תמונה

לוח השנה העברי בסינית או איך נראים שיעורי הבית שלי

זוכרים את הקורס 'תרבות סין לעומת תרבויות זרות' שהזכרתי בפוסט הקודם? אז הוא כולל מטלה קבוצתית של הכנת מצגת והשבוע היה תורה של הקבוצה שלי. הכותרת שלנו היתה חגים והנושא שבחרנו הוא חגיגות השנה החדשה. החלק שאני תרמתי לעבודה הוא השוואה בין לוח השנה העברי שלנו ולוח השנה הסיני המסורתי תוך התמקדות בעובדה שקבועים בו ארבעה מועדים שונים לתחילת שנה, כל מועד עבור מסורת אחרת (בואו נודה – זה די מיוחד). אז אלו מכם שתמיד רצו לראות איך נראית שיעורי בית בסינית, היום הוא יום המזל שלכם כי הפוסט הזה הולך להיות מבחר של שקפים מתוך המצגת שהכנו.

ישראל על המפה

זהו השקף של תוכן העניינים. הנושאים המופיעים בצד ימין הם שירים, לוח שנה, אינטראקציות חברתיות, מנהגים, צבעים ומאכלים.

new_year03

כמו שאתם רואים ישראל (以色列 – yǐ sè liè) על המפה, יחד עם סין, קוריאה, מונגוליה, אפגניסטן, מלזיה ואנגליה. מכל המדינות האלו (למעט אנגליה) היו נציגים בקבוצה שלנו. כל נושא נבדק מול מדינה מסויימת. שירים מול מלזיה, לוח שנה מול ישראל, אינטראקציות חברתיות מול אנגליה, מנהגים מול קוריאה, צבעים מול מונגוליה ומאכלים מול אפגניסטן.

לוח השנה העברי בסינית

החלק שלי בא לידי ביטוי בשני שקפים. בשקף הראשון הופיע תרשים של מחזור החודשים (מצאתי באינטרנט, לא הכנתי בעצמי) עליו מצויינים החגים החשובים.

new_year05

התרשים עצמו נכתב בסינית מסורתית ומתחיל מניסן אשר נחשב לראש החודשים. שמות החודשים העבריים בסינית הם:

ניסן – 尼散 – ní sàn

אייר – 以珥 – yǐ ěr

סיון – 西弯 – xī wān

תמוז – 搭模斯 – dā mú sī

אב – 埃波 – āi bó

אלול – 以禄 – yǐ lù

תשרי – 提斯利 – tí sī lì

מרחשון – 玛西班 – mǎ xī bān

כסלו – 基斯流 – jī sī liú

טבת – 提别 – tí bié

שבט – 细罢特 – xì bà tè

אדר – 亚达 – yà dá

השקף השני הוא השוואה בין הלוח הסיני המסורתי והלוח שלנו שסך הכל הם די דומים. שניהם לוחות משולבים המתבססים על מחזור הירח לחישוב החודשים אבל מסנכרנים את עצמם עם מסלול כדור הארץ סביב השמש ועונות השנה באמצעות הוספת חודש כל ארבע שנים.

new_year06

הייחוד של הלוח שלנו הוא בכך שאצלנו התאריך מתחלף עם שקיעת החמה ושאנחנו מתחילים את השבוע ביום ראשון. הסינים מתחילים את השבוע ביום שני רק שהם קוראים לו יום ראשון.

שנות טובות בכל מיני שפות

השקף האחרון שווה להתמקד עליו הוא לקט של ברכות שנה טובה בכל השפות של חברי הקבוצה.

new_year22

אחד הדברים הכיפיים שבללמוד בסין הוא ההזדמנות להיחשף לעוד תרבויות מלבד התרבות הסינית. זה והאוכל…

זהו, נסיים בגלרייה של כל השקפים מהמצגת לפי הסדר. לחצו על התמונות להסברים.

קישוט הדלת באדום

זה פשוט פסיכי כמה שפסח וראש השנה הסיני דומים

היום בערב מציינים ברחבי סין ובמקומות נוספים בעולם את תחילתה של שנה חדשה, הלא היא שנת הקוף. השנה שבדיוק הסתיימה היא שנת הכבש שהיא בעצמה נכנסה לאחר שנת הסוס, שבא אחרי הנחש, שהגיע אחרי הדרקון שבא בעקבות הארנבת שנמלטה מהנמר שעצבן את השור שנבהל מהעכברוש שכעקרון מתחיל את המחזור אבל לפניו יש חזיר שנשמר מהכלב שהעיר אותו תרנגול שקריאתו מסמלת את סוף שנת הקוף והופ! סגרנו מעגל.

spring_festival

עם שתיים עשרה חיות שחלקן לא כשרות, אחת הנבל בסיפור בראשית ועוד אחת שלא ממש קיימת זה נראה כאילו התרבות היהודית והסינית לא יכלו להיות יותר שונות זו מזו. אבל האמת היא שבחינה מקרוב של ראש השנה הסיני תגלה שהוא לא כל כך שונה מחג שאנחנו מציינים פחות או יותר בתקופה זו של השנה – חג הפסח.

הנה שמונה נקודות דמיון מפתיעות יותר ומפתיעות פחות בין ראש השנה הסינית ופסח.

שם החג

פסח ידוע גם כחג האביב ולמעשה זהו גם התרגום המילולי המדויק של 春节 (הגייה – chūn jié) – השם המודרני של ראש השנה הסיני.

חג האביב בעברית ובסינית

בעבר החג נקרא בפשטות 新年 (שנה חדשה – xīn nián) אבל בתחילת המאה העשרים החליטה רפובליקת סין הצעירה להצמיד לו כינוי חדש כדי להבדיל אותו מראש השנה של "הגויים" ולוח השנה הלועזי שלהם. זה מסביר גם למה בצפון סין חוגגים את חג האביב כשהחורף עדיין מסביב.

הזמן בשנה

ראש השנה הסיני מסמן כמובן את תחילתה של שנה חדשה. את פסח לעומת זאת, אנחנו מציינים שבעה וחצי חודשים לאחר ראש השנה שלנו ביום ט"ו לחודש ניסן. עם זאת, במקרא מכונה ניסן בשם "החודש הראשון" וכן "ראש החודשים" וישנן מסורות ושיטות ספירה אשר מבוססות עליו כחודש הראשון וכנקודת ההתחלה.

לוח השנה העברי והסיני

אגב, מקור השם 'ניסן' הוא במילה האכדית 'ניסנו' שמשמעותה היא ניצן. בכך הוא טומן בחובו הן את האביב ואת הסמל של התחלה חדשה.

אדום על דלתות

אחת המסורות העיקריות ראש השנה הסיני היא לתלות על דלת הבית קישוטים אדומים עליהם כתוב 福 (מזל וברכה – fú) ומשני צידיה זוג מגילות אדומות ומאורכות הנקראות 对联 (הגייה – duì lián) ועליהן מחרוזות בנות ארבע סימניות גם הן עם ברכות ותקוות לשנה החדשה. הצבע האדום נבחר לצרכי הגנה מפני יצור מיתולוגי אשר נקרא 年 (הגייה – nián, בדיוק כמו המילה שנה) שבכל תחילת שנה היה קם ממרבצו שבתוך ההרים, זורע הרס וחורבן וטובח באיכרים חפים משפע ובבני משפחותיהם. על פי האגדה היצור הזה מפחד משני דברים – צבע אדום ורעש חזק. לכן מסורת חשובה נוספת של השנה חדשה היא הדלקת זיקוקים ונפצים.

קישוט הדלת באדום

בסיפור שלנו צבע אדום על פתח הבית גם שיחק תפקיד חשוב מאוד בהגנה על בני הבית מפני מוות וחורבן. את עניין הרעש השארנו לחג השכן, הלא הוא פורים.

קשר נסיבתי בין מאפים וגובה

בפסח אנו אוכלים במשך שבוע קרטון מצות. וזאת מפני שלבני ישראל לא היה זמן לחכות שהבצק יתפח לפני היציאה לדרך. מזל שהיה להם זמן ללכת לשירותים, אחרת לשאלה מתי יוצא החג היה מתלווה ריקוד מסורתי.

מצות ועוגות אורז

בדרום סין נהוג לאכול עוגות אורז דביקות הנקראות 年糕 (הגייה – nián gāo). הסיבה שאוכלים את העוגות האלו היא ש-gāo זהו גם אופן הגייתה של הסימניה 高 שמשמעותה היא גובה, ועל כן אכילתן היא סגולה לנסיקה לגבהים חדשים בכל שנה כפי אומרת הברכה 年年高.

כיסוני בצק ממולאים

אם לדרום סין יש את עוגות האורז שלהם הרי שבצפון סין נהוג לאכול כיסוני בצק ממולאים הנקראים 饺子 (הגייה – jiǎo zi) שקצת מזכירים קניידלך (באנגלית שניהם מסווגים כ-dumplings).

קניידלעך סינים

הסיבה שאוכלים אותם היא שעל פי חלוקת היממה הסינית השעתיים שבין 23:00 ו-01:00 נקראות 子 וזהו בדיוק המועד בו השנה היוצאת והשנה הנכנסת מחליפות אחת את השניה כפי שמתאר הביטוי 更岁交子 (הגייה – gēng suì jiāo zǐ). המהדרין יאכלו את ה-jiǎo zi שלהם בדיוק בחצות הלא היא נקודת החיבור (交) בין השנים (岁) המתחלפות (更).

ניקיון הבית

ניקיון האביב הוא מנהג שקיים בהמון תרבויות בכל רחבי העולם, ובשני החגים מדובר בחלק בלתי נפרד מההכנות לקראתם.

ניקיון האביב

בעוד לנו אין יום ספיציפי לניקיונות ובלבד שלא יהיה חמץ בבית עד תחילת החג הרי שבסין היום המוקדש לניקיונות הוא היום ה-24 בחודש 腊 (הגייה – là), החודש האחרון בלוח השנה הסיני.

יציאת מצרים בדרך הביתה

חג האביב הוא החופשה הארוכה ביותר במהלך השנה שמקבל העם הסיני. ואת היציאה הזו "מעבדות לחירות" אנשים חוגגים בשיבה למקום הולדתם ובישיבה בחיק משפחתם שבהמון מקרים מרוחקים מאות ואף אלפי קילומטרים ממקום המחייה הנוכחי שלהם בעיר הגדולה. זה אומר שבפרק זמן מצומצם מאוד עשרות אם לא מאות מיליונים של אנשים פותחים במה שידוע בשם "נדידת האביב".

יציאת מצרים

מי שהיה בסין יודע שלהצליח לעלות על רכבת בתקופה הזו של השנה (בהנחה שהצלחתם להשיג כרטיס בכלל) מרגיש פחות או יותר כמו קריעת ים סוף.

בנייה באפריקה נעצרת

כשבני ישראל יצאו ממצרים, סביר להניח שזה עיכב בכמה חודשים את בניית הפירמידות. תשאלו כל קבלן מה קורה כאשר כל הפועלים הזרים שלו מחליטים לחזור הביתה באותו זמן.

בנייה באפריקה - אז והיום

היום אנחנו כבר פחות מעורבים בבנייה באפריקה אבל מי שבונה ומפתחת את היבשת השחורה בשיא המרץ היא סין, וזה אומר שכשראש השנה שלהם מגיע, הבנייה באפריקה נעצרת או לכל הפחות מאיטה קצת.

אגב, עם כל הדימיון הרב שבין ראש השנה הסיני ופסח, הרי שיש מנהג אחד אותו הוא חולק עם ראש השנה שלנו וזהו אכילת הדג. אנחנו אוכלים ראש של דג כדי שנהיה לראש ולא לזנב ואילו הסינים אוכלים דג משום שהסימניה 'דג' (鱼) והסימניה 'שפע' או 'די והותר' (余) נהגות שתיהן yú.

שנה טובה וחג אביב שמח!

פתגם סיני עתיק – יום אחד שלושה סתווים

היום בערב המוני בית ישראל יחגגו את חג הסוכות ויאכלו ארוחת ערב משפחתית כשבינם לבין הרקיע מפריד סכך הסוכה. גם בסין מציינים היום חג וגם הוא משלב ארוחה ופעילות משפחתית תחת כיפת השמיים. החג אותו מציינים הסינים הוא חג אמצע הסתיו ובסינית הוא נקרא 中秋节 (הגייה – zhōng qiū jié). אז לרגל האירוע הנה צ'נגיו מקסים עם המילה סתיו.

יום אחד שלושה סתווים

מקורו של הפתגם 一日三秋 (הגייה – yī rì sān qiū) הוא בשירה סינית קלאסית ומשמעותו היא שיום אחד מרגיש כמו שלוש שנים. הוא משמש כדי להביע געגועים לאנשים יקרים לליבנו או כאלו שחברתם נעימה לנו במיוחד.

שימו לב לאופן בו מבטאים את המשמעות של סתיו בכתב הסיני. פשוט לוקחים את הרכיבים 禾 (חיטה) ו-火 (אש) ומצמידים אותם אחד לשני. זאת מכיוון בתחילת הסתיו מבערים את את השדה לקראת הזריעה ועל כן השילוב הזה יוצר אסוציאציה לסתיו.

חג אמצע הסתיו קשור באופן הדוק לירח. שני המנהגים הבולטים של החג הם אכילת עוגיות ירח וצפייה משפחתית בירח המלא. ירח מלא מסמל אחדות, שפע ופריון וזה בדיוק הדברים שמייחלים לאחר הזריעה ולקראת החורף. החג נחגג באמצע החודש השמיני של לוח השנה הסיני אשר כמו לוח השנה העברי גם הוא מתבסס על מחזור הירח. בזמן הזה לא רק שהירח מלא, אלא הוא גם נמצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ ועל כן נראה גדול ובוהק מתמיד.

השנה יש אפילו סיבה נוספת לצפות בירח וזאת משום שהלילה יהיה ליקוי ירח מלא.

אז חג שמח! (סוכות, אמצע הסתיו – מה שבא לכם…)

פירות יבשים ואמונות טפלות

בשבוע באחרון יצא לי לתרגם אי שם במושב עין יהב בדרום הארץ. במשק צור הקימו מפעל קטן לייצור של סילאן וממרח תמרים, והציוד עבורו נרכש מסין והורכב בארץ. שני עובדים נשלחו משנגחאי החמה והלחה עד לערבה החמה והיבשה כדי להרכיב את פס הייצור ולהעביר הדרכות. היה צריך מישהו שיסביר מה הם אומרים ופה אני נכנסתי לתמונה.

עצי דקל בערבה בזמן שקיעה

השהייה בנוכחות התמרים הזכירה לי שיעור בסינית מדוברת באחד הקורסים שלקחתי באוניברסיטה אשר עסק במנהגים ואמונות טפלות. הקשר בין מנהגים ואמונות טפלות בתרבות הסינית לבין השפה הסינית נחלק לשני סוגים.

הסוג הראשון נפוץ בכל העולם ומקורו בהיגיון שאם משהו מתחרז אז הוא בוודאי נכון. לנו יש את 'קח פרי ותהיה לי בריא' ובאנגלית יש את 'an apple a day keeps the doctor away'. מנדרינית,שמאוד מוגבלת מבחינת מבחר הצלילים והצירופים האפשריים ביניהם, היא שפה שמאוד קל לחרוז בה. למעשה אפשר לומר שהיא גן עדן לראפרים. לגבי תמרים קיימת האמרה הבאה:

吃红枣,年年好 – chī hóng zǎo, nián nián hǎo

תמר בסינית זה 枣 (הגייה – zǎo) אבל המון פעמים מתווספת אל הסימניה הזו גם הסימניה 红 (הגייה – hóng) שמשמעותה היא 'אדום'. 年 (הגייה – nián) זה שנה ולומר 年年 זה כמו לומר שנה שנה, מדי שנה או כל שנה. 吃 (הגייה – chī) זה לאכול ו-好 (הגייה – hǎo) זה טוב. אז אם נרצה לשמור על החריזה נוכל לתרגם את זה למשהו כמו 'אוכלים תמרים והחיים נהדרים' או 'אם תאכלו תמרים תחיו עד מאה ועשרים'.

הסוג השני של מנהגים ואמונות טפלות נובע גם הוא מדמיון בהגייה של מילים אך אינו קשור לחריזה. כך למשל לשני אנשים קרובים מומלץ שלא לחלוק אגס שכן לחלק אגס זה 分梨 (הגייה fēn lí) וזה נשמע בדיוק כמו המילה 分离 שמשמעותה היא פרידה.

בחתונות בסין נהוג לתת לזוג הצעיר תמרים וערמונים. הסיבה לכך היא שהסימניה תמר נהגית בדיוק כמו הסימניה 'מוקדם' (早, הגייה – zǎo), ואילו ערמונים זה 栗子 (הגייה – lì zi) שזה נשמע כמו הצירוף 立子 (הגייה – lì zǐ) שמשמעותו היא להעמיד צאצאים. כלומר הענקת התמרים והערמונים היא בעצם איחול לזוג הטרי והבעת התקווה לכך שיביאו ילדים לעולם בהקדם.

תמרים ערמונים ובוטנים

מלבד תמרים וערמונים, נהוג לתת לחתן ולכלה גם בוטנים. בוטנים בסינית זה 花生 (הגייה – huā shēng) המשמעות העיקרית של הסימניה 花 היא פרח אבל היא מסמלת גם מגוון ושוני (בסינית חתול עם המון כתמים בצבעים שונים הוא 'חתול פרחוני'). הסימניה 生 משמעותה היא לידה ועל כן הבוטנים הם ברכה וסגולה ללידות מגוונות, הן של בנים והן של בנות.

אם נרצה לייבא את המנהג הזה לתרבות העברית נוכל להצדיק זאת בכך שהבוטן מסמל בטן והריון ואילו ערמונים מייצגים ערימה של ילדים. התמר כבר תפוס לברכת ראש השנה.

עוד קצת תמונות.

למקרה ותהיתם כך נראה קו לעיבוד להתמרים לסילאן ולממרח.

קו ליצור סילאן וממרח תמרים

עבודת התרגום הובילה להבנה מעמיקה בתהליך הייצור.

עמדת תפעול

וכמובן שהצטלמנו גם בתמונה קבוצתית.

תמונת מחזור

עבודה עברית דור 3.0 – סיני (משמאל) מסביר לתאילנדי על קו הייצור במפעל ישראלי.

עבודה עברית

במהלך שיטוטי במושב נתקלתי במראה הפנורמית השבורה הזו שקצת הזכירה לי את סין מבחינת הצורה שלה.

broken_mirror

שרדתם עד כאן? קבלו הפתעה נוסטלגית הקשורה לפירות וחרוזים. הווליום קצת נמוך אבל שווה להחזיק מעמד עד 2:57.