ספורט לפנים – או איך אומרים מטקות בסינית

אם יש משהו שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם בסין, הרי שזה העובדה שיקרו לכם כאן דברים מעניינים או שיצנחו לחיקכם הזדמנויות בלתי שגרתיות, רק משום שאתם זרים. במהלך החיים בבייג'ינג הפנים המ.ערביות סידרו לי קריירה מוזיקלית קצרה וקריירת משחק עוד יותר קצרה שאפילו כללה תפקיד קטן בגרסה הסינית של Iron Man 3.

בשבוע שעבר מצאתי את עצמי לוקח חופשה קצרה מהקור של בייג'ינג, ונוסע לעיר שְׂיָא-מֶן השמשית כדי להעביר מצגת קצרה על ספורט בישראל במסגרת תערוכה וכינוס של האגודה הבינלאומית לספורט פנאי. כל זה לא היה קורה אלמלא פגישה מקרית אצל הספר עם פרופסור באקדמיה לספורט בבייג'ינג, שם עשיתי סמסטר טאי-צ'י לפני כמה שנים. הוא שמע אותי מקשקש קצת בסינית והחליט שזו סיבה מספיק טובה לבקש את הפרטים שלי. אני כרגיל קצת היססתי אבל מכיוון שהוא עשה רושם של אדם נחמד (מורים לספורט אוטומטית מקבלים כמה נקודות בונוס אצלי) חרגתי ממנהגי והוספתי אותו בוויצ'אט.

לא ממש עמדתי איתו בקשר בשנתיים האחרונות, למעט ביקור אחד אצלו במשרד. לכן הופתעתי שלפני חודשיים בערך הוא שאל אם הלו"ז שלי מאפשר נסיעה לשיא-מן לשלושה ימים לביקור בתערוכה שהם מארגנים על ספורט ופנאי. "אנחנו נדאג להכול, אתה רק צריך לבוא" הוא אמר לי. בנוסף הוא שאל אם אוכל להכין מצגת קצרה על הספורט בישראל, אבל אמר שההזמנה תישאר בתוקף גם אם לא אכין שום דבר.

מה אגיד לכם? לא היה צריך יותר מזה כדי לשכנע אותי. את המצגת החלטתי בכל זאת להכין, גם כאות תודה על ההזמנה וגם כי מדובר בהזדמנות לתרגל את הסינית שלי ולהרחיב את אוצר המילים, שזה משהו שכבר לא יוצא לי ממש לעשות ביומיום. מלבד זאת, עם קצת שינויים ועריכה היא תוכל לשמש אותי גם בהוראת עברית עבור התלמידים שלי.

ההזמנה הרשמית לא כללה יותר מדי פרטים ולא היה ממש מושג לקראת מה אני הולך. שיערתי שמדובר באירוע אזוטרי, ושמקסימום אני ארצה בחדר מול כמה סינים מנומנמים שהבוס שלהם כנראה הכריח אותם להגיע. מבחינת הגדרת התפקיד שלי, הנחתי שאני שם פחות בגלל החשיבות של ישראל בזירת תרבות ספורט הפנאי העולמית, ויותר על מנת שלאירוע כולו תהיה ארומה בינלאומית יותר. לזכותי ייאמר שלמרות שהייתי בכיוון הנכון מבחינת התחושות שלי, עדיין הייתי רחוק מבחינת קנה המידה של האירוע והגדרת התפקיד שיועד לי.

כמה טעיתי? קודם כל הגעתי עצמאית למלון ורק אחר כך התברר לי שנשלח רכב לשדה לאסוף אותי ועוד מספר אנשים שהגיעו באותה טיסה יחד איתי. כך גיליתי שאני לא הזר היחיד שגויס לאירוע, אם כי כן הייתי הזר היחיד שאין לו זיקה מקצועית לספורט. כך פגשתי את יורגן – שוער בדימוס מבלגיה שהיום מאמן ומעביר הרצאות על ספורט בסין, אלכס – מאמן כדורגל מקרואטיה שאימן מספר שנים בסין, חוזה – מאמן כושר אוסטרלי שמקדם חברה לפיתוח גוף בשנגחאי, סוּמְבָּל – סטודנטית מפקיסטן שעושה דוקטורט באקדמיה לספורט, ודִינִירָה – בחור צעיר מסרילנקה שעושה תואר שני גם הוא באותו מוסד. בשכבה הבכירה יותר של המוזמנים היו ד"ר קימברלי שִימֶל – פרופסור לסוציולוגיה של הספורט מאוניברסיטת קנט סטייט באוהיו, ד"ר דרק קייסי שאני לא סגור על ההגדרה המקצועית שלו אבל יודע לספר שהוא מכהן בוועד האולימפי הבריטי, פרופסור נטליה מלניקובה – נשיאת האקדמיה האולימפית הרוסית, פרינס מְבָּסוּיֶלִיה – מנכ"ל המשרד הממשלתי לתרבות ובידור של זימבבואה, וארמנדו סולדאיני – יו"ר הועדה העירונית לתערוכות של רומא. גם מבין המוזמנים הסינים היה ניתן למצוא פקידי ממשל בכירים כגון סגני מושלי מחוז, יו"ר מחלקות ספורט, עיתונאים, פרופסורים ועוד.

תמונה קבוצתית של מועצת המנהלים

חלק מהמוזמנים השתתפו באירוע בשנה שעברה וידעו פחות או יותר במה מדובר. אבל לא מעטים היו איתי באותה סירה וזיהינו אחד את השני לפי המבטים המשתאים. מבין כולם הקרח ביני ובין קימברלי נשבר הכי מהר, בעיקר הודות לעובדה שבישראל צורכים המון טלוויזיה אמריקאית. כשהתחלנו לדבר בארוחת הצהריים היא הציגה את עצמה בפניי וציינה שהיא מקליבלנד. כשהנהנתי בהסכמה היא שאלה אם שמעתי על העיר בגלל לברון ג'יימס וה-NBA. "גם" אמרתי לה "אבל בעיקר בגלל המופע של דרו קארי". "מה?! אני לא מאמינה שראית את התוכנית הזו" היא אמרה בהפתעה. משם עברנו לדבר על סיינפלד ותרגיע, ו-yada yada yada – הפכנו להיות החברים הכי טובים לשלושת ימי התערוכה.

אבל גם למי שנכח בתערוכה בשנה וגם למי שלא, ציפתה הפתעה רצינית בישיבת הפתיחה של התערוכה. מארגני האירוע החלו להסביר על הגוף שהם הקימו שנקרא WLSA (קיצור של World Leisure Sport Association) וסיפרו מה הם עשו בשלוש השנים מאז שהוקם, כאשר לפתע נקראו לבמה הבכירים מבין המוזמנים כדי לקבל את התואר סגני יו"ר ולשאת נאום קצר. זה היה מאוד ברור שהם לחלוטין לא ציפו לכך וכשקימברלי חזרה למקום מייד אמרתי לה Congratulations בנימה שהבהירה שכל העסק הזה קצת הזוי לדעתי. היא השיבה ב-Thank you שאישר שהתחושה הדדית. בעודי מחמיא לה על הנאום המאולתר, פתאום היה תורי להיתפס מופתע באור הזרקורים כאשר התברר שכל שאר המוזמנים ואני ביניהם מוננו להיות Managing Directors וגם התבקשנו לומר כמה מילים. עכשיו היה תורי לקבל את ה-Congratulations המלווה בקריצה.

אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים והחוויות משלושת ימי התערוכה. אלו היו ימים עמוסים בטקסים ומופעים, במצגות ובפאנלים שהתקיימו בחדרי דיונים (מלאים למחצה) שלא היו מביישים קונגרס של מדינה קטנה, בארוחות ובמפגשים חצי עסקיים אך מלאי גינונים שרק הזכירו לי כמה אני מבסוט מהנישה שלי כמורה, וכמה אני לא מתחבר לעולם ה-Business Development. מי שרוצה להתרשם הנה גלריית תמונות קצרה.

אני חייב לציין שהייתי מאוד גאה במצגת שהכנתי. מלבד העובדה שהיא הייתה כולה בסינית (העברתי אותה באנגלית עקב הקהל המגוון) היא כללה גם תובנה פרטית מעניינת ואפילו קצת יחסי ציבור חיוביים לישראל. שלושת השקפים הראשונים היו הצגה כללית של ישראל, ניהול הספורט בישראל והישגים בולטים בזירה הבינלאומית.

בשקף הרביעי הצגתי את האתגרים העיקריים בפיתוח תרבות הספורט בישראל והסעיף הראשון שלו מדבר על הבעיה השורשית בתרבות היהודית המסורתית.

מה שכתבתי שם זה שהתרבות היהודית המסורתית מקדישה חשיבות רבה לחינוך אבל מזלזלת בספורט. בסינית זה נשמע קצת יותר טוב כי חינוך זה 教育 (הגייה – jiào yù) וספורט זה 体育 (הגייה – tǐ yù) והמילים לא רק מתחרזות אלא גם ממחישות את המהות של שני המושגים. בתרגום מילולי יותר המשפט הזה בעברית יהיה משהו כמו "התרבות היהודית המסורתית מכבידה ראש בחינוך לימודי ומקלה ראש בחינוך גופני". החינוך היהודי זוכה להערכה רבה בסין ומן הסתם בצדק, אבל כשזה מגיע לספורט אין ספק שיש לנו עוד מה ללמוד. הרי מלבד פילוסופיה, התרבות האירופאית הקלאסית של יוון ורומא מקדישה חשיבות רבה גם לגוף ולממד הפיזי, ואילו התרבות יהודית מתמקדת בעיקר בספרים, בלימודים, ברוחניות ובמטא-פיזי. זה בהחלט מסביר למה יש לנו כל כך הרבה זוכי פרס נובל במגזר, אבל רק תשע מדליות אולימפיות, ואילו לקרואטיה, מדינה של ארבעה מיליון תושבים שקיימת רשמית רק משנת 1991 יש כבר שלושים.

השקף האחרון הציג קצת מהמאפיינים הייחודיים של תרבות הספורט בישראל וכלל הסברים קצרים על המכביה, כושר קרבי, מטקות וקרב מגע.

אין תרגום רשמי למטקות בסינית אז לאחר התייעצות עם חברים ישראלים דוברי סינית ועם המורה לעברית כאן באוניברסיטה החלטתי ללכת עם השם 沙滩无网球 – טניס ללא רשת (无网球) שמשחקים בחוף הים (沙滩).

אגב, עכשיו כשאני בחבר המנהלים של האגודה הבינלאומית לספורט הפנאי, אם למישהו יש פרויקט מעניין בתחום, החל מחוגים ופעילויות ועד לביגוד או ציוד בתחום, אתם מוזמנים ליצור קשר כאן ואם זה יהיה רלוונטי אז אולי נוכל לקדם אותו יחד.


עוד כמה דברים קטנים

רצח רבין

החודש דיברנו בכיתה על רצח רבין וניתן היה לראות בבירור שהתלמידים לא כל כך ידעו איך לאכול את העובדה שדיברתי בפתיחות מלאה על טרגדיה פוליטית ופצע פתוח בחברה הישראלית. מה שכן ירד להם באופן חלק יותר במורד הגרון זה החלק בו דיברנו על הסכנה שבאלימות:

ניצלתי גם את ההזדמנות לעשות חזרה קטנה על כל מיני דברים שהזכרנו לגבי החברה הישראלית במהלך הלימודים, וציינתי בפניהם שלרצח הזה יש הרבה שכבות. אמרתי שכמובן שהשכבה הבולטת ביותר היא השכבה הפוליטית והמתח שבין ימין ושמאל, אבל שאלתי אילו עוד שכבות ניתן למצוא כאן. אני לא אספר כאן מה היה הניחוש הראשון שלהם, אבל בסוף הגענו להיכן שכיוונתי שזה הרובד הדתי והרובד העדתי שקיימים בחברה הישראלית.

סתיו ושלכת

הסתיו היכה באוניברסיטה בעוצמה בשבועיים האחרונים והעליתי קצת מהמראות לחשבון האינסטגרם שלי (מוזמנים לעקוב):

View this post on Instagram

Winter is coming

A post shared by RanE (@thehebrewmonk) on

כבר למדנו וכיסינו את עונות השנה, אבל את המילה 'שלכת' (שבעיניי היא אחת היפות שיש לשפה העברית להציע) חלקם הגדול כבר הספיק לשכוח. אז הזכרתי להם אותה וכרכתי אליה את הפועל 'להשליך' שהוא הרבה יותר שימושי עבורם. בשנה הבאה אזכיר להם שוב את שתי המילים כשנדבר על מנהג התשליך של יום כיפור.

ביקורת לפנים

השבוע למדנו קצת סלנג של חיווי דעה והעברת ביקורת חיובית או שלילית. כמובן שהביטויים 'סוף הדרך' ו-'חבל על הזמן' בלבלו אותם כי הם נשמעים כמו משהו שלילי. אבל יותר בלבל אותם ההבדל בין 'לפָּנִים' ובין 'על הפנים'. למשל סרט לפנים לעומת סרט על הפנים. אז אולי לנו אין טונים, אבל גם לעברית יש את התסבוכות שלה.

כאן גם באו לידי ביטוי פערי הדורות כי הדוגמה הכי עדכנית לסרט לפנים שאני יכולתי למצוא הייתה המטריקס, והם עוד לא נולדו כשהוא יצא. אז ביקשתי מהם דוגמה לסרט לפנים ולהפתעתי (הנעימה) קיבלתי את 'הג'וקר' שאמנם לא הופץ רשמית בסין אבל הם טרחו להוריד ולצפות. אני עדיין לא ראיתי אותו לצערי.

שוברים שורות

בדרך חזרה משיא-מן ישב לידי במטוס פרופסור לכימיה מהאוניברסיטה לכרייה של בייג'ינג. קשקשנו קצת על הסדרה Breaking Bad ושאלתי אותו עד כמה היא מדייקת מבחינה מדעית והוא ענה שמאוד. כמו כן הוא ציין שבשנים האחרונות מאז הסדרה (לכאורה) גם הפיקוח עליהם התהדק. פעם היה אפשר להוציא חומרים מהמעבדה בלי שום בעיה אבל היום הכול נרשם ומתועד. הוא שאל אותי מה בדיוק ההבדל בין היהדות, הנצרות והאסלאם, ומה פשר כל הבלגן במזרח התיכון. אז נתתי לו את הסקירה הכרונולוגית הרגילה, ואמרתי שהרקע לכל הסכסוכים האלו מורכב ולא מונע משיקולים דתיים בלבד, אבל לא ניתן להתעלם מהבדל אחד מהותי בין היהדות ובין הנצרות והאסלאם והוא היעדר המסיונריות של היהדות והעובדה שהיא לא מנסה לכפות את עצמה על עמים אחרים אלא להיפך. לצערי ההסבר הזה קצת דפק את האויגורים בשינג'יאנג כי הוא ציין שעכשיו הוא מבין יותר למה ממשלת סין עושה את מה שהיא עושה במחוז. ניסיתי לומר שהאויגורים הם מוסלמים מאוד לייט, בייחוד בהיבט הזה אבל זה לא שינה לו יותר מדי.

תרגום? לא תודה

מדי פעם זורמות אליי כל מיני הצעות לעבודות תרגום סינית-עברית. עד לאחרונה הייתי מסרב אליהן בעיקר מתוך כבוד למקצוע המתורגמנות ורמת הסינית הנדרשת כדי לבצע תרגומים בעל פה, או משיקולים של לו"ז והעובדה שאני כבר טובע בפרויקט תרגום מטעם האוניברסיטה שלא משתלם לי בעליל.

לאחרונה אני מוצא את עצמי מסרב לעבודות משיקולים טכניים ומצפוניים. לא מזמן התגלגלו אליי שתי הצעות לעבודות תרגום עבור חברות טכנולוגיה סיניות. אחת של טקסט שיווקי, והשנייה של בדיקות זיהוי שפה עבור מערכת AI. שני הגורמים שפנו אליי קיבלו את אותה תשובה לקונית והיא שחסימות הרשת בסין והיעדר הגישה למילונים ומשאבי שפה נוספים בסין מונעות ממני לספק שירותי תרגום מקצועיים, ובנוסף איני מעוניין לתרום מן הידע והניסיון שלי לחברות טכנולוגיה סיניות מאותה סיבה בדיוק.

אני יודע שזה לא ישנה שום דבר במערכת עצמה, אבל לפחות מי שקיבל ממני את התשובה קיבל גם קצת חומר למחשבה.

שלום שנה א'

זהו. תמה ונשלמה לה שנת הלימודים הראשונה של מחזור עברית שנת 2022 באוניברסיטה לשפות זרות של בייג'ינג. זה הגיע קצת מוקדם מהצפוי מבחינתי, לא רק בגלל שהזמן טס, אלא גם כי השנה התלמידים יוצאים להשתתף במעין טירונות לייט שכל סטודנט סיני חייב לעבור במסגרת שנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. הם עולים על מדים ואפילו גרים בבסיס צבאי במשך שבועיים, אבל למיטב הבנתי אין אימונים בנשק, אלא בעיקר מסדרים, כושר ואולי גם קצת שיעורים בהגנה עצמית.

במהלך השנה שחלפה כתבתי כאן הרבה פחות ממה שתכננתי לכתוב. זה נבע משילוב של כמה גורמים וברשומה הזו אנסה גם להשלים קצת פערים, וגם להסביר גם למה זה קרה. סך הכול זה די מתחבר. השתדלתי לא לחפור אבל עדיין יצא קצת ארוך. קחו את הזמן כי מי יודע מתי יהיה הפוסט הבא.

התענוג שבללמד שפת אם

הדבר שהכי בער לי לכתוב עליו זה איזה תענוג זה ללמד את שפת האם שלך. לאורך מרבית שנות לימודי בסין חלטרתי בעיקר כמורה לאנגלית, ובחלק מבתי ספר אף דרשו שאציג את עצמי להורים כדובר שפת-אם (הם רצו שאומר שאני קנדי, אני העדפתי לומר שאני מארה"ב כי זה דבר שהרבה יותר קל לי לזייף, מן הסתם פחות בגלל השפה ויותר מבחינת ידע תרבותי). שלא תבינו אותי לא נכון, האנגלית שלי מצוינת (הרבה יותר טובה מן הסינית שלי למרות שכף רגלי מעולם לא דרכה במדינה דוברת אנגלית), ואני מרגיש בנוח לנסח זאת כך למרות שיש לי דרישות מאוד מחמירות לגבי איך שאנשים מגדירים את הרמה שלהם בשפה מסוימת. אבל מכיוון שהיא עדיין לא שפת האם שלי תמיד הרגשתי חוסר נוחות מסוימת, הן מפני שבעיניי לשקר זה קארמה רעה, והן מפני שהסינים תמיד רוצים לדעת איך כותבים כל דבר ולצערי האיות שלי לא חזק כמו כישורי השיחה שלי (המוח העברי שלי פשוט לא מסוגל לזכור vowels, לא משנה כמה אני מנסה). לכן תמיד מצאתי את עצמי בעמדת התגוננות, בין אם זה עם הורים של תלמידים שלפעמים למדו שנים על גבי שנים בחו"ל ורצו לנהל שיחה על ארה"ב, ובין אם זה מכיוון שידעתי שאם אשתמש מילה ארוכה וכבדה יש סיכוי סביר שישאלו אותי איך מאייתים אותה ואז אתחיל לגמגם.

אבל עכשיו כשאני מורה לעברית כל השטויות האלו פשוט עפו דרך החלון. קודם העברית זו השפה בה המוח שלי עובד וכל מילה שאני זקוק לה פשוט נמצאת שם ואני לא צריך לשלוף אותה מהזיכרון או לוודא שאני משתמש בה נכונה. דבר שני, קריירת "הריגול" הסתיימה ואני לא צריך לחשוש שסיפור הכיסוי שלי יתגלה והזהות האמיתית שלי תיחשף ברבים. הכול גלוי ומעל השולחן והקארמה שלי יכולה לישון בשקט. אבל הדבר החשוב מכל הוא שאני מרגיש בנוח לומר שאני לא יודע. למשל כששואלים אותי כיצד מנקדים מילה מסוימת או מתי אומרים "בוחר ב" ומתי אומרים "בוחר את" אני פשוט אומר שאני לא סגור על זה ללא שום נקיפות מצפון. הרי אני יודע שאני נמצא בחברה טובה ושרק אנשים שזה המקצוע שלהם יודעים את כל כללי הניקוד על בוריים. יהיה מי שיבוא ויטען שכמורה לעברית זה המקצוע שלי לדעת את הדברים האלו, ואף אני אסכים ואומר שיש בכך קצת מן האמת (בדיוק בגלל זה רעננתי את הידע שלי בחוקי הניקוד בעברית) אבל בעיניי להתעכב ולהתעמק בניקוד או לנסות להסביר לעומק מה ההבדל בין "בוחר ב" ומה ההבדל בין "בוחר את" ייחשב לעוול עבור התלמידים שלי, בייחוד כשהזמן שלי איתם הוא כל כך מועט ויקר. עדיף להתמקד בדברים אחרים וזה בדיוק מה שעשיתי במהלך השנה.

עברית בגישה סינית

הגדרתי לעצמי שתי מטרות עיקריות עבור השנה הראשונה של הלימודים. המטרה הראשונה הייתה הקניית הגייה נכונה, והמטרה השנייה הקניית הבנה בסיסית בבניינים ובשורשים, כלומר האופן בו יוצרים מילים בשפה העברית, תוך פיתוח מודעות להבחנה התמידית שעורכים בין זכר נקבה יחיד ורבים ובין שלושת זמני הפועל שקיימת בעברית אך לא בסינית. ניגשתי למלאכה באופן שהוא לא כל כך שונה מהשיטה בה אני מלמד סינית. הרי גם בהוראת סינית הקניית הגייה נכונה היא האתגר הגדול ביותר ולכן בשיעורים הראשונים אני מתמקד באוצר מילים בסיסי וקצר ומילים חד-הברתיות, ורק אח"כ עובר לצירופים מורכבים. היופי הוא שגם בעברית המילים הבסיסיות והראשוניות של השפה הן חד-הברתיות (מקבץ קצר להדגמה: כן, לא, פה, שם, חם, קר, אש, אור, צל, הר, עץ, ים, יד, פה, חי, מת, זז ועוד), ובנוסף אפשר להדגים גם קצת היגיון "סיני" כמו הזיקה בין הר והריון, דם ואדום, ים ומים ועוד. ניסיתי להקביל את התהליך למה שעובר על המוח של ילדים שרוכשים שפה, בה השלב הראשון הוא בעיקר רכישה וספיגה פסיבית של המון מידע. כך למשל לא נמנעתי להשתמש בפעלים בעבר או בעתיד למרות שהספר שלנו מגיע אליהם רק בשלב מאוד מאוחר. במקום זאת הסברתי להם את ההיגיון הבסיסי של מוספיות העבר ותחיליות העתיד ואמרתי להם שאני לא מצפה מהם להשתמש בהם בעצמם, אבל כן ביקשתי מהם לשים לב מתי אני משתמש בהם ולהבין פחות או יותר במה מדובר, ומדי פעם רעננתי והדגשתי את הצלילים והזיקה שלהם לשמות הגוף. עכשיו משסיימנו עם האותיות והמילים שהן היחידות הבסיסיות של השפה, בשנה הבאה אני מתכוון להעביר את הדגש לתחביר ולדקדוק, ולדרוש מהם ליישם את הידע שספגו בצורה הרבה יותר אקטיבית.

פניית פרסה פונטית

הקניית הגייה נכונה הייתה מאתגרת מאוד והיה מעניין מאוד לראות את אותן טעויות שאני רגיל לראות אצל ישראלים שלומדים סינית, אבל בכיוון השני אצל סינים שמנסים להגות עברית. למרות שעשינו התקדמות גדולה השנה (כולם כבר מצליחים להגות את האות רי"ש ממנה הם כה חששו), עדיין מספר לא מבוטל של התלמידים לא נמצאים היכן שאני רוצה שהם יהיו. הדבר נכון במיוחד לגבי האותיות ז (שכבר הזכרתי הבעייתיות שלה) והאותיות ב', ג' ו-ד' שהמקבילות שלהן ב-Pinyin מייצגות עיצורים בלתי-קוליים. האותיות ה' ו-ח' גם הן בעיתיות כי האות H ב-Pinyin מייצגת צליל שנמצא בדיוק ביניהן והיא מושכת אותם להגות ה' שמאוד דומה ל-ח' ו-ח' שמאוד דומה ל-ה'.

היין ויאנג של הדקדוק

עוד דבר משעשע מעט עבורי ומתסכל במיוחד עבורם היה חוסר האונים שבהבחנה השרירותית שהעברית עושה בין זכר ונקבה. בקטע הזה יש משהו מאוד הפוך בין השפות והתרבויות שלנו. השפה העברית מחלקת כל דבר לזכר ולנקבה, בעוד שבתפיסה שלנו כלפי הטבע זה כמעט לא בא לידי ביטוי, ובקושי מתעסקים בשאלה מה עומד מאחורי ההבחנה הזו. ואילו בסינית לרוב המוחלט של המילים אין מין, אבל התרבות עצמה מחלקת את הטבע לשניים ומשייכת כל דבר לקטגוריה זכרית וקטגוריה נקבית או בשמן הנפוץ יותר – יִין ויָאנְג. כך למשל מבחינתנו השמש היא מילה בנקבה אבל עבור הסינים היא מייצגת את תמצית האנרגיה הזכרית הקשה והנוקבת (שמש בסינית זה 太阳 או tài yáng – היאנג הכי גדול ובתוך הסימנית 阳 מופיעה השמש – 日). הירח שעבורנו הוא מילה בזכר מייצג עבורם דווקא את האנרגיה הנשית, הרכה והמסוככת. בקיצור אם אתם לומדים סינית והטונים מתסכלים אתכם, נסו להיכנס לראש של הסיני שלומד עברית ושובר את הראש מדוע המילה 'לילה' שמסתיימת ב-אָה היא זכר אך צורת הריבוי שלה היא עדיין בנקבה, ומדוע המילה 'עוֹנָה' היא גם she replies וגם season. תאמינו לי שזה ינחם אתכם.

לכתוב מהתחלה את 'עברית מן ההתחלה'

ספר הלימוד העיקרי שלנו הוא 'עברית מן ההתחלה' ואני ממש לא משתגע עליו. קודם כל הוא מיועד לתלמידים שפת אימם היא שפה אירופאית. לכן הוא לא מתעכב על הגייה ומשלב בכוח מילים לועזיות גם אם זה ממש מאולץ. כך למשל הדמויות בספר מספרות שהן לומדות "קומוניקציה" ואוהבות "אירוביקה", ושהצבע שחור מסמל משהו "בלתי לגאלי". לפעמים הבחירה נובעת גם מסגנון מיושן כמו למשל מרס במקום מרץ, דניה במקום דנמרק, או יש לו "שיערות קצרות" במקום שיער קצר. אין ספק שהספר דורש עדכון, במיוחד כשזה מגיע לסלנג כי מצאתי את עצמי מסביר מילים כמו חברמן, מרובע, להתפרפר משיעור אנגלית ועוד. הרגל שלצערי השתרש אצל כולם הוא לומר 'להית' כקיצור של להתראות וזה מעלה אצלי את החשש שבסוף כשהם יגיעו לארץ רק עודד מנשה, מיכל ינאי ודנה דבורין יבינו מה הם אומרים.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

כמורה יש שני דברים שמתסכלים אותי במיוחד בספר. הראשון הוא שהוא עמוס באוצר מילים אבל אינו כולל דוגמאות מעבר למה שמופיע בקטעי הקריאה, לכן חלק ניכר מזמני מושקע בהכנת מצגות עם הסברים מעמיקים יותר בנוגע לדקדוק ומשפטי דוגמה שממחישים את המשמעות של המילה והשימוש בה באופן נרחב יותר. הדבר השני שמתסכל אותי הוא הפיזור שלו מבחינה נושאית. לדוגמה בפרק אחד לומדים את המילה 'מזג האוויר' אבל לא לומדים לדבר על מזג האוויר, עונות השנה מפוזרות בין מספר פרקים, והמילה 'מחנה' נלמדת הרבה לפני המילה 'תחנה' למרות שהשנייה הרבה יותר שימושית. אפרופו עונות השנה, הסמסטר הזה בחרתי ללמד אותם את השיר עונות של אביב גפן. הסברתי להם שהשיר מתאר את מערכת היחסים של ההורים של אביב גפן ועכשיו הם קצת לא מחבבים את יונתן גפן…

המירוץ למילון

מלבד הכנת המצגות ומערכי שיעור וחומרי לימוד, הוצנח עליי פרויקט נוסף בחזית האקדמית והוא תרגום החלק הסיני-עברי במילון עברי-סיני סיני-עברי שההוצאה לאור של האוניברסיטה מתכננת להוציא. המילון עצמו כבר קיים במהדורה אנגלית-סינית ובמספר שפות נוספות, אבל מכיוון שלאחרונה האוניברסיטה הרחיבה את מאגר המורים הזרים ומציעה תארים בשפות שלא נלמדו כאן בעבר, בית ההוצאה קופץ על הנוכחות שלנו ועל כך שאנחנו מסונפים לאותה יחידת עבודה ו"מציע" לנו לקחת חלק בפרויקט. למען הגילוי הנאות אציין שהפרויקט הוא בשכר אבל למען הגילוי העוד יותר נאות אציין גם שמדובר בתעריף שגם אם היו מכפילים אותו עדיין לא הייתי מסכים לו בשום מצב אחר.

לעובדה כי מדובר בהוצאה לאור אוניברסיטאית ולא מסחרית יש גם יתרון והוא שהלו"ז של הפרויקט די גמיש. זה אומר שאני לא ממהר ויכול לקחת את הזמן, אבל האמת שגם עבודה מועטה של שעה-שעתיים ביום של תרגום מונחים ללא הקשר ושל משפטי דוגמה כלליים וחסרים שואבת המון כוחות. אני משתדל לעשות את זה בבקרים כשמאגרי האנרגיה שלי מלאים, אחרת זה פשוט לא קורה. הדברים המאוחרים יותר בלו"ז שלי כמו בניית מערכי שיעור הם דברים שחייבים להתבצע עד זמן מאוד מסוים אז גם כשאני עייף הם עדיין יוצאים לפועל.

האח הגדול

עוד עניין שמאוד מאט את העבודה שלי ומעיק על הכתיבה שלי כאן הוא החסימה של האינטרנט. אני חייב לציין שזה פשוט הלך והחמיר ככל שהשנה התקדמה לה ובשבועות האחרונים זה נעשה פשוט בלתי נסבל. אני מניח שזה היה קשור הן לאירועי הארבעה ביוני והן לכל מה שמתרחש בהונג קונג כרגע. פשוט אפשר להרגיש איך הטבעת מתהדקת בהדרגה ואיך ה-VPN שלי מפסיד שוב ושוב במשחקי החתול והעכבר עם ממשלת סין. מה שמתסכל במיוחד זה שעקב העובדה שאני לא יכול להתחבר לאף שרת רוב הזמן אני נאלץ לגלוש מכתובת IP סינית, וכך התחלתי לקבל פרסומות ל-VPN אליו אני מנוי כמעט בכל דף אינטרנט. באופן אירוני כך הבאנר שלהם נראה:

אקספרס וי.פי.אן

מבדיקות בסיסיות שערכתי עולה כי הרשת של האוניברסיטה מפוקחת ונחסמת באופן יותר הרמטי מאשר רשתות אחרות. בהתחלה חשבתי שזה חסימות כלליות עקב המתיחות של התקופה הנוכחית אבל פתאום כשגם אתרים בעברית גילו תסמינים של איטיות חריגה או אי-זמינות מוחלטת התחלתי לחשוד. הרי כל השנים האלו אתרים בעברית אפילו לא דגדגו את הרדאר של הצנזורה ויכולתי לגלוש בהם בלי שום בעיה (למעט אולי וויקיפדיה בעברית שלפעמים נפלה כנזק היקפי עקב חסימה של הדומיין הראשי), אבל עכשיו זה היה נראה כאילו לאח הגדול ממש מפריע שאני גולש באתרים האלה. אחרי כמה שניות נפל לי האסימון שכנראה לא ממש אכפת לו ממני והמאמץ מופנה כלפי זוג המורות הסיניות שעובדות איתי וגם כלפי התלמידים שלי שבעתיד יוכלו גם לקרוא ולהבין אותם. בין כל הקללות והעצבים לא יכולתי שלא לחוש גם קצת סיפוק שאני מקנה לתלמידים כוח מסוים מול המשטר המדכא הזה.

לפעמים אני תוהה איך נראים החיים של הברגים הקטנים במכונת הצנזורה של האח הגדול. אני מתאר לעצמי שזה מאוד דומה לעבודה ב-NSA בארה"ב או לשירות ב-8200 אצלנו. ברמה הבסיסית הם עושים בדיוק את אותו הדבר וזה ניטור ויירוט של מידע בעולם הסייבר, רק שבסין לוקחים את זה צעד אחד קדימה ובמקום להשקיף בשקט מן הצד חוסמים אתרים באופן אקטיבי. גוף שכזה חייב להתבסס גם הוא על אגף טכני מאוד חזק וכוח אדם איכותי שעובר מבחני סינון קפדניים. האם יש אימהות סיניות שלוחשות בגאווה שהבן או הבת שלהן, שתמיד היו מוכשרים במחשבים, התקבלו למנגנון הזה? ומה עובר בראש של אותם אנשים בזמן ישיבה או תדרוך הבוקר, למשל כשהממונה מעדכן שהיום מצב הכוננות גבוה במיוחד עקב התאריכים הרגישים והאירועים בהונג קונג ושצריך לשים לב לדבר כזה או אחר? האם גם להם יש רשימות מבוקשים ותמונות של אנשים תלויות עם נעצים על לוח שעם? האם אדוארד סנודן הבא יושב כרגע בבונקר עלום בסין, בוהה בצג ירקרק או בנורה אדומה מהבהבת ותוהה כמה זמן הוא יוכל להמשיך לעשות את זה? בין נפילת שרת וי.פי.אן אחת לשנייה נותר לי רק להחזיק אצבעות…

נופל וקם

לפני שבוע קיימנו את מבחן סוף השנה בעברית מדוברת וזה היה פשוט תענוג עבורי לראות את כל ההתקדמות שעשינו. השאלה המסכמת של המבחן הייתה לתאר ולספר על חבר/ה או בן/בת זוג אידיאליים, כשהמטרה היא לחבר בין כל המילים שלמדנו השנה ולהביע רעיונות מורכבים. את הציון הכי גבוה בשאלה הזו קיבל סער, שבין כל המשפטים היפים שלו התבלט המשפט "אני רוצה מישהי שעוזרת לי לקום כשאני נופל". תענוג כבר אמרתי?

אגב, לפני המבחן הזה קרה לי דבר מעניין. כתלמידים, האם סבלתם פעם מסיוטים בהם אתם מגיעים לבית הספר רק כדי לגלות שיש מבחן שכלל לא התכוננתם אליו? ובמהלך המבחן הזמן מתנהג פתאום באופן לא לינארי ולפתע אתם מוצאים את עצמכם שתי דקות לפני סוף המבחן כאשר רק סיימתם לכתוב את השם שלכם? אז בשבוע של המבחן חלמתי חלום דומה אבל מהזווית של המורה. המבחן בשפה מדוברת מתבצע אחד על אחד כאשר לכל תלמיד מוקצבות מספר דקות, ובחלום שלי ארגנתי את הזמן לא נכון ומצאתי את עצמי מגיע לסוף השיעור בלי שהספקתי לבחון את כולם, וזה אילץ אותי לגרור את הבחינה לתוך ארוחת הצהריים, דבר שהוא בגדר חציית קו אדום בסין. בקיצור, היה ממש לא נעים.

שיחות סיכום עם מתנות

שבוע אחרי מבחני סוף הסמסטר ערכנו גם שיחות סיכום אישיות עם התלמידים. זה לא משהו שנהוג לעשות בסין אבל הצעתי שנעשה זאת בכל זאת, ולו רק כדי להכניס קצת אווירה ותרבות ישראלית למחלקה הקטנה שלנו. ניכר היה שהתלמידים קצת חששו מכל העניין בהתחלה כי בסין שיחות במתכונת כזו מתקיימת רק למטרות שימוע או נזיפה. לכן כל שיחה שכזו נפתחה בבקשה להירגע ולדבר חופשי ובהבהרה שכך נהוג לעשות בישראל. לתוך הסיטואציה זלג גם פן מסוים של התרבות הסינית כאשר רוב התלמידות נצלו את המעמד כדי לתת לנו מתנות קטנות, בעיקר גלויות (ראו תמונת שער).


זהו, תיכף מתחילה חופשת הקיץ. את פרק הזמן שנותר אנצל בשביל להכין קצת תרגילים לחופש, הן עבור הסטודנטים שלי והן עבור קוראי סימנית אחת בשבוע. חוץ מזה מתוכננת גם גיחה לצפון מזרח סין להימלט קצת מהחום עד הטיסה לארץ. ביי בינתיים.

הערה

חלומות פח

היום למדנו את המילה חלום אז לימדתי גם את הצירוף 'חלומות פז'. לאחת התלמידות בכיתה קוראים פז אז כולם מכירים את המילה ויודעים שהמשמעות של היא זהב. זהב בסינית זה 黄金 או המתכת (金) הצהובה (黄, גם בעברית יש זיקה בין צהוב וזהוב). הבעיה היא שהסינים משתמשים בצבע צהוב כמו שאנחנו משתמשים בצבע כחול, כדי לתאר תכנים מיניים ופורנוגרפיה, אז הברכה התמימה הזו מיד הפכה להיות בדיחה מלוכלכת ושטופת זימה בעיניי התלמידים.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

פעם הצרה הכי גדולה שלי היתה ללמד את המילה pig בשיעורי אנגלית בגני ילדים, כי בסינית אין כמעט שוואים נחים וזה ישר הפך בפיהם ל-pìgu או 屁股 שפירושו תחת, וכל הילדים היו מתחילים לצחקק בלי הפסקה. כל שכבת גיל והתחכום שלה…

עַל פְּתִיחַת חֲטִיפִים וַחֲטִיפַת פַּתָּחִים

בשבוע שעבר ציינו בכיתה את חג פורים. לכבוד המאורע התארגנתי מראש וניצלתי את הביקור בארץ כדי למלא את המזוודה שלי במיטב החטיפים והממתקים שיש לישראל להציע, והזמנתי את איציק ויעל מהרדיו הבינלאומי של סין להפיק עוד סרטון על הכיתה שלנו. התוצאה לפניכם:

כמה דברים לגבי הסרטון. קודם כל חשוב לי להגיד שהמשפט "טעים החרא הזה" לא הגיע ממני. זה לא שלא תכננתי ללמד אותם להגיד חרא בשלב מסוים, אלא שפשוט קצת מוקדם מדי לקללות לטעמי. עדיין לא אמרתי להם שהאות ז' היא אות לא תמימה, כי אנחנו עדיין מתרגלים המון את ההגייה שלה. בהשפעת שפת אימם סינים לא מצליחים להימנע מלהכניס לפני הצליל Z איזו D קטנה, ואם אני אגיד להם את המשמעות השנייה של השם שלה אז יותר כבר לא נוכל לתרגל אותה כמו שצריך ובלי הסחות דעת.

עם זאת, אני חייב גם ציין שלמילה 'חרא' עצמה יש גם ערך לימודי מאוד גבוה מבחינה פונטית. היא מתבססת על חי"ת ורי"ש שהן שתי אותיות שלומדי העברית הכי מתקשים איתן, אבל כמובן שיש עוד המון אופציות אחרות לתרגל את הצמד הזה. אני למשל בחרתי ללמד קטע קריאה בשם 'מה יש? אני חרש!' וגם התעכבתי במיוחד על ההגייה של מילים כמו פרח, חורף, חריף ועוד.

אם כבר דיברנו על זין וחרא, יש עוד משהו שאני חייב לשתף כאן. אחרי שהסרטון יצא עברתי על התגובות שהיו לו בפייסבוק וביוטיוב כדי לבחור תגובות שאותן אראה לתלמידים. עשיתי את זה גם כשיצא הסרטון הקודם וגיליתי שזה גם ממש כיף ומעניין את התלמידים וגם מהווה תרגול קריאה של עברית יומיומית עם הרבה סלנג (ושגיאות כתיב והקלדה). אז בין שלל התגובות המפרגנות נתקלתי גם בתגובה הבאה שפשוט נכתבה על ידי חרא של בנאדם:

purim_comment

אני לא יכול שלא לתהות מי האנשים שעומדים מאחורי תגובות כאלה. האם הם באמת חושבים שהם מצחיקים או שאולי הם בכלל לא מנסים להצחיק? מה גורם למישהו לכתוב תגובה כזו? ילדותיות? חוסר מודעות? אולי צורך ביחס ותשומת לב? כי אם כן אז עכשיו אני עובר לנושא הבא.

היה מאוד מעניין לראות את התגובות של הכיתה לחטיפים. רוב התלמידים למשל ציינו שלדעתם ביסלי יותר טעים מבמבה וזה קצת הפתיע אותי כי בסין מאוד אוהבים בוטנים. מה שפחות הפתיע אותי זה שכמעט כולם עפו על וופלים בטעם לימון הרבה יותר מאשר וופלים בטעם שוקולד. יש מערכון סטנד-אפ של יוסי גבני מתוך התוכנית 'מחוץ לחוק' שאני מאוד אוהב על ההבדלים בין אשכנזים ומזרחים בו הוא מתייחס גם לוופלים בטעם לימון.

המילים אשכנזים וספרדים כבר הופיעו בספר הלימוד שלנו, שמשום מה מתעקש לשבץ מילים טעונות או כבדות (כמו אנתרופוסופי למשל) עוד לפני שלמדנו להטות פעלים לצורות העבר והעתיד. שקלתי להראות להם את המערכון אבל לצערי הוא יעבור להם מעל הראש גם עקב רמת השפה וגם עקב היעדר ידע תרבותי. נשמור דברים כאלו לשנה הרביעית. אז במקום זה לימדתי אותם את שיר הביסלי מהפרסומת האלמותית מסוף שנות התשעים (או אולי תחילת שנות האלפיים?)

עשינו את זה בצורה של תרגול הבנת הנשמע. הקשבנו לשיר משפט אחר משפט מבלי לראות את מילות השיר ועליהם היה לזהות את המילים שלמדנו, לנחש את המשמעות של המילה הלועזית טרגדיה, ולהגיד אילו אותיות הן שומעים במילים שעדיין לא למדנו. כשהגענו לסוף השיר לשורה 'זה טוב זה טוב זה אוסם' אז שאלתי אותם מה זה אוסם וכולם ענו במקהלה Awesome!!!. אז אוסם, בבקשה. אתם מוכנים למיתוג בינלאומי באדיבות הכיתה שלי.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

בחזית השוקולד הזוכה הבלתי מעורער היה פסק-זמן וזה השתלב נהדר עם השורש פ-ס-ק והפועל 'להפסיק' שלמדנו החודש. גם כאן היה קצת אתגר כי הייתי צריך להסביר את ההבדל 'להפסיק' ובין 'לעצור' שבסינית כמעט תמיד מתורגמים לאותו פועל (停). בסינית ההבדל בין תנועה ובין פעולה הוא גם די מעורפל כך שלמרות שעשיתי כמיטב יכולתי הם עדיין נותרו מבולבלים.

היה חטיף אחד שרציתי להביא ולא יכולתי וזה קרמבו. ביום של הטיסה התרוצצתי בכל רחבי ראשון לציון בין סופרמרקטים, חנויות מכולת וקיוסקים אבל העונה כבר נגמרה והמוצר אזל מהמדפים. בקיוסק האחרון שהייתי בו דווקא מצאתי שתי קופסאות שאפילו נראו כאילו הן ישרדו את הטיסה אבל התוקף שלהן פג באותו היום. לא נורא, ננסה בשנה הבאה.


תמונת השער: טוהר, ספיר ופז מציגות את ישראל בפני סטודנטיות ממגמות אחרות ב-BFSU ונותנות להם לטעום מן החטיפים שנשארו לנו אחרי פורים. כדי לזכות בטעימה מן החטיפים המבקרים בדוכן היו צריכים לענות על כמה שאלות על ישראל או להגות את האות ר'. התמונה הופיעה גם באינסטגרם שלי. מוזמנים לעקוב!

העץ הוא גבוה גם בחורף

ביום שישי האחרון הלכתי להצגה 'הלוויה חורפית' של חנוך לוין ז"ל שהועלתה על ידי תיאטרון באר שבע. תיאטרון באר שבע? בסין? כן! הם עשו את כל הדרך מישראל והעלו שתי הצגות כאן בבייג'ינג. דברים כאלו קורים בין השאר ואולי אף בעיקר העבודה הנהדרת שעושה מחלקת התרבות של שגרירות ישראל כאן בעיר, אשר באדיבותה הרבה גם מעניקה כרטיסים לחוג שלנו לעברית מדי פעם. כך יצא שבערב בייג'ינאי קר עד מאוד הלכנו אני, שתי המורות הסיניות של החוג שחר ולוטם, יחד עם ארבע תלמידות שלנו ששמותיהן העבריים הם עדי, הילה, חווה וטוהר לראות הפקה של הלוויה חורפית בשפה העברית עם כתוביות בסינית. בסינית אגב המחזה נקרא 冬季的葬礼 (הגייה – dōng jì de zàng lǐ) – תרגום מילולי לחלוטין.

winter-funeral-cover

אני לא מבקר תיאטרון וזה גם לא הנושא בו מתמקד בבלוג, אז רק אציין בקצרה שמאוד נהניתי ושאם המטרה העיקרית של התסריט והשחקנים היתה לתת לי תזכורת משעשעת לגבי הדיכאון הקיומי שחיוני מדי פעם לשקוע בו, הרי שהם עמדו במשימה בהצלחה יתרה. בסיום המחזה התקיים פאנל קצר עם צוות השחקנים, הבמאי והמפיקים, ואז גם גיליתי שאחת השחקניות הראשיות בהצגה היא ליליאן ברטו, אלמנתו של חנוך לוין. הפאנל עצמו היה מאוד נחמד וזכורה לי במיוחד תגובה כנה במיוחד של אחת הצופות שהתלוננה על כך שהיא לא באה מוכנה כי היא ציפתה לקומדיה ולכן חווית הצפייה היתה עבורה ממש כמו אגרוף בבטן שהגיע משום מקום.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

גם לשחקנים ציפתה הפתעה בסוף הערב. הפתעה שהיתה בלתי צפויה הן למופתעים והן למפתיעות. רצה הגורל והשיר "האמיתי" הראשון שבחרתי ללמד הסמסטר (אחרי שיר האלף בית של נעמי שמר) הוא העץ הוא גבוה של אחרית הימים, אם כי בכיתה צפינו בביצוע החי של מירי אלוני, דני רובס ואיה כורם.

את המילים לשיר כתב חנוך לוין ולכן מיד עם תחילת הפאנל כשהכריזו על זהותה המלאה של ליליאן והקשר שלה לחנוך לוין שאלתי את התלמידות שהיו איתנו אם הן מוכנות לשיר את השיר מול כולם ולשמחתי הרבה הן הסכימו. הפאנל עצמו נגמר לפני שנתנה לנו ההזדמנות לדבר אבל טוהר גילתה זריזות ותושיה מדהימה, רצה לעבר הבמה ולפני השחקנים הספיקו להתרחק מטווח שמיעה היא צעקה לעברם בעברית "סליחה! יש לי שאלה!" מה שמיד גרם להם לחזור אלינו. וכך בבת אחת התהפכו להן היוצרות והשחקנים הפכו להיות הקהל שלנו.

wf-backwards

אחרי שכולנו הגענו לקדמת הבמה ונתנו הסבר קצר של מי אנחנו ומה אנחנו עושים כאן, אמרנו שיש לנו הפתעה קטנה ושאנחנו רוצים לשיר להם שיר שנראה לנו שהם יאהבו. שלחתי מילות השיר לקבוצה שלנו בוויצ'אט (הוואטסאפ הסיני) מבעוד מועד ולאחר שלוש-ארבע-ו זריז התחלנו לשיר. הנה קטע קצר:

 

השירה חודשה אחרי העצירה הזו וזה היה פשוט תענוג לראות את התלמידות שרות בפני השחקנים והשחקניות ומנסות לנהל איתם שיחה, בייחוד כשלוקחים בחשבון את העובדה שהן החלו ללמוד רק לפני קצת יותר משלושה חודשים. ניתן היה לראות שזה גם היה מעניין ומרגש עבור השחקניות לא פחות מהתלמידות הצעירות, ובייחוד עבור ליליאן שממש שרה איתן את כל השיר ובסיומו גם דיברה איתן קצת על המשמעות שלו. למורת רוחם של כל המשתתפים החוויה נאלצה להתקצר משום שהסדרנים באולם רמזו לנו בעדינות גסה שאנחנו צריכים לעזוב, אבל לפחות הספקנו לעשות צילום קבוצתי.

wf-group-photo

משמאל לימין: המורה לוטם, הילה, חווה, שירי גולן, ליליאן ברטו, אורה מאירסון, טוהר ועדי.

ללומדי הסינית מביניכם הנה תוכניה של ההצגה בסינית עם תקציר העלילה לתרגול הקריאה. אל תשכחו שיש שם מלא שמות מוזרים אז אם אתם רואים רצף של סימניות ללא משמעות הגיונית, זו ככל הנראה הסיבה. תהנו!

הלוויה חורפית - תוכניה סינית

החיים מבעד לארנק

מאז שהגעתי לכאן הספקתי לעשות הרבה דברים. למשל הספקתי להתאושש מהחוויה השוחקת של כתיבת תיזה בסינית (זה לקח רק כמה חודשים…). עשיתי את זה ע"י השלמת פערים ולצפות בכמה סדרות, גם חדשות וגם ישנות שאיכשהו יצא שדילגתי עליהן (בית הבובות היא שילוב די מוצלח בין באפי ובין ווסטוורלד). הספקתי להכין מערכי שיעור מקוריים כולל מצגות והקלטות עבור הסטודנטים שלי לעברית ובין לבין גם לעדכן את מנדרינה וסימנית אחת בשבוע. הספקתי להכיר מעט את הסביבה, למפות את המסעדות, ולהתקין על הנייד שלי לא מעט אפליקציות חיוניות לחיי היום־יום כאן בסין (שמתם לב למקף העליון? זה על פי המלצות האקדמיה אליהן אני נעשה יותר ויותר מודע).

על כל זאת ועוד אספר יותר בפירוט בפוסט סיכום הסמסטר שייצא במהלך החופשה. בינתיים אני רוצה לתת לכם הצצה קטנה לחיי הקמפוס שלי דרך כל כרטיסי הפלסטיק שצברתי מאז שהגעתי לכאן. אם אתם עוקבים אחרי סימנית אחת בשבוע, שימו לב שיש כבר לא מעט סימניות שלמדנו שמופיעות על הכרטיסים השונים. נסו לזהות אותן!

אישור עבודה – 工作许可 – gōng zuò xǔ kě

זו כנראה התעודה הכי חשובה שאני נושא עימי, אבל היא באותה מידה גם התעודה בה אני משתמש הרבה פחות. למעשה היא פשוט שוכבת עמוק בתוך הארנק שלי.

rewp

לשמחתי לא שלפתי אותה אפילו פעם אחת מאז שקיבלתי אותה, ובתקווה גם לא אצטרך כי בדרך כלל משתמשים בה רק כשנקלעים לצרות ובאים במגע עם הרשויות.

כרטיס קמפוס – 校园卡 – xiào yuán kǎ

כרטיס הקמפוס הוא כנראה הכרטיס הכי שימושי שלי. אפשר לטעון אותו בכסף ואני משתמש בו בקפיטריה או כשאני עושה קניות בתוך האוניברסיטה.

xyk

בנוסף אני צריך להראות אותו בכניסה לבריכה כדי לשלם מחיר סגל אבל הקטע המעצבן הוא שאני לא יכול לשלם איתו לבריכה, מה שהיה מאוד מפשט לי את החיים. הוא מקושר ישירות לחשבון הבנק שלי וזה מוביל אותנו לכרטיס הבא.

כרטיס בנק – 银行卡 – yín háng kǎ

כרטיס הבנק (או בשמו הרשמי כפי שכתוב עליו – 储蓄卡 – chǔ xù kǎ – כרטיס Debit) הוא כרטיס שלפני כמה שנים כנראה שהייתי משתמש בו הרבה יותר, אבל היום עם המעבר לתשלום אלקטרוני גם הוא בעיקר תופס אבק אצלי בארנק. כשרק הגעתי ולפני שהתקנתי את כל האפליקציות וקישרתי אותן לחשבון שלי, עוד השתמשתי בו פה ושם, אז יכול להיות שהוא עדיין קצת מתרגש כל פעם שאני עובר ליד כספומט 🙂

ccbbc

כמו שאפשר לראות בתמונה, הכרטיס הזה הוא של בנק סין לבנייה. כשהגעתי לאוניברסיטה עשיתי טופס טיולים נכנס, והבנק הזה פשוט היה תחנה בטופס. ככה זה עובד בסין – לכל אוניברסיטה יש בנק שעובד איתה (אולי זה שארית מימי סין הקומוניסטית). כשלמדתי באוניברסיטת בייג'ינג נורמל הייתי צריך לפתוח חשבון בבנק סין כדי לקבל את דמי המחיה שלי. החשבון עדיין פעיל אבל לא יכולתי להשתמש בו כדי לקבל משכורת מאוניברסיטת בייג'ינג לשפות זרות. גם הכספומטים בתוך האוניברסיטה הם כולם של בנק סין לבניין, אבל זה לא ממש משנה כי בסין אין עמלה על משיכת מזומן מכספומט.

כרטיס חדר – 房卡 – fáng kǎ

הכרטיס הזה משמש אותי כדי להיכנס לבניין המגורים. כרגע אני גר בתוך האוניברסיטה בבניין שצד אחד שלו משמש כמעונות לסטודנטים זרים והצד השני שלו משמש כמגורים של מורים ומומחים זרים.

fangka

הדירה שלי נמצאת בקומה השניה והיא קטנה ואינטימית עם חדר שינה, סלון, שרותים, מקלחת ומרפסת (יש תמונות שלה באינסטגרם שלי). היא כוללת גם טלוויזיה מקרר ועוד רהיטים, אבל לצערי אין בה מטבח או מכונת כביסה. את הבישולים שלי אני עושה במטבח המשותף בקומה שזה נחמד כי ככה אני נחשף לבישולים ומטעמים של מדינות כמו איטליה, סרילנקה, קוריאה, קזחסטן ושאר האנשים שמאכלסים את הקומה. חדר הכביסה קצת רחוק יותר וממוקם שתי קומות מעליי וזה מוביל אותנו לכרטיס הבא.

כרטיס כביסה – 洗衣卡 – xǐ yī kǎ

כרטיס הכביסה הוא כרטיס נטען אבל האמת היא שאני משתמש הרבה פחות ממה שחשבתי שאשתמש. זה לא שאני לא מתלכלך כאן, להיפך – מערכת השעות שלי מאפשרת לי לעשות המון ספורט (החורף של בייג'ינג לעומת זאת זה כבר עניין אחר). העניין הוא שבסין נהוג לחבר את מכונות הכביסה למים הקרים בלבד ואין אפשרות לברור את הטמפרטורה של המים.

xiyika

לכן אני מעדיף לעשות את הכביסה שלי ביד עם גיגית שקניתי רק בשביל זה, בייחוד כשזה מגיע לגרביים, תחתונים, חולצות ספורט ועוד בגדים שהזיעה יפה להם. מעבר לעובדה שזה יותר בריא לבגדים שלי, יש בזה גם משהו מאוד תרפי עבורי.

אישור מים עמוקים – 深水合格证 – shēn shuǐ hé gé zhèng

הכרטיס הזה לא יושב בארנק שלי אלא בקופסה יחד עם משקפת השחיה שלי, כובע ים ואטמים. מה זה אישור מים עמוקים אתם שואלים? אז ככה, בכל בריכת שחיה רצינית כאן בעיר יש הפרדה ברורה בין הצד הרדוד של הבריכה והצד העמוק שלה בה נמצאים גם מסלולי השחייה. אני לא מדבר על שלט 'זהירות מים עמוקים' שתלוי מעל הבריכה, אלא ממש על גדר שמחלקת את הבריכה לחצי, הן בתוך המים והן מחוצה להם על גדות הבריכה. כדי להיכנס לאזור של המים העמוקים צריך להציג את הכרטיס הזה בעמדת הכניסה אליו.

deepwater

את הכרטיס הזה לא נותנים לכל אחד שבא וטוען שהוא יודע לשחות, אלא צריך להרוויח אותו במבחן מעשי. זו לא הפעם הראשונה בא הוצאתי כרטיס כזה ולכן אני יודע לספר לכם שהמבחן של אוניברסיטת בייג'ינג לשפות זרות הוא מהמחמירים שנתקלתי בהם. מעבר לדרישה לשחות 200 מטרים ברצף שהיא די סטנדרטית, בקשו ממני קודם להשאר עם הראש והידיים מעל המים במשך 30 שניות תוך שימוש ברגליים בלבד, וגם נתנו לי כובע שחיה כתום כדי שידעו שאני במבחן ושהמציל יוכל לעקוב אחר ההתקדמות שלי בצורה טובה יותר.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

כרטיס תחבורה ציבורית – 公交卡 – gōng jiāo kǎ

כשאני יוצא מתחומי האוניברסיטה ומתנייד ברחבי העיר, אני שולף את כרטיס התחבורה הציבורית אשר כאן נהוג יותר לקרוא לו כרטיס IC.

icka

ניתן להשתמש בו גם ברכבת התחתית וגם באוטובוסים ולכן כתוב עליו 一卡通 – כרטיס אחד שעובר בהכל.


כל התעודות והכרטיסים האלה הזכירו לי מערכון שהוצג בגאלת השנה החדשה של רשת הטלוויזיה הסינית CCTV לפני עשר שנים בערך. בעל מזמין הביתה פורץ מנעולים כדי לפתוח תיבה אצלו בבית, אבל כאשר הוא נדרש להציג תעודה מזהה העניינים מתחילים להסתבך כי כל המסמכים שלו גם נעולים בתוך התיבה.

אם אתם לומדים סינית אני ממש ממליץ לצפות במערכון השלם. ההקדמה קצת קשה אבל אחר כך זה נעשה הרבה יותר פשוט וקל להבנה. אם אין לכם כוח או שזה לא מעניין אתכם, הקטע עליו אני מדבר מתחיל ב-12:10 כשלבעל הבית נמאס והוא מחליט לקחת את העניינים לידיים שלו. צפייה מהנה!

כיתת עברית באוניברסיטת בייג'ינג לשפות זרות – מי ולמה

חזרתי לבייג'ינג לפני חודש בדיוק, אבל האמת שחוץ מהמון סידורים וביורוקרטיה לא קרה יותר מדי. הסמסטר התחיל באמצע ספטמבר אבל מכיוון שזו היתה תקופה רווית חגים לא רק אצלנו אלא גם בסין (חג אמצע הסתיו והחג הלאומי) יצא שהיו לנו רק שני שיעורים עד עכשיו + מפגש היכרות קצר בראש השנה שכלל תפוח בדבש.

בין הסדרת הויזה והוצאת אישור העבודה, ובין הכנת מצגות והקלטות של אוצר המילים מספר הלימוד יצא לי כן להתעסק במשימה מאתגרת ומעניינת והיא מציאת שמות עבריים לחמש עשרה התלמידות ושני התלמידים של כיתת עברית מחזור 2022 באוניברסיטת בייג'ינג לשפות זרות.

תרגום שמות סיניים הוא עניין לא פשוט. קודם כל, אין שום קשר או חפיפה בין התרבות וההיסטוריה שלנו אז אין ממש עם מה לעבוד. זה לא שיש רחל ורייצ'ל, מייקל ומיכאל ועוד הקבלות כאלו ואחרות. דבר שני, בניגוד אלינו אין בסין מאגר של שמות קבועים וההורים רשאים לבחור לבחור אילו סימניות שבא להם עבור השם, כל עוד המשמעות מוצאת חן בעיניהם. למעשה ישנם לא מעט הורים שנוברים במילונים כדי למצוא סימניות עתיקות ומיוחדות עבור הילדים שלהם. ואם כל זה לא מספיק, אז גם המצלול של מנדרינית מאוד שונה מעברית, ואפילו אם מתעלמים מן הטונים עדיין יש כמה וכמה צלילים שלא תמצאו אצלנו.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

לכן בעיניי שם עברי מוצלח הוא כזה שמשמר את המשמעות של השם הסיני המקורי, ואם אפשר שיישמע גם קצת דומה אז בכלל טוב. אז אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו, הרשו להציג בפניכם את השמות שנבחרו. לסדר אין חשיבות, פשוט ככה הם הופיעו ברשימת השמות שקיבלתי. למי שלא יודע, בסינית תמיד כותבים את שם המשפחה לפני השם הפרטי.

חווה – 胡一 – hú yī

השם הראשון ברשימה היה אולי המאתגר ביותר, אבל גם זה שנמצא לו הפתרון האלגנטי ביותר. השם הפרטי הוא 一 ופירושו הוא אחד או אחת. השם 'חווה' לא רק מייצג את האישה הראשונה, אלא גם מתכתב עם שם המשפחה חוּ ואם לוקחים בחשבון שלשם יש קשר הדוק למילה חַי אז הוא מתכתב גם עם ה-יִי של השם הפרטי.

חן – 金美含- jīn měi hán

השם השני ברשימה היה הרבה יותר קל. השילוב בין המשמעות יופי של 美 והצליל חָאן של 含 פשוט דרש את השם חן.

סער – 许云汉 – xǔ yún hàn

המשמעות של 云 זה ענן ול-汉 יש זיקה לגבר ולגבורה, ובנוסף היא מתבססת על השורש 氵. על כן השם שנבחר לבסוף הוא סער. חלופה נחמדה לסער היתה השם חנן – שילוב של חָאן וענן.

מירב – 马小博 – mǎ xiǎo bó

המשמעות של 博 היא שפע ובהקשרים מסויימת גם חוכמה ודעת (למשל בדוקטור – 博士), והשם מירב לא רק שמתכתב עם שתי המשמעויות האלו אלא גם מתחיל באותה אות כמו שם המשפחה 马.

קרן – 贾昀卓 – jiǎ yún zhuó

בשם הזה מככב השורש 日 (שמש / יום). הוא מופיע גם ב-昀 (אור השמש) וגם ב-卓 (זקוף, עילאי, דגול). השם קרן נבחר לא רק משום קרני השמש, אלא גם עקב זיקתו לכספים (כמו קרן השקעות) – משמעות שטמונה בשם המשפחה 贾 והשורש 贝.

שירה – 莫诗言 – mò shī yán

במקרה הזה גם לא היו יותר מדי התלבטויות. הסימנית המרכזית בשם היא 诗 שמשמעותה היא שירה והיא מתבססת על הצליל המקביל לאות שין בעברית. עכשיו כשאני חושב על זה בדיעבד אפשר גם היה ללכת על שירן שנסגר באותו צליל כמו 言.

ספיר – 周玉倩 – zhōu yù qiàn

הסינים מתים על הירקן (玉) שלהם ואני לא מתכוון לזה שמוכר להם את הירקות. השם הזה היה רק הראשון מתוך כמה בהם מכל אבני החן מככבת דווקא זו שלא משמשת כשם פרטי בעברית. במקרה הזה נבחר השם ספיר משום שמדובר באבן כחולה וצידה הימני של הסימנית 倩 (יפה) הוא 青 שמשמעותו הוא כחול-ירוק.

טוהר – 周冰妍 – zhōu bīng yán

המשמעות של 冰 זה קרח ושל 妍 זה יופי אבל קיבלתי הסבר שמשמעות של השם יותר קרובה לזך וטהור. השם שנבחר לבסוף הוא טוהר למרות שהצעתי גם את רקפת – פרח יפה שניתן לראות מבצבץ בין סלעים מושלגים.

הילה – 周煜晴 – zhōu yù qíng

המשמעות של 煜 היא להאיר או לזהור ו-晴 מתארת יום שמשי ובהיר. קרן כבר היה תפוס אז הלכנו על הילה. זוהר היה דומה מדי לטוהר 🙂

פז – 黄金末 – huáng jīn mò

השם הזה מחבר בין שם המשפחה והשם הפרטי כדי ליצור את המשמעות רסיסים או אבק (末) של זהב (黄金), הוא פשוט נועד להיות מתורגם לפז.

ענבר – 侯琳琳 – hòu lín lín

הסימנית 琳 מחברת בין השורש 玉 (ירקן) והצליל של 林 (חורשה) כדי ליצור את משמעות של ירקן נאה. השם ענבר נבחר משום שענבר היא אבן חן שאינה מהווה מינרל והמקור שלה הוא שרף עצים מאובן.

ליבי – 齐慈爱 – qí cí ài

המשמעות של 慈 זו חיבה ו-爱 מבטאת אהבה. עם כל הכבוד לשם אהובה, הוא כבר לא ממש משמש נשים צעירות ולכן הצעתי את השם 'ליבי' מכיוון שהלב (心) הוא גם חלק מ-慈 וגם חלק מהגרסה המסורתית של 爱 הנכתבת 愛.

ימית – 刘詹洋 – liú zhān yáng

המשמעות של 瞻 היא להביט למרחק ו-洋 זה אוקיינוס. באופן די מתבקש ההצעה הראשונה שלי היתה אופק, אבל היא נדחתה כי מסתבר שהשם הזה כבר תפוס ע"י בוגר החוג לעברית משנים קודמות. הצעתי ים אבל בסוף סגרנו על ימית משום שכבר היה לנו גל, פז וחן ולכן היתה העדפה לשם עם שתי הברות.

טליה – 林颖 – lín yǐng

הסימנית 颖 יכולה לתאר אדם מחונן. השם טליה נבחר משום שמלבד הפירוש הבסיסי שלו (טל האלוהים) יש לו גם זיקה לחוכמה ונשגבות.

יובל – 张源 – zhāng yuán

הסימנית 源 מתבססת על השורש מים והמשמעות המקורית שלה היא מקור או נביעה. שתי ההצעות המתבקשות מבחינת המשמעות והצליל היו השם מעיין שנשמע כמו הסוף של yuán והשם יובל שנשמע כמו כמו ההתחלה.

גל – 沙涛 – shā tāo

השם גל הוא תרגום ישיר של 涛 שמשמעותה גל גדול או נחשול. שם נוסף שהיה על הפרק הוא נווה משום ששם המשפחה 沙 קשור למדבר  – 沙漠. הוא ירד מהפרק עקב הדמיון הרב לשם חווה.

עדי – 樊璐易 – fán lù yì

זהו שם נוסף המתבסס על ירקן, והפעם מדובר בירקן משובח (璐). במקום ללכת שוב על אבן חן הצענו את השם עדי שפירושו תכשיט ומסתיים גם הוא בצליל אִי.

זהו. אלו הם כל התלמידים ועכשיו אתם מוזמנים להכיר גם את האנשים שמאחורי השמות. השבוע הערוץ הישראלי של הרדיו הבינלאומי פרסם סרטון קצר על הכיתה שלנו ושאל אותם מדוע הם בחרו ללמוד עברית:

מה אתם אומרים? נכון שהם מקסימים?

ולפני שנסיים, שתי תמונות שרציתי להראות לכם. הראשונה היא תמונה של הקיר החיצוני של ספריית האוניברסיטה:

cof

השנייה היא תצוגה של ספרים הקשורים לישראל בבית הקפה / חנות ספרים כאן בקמפוס.

cof

עוד תמונות של הקמפוס ומסין בכלל אפשר למצוא באינסטגרם שלי. מוזמנים לעקוב.