו ביטויים נפוצים שמקורם אינו בעברית כמו 'יום עסל יום בסל', 'כל כלב ב'יגי יומו', איסתרא בלגינא קיש קיש קריא', וכן 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא'. בין  לבין למדנו גם ביטויים ואמרות כמו 'עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו הוא דל ועתידו לוט בערפל', 'אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר', 'טובל ושרץ בידו', 'לתת לחתול לשמור על השמנת' ועוד כל מיני ביטויים שפחות מיישרים קו עם המפלגה. אגב, אם כבר מדברים על ביטויים, אחד הדברים שהיה לי הכי קשה להסביר הסמסטר הוא ההבדל בין הפועל 'להביע' והפועל 'לבטא'. והכל התחיל בגלל המילה expression שמתרגמת גם לביטוי וגם להבעה, הן על הפנים והן באופן כללי.

אני זה המקור! אין שום קשר לציפור! (ס.א.ב לימינל)

השנה כולה התבססה על תכנים שיצרתי באופן עצמאי, לעיתים ממש מאפס, ולעיתים תוך התבססות על תוכן גולמי קיים (בעיקר סרטונים) עליו הלבשתי שיעורי שפה, אוצר מילים ודקדוק. מלבד הסיפור 'דרקון – אין דבר כזה' והשיר 'בגלל הרוח' שכבר הזכרתי למעלה, למדנו גם שלושה סרטונים של ניר וגלי (אין דברים כאלה, אפי מכיש את ארמונד, משבר הזהות של טיפטיפ), את סרטון יום כיפור של הפרלמנט, מערכון יציאת מצרים של היהודים באים, שיחות וואטסאפ מצחיקות, סטטוסים מצחיקים על הקורונה, שיחות נבחרות מדף הפייסבוק 'ילדים הם התסריטאים הטובים ביותר בעולם, ועוד.

מבחינת חגים וימים מיוחדים השנה התמקדנו ביום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות (שבועיים כבדים במיוחד) כאשר את השניים האחרונים ניצלתי גם כדי ללמד המון אוצר מילים וסלנג צבאי. מילים כמו אס"ק, פק"ל, קל"ב, פז"מ, עפיצות ואפילו שביזות הן כעת חלק מהלכסיקון של הכיתה, ובנוסף עכשיו הם גם יודעים שהאות זי"ן הרבה פחות תמימה משאר האותיות.

לימודים זה לא צחוק

בסמסטר האחרון לא רק אני יצרתי את התכנים אלא גם התלמידים. כל אחד מהם קיבל מטלה במהלך הסמסטר לתרגם בדיחה לעברית ולהכין טבלה של אוצר מילים חדש מן הבדיחה. את התרגום הם הגישו לי, ולאחר עריכה, תיקונים ותוספות כל הכיתה למדה את הבדיחה יחד תוך כדי שכולם לומדים מן הטעויות של כולם, ולומדים לזהות מלכודות נפוצות במעבר מסינית לעברית. כמובן שגם אני לא נשארתי חייב וסיפרתי בדיחה משלי. ברוח התקופה הבדיחה שבחרתי היא זו:

בברית המועצות לשעבר יהודי אחד יושב על ספסל בגן הציבורי וקורא ספר ללימוד עברית. ניגש אליו שוטר ואומר לו: "היי! יהודונצ'יק! בשביל אתה לומד עברית בכלל? אתה לא יודע שאף פעם לא ירשו לך לעלות לישראל?" היהודי עונה: "אני יודע, אני לומד עברית למקרה שאמות ואגיע לגן עדן. בטח מדברים שם עברית ואני רוצה להבין מה יגידו לי שם". "ומה אם תגיע לגיהינום?" מקשה השוטר. "אין בעיה" עונה היהודי. "רוסית אני כבר יודע".

השגריר שגרר אותי

עוד נושא בו התמקדנו השנה הוא חדשות, בדגש כמובן על הקורונה ועל הבחירות בישראל. רצה הגורל ובדיוק בשבוע בו הוכרזה ממשלת האחדות שגריר סין בישראל נפטר בנסיבות מסתוריות. מכיוון שההכרזה נדחתה מיום חמישי ליום ראשון בשבוע שלאחר מכן, בשיעור של יום שישי שיעורי הבית שנתתי היו לעקוב אחרי החדשות מישראל כי משהו מאוד גדול שקשור לפוליטיקה יקרה ביום ראשון, וכך מצאתי את עצמי מסביר שלא היה לי מושג שהשגריר ימות, ושאני התכוונתי להכרזה של ממשלת האחדות. כמובן שניצלתי את ההזדמנות ולימדתי את המילה 'קונספירציה' והצירוף 'תיאוריית קונספירציה' תוך כדי שהדגשתי שאין מה לפתח אחת כזו.

שטיקים באפלה

אגב, המילה 'קונספירציה' בסינית היא 阴谋 (הגייה – yīn móu) אבל בניגוד ל-conspiracy באנגלית או 'קשירת קשר' בעברית, היא יכולה להתייחס גם לתוכנית של אדם אחד. הפירוש המילולי של 阴谋 הוא תוכנית (谋) צללים (阴), ואם יש משהו שגיליתי במהלך השנה הזו, זה כמה רחוק מגיע הצל של יו"ר המפלגה.

במהלך החופש, כשבועיים לפני שמחדשים את הלימודים, על כל מורה להגיש את תוכניות הלימוד שלו עבור כל קורס אותו הוא מלמד. מדובר בקובץ וורד בן כמה עמודים שמגיע אלינו בצורה של תבנית ריקה עם מעט תוכן דמה להמחשה. יש תבנית בסינית ותבנית באנגלית עבור המורים הזרים. החלק הראשון של הקובץ כולל את מטרות הקורס והוא נראה כך:

לקראת הסוף יש גם המחשה של כיצד יש לפרט את חומרי הלימוד של הקורס:

כאשר מילאתי את התבנית היה נראה לי טבעי ביותר למחוק את תוכן הדמה, אבל מסתבר שזה אסור על פי ההנחיות. מסיבה מסוימת ההנחיות האלה מופיעות בקובץ נפרד והן כתובות בסינית בלבד, אבל אחרי שהערתי לאחת המורות בצוות שהיא כנראה שכחה להוריד את תוכן הדמה, היא אמרה לי שאלו ההוראות והפנתה אותי לקובץ ההוא. ואכן, האיסור למחוק את החלקים בהם מוזכר היו"ר שי נכתב שם מפורשות ובהדגשה כדי שלא יהיה מקום לטעויות. הנה למשל כאן:

וגם כאן:

בקיצור, בפעם הבאה שאתם אומרים לעצמכם שאתם חיים בדיקטטורה או עדים לפולחן אישיות, תזכרו שאנחנו רחוקים שנות אור מהדבר האמיתי.

ההשראה שבשירה

עם כל הכבוד לזרוע הארוכה של יו"ר המפלגה, הוא אפילו לא מגרד את קצת הזרת של חנה סנש. אחת התלמידות בכיתה שלנו נכנסה למשבר מוטיבציה די קשה בסוף השנה שעבר. מדובר בתלמידה מבריקה שיום אחד פשוט איבדה את החשק והרצון להשקיע. כל הצוות שם לב לזה, אבל מכיוון שגם בחצי כוח הציונים שלה היו בסדר, ומכיוון שבין כה וכה אי אפשר להכריח מישהו ללמוד, לא היה משהו שיכולנו לעשות בעניין. במהלך השנה האחרונה, כך לפתע וללא שום סיבה נראית לעין, הציונים שלה זינקו בחזרה למעלה והיא שבה להשקיע. כשהעלינו את הנושא בשיחת חתך, היא אמרה שמה שנתן לה השראה זה השיר 'הליכה לקיסריה' וסיפור המסגרת של חנה סנש. היא אמרה שאחרי שהם קראו את הסיפור שלה בכיתה, היא חשה שאין לה זכות לזלזל ככה בלימודים ושכל הקשיים התגמדו בעיניה. בעיניי זה היה פשוט מדהים, וגם קצת גרם לי לחשוב שאולי יש קשר עתיק בין השורש ש-י-ר והשורש ש-ר-ר, כזה שמבטא את כוחה של השירה.

טיול לגווילין

בתחילת חודש ינואר, בחופשה שבין סמסטר א' וסמסטר ב' ולפני ראש השנה הסיני, עשיתי גיחה של כמה ימים לאזור גווילין והעיירה יאנגשואו. מדובר באזור עם נוף סיני קלאסי של הרים ומים שנחשב לאחד היפים בסין. העובדה שלא ביקרתי בו עד כה הייתה לא פחות ממחדל. אני לא אלאה אתכם בדו"ח מפורט של הטיול. אלו מכם שעוקבים אחרי באינסטגרם כבר ראו כמה תמונות וסרטונים משם, אבל תמונה אחת לא יכלה להיכנס לשם מפאת ממדיה. אז הנה היא כאן והיא שווה אלף מילים.

סין-גווילין-יאנגשואו-שקיעה מן הפסגה

התוכנית המקורית הייתה לשלב עוד טיול במהלך הקיץ, אבל הקורונה שמה לזה קץ. לא נורא, יש דברים יותר גרועים. בינתיים אני עסוק בלהגיד תודה שלא הבאתי איתי את הקורונה לארץ למרות שהרכבת שלי לגווילין עצרה בווחאן בשלבים המוקדמים של התפרצות המגפה, ומתעל את הזמן שלי לפרויקטים אחרים.

לאן הולכים מכאן?

שאלה טובה. כרגע אני תקוע באזור הדמדומים. סין ביטלה את כל הוויזות ואי אפשר להיכנס למדינה בלי הנפקה של ויזה חדשה, אבל כדי לקבל ויזה כזו צריך אישור מיוחד מהגורמים הבכירים ביותר במחוז אליו מנסים לחזור. את הסמסטר הזה העברתי בישראל, אבל המשכורת שלי שולמה לי בסין לחשבון בנק שאני לא יכול למשוך ממנו כאן. תוקף חוזה העבודה שלי יפוג בעוד חודש, ואיתו גם הדירה שלי באוניברסיטה שם כל הדברים שלי נמצאים עדיין. אני מנסה לקבל תשובה מהאוניברסיטה לגבי התקן לשנה הבאה, ומה עושים במידה והוא לא יוארך. בינתיים כל מה שאומרים לי זה "אנחנו עדיין לא יודעים" אבל כן מבקשים ממני לבנות קורס חדש של עברית עתיקה לשנה הבאה. הגל השני שהיכה בבייג'ינג טרף עוד יותר את הקלפים והגביר את חוסר הוודאות. אני יודע שזה כאין וכאפס לעומת הצרות שהקורונה המיטה על אנשים אחרים, ואני לא מתלונן אלא רק מעדכן.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

השבוע זה השבוע האחרון של הלימודים וביום שישי יתקיים המבחן האחרון שלנו בעברית מדוברת. בשבוע הבא מסכמים את הסמסטר, מעלים את התוצאות ומגישים את כל הדוחות. אני מקווה שעד אז כבר תהיה לי תשובה לגבי שנה הבאה.

בינתיים בואו נהנה מן הקיץ עד כמה שאפשר!

נגיף הקורונה – כרוניקה של התפשטות ידועה מראש

כולם מדברים על נגיף הקורונה ואיזה מן בלוג לשפה ותרבות סין יהיה לנו כאן אם לא אקדיש איזה פוסט לעניין. לפני שנתחיל, אעדכן שאני בארץ. יצאתי מסין ב-15 לינואר כשממדי התפרצות וחומרתה רק התחילו להתבהר ולתפוס כותרות. אני כבר למעלה משבועיים ואם הנגיף היה דוגר בתוכי אז האפרוחים שלו כבר היו בוקעים מזמן.

לאלו שכאן בגלל השפה, אולי יעניין אתכם לדעת שהשם הרשמי של נגיף הקורונה בסינית ממש ארוך וכולל עשר סימניות:

新型冠状病毒感染肺炎

מילולית זה אומר דלקת ריאות (肺炎) זיהומית/מדבקת (感染) של נגיף (病毒) בעל צורת כתר (冠状) מטיפוס חדש (新型). באופן פחות רשמי מתייחסים אליו בקצרה כ-武汉肺炎 שזה פשוט דלקת הריאות של ווּחָאן – המקום בו היא פרצה. נכון לעכשיו אין מחוז בסין שלא התגלו מקרים של הידבקות ולמי שרוצה להתעדכן על המספרים הרשמיים בסינית בזמן אמת, אפשר לעשות זאת בעמוד מיוחד של באידו (הגוגל של סין) שנפתח לשם כך. המספרים המופיעים שם משמאל לימין הם של מקרים של אבחון ודאי של הנגיף, מקרים של חשש להידבקות, מקרים של החלמה ולבסוף מקרים בהם החולים מתו. מתחת לכל מספר מצוינת העלייה בהשוואה לאתמול.


תוספת מאוחרת מה-6 בפברואר 2020: ערוץ הטיוב של laowhy86 הוציא סרטון חדש ובו באמצעות הדגמה של חשבון פשוט הוא מוכיח שהמספרים המדווחים מרוב המחוזות בסין ככל הנראה מבושלים. זאת משום שאחוזי התמותה שם אפסיים לעומת 3% אחוזי התמותה המדווחים מווחאן, בעוד בהונג-קונג שם מדווחים באופן חופשי יותר כבר דווח על אדם אחד שנפטר מן המחלה מתוך שבעה עשר שנדבקו. סה"כ נשמע די הגיוני.


אני הולך לדבר כאן על הסיבות להתפשטות הנגיף, אבל אין לי כל כך מה לומר על ההתפרצות עצמה. בוודאי כבר שמעתם שזיהו את נקודת המקור כשוק לבשרים אקזוטיים בווחאן, ושהיה טיוח רציני של הממשלה המקומית, שלא רצתה שהעניין יעיב על חגיגות ראש השנה הסינית וכנסים פוליטיים שהתקיימו בעיר ויכתים את שמה. אם לא כל כך עקבתם אני מאוד ממליץ לצפות בסרטון הבא, שגם מסכם היטב את כל העניין וגם ממחיש מה הולך בשווקים האלו ולמה הן מצע כל כך פורה למחלות וזיהומים.

לגבי המחיר של היעדר תקשורת חופשית בסין מומלץ לקרוא את המאמר הזה וגם את המאמר הזה שפורסמו בעמוד ביג אין בייג'ינג של אופיר דור. אם אתם לא עוקבים אחר העמוד מומלץ להירשם כי יש שם תוכן מושקע ואיכותי. והמלצה אחרונה – אם עדיין לא יצא לכם לראות צ'רנוביל אז רוצו לראות. זו סדרה מעולה שמציירת תמונה קודרת ומציאותית עד כאב של כיצד עובדים הדברים במשטר קומוניסטי.

עכשיו כשאנחנו מסונכרנים לגבי ההתפרצות של המחלה אפשר לעבור לדבר על ההתפשטות שלה, ועל כמה סיבות וגורמים שונים הטבועים בתרבות הסינית ומסייעים לה בצורה כל כך אפקטיבית.

מיקום גיאוגרפי

העיר ווּחָאן היא בירת מחוז חוּבֵּיי וזוהי עיר גדולה מאוד גם בקנה מידה סיני. יש בה למעלה מ-11 מיליון תושבים רשומים בעלי חוּקוֹאוּ (מעין תעודת אזרחות פנים סינית) ואליהם נוספים עוד יותר מ-5 מיליון תושבים שאינם בני המקום ואשר היגרו אליה לצורכי עבודה. עכשיו שימו לב איפה כל האנשים האלו ממוקמים:

אין דרך אחרת לתאר זאת מאשר לב ליבה של סין. עוד נדבר על רכבות בפירוט בהמשך אבל שימו לב שהעיר נמצאת בדיוק במרכז העורק הראשי שחוצה את סין מצפון לדרום ובנוסף היא גם מנקזת החוצה גם לא מעט תעבורה ממזרח סין האורבנית והצפופה לעבר מערב סין הכפרית יותר ואל העיר צ'ונגצ'ינג שהיא המחוז העירוני הגדול ביותר במדינה. אנשים היוצאים מווּחאָן לכיוון צפון מגיעים די מהר  לעיר גַ'נְג-ג'וֹאוּ שמנקזת את התעבורה לצפון סין, ואילו היוצאים מווּחָאן דרומה מגיעים לצָ'אנְגְשָׁה ומצטרפים לאילו אשר עושים את דרכם לדרום ודרום מערב סין.

אם זה לא מספיק, אז בעיר יש גם שדה תעופה בין־לאומי עמוס ממנו יוצאות טיסות לכל רחבי סין והעולם, ועל פי ההערכות עוברים בו יותר מ-20 מיליון נוסעים בשנה. מבחינת לוגיסטית, כנראה שוירוס הקורונה לא היה יכול לבקש לעצמו נקודה נוחה יותר.

תזמון

נגיף הקורונה גם לגמרי שיחק אותה מבחינת התזמון בו הוא התפרץ. על כל ההערכות המקרים הראשונים של הידבקויות התרחשו בשבוע האחרון של דצמבר, בין חג המולד וכניסת השנה האזרחית החדשה. סין אמנם אינה מדינה דתית, אבל כמו ברוב העולם, היא חוגגת את התקופה הזו באופן צרכני למהדרין. חנויות, קניונים, סופרמרקטים, מועדונים, ברים, אתרי קניות, כולם יוצאים במבצעים, הנחות ושאר פעילויות לכבוד החגים האלו. גם מי שלא מסתובב ברחובות ומעדיף לעשות את הקניות ברשת, עדיין יאסוף את הסחורה שלו משליחים שמתרוצצים ברחבי העיר ופוגשים מאות אנשים ביום.

רוצים לקבל זווית ייחודית על סין?

אבל הדובדבן שבקצפת התזמון של הנגיף הוא כמובן ראש השנה הסיני שחל שלושה וחצי שבועות אחרי תחילת השנה, אבל החופשה לקראתו מתחילה כשבוע קודם (ואפילו מוקדם יותר עבור תלמידים וסטודנטים). במהלך החג הזה מתבצעת ההגירה האנושית הגדולה ביותר ומאות מיליוני אנשים נוסעים מאות ואלפי קילומטרים בחזרה לביתם כדי לחגוג עם המשפחה, וחלקם אף יוצאים לחופשה בסין או בחו"ל מאוחר יותר. תוסיפו לכך את העובדה שלוירוס יש תקופה דגירה של עד שבועיים במהלכה הוא כבר מדבק, את העובדה שמדובר בשיא החורף ואנשים לא מתרגשים מכל מיני שיעולים והתעטשויות, את הפשע הנורא שהממשלה הסינית נמנעה מלהזהיר את התושבים, ומה שקיבלנו זה פרק זמן של שלושה שבועות בהן הוירוס היה חופשי להשתולל ולהתפזר באחת הערים הכי עמוסות בסין באחת התקופות הכי פעלתניות בשנה, בדיוק לפני שחמישה מיליון מן אנשים המתגוררים בה מתפזרים בכל רחבי סין ואף בעולם. אם זה לא ה-Jackpot של התזמונים אז אני לא יודע מה כן.

תרבות האוכל הסינית

בסרטון בתחילת הפוסט הזכירו את העובדה שהממשלה המקומית ארגנה סעודה המונית לרגל השנה החדשה בה נכחו למעלה מ-40,000 איש במרחק של קילומטרים ספורים מהיכן שהוירוס התפרץ. לארגן אירוע שכזה במצב הזה הוא מחדל חמור בכל מדינה, אבל בסין זה חמור שבעתיים, וזאת בגלל תרבות האכילה של הסינים.

כבר דיברנו קצת בעבר כאן על ההבדלים בין תרבות קולקטיבית ותרבות אינדיבידואלית בהקשרים של תיירות, אבל ההבדלים האלו באים לידי ביטוי גם בפן יומיומי הרבה יותר – אוכל ומסעדות. בעולם המערבי חוויית האכילה במסעדה היא אינדיבידואלית, האכילה היא בקבוצות קטנות יחסית, כל אחד מזמין את המנה שלו, מתעסק עם הצלחת שלו ולבסוף בדרך כלל גם משלם רק על מה שהוא אכל.

בסין לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין והרבה יותר מסביר פנים לחיידק. זה מתחיל בזה שהשולחנות הטיפוסיים במסעדות סיניות הם עגולים וכל הסועדים יושבים עם הפנים למרכז ולעבר שאר הסועדים. במרכז השולחן ישנה פלטה מסתובבת עליה מניחים את כל המנות, כאשר כל מנה עוברת בין כל הסועדים והם לוקחים ממנה באמצעות מקלות האכילה האישיים שלהם. בנוסף הכלל 'אין משיחין בשעת הסעודה' ממש לא תקף בסין, ונהוג לדבר, לצחוק ולנהל שיחות בקולי קולות עם אלו שיושבים בצד השני של השולחן מעל כל המנות. ואם זה לא מספיק, אז בסעודות רשמיות הפרוטוקול מחייב את המשתתפים לעבור בין כל השולחנות ולהרים לפחות כוסית אחת עם שאר הסועדים, לרוב בעוצמה כזו שהמשקאות מתיזים ומטפטפים על הידיים של כולם. אני לא יודע מה השרידות של הנגיף באלכוהול אבל אין ספק שכל הסיטואציה ממש אינה מסייעת למצב.

רכבות

כבר ראינו שהעיר ווּחָאן מרכזת נתח נכבד מתעבורת הרכבות של סין. אבל מעבר לכך, חשוב מאוד לזכור שעקב גודלה של סין הנסיעה ברכבות במדינה היא חוויה שונה לחלוטין ממה שיש לנו כאן בארץ. קודם כל בכל תחנת רכבת גדולה בסין יש כ-20 אולמות המתנה עמוסים במאות אנשים הממתינים לרדת לרציפים. הנסיעה עצמה אורכת לעיתים מעל שלושים שעות ועל כן הרכבת מציעה לא רק קרונות ישיבה ועמידה צפופים אלא גם קרונות שינה קשה (שישה אנשים בתא, כ-20 תאים בקרון) או שינה רכה (ארבעה אנשים בתא, כ-10 תאים בקרון). זה אומר שיש כמה עשרות אנשים שחולקים חללים משותפים קטנים בתוך קרון מסוגר ובו תא שירותים אחד ושלושה כיורים בממוצע. גרוע מכך, נוסעים רבים יורדים בתחנות ביניים ומחליפים רכבת, ונוסעים אחרים תופסים את מקומם בקרון מבלי שהחליפו להם מצעים. רכבת היא אמצעי התחבורה הנפוץ והמשתלם ביותר בסין ומהווה את העדיפות הראשונה של מרבית האנשים שחוזרים הביתה לרגל החג.

תשתית הרכבות של סין מאוד מפותחת וזה דבר שהממשלה מאוד מתגאה בו ובצדק, אבל הפעם זה שיחק לרעתה.

הירידה בזיהום האוויר

הישג נוסף של הממשלה הסינית ששיחק לרעתה הוא השיפור בזיהום האוויר. בתור מישהו ששהה בבייג'ינג יותר  מעשור במצטבר (ואין לי שום סיבה לא להניח שזה גם המצב בערים נוספות בסין), אני יכול להעיד בגוף ראשון שרמת זיהום האוויר פחתה פלאים. למעשה אני יכול לספור על יד אחד את הימים שבהם ממש נאלצתי לחבוש מסכה בשנה האחרונה.

זיהום בציור ילדים

אם הוירוס היה מתפרץ כמה שנים קודם, בהחלט ייתכן שמספר ההדבקות היה נמוך יותר משום שמספר רב יותר של אנשים הסתובב עם מסכה כברירת מחדל.

אוכלוסייה מבוגרת והיגיינה

תחום נוסף שהשתפר מאוד בסין בשנים האחרונות הוא המודעות להיגיינה אישית, בייחוד באזורים עירוניים ובקרב אוכלוסייה הצעירה. אבל באזורים כפריים ובקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר, המצב עדיין בעייתי. לא נדיר לראות קשישים סינים יורקים באמצע הרחוב או משתעלים מבלי לכסות את הפה וזה נובע לא רק מחוסר מודעות אלא מחינוך לפי קווי הרפואה הסינית הגורסת שצריך להרחיק את הצ'י השלילי והמלוכלך מן הגוף ללא דיחוי ומבלי לבחול באמצעים.

עוד גורם ששיחק לרעת האוכלוסייה המבוגרת של סין והגביר את שיעור ההידבקות שלה הוא העובדה שבמקומות רבים נהוג בערבים לארגן לקשישים פעילות רחוב קבוצתיות כגון נגינה, שירה וריקוד.


ממלא מקום שגריר סין יצא באמירה מאוד אומללה השבוע והשווה את סגירת הדלתות בפני מבקרים סינים למה שעשו ליהודים בתקופת השואה. מאז הוא כבר הספיק להתנצל, אבל עדיין מדובר בצביעות מדרגה ראשונה. לא משום שההשוואה אינה במקומה, אלא בעיקר מפני שהוא מייצג מדינה שכולאת אנשים במחנות משום דתם ומוצאם.

תגובה סינית הרבה יותר מוצלחת בה נתקלתי השבוע היא הפוסט הבא שמסתובב ברשתות החברתיות בסין:

מכיוון שבסינית ניתן בקלות להשמיט את נושא המשפט ועדיין לשמור על תקינותו, קצת לא ברור מי הדובר והאם הוא רואה את עצמו כשייך לסין. היא כתובה בסימניות מסורתיות וזה מצביע על כך שמקורה דווקא מחוץ למדינה. לכן נמנעתי גם אני מלכלול את מבצע הפעולה בתרגום ומה שכתוב שם אומר פחות או יותר כך:

  • האויגורים הוכרחו לאכול בשר חזיר והתוצאה היא שבכל סין אין בשר חזיר למאכל.
  • האנשים בהונג-קונג לא הורשו לעטות כיסויי פנים וכעת בכל סין צריך לכסות את הפנים.
  • נעשה שימוש בכוח התיירות הסינית לאיים על מדינות העולם, ועכשיו מדינות העולם מונעות את כניסתך.

#סמכו_על_העונש_שיגיע_מהר


בינתיים אני בארץ עד שהאוניברסיטה תודיע לי שאפשר לחזור. בפוסט הבא אסכם את הסמסטר האחרון ואספר קצת על התוכניות לסמסטר הבא. אם אתם עדיין לא מנויים לבלוג אתם מוזמנים להירשם כאן:

רוצה לקבל מייל כשיוצא פוסט חדש?

תהיו בריאים!

תמונת השער: סעודה בסגנון סיני במלזיה (להמחשה בלבד)

ספורט לפנים – או איך אומרים מטקות בסינית

אם יש משהו שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם בסין, הרי שזה העובדה שיקרו לכם כאן דברים מעניינים או שיצנחו לחיקכם הזדמנויות בלתי שגרתיות, רק משום שאתם זרים. במהלך החיים בבייג'ינג הפנים המ.ערביות סידרו לי קריירה מוזיקלית קצרה וקריירת משחק עוד יותר קצרה שאפילו כללה תפקיד קטן בגרסה הסינית של Iron Man 3.

בשבוע שעבר מצאתי את עצמי לוקח חופשה קצרה מהקור של בייג'ינג, ונוסע לעיר שְׂיָא-מֶן השמשית כדי להעביר מצגת קצרה על ספורט בישראל במסגרת תערוכה וכינוס של האגודה הבינלאומית לספורט פנאי. כל זה לא היה קורה אלמלא פגישה מקרית אצל הספר עם פרופסור באקדמיה לספורט בבייג'ינג, שם עשיתי סמסטר טאי-צ'י לפני כמה שנים. הוא שמע אותי מקשקש קצת בסינית והחליט שזו סיבה מספיק טובה לבקש את הפרטים שלי. אני כרגיל קצת היססתי אבל מכיוון שהוא עשה רושם של אדם נחמד (מורים לספורט אוטומטית מקבלים כמה נקודות בונוס אצלי) חרגתי ממנהגי והוספתי אותו בוויצ'אט.

לא ממש עמדתי איתו בקשר בשנתיים האחרונות, למעט ביקור אחד אצלו במשרד. לכן הופתעתי שלפני חודשיים בערך הוא שאל אם הלו"ז שלי מאפשר נסיעה לשיא-מן לשלושה ימים לביקור בתערוכה שהם מארגנים על ספורט ופנאי. "אנחנו נדאג להכול, אתה רק צריך לבוא" הוא אמר לי. בנוסף הוא שאל אם אוכל להכין מצגת קצרה על הספורט בישראל, אבל אמר שההזמנה תישאר בתוקף גם אם לא אכין שום דבר.

מה אגיד לכם? לא היה צריך יותר מזה כדי לשכנע אותי. את המצגת החלטתי בכל זאת להכין, גם כאות תודה על ההזמנה וגם כי מדובר בהזדמנות לתרגל את הסינית שלי ולהרחיב את אוצר המילים, שזה משהו שכבר לא יוצא לי ממש לעשות ביומיום. מלבד זאת, עם קצת שינויים ועריכה היא תוכל לשמש אותי גם בהוראת עברית עבור התלמידים שלי.

ההזמנה הרשמית לא כללה יותר מדי פרטים ולא היה ממש מושג לקראת מה אני הולך. שיערתי שמדובר באירוע אזוטרי, ושמקסימום אני ארצה בחדר מול כמה סינים מנומנמים שהבוס שלהם כנראה הכריח אותם להגיע. מבחינת הגדרת התפקיד שלי, הנחתי שאני שם פחות בגלל החשיבות של ישראל בזירת תרבות ספורט הפנאי העולמית, ויותר על מנת שלאירוע כולו תהיה ארומה בינלאומית יותר. לזכותי ייאמר שלמרות שהייתי בכיוון הנכון מבחינת התחושות שלי, עדיין הייתי רחוק מבחינת קנה המידה של האירוע והגדרת התפקיד שיועד לי.

כמה טעיתי? קודם כל הגעתי עצמאית למלון ורק אחר כך התברר לי שנשלח רכב לשדה לאסוף אותי ועוד מספר אנשים שהגיעו באותה טיסה יחד איתי. כך גיליתי שאני לא הזר היחיד שגויס לאירוע, אם כי כן הייתי הזר היחיד שאין לו זיקה מקצועית לספורט. כך פגשתי את יורגן – שוער בדימוס מבלגיה שהיום מאמן ומעביר הרצאות על ספורט בסין, אלכס – מאמן כדורגל מקרואטיה שאימן מספר שנים בסין, חוזה – מאמן כושר אוסטרלי שמקדם חברה לפיתוח גוף בשנגחאי, סוּמְבָּל – סטודנטית מפקיסטן שעושה דוקטורט באקדמיה לספורט, ודִינִירָה – בחור צעיר מסרילנקה שעושה תואר שני גם הוא באותו מוסד. בשכבה הבכירה יותר של המוזמנים היו ד"ר קימברלי שִימֶל – פרופסור לסוציולוגיה של הספורט מאוניברסיטת קנט סטייט באוהיו, ד"ר דרק קייסי שאני לא סגור על ההגדרה המקצועית שלו אבל יודע לספר שהוא מכהן בוועד האולימפי הבריטי, פרופסור נטליה מלניקובה – נשיאת האקדמיה האולימפית הרוסית, פרינס מְבָּסוּיֶלִיה – מנכ"ל המשרד הממשלתי לתרבות ובידור של זימבבואה, וארמנדו סולדאיני – יו"ר הועדה העירונית לתערוכות של רומא. גם מבין המוזמנים הסינים היה ניתן למצוא פקידי ממשל בכירים כגון סגני מושלי מחוז, יו"ר מחלקות ספורט, עיתונאים, פרופסורים ועוד.

תמונה קבוצתית של מועצת המנהלים

חלק מהמוזמנים השתתפו באירוע בשנה שעברה וידעו פחות או יותר במה מדובר. אבל לא מעטים היו איתי באותה סירה וזיהינו אחד את השני לפי המבטים המשתאים. מבין כולם הקרח ביני ובין קימברלי נשבר הכי מהר, בעיקר הודות לעובדה שבישראל צורכים המון טלוויזיה אמריקאית. כשהתחלנו לדבר בארוחת הצהריים היא הציגה את עצמה בפניי וציינה שהיא מקליבלנד. כשהנהנתי בהסכמה היא שאלה אם שמעתי על העיר בגלל לברון ג'יימס וה-NBA. "גם" אמרתי לה "אבל בעיקר בגלל המופע של דרו קארי". "מה?! אני לא מאמינה שראית את התוכנית הזו" היא אמרה בהפתעה. משם עברנו לדבר על סיינפלד ותרגיע, ו-yada yada yada – הפכנו להיות החברים הכי טובים לשלושת ימי התערוכה.

אבל גם למי שנכח בתערוכה בשנה וגם למי שלא, ציפתה הפתעה רצינית בישיבת הפתיחה של התערוכה. מארגני האירוע החלו להסביר על הגוף שהם הקימו שנקרא WLSA (קיצור של World Leisure Sport Association) וסיפרו מה הם עשו בשלוש השנים מאז שהוקם, כאשר לפתע נקראו לבמה הבכירים מבין המוזמנים כדי לקבל את התואר סגני יו"ר ולשאת נאום קצר. זה היה מאוד ברור שהם לחלוטין לא ציפו לכך וכשקימברלי חזרה למקום מייד אמרתי לה Congratulations בנימה שהבהירה שכל העסק הזה קצת הזוי לדעתי. היא השיבה ב-Thank you שאישר שהתחושה הדדית. בעודי מחמיא לה על הנאום המאולתר, פתאום היה תורי להיתפס מופתע באור הזרקורים כאשר התברר שכל שאר המוזמנים ואני ביניהם מוננו להיות Managing Directors וגם התבקשנו לומר כמה מילים. עכשיו היה תורי לקבל את ה-Congratulations המלווה בקריצה.

אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים והחוויות משלושת ימי התערוכה. אלו היו ימים עמוסים בטקסים ומופעים, במצגות ובפאנלים שהתקיימו בחדרי דיונים (מלאים למחצה) שלא היו מביישים קונגרס של מדינה קטנה, בארוחות ובמפגשים חצי עסקיים אך מלאי גינונים שרק הזכירו לי כמה אני מבסוט מהנישה שלי כמורה, וכמה אני לא מתחבר לעולם ה-Business Development. מי שרוצה להתרשם הנה גלריית תמונות קצרה.

אני חייב לציין שהייתי מאוד גאה במצגת שהכנתי. מלבד העובדה שהיא הייתה כולה בסינית (העברתי אותה באנגלית עקב הקהל המגוון) היא כללה גם תובנה פרטית מעניינת ואפילו קצת יחסי ציבור חיוביים לישראל. שלושת השקפים הראשונים היו הצגה כללית של ישראל, ניהול הספורט בישראל והישגים בולטים בזירה הבינלאומית.

בשקף הרביעי הצגתי את האתגרים העיקריים בפיתוח תרבות הספורט בישראל והסעיף הראשון שלו מדבר על הבעיה השורשית בתרבות היהודית המסורתית.

מה שכתבתי שם זה שהתרבות היהודית המסורתית מקדישה חשיבות רבה לחינוך אבל מזלזלת בספורט. בסינית זה נשמע קצת יותר טוב כי חינוך זה 教育 (הגייה – jiào yù) וספורט זה 体育 (הגייה – tǐ yù) והמילים לא רק מתחרזות אלא גם ממחישות את המהות של שני המושגים. בתרגום מילולי יותר המשפט הזה בעברית יהיה משהו כמו "התרבות היהודית המסורתית מכבידה ראש בחינוך לימודי ומקלה ראש בחינוך גופני". החינוך היהודי זוכה להערכה רבה בסין ומן הסתם בצדק, אבל כשזה מגיע לספורט אין ספק שיש לנו עוד מה ללמוד. הרי מלבד פילוסופיה, התרבות האירופאית הקלאסית של יוון ורומא מקדישה חשיבות רבה גם לגוף ולממד הפיזי, ואילו התרבות יהודית מתמקדת בעיקר בספרים, בלימודים, ברוחניות ובמטא-פיזי. זה בהחלט מסביר למה יש לנו כל כך הרבה זוכי פרס נובל במגזר, אבל רק תשע מדליות אולימפיות, ואילו לקרואטיה, מדינה של ארבעה מיליון תושבים שקיימת רשמית רק משנת 1991 יש כבר שלושים.

השקף האחרון הציג קצת מהמאפיינים הייחודיים של תרבות הספורט בישראל וכלל הסברים קצרים על המכביה, כושר קרבי, מטקות וקרב מגע.

אין תרגום רשמי למטקות בסינית אז לאחר התייעצות עם חברים ישראלים דוברי סינית ועם המורה לעברית כאן באוניברסיטה החלטתי ללכת עם השם 沙滩无网球 – טניס ללא רשת (无网球) שמשחקים בחוף הים (沙滩).

אגב, עכשיו כשאני בחבר המנהלים של האגודה הבינלאומית לספורט הפנאי, אם למישהו יש פרויקט מעניין בתחום, החל מחוגים ופעילויות ועד לביגוד או ציוד בתחום, אתם מוזמנים ליצור קשר כאן ואם זה יהיה רלוונטי אז אולי נוכל לקדם אותו יחד.


עוד כמה דברים קטנים

רצח רבין

החודש דיברנו בכיתה על רצח רבין וניתן היה לראות בבירור שהתלמידים לא כל כך ידעו איך לאכול את העובדה שדיברתי בפתיחות מלאה על טרגדיה פוליטית ופצע פתוח בחברה הישראלית. מה שכן ירד להם באופן חלק יותר במורד הגרון זה החלק בו דיברנו על הסכנה שבאלימות:

ניצלתי גם את ההזדמנות לעשות חזרה קטנה על כל מיני דברים שהזכרנו לגבי החברה הישראלית במהלך הלימודים, וציינתי בפניהם שלרצח הזה יש הרבה שכבות. אמרתי שכמובן שהשכבה הבולטת ביותר היא השכבה הפוליטית והמתח שבין ימין ושמאל, אבל שאלתי אילו עוד שכבות ניתן למצוא כאן. אני לא אספר כאן מה היה הניחוש הראשון שלהם, אבל בסוף הגענו להיכן שכיוונתי שזה הרובד הדתי והרובד העדתי שקיימים בחברה הישראלית.

סתיו ושלכת

הסתיו היכה באוניברסיטה בעוצמה בשבועיים האחרונים והעליתי קצת מהמראות לחשבון האינסטגרם שלי (מוזמנים לעקוב):

View this post on Instagram

Winter is coming

A post shared by RanE (@thehebrewmonk) on

כבר למדנו וכיסינו את עונות השנה, אבל את המילה 'שלכת' (שבעיניי היא אחת היפות שיש לשפה העברית להציע) חלקם הגדול כבר הספיק לשכוח. אז הזכרתי להם אותה וכרכתי אליה את הפועל 'להשליך' שהוא הרבה יותר שימושי עבורם. בשנה הבאה אזכיר להם שוב את שתי המילים כשנדבר על מנהג התשליך של יום כיפור.

ביקורת לפנים

השבוע למדנו קצת סלנג של חיווי דעה והעברת ביקורת חיובית או שלילית. כמובן שהביטויים 'סוף הדרך' ו-'חבל על הזמן' בלבלו אותם כי הם נשמעים כמו משהו שלילי. אבל יותר בלבל אותם ההבדל בין 'לפָּנִים' ובין 'על הפנים'. למשל סרט לפנים לעומת סרט על הפנים. אז אולי לנו אין טונים, אבל גם לעברית יש את התסבוכות שלה.

כאן גם באו לידי ביטוי פערי הדורות כי הדוגמה הכי עדכנית לסרט לפנים שאני יכולתי למצוא הייתה המטריקס, והם עוד לא נולדו כשהוא יצא. אז ביקשתי מהם דוגמה לסרט לפנים ולהפתעתי (הנעימה) קיבלתי את 'הג'וקר' שאמנם לא הופץ רשמית בסין אבל הם טרחו להוריד ולצפות. אני עדיין לא ראיתי אותו לצערי.

שוברים שורות

בדרך חזרה משיא-מן ישב לידי במטוס פרופסור לכימיה מהאוניברסיטה לכרייה של בייג'ינג. קשקשנו קצת על הסדרה Breaking Bad ושאלתי אותו עד כמה היא מדייקת מבחינה מדעית והוא ענה שמאוד. כמו כן הוא ציין שבשנים האחרונות מאז הסדרה (לכאורה) גם הפיקוח עליהם התהדק. פעם היה אפשר להוציא חומרים מהמעבדה בלי שום בעיה אבל היום הכול נרשם ומתועד. הוא שאל אותי מה בדיוק ההבדל בין היהדות, הנצרות והאסלאם, ומה פשר כל הבלגן במזרח התיכון. אז נתתי לו את הסקירה הכרונולוגית הרגילה, ואמרתי שהרקע לכל הסכסוכים האלו מורכב ולא מונע משיקולים דתיים בלבד, אבל לא ניתן להתעלם מהבדל אחד מהותי בין היהדות ובין הנצרות והאסלאם והוא היעדר המסיונריות של היהדות והעובדה שהיא לא מנסה לכפות את עצמה על עמים אחרים אלא להיפך. לצערי ההסבר הזה קצת דפק את האויגורים בשינג'יאנג כי הוא ציין שעכשיו הוא מבין יותר למה ממשלת סין עושה את מה שהיא עושה במחוז. ניסיתי לומר שהאויגורים הם מוסלמים מאוד לייט, בייחוד בהיבט הזה אבל זה לא שינה לו יותר מדי.

תרגום? לא תודה

מדי פעם זורמות אליי כל מיני הצעות לעבודות תרגום סינית-עברית. עד לאחרונה הייתי מסרב אליהן בעיקר מתוך כבוד למקצוע המתורגמנות ורמת הסינית הנדרשת כדי לבצע תרגומים בעל פה, או משיקולים של לו"ז והעובדה שאני כבר טובע בפרויקט תרגום מטעם האוניברסיטה שלא משתלם לי בעליל.

לאחרונה אני מוצא את עצמי מסרב לעבודות משיקולים טכניים ומצפוניים. לא מזמן התגלגלו אליי שתי הצעות לעבודות תרגום עבור חברות טכנולוגיה סיניות. אחת של טקסט שיווקי, והשנייה של בדיקות זיהוי שפה עבור מערכת AI. שני הגורמים שפנו אליי קיבלו את אותה תשובה לקונית והיא שחסימות הרשת בסין והיעדר הגישה למילונים ומשאבי שפה נוספים בסין מונעות ממני לספק שירותי תרגום מקצועיים, ובנוסף איני מעוניין לתרום מן הידע והניסיון שלי לחברות טכנולוגיה סיניות מאותה סיבה בדיוק.

אני יודע שזה לא ישנה שום דבר במערכת עצמה, אבל לפחות מי שקיבל ממני את התשובה קיבל גם קצת חומר למחשבה.

מדוע עזבתי את קבוצת הפייסבוק דוברי סינית בישראל

בשבוע שעבר עזבתי את קבוצת הפייסבוק 'דוברי סינית בישראל'. הכול התחיל במודעה הבאה שפורסמה בה כמה ימים קודם על ידי מנהל הקבוצה:

chinese-cafe-ad

כשראיתי את המודעה הייתה לה כבר תגובה אחת ששאלה לאן הולך הכסף אם אין כאן מטרת רווח, ומפרסם המודעה ענה שהכול הולך למורה. כתבתי גם אני תגובה למודעה  (אני נאלץ להסתמך על הזיכרון כי כבר אין לי גישה לתגובה):

"כל הכבוד על היוזמה, אבל אני לא יודע אם אפשר לקרוא לחמישים ש"ח למפגש סכום סמלי, כי למי שרוצה לתרגל פעם בשבוע זה יוצא 200 – 250 שקלים בחודש, שזה כבר מחיר ממוצע של חוג סינית במקומות שכן מארגנים אותם למטרות רווח".

אחרי כמה שעות התגובה שלי, כמו גם התגובה ששאלה לאן הולך הכסף, נעלמו ללא שום הסבר. שלחתי הודעה למנהל הקבוצה ששואלת האם ומדוע התגובה שלי צונזרה, וקיבלתי את התשובה הבאה:

chinese-cafe-message1

כנראה שמכיוון שבדיוק הייתי עסוק בלכתוב את הפוסט על הונג קונג, ומכיוון שכבר כמה שבועות שה-VPN שלי נמצא במלחמת התשה מול ממשלת סין, אז הצנזורה והאיומים בהרחקה הוציאו ממני תגובה לוחמנית משהו:

chinese-cafe-message2

התגובה הזו הובילה לכך שמנהל הקבוצה חסם אותי ובכך מנע כל סיכוי להמשך ההתכתבות. כמובן שזו זכותו, ולמרות שיש לי הרבה מה להגיד על הצזורה ועל ההתנהלות הזו אני אשמור דבריי לעצמי. אבל אני כן מתכוון לומר עוד כמה דברים על המודעה הזו.

כמו שכבר ציינתי המחיר של המפגשים האלו מצטבר ל-200 עד 250 שקלים בחודש, אבל שימו לב לעוד שני דברים. דבר ראשון, המפגשים יתקיימו בבתי קפה בתל אביב והרצליה ולכן הם כרוכים בהוצאה נוספת כי קשה לי להאמין שיתנו לשולחן שלם להזמין מים בלבד. לכן ההשתתפות במפגשים האלו מגיעה להוצאה של 250 – 300 שקלים בחודש, וזה לפני תחבורה וחנייה. הדבר השני הוא שתמורת הסכום הזה, שהוא כבר מחיר של חוג סינית לכל דבר ועניין, אתם לא מקבלים כיתה ומורה מנוסה ומקצועי, אלא שולחן בבית קפה עם סיני שפשוט גר בארץ ועושה את זה כחלטורה. תחליטו אתם אם זה משתלם.

ולפני סיום – עוד מילה לגבי "ללא מטרות רווח". בהנחה וכל הכסף מהמפגשים אכן הולך למתרגל הסיני, יוצא שהוא עומד לקבל בין 150 ל-250 שקלים לכל מפגש כזה. סכום לא רע בכלל בשביל שעה וחצי, בייחוד כשמדובר בהכנסה מהצד וללא הוצאות על מקום וציוד.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

ורק כדי שלא יהיה ספק – אני ממש לא חושב שהמחיר מנופח. אם אני הייתי מארגן פעילות דומה יש מצב שהמחיר היה באזור הזה ואולי אפילו גבוה יותר. אני לגמרי מאמין שעבור הוראה איכותית צריך לשלם, ולשלם היטב. מה שמפריע לי כאן זה שמארגנים חוג סינית בחצי כוח, גובים עבורו מחיר מלא אבל עדיין מנסים להדביק עליו את התווית של מחיר סמלי ללא מטרות רווח. התווית הזו היא מה שגרמה לי לכתוב את התגובה להודעה, והיא בעייתית בעיניי לא רק משום שהיא לא תקפה כאן, אלא גם משום שאני לא רואה שום סיבה מדוע חוגי סינית יפעלו ללא מטרות רווח. מורים לסינית גם צריכים להתפרנס ואין מה להתבייש בכך.

כשרוכבים על נמר קשה לרדת – הנשורת של הונג קונג

אני מניח שבטח כולכם כבר שמעתם על ההפגנות שמתקיימות בהונג קונג, או כמו שסין מתארת אותן – מהומות אלימות בתמיכת גורמים זרים החותרים לערער את יציבותה של הרפובליקה העממית של סין.

הזכרתי את ההפגנות במשפט באחד הפוסטים הקודמים כאשר דיברתי על חסימות של האינטרנט, אבל לא ממש נכנסתי לנושא, בעיקר מכיוון שלא היה לי יותר מדי מה לחדש או לתרום. בנוסף, מצב האינטרנט וה-VPN רק הלך והורע ככל שהתקרב החג הלאומי ככה שגם אם רציתי לכתוב לא ממש יכולתי. אבל עכשיו כשהחג הלאומי מאחורינו, ה-VPN חזר לתפקד פחות או יותר (חמסה חמסה טפו טפו טפו), אני סופסוף יכול לחלוק קצת תחושות והתרשמויות.

הפירוש של השם 'הונג קונג' בסינית (香港 – xiāng gǎng) הוא הנמל הריחני, כנראה על שם כל הבשמים והתבלינים שנכנסו ויצאו דרכו. עכשיו, בעקבות ההפגנות, הוא מאוורר את צחנת הממשל הסיני ומדיף אותה ברחבי כל העולם. זה התחיל בקטנה עם הפגנות הזדהות בערים שונות בעולם (עוד נדבר על אחת מהן בהמשך), אבל בעקבות כמה צעדים מאוד מטופשים של ממשלת סין מול גורמים מסחריים מתעשיות הספורט, הבידור והטכנולוגיה בארה"ב, כולם עכשיו מדברים על סין ועד כמה ההשפעה יש לה על חופש הביטוי גם מחוץ לגבולותיה.

קצרה היריעה מלפרט כאן את כל מה שקרה, אבל מי שרוצה יוכל לקרוא על כך בעברית בניימן 3.0, בכתבה של חדר 404 (שמתמקדת בעיקר בגיימינג וטכנולוגיה), ואפילו בכלכליסט פרסמו כתבה מאוד מקיפה. בנוסף אני ממליץ לצפות בשני הסרטונים הבאים של הערוץ המשובח China Uncensored שמסכם נהדר את כל מה שקרה וכרגיל מתבל את זה בקצת הומור. הראשון מתמקד ב-NBA:

והשני מתמקד בסאות'פארק, אפל, בליזרד, ויצרנית הנעליים VANS, כולל "ההתנצלות" הנהדרת של יוצרי סאות'פארק בפני סין:

יש פתגם סיני שאומר 因小失大 (הגייה – yīn xiǎo shī dà) – לאבד (失) משהו גדול (大) בגלל (因) דבר קטן (小), ובעיניי הוא מאוד תקף להתנהלות של סין כרגע. אני לא טוען שהמצב בהונג קונג והצורך של סין לשמור על ריבונותה ואחדותה הם דבר קטן שיעלה לסין ביוקר, אלא מתכוון לכך שחוסר היכולת שלה להבליג על ציוץ מסכן, או על שניה וחצי בתוכנית גיימרים נידחת, ואפילו על פרק בסאות'פארק, גרם לכך שכל הנושא של הונג קונג, שאלת חופש הביטוי וההשפעה הגלובאלית של סין עלה על הרדאר של הרבה מאוד אנשים ותפס המון כותרות. למה סין עושה את זה? אם נקביל את זה למונחים מהאזור שלנו – מדובר בכבוד המשפחה. הנה סרטון של שופר התעמולה רשת הטלוויזיה הבין־לאומית של סין שמביא את הזווית הסינית לעניין.

בהקשר של החברות האמריקאיות, ובייחוד ה-NBA עולה לי פתגם אחר לראש והוא 骑虎难下 (הגייה – qí hǔ nán xià) – הפירוש המילולי שלו הוא שכאשר רוכבים (骑) על נמר (虎) קשה (难) לרדת (下), והוא נועד לתאר פעולות שקשה להפסיק באמצע. הוא קצת מזכיר את האמרה שלנו על מי שטיפס על עץ גבוה מדי אבל שלנו מתייחס פחות לפעולות ויותר למישהו שלא חוזר בו מדבריו. בכל מקרה שני הפתגמים תופסים כאן, כי אחרי כמעט שלושה עשורים של פעילות בסין, ליגת ה-NBA מגלגלת שם מיליארדים כיום, לא מעט בזכות קבוצת יוסטון רוקטס בה שיחק יאו מינג, ואשר הציוץ של המנג'ר מוריי שמנהל אותה הוא זה שהתחיל את כל הבלגן הזה. עכשיו הליגה צריכה להחליט אם היא יורדת מן העץ וממשיכה לרכב על הנמר, או יורדת מן הנמר ומטפסת יחד עם מוריי על העץ, בזמן שהנמר מנסה לטרוף אותם.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

כלפי פנים התקשורת הסינית כמובן שכמעט ואינה מדווחת כלל על הנעשה בהונג קונג, ואם היא כבר מדווחת זה רק על אירועים קיצוניים שמשרתים את הנרטיב שלה, ועל ראיונות בכלל אין על מה לדבר. אבל אם אתם רוצים לקבל הצצה מעניינת מזווית פחות שגרתית, אני ממליץ על ערוץ היוטיוב של בחור אוסטרלי-יהודי (אולי גם ישראלי) בשם אבי ימיני, שהשם שלו די הולם את נטיותיו הפוליטיות. היא כיסה את ההפגנות בהונג קונג עצמה וכעת הוא בעיקר מראיין אנשים בהפגנות הזדהות באוסטרליה, בעיקר במלבורן.

הסרטונים שלו לא רק מספקים נקודת מבט מעניינת למה שקורה בין סין והונג קונג ומה הלך הרוח בקהילת המהגרים הסינים באוסטרליה (שהיא אחת הגדולות בעולם), אלא גם משקפים את המאבק הגלובלי בין ימין ושמאל וכיצד שתי התנועות רותמות את המאבק של הונג קונג ומנצלות אותו למען עצמן.

הסרטון הכי מטריד לדעתי שיצא תחת ידיו הוא ראיון עם סטודנטים סינים שלומדים באוסטרליה. הייתם מצפים שסטודנטים שלומדים בחו"ל ונחשפים לערכי המערב ידעו להעריך קצת יותר חירות וחופש מהסיני הממוצע, אבל החבורה הזו מוכיחה בדיוק את ההפך:

הסבר אפשרי למדוע הם מתבטאים כפי שהם מתבטאים, ואף מצייתים להוראות של גבר מבוגר מהם שאומר להם להפסיק להתראיין, הוא שמדובר בבנים ובנות של פקידי ממשל סינים. זה גם מה שרוב התגובות בסינית לסרטון גורסות, ולפחות לפי מה שכותבים עליהם שם, הם לא בדיוק מייצגים את הסינים שמצליחים לגלוש ביוטיוב.

הסרטון השני מדגים שבורות ואנשים שטופי מוח הם לא רק תוצאה של מערכת החינוך הסינית, ושגם מערכת החינוך המערבית בהחלט לוקה בחסר:

ובנימה אופטימית זו, של אנשים קוראים ליהודי נאצי בהפגנה שהיא למען הונג קונג בכלל, נסיים את הפוסט הזה. הוא יצא הרבה יותר ארוך ממה שתכננתי. מקווה שנהניתם. לפני שניפרד, קבלו את התמונה הכי מצחיקה שראיתי בהקשר של נמרים ומאבקים:

eye of the tiger

מבצעים לרגל תחילת שנת לימודים

אהלן,

שנת לימודים חדשה בפתח ואני שמח לבשר שבין השאר ניצלתי את חופשת הקיץ כדי לעדכן את המדריך ליסודות הכתב הסיני המודרני כך שיהיה מסונכרן עם סימנית אחת בשבוע. הוא כולל את כל הדברים החשובים שלמדנו וביניהם:

  • חמשת סוגי הסימניות העיקריים המרכיבים את הכתב הסיני
  • סימניות פשוטות וסימניות מורכבות
  • צעדי הכתיבה הבסיסיים – סדר וכיוון
  • סימניות המספרים
  • שורשים נפוצים: אדם, אישה, ילד, פה, דיבור, גג, שמש, ערב, ירח ועוד.

מי שרוצה להזמין את המדריך יחד עם כרטיסיות של כל הסימניות שהופיעו בעמוד הפייסבוק של סימנית אחד בשבוע (כולל סימניות הבונוס בחוברות התרגול) יכול לעשות זאת כאן במחיר מבצע של 99 ש"ח במקום 149 ש"ח. המבצע נגמר – הירשמו לקבלת עדכונים במייל כדי לשמוע על המבצע הבא.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

מדריך יסודות הכתב הסיני המודרני + כרטיסיות

קובץ מעודכן של המדריך ליסודות הכתב הסיני המודרני בליווי סט כרטיסיות שינון לגזירה והדפסה.

149.00 ₪

תלמידים ברמה מתקדמת יותר אל תדאגו, יש מבצע גם עבורכם. אתם מוזמנים לרכוש חבילה של מיטב החוברות שיצאו עד עכשיו והן:

לרגל תחילת שנת הלימודים כל הסט הזה יכול להיות שלכם במחיר מיוחד של 49 ש"ח שזה פחות מעשרה שקלים לחוברת.

תם המבצע – המחיר הסט עומד כעת על 99 ש"ח.

סט חוברות למתקדמים

סט חוברות למתקדמים בשווי של למעלה מ-100 שקלים הכולל שני שיעורי אקטואליה, שיר פופ ושני שירי ילדים

99.00 ₪

זהו. בעוד כמה ימים אני טס חזרה לסין ומתחיל סמסטר חדש של הוראת עברית. במקביל נתחיל גם את פרק שמונה של סימנית אחת בשבוע אשר יוקדש לאדמה. אם עדיין לא עשיתם זאת אתם מוזמנים להירשם לקבלת עדכונים במייל.

שתהיה לכולנו שנת לימודים מוצלחת!

מילון עברי-סיני

מילון סיני-עברי חזותי חדש

עדכון: כל העותקים של המילון אזלו.
הרשמו לקבלת עדכונים במייל כדי לדעת ראשונים על המכירה הבאה. 

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

מילון חזותי סיני-עברי חדש ומקיף עלה לאחרונה על מדפי חנויות הספרים בסין.  הוא נפרס על פני קרוב 350 עמודים (לא כולל מפתחות ונספחים) וכולל אלפי ערכים בתחום שונים ומגוונים. על ההוצאה שלו אחראית אוניברסיטת שנגחאי לשפות זרות ומי שעמלו וטרחו על הגרסה העברית הם 杨阳, מרים בק-פרוינד, 杨露 ו-夏青 – אנשים שעדיין לא יצא לי להכיר למרות הזיקה המקצועית שבינינו. כך הוא נראה מבפנים:

מכיוון שעברית היא לא שפה כזו מבוקשת בסין, הוא הופץ במתכונת מאוד מצומצמת (חמש מאות עותקים בלבד) וככל הנראה ההוצאה לאור אינה מתכוננת להפיצו בארץ. התלמידים שלי שרכשו אותו אונליין דיווחו שברוב החנויות הוא כבר לא היה במלאי. לכן אני שמח לבשר כאן שהצלחתי להניח את ידיי על חמישה עותקים ולאחר שמצאתי להם מקום במזוודה שלי אני מציע ארבעה מהם למכירה כאן אתר.

מי שתמך בפרויקט מימון ההמונים של מנדרינה במימונה (נסגר) או תמך בעבר בסימנית אחת בשבוע על ידי רכישה של חוברות מהאתר יוכל לרכוש את המילון במחיר חבר של 150 שקלים בלבד. מי שלא עשה זאת יתבקש לשלם את המחיר המלא של 190 שקלים. אגב בסין המחיר הרשמי של המילון הוא 118 יואנים, כך שגם קנייה במחיר מלא עדיין יוצאת יותר זולה ומהירה מאשר לבקש ממישהו בסין לרכוש את המילון ולשלוח לכם אותו (בדקתי בדואר בסין).

את המילון תוכלו לאסוף בעצמכם מאזור המרכז (ראשון לציון, תל אביב והסביבה), או שאשלח לכם אותו בדואר ודמי המשלוח יתווספו למחיר של ההזמנה. מי שמעוניין שיציין כאן בתגובה לכתבה או שייצור קשר באמצעות הטופס באתר. שימו לב שיש לי רק ארבעה עותקים ובמידה ושתי בקשות יתקבלו באותו הזמן העדיפות תינתן לתומכים ולרוכשים חוזרים. רכישה של המילון תכניס אתכם למועדון החברים ותקבלו הנחה בפעם הבאה שיוצע כאן משהו למכירה.

שלום שנה א'

זהו. תמה ונשלמה לה שנת הלימודים הראשונה של מחזור עברית שנת 2022 באוניברסיטה לשפות זרות של בייג'ינג. זה הגיע קצת מוקדם מהצפוי מבחינתי, לא רק בגלל שהזמן טס, אלא גם כי השנה התלמידים יוצאים להשתתף במעין טירונות לייט שכל סטודנט סיני חייב לעבור במסגרת שנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. הם עולים על מדים ואפילו גרים בבסיס צבאי במשך שבועיים, אבל למיטב הבנתי אין אימונים בנשק, אלא בעיקר מסדרים, כושר ואולי גם קצת שיעורים בהגנה עצמית.

במהלך השנה שחלפה כתבתי כאן הרבה פחות ממה שתכננתי לכתוב. זה נבע משילוב של כמה גורמים וברשומה הזו אנסה גם להשלים קצת פערים, וגם להסביר גם למה זה קרה. סך הכול זה די מתחבר. השתדלתי לא לחפור אבל עדיין יצא קצת ארוך. קחו את הזמן כי מי יודע מתי יהיה הפוסט הבא.

התענוג שבללמד שפת אם

הדבר שהכי בער לי לכתוב עליו זה איזה תענוג זה ללמד את שפת האם שלך. לאורך מרבית שנות לימודי בסין חלטרתי בעיקר כמורה לאנגלית, ובחלק מבתי ספר אף דרשו שאציג את עצמי להורים כדובר שפת-אם (הם רצו שאומר שאני קנדי, אני העדפתי לומר שאני מארה"ב כי זה דבר שהרבה יותר קל לי לזייף, מן הסתם פחות בגלל השפה ויותר מבחינת ידע תרבותי). שלא תבינו אותי לא נכון, האנגלית שלי מצוינת (הרבה יותר טובה מן הסינית שלי למרות שכף רגלי מעולם לא דרכה במדינה דוברת אנגלית), ואני מרגיש בנוח לנסח זאת כך למרות שיש לי דרישות מאוד מחמירות לגבי איך שאנשים מגדירים את הרמה שלהם בשפה מסוימת. אבל מכיוון שהיא עדיין לא שפת האם שלי תמיד הרגשתי חוסר נוחות מסוימת, הן מפני שבעיניי לשקר זה קארמה רעה, והן מפני שהסינים תמיד רוצים לדעת איך כותבים כל דבר ולצערי האיות שלי לא חזק כמו כישורי השיחה שלי (המוח העברי שלי פשוט לא מסוגל לזכור vowels, לא משנה כמה אני מנסה). לכן תמיד מצאתי את עצמי בעמדת התגוננות, בין אם זה עם הורים של תלמידים שלפעמים למדו שנים על גבי שנים בחו"ל ורצו לנהל שיחה על ארה"ב, ובין אם זה מכיוון שידעתי שאם אשתמש מילה ארוכה וכבדה יש סיכוי סביר שישאלו אותי איך מאייתים אותה ואז אתחיל לגמגם.

אבל עכשיו כשאני מורה לעברית כל השטויות האלו פשוט עפו דרך החלון. קודם העברית זו השפה בה המוח שלי עובד וכל מילה שאני זקוק לה פשוט נמצאת שם ואני לא צריך לשלוף אותה מהזיכרון או לוודא שאני משתמש בה נכונה. דבר שני, קריירת "הריגול" הסתיימה ואני לא צריך לחשוש שסיפור הכיסוי שלי יתגלה והזהות האמיתית שלי תיחשף ברבים. הכול גלוי ומעל השולחן והקארמה שלי יכולה לישון בשקט. אבל הדבר החשוב מכל הוא שאני מרגיש בנוח לומר שאני לא יודע. למשל כששואלים אותי כיצד מנקדים מילה מסוימת או מתי אומרים "בוחר ב" ומתי אומרים "בוחר את" אני פשוט אומר שאני לא סגור על זה ללא שום נקיפות מצפון. הרי אני יודע שאני נמצא בחברה טובה ושרק אנשים שזה המקצוע שלהם יודעים את כל כללי הניקוד על בוריים. יהיה מי שיבוא ויטען שכמורה לעברית זה המקצוע שלי לדעת את הדברים האלו, ואף אני אסכים ואומר שיש בכך קצת מן האמת (בדיוק בגלל זה רעננתי את הידע שלי בחוקי הניקוד בעברית) אבל בעיניי להתעכב ולהתעמק בניקוד או לנסות להסביר לעומק מה ההבדל בין "בוחר ב" ומה ההבדל בין "בוחר את" ייחשב לעוול עבור התלמידים שלי, בייחוד כשהזמן שלי איתם הוא כל כך מועט ויקר. עדיף להתמקד בדברים אחרים וזה בדיוק מה שעשיתי במהלך השנה.

עברית בגישה סינית

הגדרתי לעצמי שתי מטרות עיקריות עבור השנה הראשונה של הלימודים. המטרה הראשונה הייתה הקניית הגייה נכונה, והמטרה השנייה הקניית הבנה בסיסית בבניינים ובשורשים, כלומר האופן בו יוצרים מילים בשפה העברית, תוך פיתוח מודעות להבחנה התמידית שעורכים בין זכר נקבה יחיד ורבים ובין שלושת זמני הפועל שקיימת בעברית אך לא בסינית. ניגשתי למלאכה באופן שהוא לא כל כך שונה מהשיטה בה אני מלמד סינית. הרי גם בהוראת סינית הקניית הגייה נכונה היא האתגר הגדול ביותר ולכן בשיעורים הראשונים אני מתמקד באוצר מילים בסיסי וקצר ומילים חד-הברתיות, ורק אח"כ עובר לצירופים מורכבים. היופי הוא שגם בעברית המילים הבסיסיות והראשוניות של השפה הן חד-הברתיות (מקבץ קצר להדגמה: כן, לא, פה, שם, חם, קר, אש, אור, צל, הר, עץ, ים, יד, פה, חי, מת, זז ועוד), ובנוסף אפשר להדגים גם קצת היגיון "סיני" כמו הזיקה בין הר והריון, דם ואדום, ים ומים ועוד. ניסיתי להקביל את התהליך למה שעובר על המוח של ילדים שרוכשים שפה, בה השלב הראשון הוא בעיקר רכישה וספיגה פסיבית של המון מידע. כך למשל לא נמנעתי להשתמש בפעלים בעבר או בעתיד למרות שהספר שלנו מגיע אליהם רק בשלב מאוד מאוחר. במקום זאת הסברתי להם את ההיגיון הבסיסי של מוספיות העבר ותחיליות העתיד ואמרתי להם שאני לא מצפה מהם להשתמש בהם בעצמם, אבל כן ביקשתי מהם לשים לב מתי אני משתמש בהם ולהבין פחות או יותר במה מדובר, ומדי פעם רעננתי והדגשתי את הצלילים והזיקה שלהם לשמות הגוף. עכשיו משסיימנו עם האותיות והמילים שהן היחידות הבסיסיות של השפה, בשנה הבאה אני מתכוון להעביר את הדגש לתחביר ולדקדוק, ולדרוש מהם ליישם את הידע שספגו בצורה הרבה יותר אקטיבית.

פניית פרסה פונטית

הקניית הגייה נכונה הייתה מאתגרת מאוד והיה מעניין מאוד לראות את אותן טעויות שאני רגיל לראות אצל ישראלים שלומדים סינית, אבל בכיוון השני אצל סינים שמנסים להגות עברית. למרות שעשינו התקדמות גדולה השנה (כולם כבר מצליחים להגות את האות רי"ש ממנה הם כה חששו), עדיין מספר לא מבוטל של התלמידים לא נמצאים היכן שאני רוצה שהם יהיו. הדבר נכון במיוחד לגבי האותיות ז (שכבר הזכרתי הבעייתיות שלה) והאותיות ב', ג' ו-ד' שהמקבילות שלהן ב-Pinyin מייצגות עיצורים בלתי-קוליים. האותיות ה' ו-ח' גם הן בעיתיות כי האות H ב-Pinyin מייצגת צליל שנמצא בדיוק ביניהן והיא מושכת אותם להגות ה' שמאוד דומה ל-ח' ו-ח' שמאוד דומה ל-ה'.

היין ויאנג של הדקדוק

עוד דבר משעשע מעט עבורי ומתסכל במיוחד עבורם היה חוסר האונים שבהבחנה השרירותית שהעברית עושה בין זכר ונקבה. בקטע הזה יש משהו מאוד הפוך בין השפות והתרבויות שלנו. השפה העברית מחלקת כל דבר לזכר ולנקבה, בעוד שבתפיסה שלנו כלפי הטבע זה כמעט לא בא לידי ביטוי, ובקושי מתעסקים בשאלה מה עומד מאחורי ההבחנה הזו. ואילו בסינית לרוב המוחלט של המילים אין מין, אבל התרבות עצמה מחלקת את הטבע לשניים ומשייכת כל דבר לקטגוריה זכרית וקטגוריה נקבית או בשמן הנפוץ יותר – יִין ויָאנְג. כך למשל מבחינתנו השמש היא מילה בנקבה אבל עבור הסינים היא מייצגת את תמצית האנרגיה הזכרית הקשה והנוקבת (שמש בסינית זה 太阳 או tài yáng – היאנג הכי גדול ובתוך הסימנית 阳 מופיעה השמש – 日). הירח שעבורנו הוא מילה בזכר מייצג עבורם דווקא את האנרגיה הנשית, הרכה והמסוככת. בקיצור אם אתם לומדים סינית והטונים מתסכלים אתכם, נסו להיכנס לראש של הסיני שלומד עברית ושובר את הראש מדוע המילה 'לילה' שמסתיימת ב-אָה היא זכר אך צורת הריבוי שלה היא עדיין בנקבה, ומדוע המילה 'עוֹנָה' היא גם she replies וגם season. תאמינו לי שזה ינחם אתכם.

לכתוב מהתחלה את 'עברית מן ההתחלה'

ספר הלימוד העיקרי שלנו הוא 'עברית מן ההתחלה' ואני ממש לא משתגע עליו. קודם כל הוא מיועד לתלמידים שפת אימם היא שפה אירופאית. לכן הוא לא מתעכב על הגייה ומשלב בכוח מילים לועזיות גם אם זה ממש מאולץ. כך למשל הדמויות בספר מספרות שהן לומדות "קומוניקציה" ואוהבות "אירוביקה", ושהצבע שחור מסמל משהו "בלתי לגאלי". לפעמים הבחירה נובעת גם מסגנון מיושן כמו למשל מרס במקום מרץ, דניה במקום דנמרק, או יש לו "שיערות קצרות" במקום שיער קצר. אין ספק שהספר דורש עדכון, במיוחד כשזה מגיע לסלנג כי מצאתי את עצמי מסביר מילים כמו חברמן, מרובע, להתפרפר משיעור אנגלית ועוד. הרגל שלצערי השתרש אצל כולם הוא לומר 'להית' כקיצור של להתראות וזה מעלה אצלי את החשש שבסוף כשהם יגיעו לארץ רק עודד מנשה, מיכל ינאי ודנה דבורין יבינו מה הם אומרים.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

כמורה יש שני דברים שמתסכלים אותי במיוחד בספר. הראשון הוא שהוא עמוס באוצר מילים אבל אינו כולל דוגמאות מעבר למה שמופיע בקטעי הקריאה, לכן חלק ניכר מזמני מושקע בהכנת מצגות עם הסברים מעמיקים יותר בנוגע לדקדוק ומשפטי דוגמה שממחישים את המשמעות של המילה והשימוש בה באופן נרחב יותר. הדבר השני שמתסכל אותי הוא הפיזור שלו מבחינה נושאית. לדוגמה בפרק אחד לומדים את המילה 'מזג האוויר' אבל לא לומדים לדבר על מזג האוויר, עונות השנה מפוזרות בין מספר פרקים, והמילה 'מחנה' נלמדת הרבה לפני המילה 'תחנה' למרות שהשנייה הרבה יותר שימושית. אפרופו עונות השנה, הסמסטר הזה בחרתי ללמד אותם את השיר עונות של אביב גפן. הסברתי להם שהשיר מתאר את מערכת היחסים של ההורים של אביב גפן ועכשיו הם קצת לא מחבבים את יונתן גפן…

המירוץ למילון

מלבד הכנת המצגות ומערכי שיעור וחומרי לימוד, הוצנח עליי פרויקט נוסף בחזית האקדמית והוא תרגום החלק הסיני-עברי במילון עברי-סיני סיני-עברי שההוצאה לאור של האוניברסיטה מתכננת להוציא. המילון עצמו כבר קיים במהדורה אנגלית-סינית ובמספר שפות נוספות, אבל מכיוון שלאחרונה האוניברסיטה הרחיבה את מאגר המורים הזרים ומציעה תארים בשפות שלא נלמדו כאן בעבר, בית ההוצאה קופץ על הנוכחות שלנו ועל כך שאנחנו מסונפים לאותה יחידת עבודה ו"מציע" לנו לקחת חלק בפרויקט. למען הגילוי הנאות אציין שהפרויקט הוא בשכר אבל למען הגילוי העוד יותר נאות אציין גם שמדובר בתעריף שגם אם היו מכפילים אותו עדיין לא הייתי מסכים לו בשום מצב אחר.

לעובדה כי מדובר בהוצאה לאור אוניברסיטאית ולא מסחרית יש גם יתרון והוא שהלו"ז של הפרויקט די גמיש. זה אומר שאני לא ממהר ויכול לקחת את הזמן, אבל האמת שגם עבודה מועטה של שעה-שעתיים ביום של תרגום מונחים ללא הקשר ושל משפטי דוגמה כלליים וחסרים שואבת המון כוחות. אני משתדל לעשות את זה בבקרים כשמאגרי האנרגיה שלי מלאים, אחרת זה פשוט לא קורה. הדברים המאוחרים יותר בלו"ז שלי כמו בניית מערכי שיעור הם דברים שחייבים להתבצע עד זמן מאוד מסוים אז גם כשאני עייף הם עדיין יוצאים לפועל.

האח הגדול

עוד עניין שמאוד מאט את העבודה שלי ומעיק על הכתיבה שלי כאן הוא החסימה של האינטרנט. אני חייב לציין שזה פשוט הלך והחמיר ככל שהשנה התקדמה לה ובשבועות האחרונים זה נעשה פשוט בלתי נסבל. אני מניח שזה היה קשור הן לאירועי הארבעה ביוני והן לכל מה שמתרחש בהונג קונג כרגע. פשוט אפשר להרגיש איך הטבעת מתהדקת בהדרגה ואיך ה-VPN שלי מפסיד שוב ושוב במשחקי החתול והעכבר עם ממשלת סין. מה שמתסכל במיוחד זה שעקב העובדה שאני לא יכול להתחבר לאף שרת רוב הזמן אני נאלץ לגלוש מכתובת IP סינית, וכך התחלתי לקבל פרסומות ל-VPN אליו אני מנוי כמעט בכל דף אינטרנט. באופן אירוני כך הבאנר שלהם נראה:

אקספרס וי.פי.אן

מבדיקות בסיסיות שערכתי עולה כי הרשת של האוניברסיטה מפוקחת ונחסמת באופן יותר הרמטי מאשר רשתות אחרות. בהתחלה חשבתי שזה חסימות כלליות עקב המתיחות של התקופה הנוכחית אבל פתאום כשגם אתרים בעברית גילו תסמינים של איטיות חריגה או אי-זמינות מוחלטת התחלתי לחשוד. הרי כל השנים האלו אתרים בעברית אפילו לא דגדגו את הרדאר של הצנזורה ויכולתי לגלוש בהם בלי שום בעיה (למעט אולי וויקיפדיה בעברית שלפעמים נפלה כנזק היקפי עקב חסימה של הדומיין הראשי), אבל עכשיו זה היה נראה כאילו לאח הגדול ממש מפריע שאני גולש באתרים האלה. אחרי כמה שניות נפל לי האסימון שכנראה לא ממש אכפת לו ממני והמאמץ מופנה כלפי זוג המורות הסיניות שעובדות איתי וגם כלפי התלמידים שלי שבעתיד יוכלו גם לקרוא ולהבין אותם. בין כל הקללות והעצבים לא יכולתי שלא לחוש גם קצת סיפוק שאני מקנה לתלמידים כוח מסוים מול המשטר המדכא הזה.

לפעמים אני תוהה איך נראים החיים של הברגים הקטנים במכונת הצנזורה של האח הגדול. אני מתאר לעצמי שזה מאוד דומה לעבודה ב-NSA בארה"ב או לשירות ב-8200 אצלנו. ברמה הבסיסית הם עושים בדיוק את אותו הדבר וזה ניטור ויירוט של מידע בעולם הסייבר, רק שבסין לוקחים את זה צעד אחד קדימה ובמקום להשקיף בשקט מן הצד חוסמים אתרים באופן אקטיבי. גוף שכזה חייב להתבסס גם הוא על אגף טכני מאוד חזק וכוח אדם איכותי שעובר מבחני סינון קפדניים. האם יש אימהות סיניות שלוחשות בגאווה שהבן או הבת שלהן, שתמיד היו מוכשרים במחשבים, התקבלו למנגנון הזה? ומה עובר בראש של אותם אנשים בזמן ישיבה או תדרוך הבוקר, למשל כשהממונה מעדכן שהיום מצב הכוננות גבוה במיוחד עקב התאריכים הרגישים והאירועים בהונג קונג ושצריך לשים לב לדבר כזה או אחר? האם גם להם יש רשימות מבוקשים ותמונות של אנשים תלויות עם נעצים על לוח שעם? האם אדוארד סנודן הבא יושב כרגע בבונקר עלום בסין, בוהה בצג ירקרק או בנורה אדומה מהבהבת ותוהה כמה זמן הוא יוכל להמשיך לעשות את זה? בין נפילת שרת וי.פי.אן אחת לשנייה נותר לי רק להחזיק אצבעות…

נופל וקם

לפני שבוע קיימנו את מבחן סוף השנה בעברית מדוברת וזה היה פשוט תענוג עבורי לראות את כל ההתקדמות שעשינו. השאלה המסכמת של המבחן הייתה לתאר ולספר על חבר/ה או בן/בת זוג אידיאליים, כשהמטרה היא לחבר בין כל המילים שלמדנו השנה ולהביע רעיונות מורכבים. את הציון הכי גבוה בשאלה הזו קיבל סער, שבין כל המשפטים היפים שלו התבלט המשפט "אני רוצה מישהי שעוזרת לי לקום כשאני נופל". תענוג כבר אמרתי?

אגב, לפני המבחן הזה קרה לי דבר מעניין. כתלמידים, האם סבלתם פעם מסיוטים בהם אתם מגיעים לבית הספר רק כדי לגלות שיש מבחן שכלל לא התכוננתם אליו? ובמהלך המבחן הזמן מתנהג פתאום באופן לא לינארי ולפתע אתם מוצאים את עצמכם שתי דקות לפני סוף המבחן כאשר רק סיימתם לכתוב את השם שלכם? אז בשבוע של המבחן חלמתי חלום דומה אבל מהזווית של המורה. המבחן בשפה מדוברת מתבצע אחד על אחד כאשר לכל תלמיד מוקצבות מספר דקות, ובחלום שלי ארגנתי את הזמן לא נכון ומצאתי את עצמי מגיע לסוף השיעור בלי שהספקתי לבחון את כולם, וזה אילץ אותי לגרור את הבחינה לתוך ארוחת הצהריים, דבר שהוא בגדר חציית קו אדום בסין. בקיצור, היה ממש לא נעים.

שיחות סיכום עם מתנות

שבוע אחרי מבחני סוף הסמסטר ערכנו גם שיחות סיכום אישיות עם התלמידים. זה לא משהו שנהוג לעשות בסין אבל הצעתי שנעשה זאת בכל זאת, ולו רק כדי להכניס קצת אווירה ותרבות ישראלית למחלקה הקטנה שלנו. ניכר היה שהתלמידים קצת חששו מכל העניין בהתחלה כי בסין שיחות במתכונת כזו מתקיימת רק למטרות שימוע או נזיפה. לכן כל שיחה שכזו נפתחה בבקשה להירגע ולדבר חופשי ובהבהרה שכך נהוג לעשות בישראל. לתוך הסיטואציה זלג גם פן מסוים של התרבות הסינית כאשר רוב התלמידות נצלו את המעמד כדי לתת לנו מתנות קטנות, בעיקר גלויות (ראו תמונת שער).


זהו, תיכף מתחילה חופשת הקיץ. את פרק הזמן שנותר אנצל בשביל להכין קצת תרגילים לחופש, הן עבור הסטודנטים שלי והן עבור קוראי סימנית אחת בשבוע. חוץ מזה מתוכננת גם גיחה לצפון מזרח סין להימלט קצת מהחום עד הטיסה לארץ. ביי בינתיים.