נגיף הקורונה – כרוניקה של התפשטות ידועה מראש

כולם מדברים על נגיף הקורונה ואיזה מן בלוג לשפה ותרבות סין יהיה לנו כאן אם לא אקדיש איזה פוסט לעניין. לפני שנתחיל, אעדכן שאני בארץ. יצאתי מסין ב-15 לינואר כשממדי התפרצות וחומרתה רק התחילו להתבהר ולתפוס כותרות. אני כבר למעלה משבועיים ואם הנגיף היה דוגר בתוכי אז האפרוחים שלו כבר היו בוקעים מזמן.

לאלו שכאן בגלל השפה, אולי יעניין אתכם לדעת שהשם הרשמי של נגיף הקורונה בסינית ממש ארוך וכולל עשר סימניות:

新型冠状病毒感染肺炎

מילולית זה אומר דלקת ריאות (肺炎) זיהומית/מדבקת (感染) של נגיף (病毒) בעל צורת כתר (冠状) מטיפוס חדש (新型). באופן פחות רשמי מתייחסים אליו בקצרה כ-武汉肺炎 שזה פשוט דלקת הריאות של ווּחָאן – המקום בו היא פרצה. נכון לעכשיו אין מחוז בסין שלא התגלו מקרים של הידבקות ולמי שרוצה להתעדכן על המספרים הרשמיים בסינית בזמן אמת, אפשר לעשות זאת בעמוד מיוחד של באידו (הגוגל של סין) שנפתח לשם כך. המספרים המופיעים שם משמאל לימין הם של מקרים של אבחון ודאי של הנגיף, מקרים של חשש להידבקות, מקרים של החלמה ולבסוף מקרים בהם החולים מתו. מתחת לכל מספר מצוינת העלייה בהשוואה לאתמול.


תוספת מאוחרת מה-6 בפברואר 2020: ערוץ הטיוב של laowhy86 הוציא סרטון חדש ובו באמצעות הדגמה של חשבון פשוט הוא מוכיח שהמספרים המדווחים מרוב המחוזות בסין ככל הנראה מבושלים. זאת משום שאחוזי התמותה שם אפסיים לעומת 3% אחוזי התמותה המדווחים מווחאן, בעוד בהונג-קונג שם מדווחים באופן חופשי יותר כבר דווח על אדם אחד שנפטר מן המחלה מתוך שבעה עשר שנדבקו. סה"כ נשמע די הגיוני.


אני הולך לדבר כאן על הסיבות להתפשטות הנגיף, אבל אין לי כל כך מה לומר על ההתפרצות עצמה. בוודאי כבר שמעתם שזיהו את נקודת המקור כשוק לבשרים אקזוטיים בווחאן, ושהיה טיוח רציני של הממשלה המקומית, שלא רצתה שהעניין יעיב על חגיגות ראש השנה הסינית וכנסים פוליטיים שהתקיימו בעיר ויכתים את שמה. אם לא כל כך עקבתם אני מאוד ממליץ לצפות בסרטון הבא, שגם מסכם היטב את כל העניין וגם ממחיש מה הולך בשווקים האלו ולמה הן מצע כל כך פורה למחלות וזיהומים.

לגבי המחיר של היעדר תקשורת חופשית בסין מומלץ לקרוא את המאמר הזה וגם את המאמר הזה שפורסמו בעמוד ביג אין בייג'ינג של אופיר דור. אם אתם לא עוקבים אחר העמוד מומלץ להירשם כי יש שם תוכן מושקע ואיכותי. והמלצה אחרונה – אם עדיין לא יצא לכם לראות צ'רנוביל אז רוצו לראות. זו סדרה מעולה שמציירת תמונה קודרת ומציאותית עד כאב של כיצד עובדים הדברים במשטר קומוניסטי.

עכשיו כשאנחנו מסונכרנים לגבי ההתפרצות של המחלה אפשר לעבור לדבר על ההתפשטות שלה, ועל כמה סיבות וגורמים שונים הטבועים בתרבות הסינית ומסייעים לה בצורה כל כך אפקטיבית.

מיקום גיאוגרפי

העיר ווּחָאן היא בירת מחוז חוּבֵּיי וזוהי עיר גדולה מאוד גם בקנה מידה סיני. יש בה למעלה מ-11 מיליון תושבים רשומים בעלי חוּקוֹאוּ (מעין תעודת אזרחות פנים סינית) ואליהם נוספים עוד יותר מ-5 מיליון תושבים שאינם בני המקום ואשר היגרו אליה לצורכי עבודה. עכשיו שימו לב איפה כל האנשים האלו ממוקמים:

אין דרך אחרת לתאר זאת מאשר לב ליבה של סין. עוד נדבר על רכבות בפירוט בהמשך אבל שימו לב שהעיר נמצאת בדיוק במרכז העורק הראשי שחוצה את סין מצפון לדרום ובנוסף היא גם מנקזת החוצה גם לא מעט תעבורה ממזרח סין האורבנית והצפופה לעבר מערב סין הכפרית יותר ואל העיר צ'ונגצ'ינג שהיא המחוז העירוני הגדול ביותר במדינה. אנשים היוצאים מווּחאָן לכיוון צפון מגיעים די מהר  לעיר גַ'נְג-ג'וֹאוּ שמנקזת את התעבורה לצפון סין, ואילו היוצאים מווּחָאן דרומה מגיעים לצָ'אנְגְשָׁה ומצטרפים לאילו אשר עושים את דרכם לדרום ודרום מערב סין.

אם זה לא מספיק, אז בעיר יש גם שדה תעופה בין־לאומי עמוס ממנו יוצאות טיסות לכל רחבי סין והעולם, ועל פי ההערכות עוברים בו יותר מ-20 מיליון נוסעים בשנה. מבחינת לוגיסטית, כנראה שוירוס הקורונה לא היה יכול לבקש לעצמו נקודה נוחה יותר.

תזמון

נגיף הקורונה גם לגמרי שיחק אותה מבחינת התזמון בו הוא התפרץ. על כל ההערכות המקרים הראשונים של הידבקויות התרחשו בשבוע האחרון של דצמבר, בין חג המולד וכניסת השנה האזרחית החדשה. סין אמנם אינה מדינה דתית, אבל כמו ברוב העולם, היא חוגגת את התקופה הזו באופן צרכני למהדרין. חנויות, קניונים, סופרמרקטים, מועדונים, ברים, אתרי קניות, כולם יוצאים במבצעים, הנחות ושאר פעילויות לכבוד החגים האלו. גם מי שלא מסתובב ברחובות ומעדיף לעשות את הקניות ברשת, עדיין יאסוף את הסחורה שלו משליחים שמתרוצצים ברחבי העיר ופוגשים מאות אנשים ביום.

רוצים לקבל זווית ייחודית על סין?

אבל הדובדבן שבקצפת התזמון של הנגיף הוא כמובן ראש השנה הסיני שחל שלושה וחצי שבועות אחרי תחילת השנה, אבל החופשה לקראתו מתחילה כשבוע קודם (ואפילו מוקדם יותר עבור תלמידים וסטודנטים). במהלך החג הזה מתבצעת ההגירה האנושית הגדולה ביותר ומאות מיליוני אנשים נוסעים מאות ואלפי קילומטרים בחזרה לביתם כדי לחגוג עם המשפחה, וחלקם אף יוצאים לחופשה בסין או בחו"ל מאוחר יותר. תוסיפו לכך את העובדה שלוירוס יש תקופה דגירה של עד שבועיים במהלכה הוא כבר מדבק, את העובדה שמדובר בשיא החורף ואנשים לא מתרגשים מכל מיני שיעולים והתעטשויות, את הפשע הנורא שהממשלה הסינית נמנעה מלהזהיר את התושבים, ומה שקיבלנו זה פרק זמן של שלושה שבועות בהן הוירוס היה חופשי להשתולל ולהתפזר באחת הערים הכי עמוסות בסין באחת התקופות הכי פעלתניות בשנה, בדיוק לפני שחמישה מיליון מן אנשים המתגוררים בה מתפזרים בכל רחבי סין ואף בעולם. אם זה לא ה-Jackpot של התזמונים אז אני לא יודע מה כן.

תרבות האוכל הסינית

בסרטון בתחילת הפוסט הזכירו את העובדה שהממשלה המקומית ארגנה סעודה המונית לרגל השנה החדשה בה נכחו למעלה מ-40,000 איש במרחק של קילומטרים ספורים מהיכן שהוירוס התפרץ. לארגן אירוע שכזה במצב הזה הוא מחדל חמור בכל מדינה, אבל בסין זה חמור שבעתיים, וזאת בגלל תרבות האכילה של הסינים.

כבר דיברנו קצת בעבר כאן על ההבדלים בין תרבות קולקטיבית ותרבות אינדיבידואלית בהקשרים של תיירות, אבל ההבדלים האלו באים לידי ביטוי גם בפן יומיומי הרבה יותר – אוכל ומסעדות. בעולם המערבי חוויית האכילה במסעדה היא אינדיבידואלית, האכילה היא בקבוצות קטנות יחסית, כל אחד מזמין את המנה שלו, מתעסק עם הצלחת שלו ולבסוף בדרך כלל גם משלם רק על מה שהוא אכל.

בסין לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין והרבה יותר מסביר פנים לחיידק. זה מתחיל בזה שהשולחנות הטיפוסיים במסעדות סיניות הם עגולים וכל הסועדים יושבים עם הפנים למרכז ולעבר שאר הסועדים. במרכז השולחן ישנה פלטה מסתובבת עליה מניחים את כל המנות, כאשר כל מנה עוברת בין כל הסועדים והם לוקחים ממנה באמצעות מקלות האכילה האישיים שלהם. בנוסף הכלל 'אין משיחין בשעת הסעודה' ממש לא תקף בסין, ונהוג לדבר, לצחוק ולנהל שיחות בקולי קולות עם אלו שיושבים בצד השני של השולחן מעל כל המנות. ואם זה לא מספיק, אז בסעודות רשמיות הפרוטוקול מחייב את המשתתפים לעבור בין כל השולחנות ולהרים לפחות כוסית אחת עם שאר הסועדים, לרוב בעוצמה כזו שהמשקאות מתיזים ומטפטפים על הידיים של כולם. אני לא יודע מה השרידות של הנגיף באלכוהול אבל אין ספק שכל הסיטואציה ממש אינה מסייעת למצב.

רכבות

כבר ראינו שהעיר ווּחָאן מרכזת נתח נכבד מתעבורת הרכבות של סין. אבל מעבר לכך, חשוב מאוד לזכור שעקב גודלה של סין הנסיעה ברכבות במדינה היא חוויה שונה לחלוטין ממה שיש לנו כאן בארץ. קודם כל בכל תחנת רכבת גדולה בסין יש כ-20 אולמות המתנה עמוסים במאות אנשים הממתינים לרדת לרציפים. הנסיעה עצמה אורכת לעיתים מעל שלושים שעות ועל כן הרכבת מציעה לא רק קרונות ישיבה ועמידה צפופים אלא גם קרונות שינה קשה (שישה אנשים בתא, כ-20 תאים בקרון) או שינה רכה (ארבעה אנשים בתא, כ-10 תאים בקרון). זה אומר שיש כמה עשרות אנשים שחולקים חללים משותפים קטנים בתוך קרון מסוגר ובו תא שירותים אחד ושלושה כיורים בממוצע. גרוע מכך, נוסעים רבים יורדים בתחנות ביניים ומחליפים רכבת, ונוסעים אחרים תופסים את מקומם בקרון מבלי שהחליפו להם מצעים. רכבת היא אמצעי התחבורה הנפוץ והמשתלם ביותר בסין ומהווה את העדיפות הראשונה של מרבית האנשים שחוזרים הביתה לרגל החג.

תשתית הרכבות של סין מאוד מפותחת וזה דבר שהממשלה מאוד מתגאה בו ובצדק, אבל הפעם זה שיחק לרעתה.

הירידה בזיהום האוויר

הישג נוסף של הממשלה הסינית ששיחק לרעתה הוא השיפור בזיהום האוויר. בתור מישהו ששהה בבייג'ינג יותר  מעשור במצטבר (ואין לי שום סיבה לא להניח שזה גם המצב בערים נוספות בסין), אני יכול להעיד בגוף ראשון שרמת זיהום האוויר פחתה פלאים. למעשה אני יכול לספור על יד אחד את הימים שבהם ממש נאלצתי לחבוש מסכה בשנה האחרונה.

זיהום בציור ילדים

אם הוירוס היה מתפרץ כמה שנים קודם, בהחלט ייתכן שמספר ההדבקות היה נמוך יותר משום שמספר רב יותר של אנשים הסתובב עם מסכה כברירת מחדל.

אוכלוסייה מבוגרת והיגיינה

תחום נוסף שהשתפר מאוד בסין בשנים האחרונות הוא המודעות להיגיינה אישית, בייחוד באזורים עירוניים ובקרב אוכלוסייה הצעירה. אבל באזורים כפריים ובקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר, המצב עדיין בעייתי. לא נדיר לראות קשישים סינים יורקים באמצע הרחוב או משתעלים מבלי לכסות את הפה וזה נובע לא רק מחוסר מודעות אלא מחינוך לפי קווי הרפואה הסינית הגורסת שצריך להרחיק את הצ'י השלילי והמלוכלך מן הגוף ללא דיחוי ומבלי לבחול באמצעים.

עוד גורם ששיחק לרעת האוכלוסייה המבוגרת של סין והגביר את שיעור ההידבקות שלה הוא העובדה שבמקומות רבים נהוג בערבים לארגן לקשישים פעילות רחוב קבוצתיות כגון נגינה, שירה וריקוד.


ממלא מקום שגריר סין יצא באמירה מאוד אומללה השבוע והשווה את סגירת הדלתות בפני מבקרים סינים למה שעשו ליהודים בתקופת השואה. מאז הוא כבר הספיק להתנצל, אבל עדיין מדובר בצביעות מדרגה ראשונה. לא משום שההשוואה אינה במקומה, אלא בעיקר מפני שהוא מייצג מדינה שכולאת אנשים במחנות משום דתם ומוצאם.

תגובה סינית הרבה יותר מוצלחת בה נתקלתי השבוע היא הפוסט הבא שמסתובב ברשתות החברתיות בסין:

מכיוון שבסינית ניתן בקלות להשמיט את נושא המשפט ועדיין לשמור על תקינותו, קצת לא ברור מי הדובר והאם הוא רואה את עצמו כשייך לסין. היא כתובה בסימניות מסורתיות וזה מצביע על כך שמקורה דווקא מחוץ למדינה. לכן נמנעתי גם אני מלכלול את מבצע הפעולה בתרגום ומה שכתוב שם אומר פחות או יותר כך:

  • האויגורים הוכרחו לאכול בשר חזיר והתוצאה היא שבכל סין אין בשר חזיר למאכל.
  • האנשים בהונג-קונג לא הורשו לעטות כיסויי פנים וכעת בכל סין צריך לכסות את הפנים.
  • נעשה שימוש בכוח התיירות הסינית לאיים על מדינות העולם, ועכשיו מדינות העולם מונעות את כניסתך.

#סמכו_על_העונש_שיגיע_מהר


בינתיים אני בארץ עד שהאוניברסיטה תודיע לי שאפשר לחזור. בפוסט הבא אסכם את הסמסטר האחרון ואספר קצת על התוכניות לסמסטר הבא. אם אתם עדיין לא מנויים לבלוג אתם מוזמנים להירשם כאן:

רוצה לקבל מייל כשיוצא פוסט חדש?

תהיו בריאים!

תמונת השער: סעודה בסגנון סיני במלזיה (להמחשה בלבד)

עַל פְּתִיחַת חֲטִיפִים וַחֲטִיפַת פַּתָּחִים

בשבוע שעבר ציינו בכיתה את חג פורים. לכבוד המאורע התארגנתי מראש וניצלתי את הביקור בארץ כדי למלא את המזוודה שלי במיטב החטיפים והממתקים שיש לישראל להציע, והזמנתי את איציק ויעל מהרדיו הבינלאומי של סין להפיק עוד סרטון על הכיתה שלנו. התוצאה לפניכם:

כמה דברים לגבי הסרטון. קודם כל חשוב לי להגיד שהמשפט "טעים החרא הזה" לא הגיע ממני. זה לא שלא תכננתי ללמד אותם להגיד חרא בשלב מסוים, אלא שפשוט קצת מוקדם מדי לקללות לטעמי. עדיין לא אמרתי להם שהאות ז' היא אות לא תמימה, כי אנחנו עדיין מתרגלים המון את ההגייה שלה. בהשפעת שפת אימם סינים לא מצליחים להימנע מלהכניס לפני הצליל Z איזו D קטנה, ואם אני אגיד להם את המשמעות השנייה של השם שלה אז יותר כבר לא נוכל לתרגל אותה כמו שצריך ובלי הסחות דעת.

עם זאת, אני חייב גם ציין שלמילה 'חרא' עצמה יש גם ערך לימודי מאוד גבוה מבחינה פונטית. היא מתבססת על חי"ת ורי"ש שהן שתי אותיות שלומדי העברית הכי מתקשים איתן, אבל כמובן שיש עוד המון אופציות אחרות לתרגל את הצמד הזה. אני למשל בחרתי ללמד קטע קריאה בשם 'מה יש? אני חרש!' וגם התעכבתי במיוחד על ההגייה של מילים כמו פרח, חורף, חריף ועוד.

אם כבר דיברנו על זין וחרא, יש עוד משהו שאני חייב לשתף כאן. אחרי שהסרטון יצא עברתי על התגובות שהיו לו בפייסבוק וביוטיוב כדי לבחור תגובות שאותן אראה לתלמידים. עשיתי את זה גם כשיצא הסרטון הקודם וגיליתי שזה גם ממש כיף ומעניין את התלמידים וגם מהווה תרגול קריאה של עברית יומיומית עם הרבה סלנג (ושגיאות כתיב והקלדה). אז בין שלל התגובות המפרגנות נתקלתי גם בתגובה הבאה שפשוט נכתבה על ידי חרא של בנאדם:

purim_comment

אני לא יכול שלא לתהות מי האנשים שעומדים מאחורי תגובות כאלה. האם הם באמת חושבים שהם מצחיקים או שאולי הם בכלל לא מנסים להצחיק? מה גורם למישהו לכתוב תגובה כזו? ילדותיות? חוסר מודעות? אולי צורך ביחס ותשומת לב? כי אם כן אז עכשיו אני עובר לנושא הבא.

היה מאוד מעניין לראות את התגובות של הכיתה לחטיפים. רוב התלמידים למשל ציינו שלדעתם ביסלי יותר טעים מבמבה וזה קצת הפתיע אותי כי בסין מאוד אוהבים בוטנים. מה שפחות הפתיע אותי זה שכמעט כולם עפו על וופלים בטעם לימון הרבה יותר מאשר וופלים בטעם שוקולד. יש מערכון סטנד-אפ של יוסי גבני מתוך התוכנית 'מחוץ לחוק' שאני מאוד אוהב על ההבדלים בין אשכנזים ומזרחים בו הוא מתייחס גם לוופלים בטעם לימון.

המילים אשכנזים וספרדים כבר הופיעו בספר הלימוד שלנו, שמשום מה מתעקש לשבץ מילים טעונות או כבדות (כמו אנתרופוסופי למשל) עוד לפני שלמדנו להטות פעלים לצורות העבר והעתיד. שקלתי להראות להם את המערכון אבל לצערי הוא יעבור להם מעל הראש גם עקב רמת השפה וגם עקב היעדר ידע תרבותי. נשמור דברים כאלו לשנה הרביעית. אז במקום זה לימדתי אותם את שיר הביסלי מהפרסומת האלמותית מסוף שנות התשעים (או אולי תחילת שנות האלפיים?)

עשינו את זה בצורה של תרגול הבנת הנשמע. הקשבנו לשיר משפט אחר משפט מבלי לראות את מילות השיר ועליהם היה לזהות את המילים שלמדנו, לנחש את המשמעות של המילה הלועזית טרגדיה, ולהגיד אילו אותיות הן שומעים במילים שעדיין לא למדנו. כשהגענו לסוף השיר לשורה 'זה טוב זה טוב זה אוסם' אז שאלתי אותם מה זה אוסם וכולם ענו במקהלה Awesome!!!. אז אוסם, בבקשה. אתם מוכנים למיתוג בינלאומי באדיבות הכיתה שלי.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

בחזית השוקולד הזוכה הבלתי מעורער היה פסק-זמן וזה השתלב נהדר עם השורש פ-ס-ק והפועל 'להפסיק' שלמדנו החודש. גם כאן היה קצת אתגר כי הייתי צריך להסביר את ההבדל 'להפסיק' ובין 'לעצור' שבסינית כמעט תמיד מתורגמים לאותו פועל (停). בסינית ההבדל בין תנועה ובין פעולה הוא גם די מעורפל כך שלמרות שעשיתי כמיטב יכולתי הם עדיין נותרו מבולבלים.

היה חטיף אחד שרציתי להביא ולא יכולתי וזה קרמבו. ביום של הטיסה התרוצצתי בכל רחבי ראשון לציון בין סופרמרקטים, חנויות מכולת וקיוסקים אבל העונה כבר נגמרה והמוצר אזל מהמדפים. בקיוסק האחרון שהייתי בו דווקא מצאתי שתי קופסאות שאפילו נראו כאילו הן ישרדו את הטיסה אבל התוקף שלהן פג באותו היום. לא נורא, ננסה בשנה הבאה.


תמונת השער: טוהר, ספיר ופז מציגות את ישראל בפני סטודנטיות ממגמות אחרות ב-BFSU ונותנות להם לטעום מן החטיפים שנשארו לנו אחרי פורים. כדי לזכות בטעימה מן החטיפים המבקרים בדוכן היו צריכים לענות על כמה שאלות על ישראל או להגות את האות ר'. התמונה הופיעה גם באינסטגרם שלי. מוזמנים לעקוב!

תמונה

לוח השנה העברי בסינית או איך נראים שיעורי הבית שלי

זוכרים את הקורס 'תרבות סין לעומת תרבויות זרות' שהזכרתי בפוסט הקודם? אז הוא כולל מטלה קבוצתית של הכנת מצגת והשבוע היה תורה של הקבוצה שלי. הכותרת שלנו היתה חגים והנושא שבחרנו הוא חגיגות השנה החדשה. החלק שאני תרמתי לעבודה הוא השוואה בין לוח השנה העברי שלנו ולוח השנה הסיני המסורתי תוך התמקדות בעובדה שקבועים בו ארבעה מועדים שונים לתחילת שנה, כל מועד עבור מסורת אחרת (בואו נודה – זה די מיוחד). אז אלו מכם שתמיד רצו לראות איך נראית שיעורי בית בסינית, היום הוא יום המזל שלכם כי הפוסט הזה הולך להיות מבחר של שקפים מתוך המצגת שהכנו.

ישראל על המפה

זהו השקף של תוכן העניינים. הנושאים המופיעים בצד ימין הם שירים, לוח שנה, אינטראקציות חברתיות, מנהגים, צבעים ומאכלים.

new_year03

כמו שאתם רואים ישראל (以色列 – yǐ sè liè) על המפה, יחד עם סין, קוריאה, מונגוליה, אפגניסטן, מלזיה ואנגליה. מכל המדינות האלו (למעט אנגליה) היו נציגים בקבוצה שלנו. כל נושא נבדק מול מדינה מסויימת. שירים מול מלזיה, לוח שנה מול ישראל, אינטראקציות חברתיות מול אנגליה, מנהגים מול קוריאה, צבעים מול מונגוליה ומאכלים מול אפגניסטן.

לוח השנה העברי בסינית

החלק שלי בא לידי ביטוי בשני שקפים. בשקף הראשון הופיע תרשים של מחזור החודשים (מצאתי באינטרנט, לא הכנתי בעצמי) עליו מצויינים החגים החשובים.

new_year05

התרשים עצמו נכתב בסינית מסורתית ומתחיל מניסן אשר נחשב לראש החודשים. שמות החודשים העבריים בסינית הם:

ניסן – 尼散 – ní sàn

אייר – 以珥 – yǐ ěr

סיון – 西弯 – xī wān

תמוז – 搭模斯 – dā mú sī

אב – 埃波 – āi bó

אלול – 以禄 – yǐ lù

תשרי – 提斯利 – tí sī lì

מרחשון – 玛西班 – mǎ xī bān

כסלו – 基斯流 – jī sī liú

טבת – 提别 – tí bié

שבט – 细罢特 – xì bà tè

אדר – 亚达 – yà dá

השקף השני הוא השוואה בין הלוח הסיני המסורתי והלוח שלנו שסך הכל הם די דומים. שניהם לוחות משולבים המתבססים על מחזור הירח לחישוב החודשים אבל מסנכרנים את עצמם עם מסלול כדור הארץ סביב השמש ועונות השנה באמצעות הוספת חודש כל ארבע שנים.

new_year06

הייחוד של הלוח שלנו הוא בכך שאצלנו התאריך מתחלף עם שקיעת החמה ושאנחנו מתחילים את השבוע ביום ראשון. הסינים מתחילים את השבוע ביום שני רק שהם קוראים לו יום ראשון.

שנות טובות בכל מיני שפות

השקף האחרון שווה להתמקד עליו הוא לקט של ברכות שנה טובה בכל השפות של חברי הקבוצה.

new_year22

אחד הדברים הכיפיים שבללמוד בסין הוא ההזדמנות להיחשף לעוד תרבויות מלבד התרבות הסינית. זה והאוכל…

זהו, נסיים בגלרייה של כל השקפים מהמצגת לפי הסדר. לחצו על התמונות להסברים.

עוף ברוטב פיקנטי מתוק עם בוטנים בנוסח סצ'ואן
וידאו

איך להכין עוף קונג פאו אמיתי כמו שמכינים בסין

אחת המנות הסיניות המפורסמות ביותר בעולם (אם לא ה…) היא עוף קונגפאו, ואירועי הבישול שהיו לי בתחילת החודש הזכירו לי קליפ שתרגמתי לפני קצת יותר משנתיים ובו מלמדים כיצד להכין את המנה הנפלאה הזו. עוף קונגפאו זה שם מנה סצ'ואנית של קוביות עוף מוקפצות ברוטב פיקנטי-מתוק עם בוטנים. היא מנה שכמעט כל המבקרים בסין (למעט צימחוניים ואלו שאלרגים לבוטנים) נשבים בקסמה והיום נלמד להכין אותה ישר מהמקור.

עוף ברוטב פיקנטי מתוק עם בוטנים בנוסח סצ'ואן

המתכון

עוף קונגפאו היא לא מנה מסובכת במיוחד אבל כדי שהיא תצא ממש טעימה דרוש קצת ידע, ניסיון והבנה של עקרונות המטבח הסיני. כמו כן דרושים מספר רכיבים שאינם נפוצים בארצנו, אם כי כאן גם חשוב לומר שהמפתח הם לא המרכיבים אלא אופן בישולם.

החומרים

עוף – כ-400 גרם חזה עוף חתוך לקוביות בגודל של כ-1.5 עד 2 ס"מ.

בוטנים – חצי ספל (כ-100גרם) – הבוטנים צריכים להיות מקולפים מטוגנים ומומלחים. אפשר לקנות בוטנים טריים, לטגן אותם בשמן עד להזהבה ולפזר עליהם מלח לאחר הסינון.

בצל ירוק – שני גבעולים עבים באורך של 10-15 ס"מ חתוכים לטבעות (אין צורך בעלים).

שום – 2-3 שיניים קצוצות לשבבים או לפרוסות דקות.

ג'ינג'ר – חתיכה בגודל פקק של בקבוק קולה קצוצה לשבבים או לפרוסות דקות.

פלפל צ'ילי מיובש – 2-3 פלפל חתוך לטבעות עבות ללא הזרעים.

פלפלי סצ'ואן – בין חצי כף לכף שלמה.

מחית שעועית ופלפלים (אופציונלי) – כף או שתיים. בנוסח המסורתי מבשלים ללא המחית, ובכל מקרה קשה להשיג אותה בארץ שכן מדובר במוצר סיני שלא ממש מיובא לכאן.

למרינדה של העוף

יין בישול סיני – חצי מצקת קטנה 25 מ"ל

מלח ופלפל – כפית שטוחה מכל אחד. הסינים אוהבים להשתמש בפלפל לבן, אפשר גם שחור.

שמן – 25 מ"ל

קורנפלור – כפית גדושה

לרוטב

יין בישול סיני – 20 מ"ל

רוטב סויה כהה – 15 מ"ל

חומץ אורז סיני כהה – 30 מ"ל

סוכר – ארבע כפיות גדושות

מלח – כפית (אם השתמשתם במחית שעועית ופלפלים אז אין צורך)

פלפל – כפית

מי קורנפלור (מים מעורבבים עם קורנפלור עד לרוויה) – 3 – 4 כפות

מים – כמות של ספל קטן (0.1 ליטר)

אופן ההכנה

לפני שנדבר על כיצד מכינים חשוב שנכיר שני עקרונות מפתח של הבישול הסיני. הראשון והפשוט מביניהם – אסור שהסועד יעבוד קשה ולכן אנחנו חותכים לו את העוף לביסים אותם הוא יוכל להרים באמצעות מקלות האכילה שלו. השני והמסובך יותר – אחת מן המטרות העומדות לנגד עינינו בעת הבישול היא לגרום לכך שהעוף לא יהיה עוף אלא יהפוך למשהו אחר הן מבחינת המראה (סיבה נוספת לקוביות) והן מבחינת הטעם ולכן אנחנו מצפים אותו בשכבות שונות של טעמים, בתחילה באמצעות המרינדה ולאחר מכן באמצעות ההקפצה והרוטב.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

העוף

לפני שחותכים אותו לקוביות יש לעסות ולהכות אותו קלות באמצעות להב הסכין כך שיווצרו בו חריצים קטנים אליהם הטעם יחלחל. לאחר מכן לחתוך לקוביות ולהשרות במרינדה כרבע שעה. לאחר מכן יש לטגנו בשמן עמוק עד שהקוביות מלבינות מבחוץ וחצי מבושלות מבפנים. בסיום הטיגון להוציא מן השמן ולסנן.

הרוטב

לגבי הרוטב יש שתי אסכולות, כאלו אשר מערבבים את כל המרכיבים מראש לפני הבישול וכאלו אשר מוסיפים אותם אחד אחרי השני תוך כדי הבישול. השיטה הראשונה פשוטה יותר ומתאימה למתחילים שכן השיטה השניה דורשת זריזות, דיוק, תשומת לב ויכולת לעשות כמה דברים במקביל. אני מציע שתתחילו מהשיטה הראשונה ופשוט תערבבו את את הרכיבים שצויינו בקערה.

הבישול

  1. חממו מעט שמן בקערה.
  2. אם יש לכם פלפלי סצ'ואן בשלו אותם בשמן. לאחר שהם סיימו להיטגן מומלץ להוציא אותם מן הווק שכן הנגיסה בהם אינה נעימה.
  3. טגנו את הצ'ילי היבש.
  4. אם יש ברשותכם מחית שעועית ופלפלים עכשיו זה הזמן להוסיף 2 -3 כפות.
  5. הוסיפו לשמן את הבצל, השום והג'ינג'ר ותנו להם להזהיב מעט תוך כדי בחישה.
  6. הוסיפו את קוביות העוף, בחשו והקפיצו.
  7. לאחר שהעוף ספג מעט מטעמם וצבעם של שאר הרכיבים הוסיפו את הרוטב והמשיכו בהקפצה.
  8. אם הרוטב נוזלי מידי הוסיפו מעט מים עם קורנפלור כדי להסמיכו מעט.
  9. כאשר העוף כמעט מבושל לחלוטין הוסיפו את הבוטנים לתערובת והמשיכו להקפיץ עוד כחצי דקה. אפשר להוסיף גם כפית של שמן שומשום בשביל הניחוח.
  10. זהו. המנה מוכנה.

סימנית אחת בשבוע

הסרטון

ללמוד לבשל מקריאה זה קשה וגם תמונות לא תמיד עושות את העבודה. הסרטון הבא הוא קטע מתוכנית לייף-סטייל סינית ובו מלמדים כיצד להכין עוף קונגפאו. שימו לב שהם עושים את זה בדרך פחות אורתודוקסית ובין השאר לא משתמשים בג'ינג'ר (שהוא אחת הצלעות בשילוש הקדוש של המטבח הסיני יחד עם שום ובצל) ומוסיפים למנה גם ליקר דורה סיני הנקרא באיג'יו. כמו כן הם לא עושים טיגון מקדים של העוף ומוסיפים חלק מהירקות לתוך הרוטב לפני הטיגון. כל זה לא חשוב ובא ללמדנו שיש יותר מדרך אחת להכין עוף קונגפאו. מה שחשוב זה לשים לב לתהליך הבישול ולהערות שלהם לגבי כל שלב שכן מדובר בטיפים שימושיים. לסרטון יש כתוביות בעברית ובאנגלית. כדי להפעיל אותן צריך להפעיל את כפתור ה-CC ולאחר מכן לבחור שפה בהגדרות. בהצלחה!

המנה הזו הולכת נהדר עם אורז לבן. הדרך הכי טובה לשלב ביניהם היא לא אחד ליד השני אלא אחד על השני. על צלחת שטוחה עם שוליים גבוהים לשים מצע של אורז לבן שבושל במים ועליו לפזר את המנה. את התענוג הזה אוכלים עם כף, אפילו בסין. בתאבון!

עוף קונגפאו על אורז