בשבוע שעבר התפרסם ראיון איתי באתר הרדיו הבינלאומי של סין. הראיון התמקד בסימנית אחת ביום ובתפיסה שלי לגבי הוראת סינית. יכול להיות שהכותרת קצת מטעה – זה לא שאני חושב שהסינית היא לא שפה קשה, להיפך הכוונה שלי היתה שבנוסף לזה שהיא קשה ישנה בעיה נוספת והיא שלא מלמדים אותה נכון. בכתבה עצמה זה מובהר קצת יותר. מקווה שתהנו!
(מוזמנים להעביר הלאה כמובן)
לפני קצת יותר מחודשיים התחלתי פרויקט בפייסבוק בשם סימנית אחת ביום. זה היה אמור להיות קורס קטן וצנוע העוסק בכתיבה בלבד, והוא נועד לתת לאנשים טעימה ממה שבעיניי מהווה את הפן הכי מרתק של השפה הסינית. מכיוון שבסינית הקשר בין הכתב לבין הגיית השפה רופף ביותר חשבתי שזה יהיה אפשרי לבנות קורס המתמקד בכתב ובמשמעות הסימניות מבלי להיכנס לנושאי הגייה, דיקדוק ותחביר. אבל מסתבר שטעיתי.
כיום לדף הפייסבוק כבר יש כמעט 1200 עוקבים וחלק נכבד מהם רוצה ללמוד גם את הגיית הסימניות וגם כיצד משתמשים בהן כדי לדבר ולהביע משפטים. פייסבוק היא פלטפורמה מסחרית מוגבלת שאינה מתאימה ללימוד שפה, ולאחר התלבטויות רבות החלטתי לפתוח לפרויקט סימנית אחת ביום אתר יעודי משלו בכתובת www.simaniot.com. האתר עדיין בשלבי הקמה וייפתח רק בעוד כמה ימים אבל אתם מוזמנים לבקר בו כבר עכשיו ולהתרשם ממה שצפוי לנו בעתיד.
כל התוכן של סימנית אחת ביום שפורסם בעמוד הפייסבוק ובאתר מנדרינה כבר נמצא באתר החדש וזה אומר שתמצאו את כל 40 סימניות שהופיעו בפרק המבוא. אני לא רואה טעם להשאיר את הסיכומים השבועיים ופוסטים נוספים של סימנית אחת ביום כאן באתר, אבל אני כן רוצה לסקור את כל מה שעשינו עד עכשיו בצורה תמציתית ולהסביר מה הולך לקרות בהמשך.
הסברים לגבי הכתיבה וההגיה של כל סימנית המופיעה כאן בסיכום נמצאים באתר החדש. כל מה שצריך לעשות זה להכנס ולהזין בסרגל החיפוש את הפירוש של הסימנית אותה אתם מחפשים. פרק המבוא של סימנית אחת ביום כלל שלוש יחידות. היחידה הראשונה עסקה בנושא המספרים. בעשרת הימים הראשונים הכרנו את סימניות המספרים אחת עד עשר ולאחר מכן למדנו במרוכז גם איך כותבים והוגים אותן.
בשבוע שלאחר מכן הכרנו חמש סימניות מספרים נוספות ולמדנו איך כותבים ואומרים כל מספר מ-0 ועד 99,999.
לאחר מכן עברנו לדבר על ארבעת הסוגים הנפוצים של סימניות והכרנו חמש סימניות מכל סוג.
לבסוף הכרנו עוד חמש סימניות שימושיות ונפוצות אשר לימדו אותנו דברים חשובים על הכתב הסיני והשפה הסינית – כל אחת בדרכה.
המשך הקורס הולך להיות מועבר באתר החדש ומי שרוצה להמשיך וללמוד יוכל לעשות זאת שם. האתר החדש מציע אפשרויות מתקדמות יותר הן בחיפוש תוכן קיים והן בקבלת תוכן חדש. מעכשיו כל סימנית שתעלה לאוויר תקבל סיווג נושאי ותהיה אפשרות לקבל אותה במייל או ב-RSS. דף הפייסבוק ימשיך גם להיות פעיל אך יעסוק בנושא הכתב בלבד ללא הגייה. אם אתם לא רוצים לפספס סימניות חדשות אני ממליץ מאוד להירשם לקבלת עידכונים במייל, כי פייסבוק משיקוליה כחברה מסחרית, לא מראה כל פוסט לכל מי שעוקב אחר העמוד.
עדכון חשוב נוסף הוא שבקרוב ייצא המדריך של סימנית אחת ביום ליסודות הכתב הסיני המודרני, אז שווה להמשיך לעקוב!
מקווה שתצטרפו אלינו להמשך הקורס באתר החדש. אפשר אפילו לומר שאנחנו רק בתחילת הקורס כי עד עכשיו זה היה המבוא. החל משבוע הבא התוכן יתחיל הרבה יותר מעשי.
בפעם הקודמת הכרנו את המספרים אחת עד עשר, והתוודענו גם לתעתיק ה-Pinyin ולעקרונות הבסיסיים של כתיבת סימניות. בואו נלמד עוד חמש סימניות מספרים שימושיות ונעמיק את הכרותנו עם התעתיק והכתב.
את הסימנית מאה או מאות הוגים bǎi בטון שלישי (יורד נמוך ועולה לקראת הסוף). דרך נחמדה לזכור את הסימנית היא שאם מסובבים אותה בתשעים מעלות נגד כיוון השעון זה נראה קצת כמו אחד ושני אפסים אחריו. כותבים אותה בשישה צעדים:
קו אופקי משמאל לימין (1), קו אלכסוני קצר היורד שמאלה (2), קו אנכי היורד למטה (3), קו אופקי משמאל לימין הנשבר כלפי מטה עם וו קטן בקצהו (4), קו אופקי קצר משמאל לימין (5) ולסיום קו אופקי משמאל לימין התוחם את הריבוע (6)
את הסימנית אלף או אלפים הוגים qiān בטון ראשון (גבוה וארוך) ואל תשכחו שכמו במספר שבע האות q מייצגת צליל שונה ממה שאנחנו מכירים. דבר נוסף שצריך לשים לב אליו הוא שבסיומת ian האות a נשמעת יותר כמו האות e. היא נראית כמו הסימנית 'עשר' אבל עם קו אלכסוני למעלה וכותבים אותה בשלושה צעדים:
קו אלכסוני היורד שמאלה בשיפוע מתון (1), קו אופקי משמאל לימין (2) ולסיום הקו האנכי היורד למטה (3).
את הסימנית רבבה או רבבות הוגים wàn בטון רביעי (נופל) וזה נשמע די דומה למילה one באנגלית. היא נכתבת בשלושה צעדים:
קו אופקי משמאל לימין (1), קו אופקי משמאל לימין הנשבר כלפי מטה, יורד באלכסון שמאלה ועם וו גדול בסופו (2) ולבסוף קו אלכסוני קעור מעט המתחיל מן הקו הראשון, יורד מעט שמאלה תוך כדי שהוא נושק לקו השני (3).
הסימנית אפס היא ללא ספק המסובכת ביותר מכל הסימניות המספרים. הוגים אותה líng אבל ng לא מייצג את הצלילים של נ' ו-ג' אלא ג' מאונפפת. היא נכתבת בשלושה עשר צעדים:
קו אופקי משמאל לימין (1), קו אלכסוני קצר (2), קו אופקי משמאל לימין עם וו בסופו (3), קו אנכי כלפי מטה (4), ארבע נקודות, שתיים בכל צד (5-8), קו אלכסוני היורד שמאלה (9), קו אלכסוני היורד ימינה (10), נקודה קטנה (11), קו אופקי קצר משמאל לימין הנשבר למטה ויורד שמאלה באלכסון (12) ולבסוף קו אלכסוני היורד ימינה ותוחם את הקו הקודם (13).
בסינית כאשר רוצים לציין כמות של שניים או שתיים לא משתמשים ב-二 שמשמשת לספירה, אלא בסימנית 两 אותה הוגים liǎng. הסימנית נכתבת בשבעה צעדים:
קו אופקי משמאל לימין (1), קו אנכי כלפי מטה (2), קו אופקי משמאל לימין הנשבר כלפי מטה עם וו קטן בסופו (3), קו אלכסוני קעור מעט היורד שמאלה (4), נקודה קטנה (5), קו אלכסוני קעור מעט היורד שמאלה (6) ולסיום עוד נקודה (7).
בסינית לא מפרידים בין זכר ונקבה ובין יחיד ורבים וגם לא עושים שימוש בו"ו החיבור בתוך מספרים, וזה הופך את הספירה ואת המספרים הגדולים לעניין די פשוט. כל מה שצריך לעשות כדי לומר מספר מסויים לומר לפני כל יחידה כמה יש לנו ממנה. בואו ניקח למשל את המספר 35,968. אם נפרק אותו ליחידות שלו נראה שהוא מורכב משלוש רבבות, חמישה אלפים, תשע מאות, שש עשרות ושמונה (יחידות). ולכן בסינית נכתוב אותו כך (לקרוא משמאל לימין):
三万五千九百六十八
ונאמר אותו כך:
sān wàn wǔ qiān jiǔ bǎi liù shí bā
כמו שאפשר לראות העקרון הבסיסי מאוד פשוט אבל יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם. מי שעושה לנו את הצרות הם המספרים אחת, שתיים ואפס.
המספר אחת
בספירה בקול צריך לדעת שהמספר אחד משנה את הטון בהתאם להברה שלפניו. לפני טון ראשון, שני ושלישי הוא הופך לטון רביעי (נופל) ולפני טון רביעי הוא הופך לטון שני (מטפס) מה שאנחנו צריכים לשים לב אליו זה שבניגוד לעברית אנחנו תמיד נציין אותו, אפילו לפני יחידת העשרות שזה דבר שלא עושים במספרי העשרה. את המספר 11,111 נכתוב כך:
一万一千一百一十一
ונאמר כך:
yí wàn yì qiān yì bǎi yì shí yī
המספר שתיים
באחדות ובעשרות נציין את הספרה 2 כ-二 במאות, אלפים ועשרות אלפים נציין את 2 כ-两. המספר 22,222 ייכתב כך:
两万两千两百二十二
וייאמר כך:
liǎng wàn liǎng qiān liǎng bǎi èr shí èr
המספר אפס
אין ספק שמי שגורם הכי הרבה צרות הוא המספר 'אפס'. הסיבה היא שלמרות שזה נשמע קצת בוטה, אבל אם יש באמצע המספר אפס או רצף של אפסים אז מכריזים על כך בקול רם באמצעות אמירת 零. זה לא משנה כמה אפסים יש ברצף, פשוט אומרים líng פעם אחת עבור כל הרצף, ולאחר מכן ממשיכים ליחידה הבאה במספר שאינה מאופסת. שימו לב מה זה אומר:
101 – 一百零一 – yì bǎi líng yī
1001 – 一千零一 – yì qiān líng yī
10101 – 一万零一百零一 – yí wàn líng yì bǎi líng yī
זה עניין שצריך להתרגל אליו וזה חשוב כי המון פעמים אם משמיטים את האפס יוצא שאומרים מספר אחר בצורה מקוצרת כי 一百一 זה קיצור של 一百一十 או 110 למרות שאין את הסימנית 'עשר' במספר.
הנה סרטון שעובר על המספרים מ-10 ועד 9999. הוא קצת ארוך ומסורבל אבל ההסברים בו מאוד מפורטים וברורים.
והנה סרטון קצר יותר שמתמקד באלפים ובעשרות אלפים וגם מסביר לא רע את השימוש בסיפרה אפס בתוך המספרים.
נפרד עם חוברת תרגול להורדה והדפסה למי שרוצים לתרגל את כתיבת הסימניות בעצמם.
עברו שבועיים מאז שפרוייקט 'סימנית אחת ביום' יצא לדרך. לא יודע מה איתכם אבל לי הזמן עבר מאוד מהר. יכול להיות שזה בגלל שממש נהניתי, ויכול להיות שזה גם בגלל העומס של תקופת המבחנים וכל העבודות שהייתי צריך להגיש בסוף הסמסטר שהסתיים (סופסוף) השבוע. זה לא היה קל אבל ממש רציתי להתחיל את הפרויקט בראשון לראשון ביום ראשון עם הסימנית אחת – פשוט לא יכולתי לוותר על סינכרון שכזה.
בשבועיים האלו הספקנו להכיר את עשר סימניות המספרים ולמדנו לזהות אותן, אבל אני מניח שאתם רוצים לדעת עליהן קצת יותר מעבר למראה החיצוני שלהם, ולזה בדיוק הפוסט הזה יוקדש.
קודם כל חשוב לדעת שבסין משתמשים בספרות המוכרות לנו. טלפונים, בניינים, לוחיות רישוי, מחירים ושעונים – על כולם יופיעו הספרות ההודיות-ערביות בהן משתמשים בכל העולם. למעשה לכתוב את סימניות המספרים בסינית יותר דומה לכתיבת המילים 'אחת' 'שתים' 'שלוש' וכו' בעברית, אם כי במצבים רשמיים או בהקשרים של מסורת יעדיפו להשתמש בסימניות, בדיוק כפי שאנחנו משתמשים בערך הגימטרי של אותיות הכתב העברי.
לגבי איך אומרים אותם, יש שיטה לבטא את ההגייה של מילים במנדרינית על ידי אותיות לטיניות. לשיטה הזו קוראים תעתיק Pinyin וכדי ללמוד אותו כמו שצריך אין מנוס מלשבת מכיתה או פנים אל פנים מול מורה פרטי ולהתחיל לדבר על טונים, תחיליות, תנועות וסיומות. אני לא חסיד גדול של השיטה מפני שלדעתי היא מובילה לטעויות רבות בקרב תלמידים, ובכל מקרה הגייה של שפה היא משהו שצריך ללמוד דרך האוזניים ולא דרך העיניים, וזה בדיוק מה שנעשה. אנחנו הולכים לעבור על כל הסימניות רק שהפעם לכל סימנית יצורף קובץ mp3 והסברים. כל מה שעליכם לעשות זה להקשיב היטב לכל קובץ ולחקות את מה שאתם שומעים כמיטב יכולתכם.
אחת
הסימנית 'אחת' נהגית בטון ראשון שהוא גבוה ארוך ושטוח. קדימה להתחיל לצווח – אין מה להתבייש. ב-Pinyin כותבים את זה yī.
שתיים
את הסימנית 'שתיים' הוגים בטון רביעי שהוא טון יורד או נופל. ב-Pinyin כותבים את זה èr עם האות e בהתחלה למרות שבמנדרינית תקנית זה נשמע יותר דומה למילה are באנגלית.
שלוש
בסימנית 'שלוש' אנחנו חוזרים לטון הראשון שהוא גבוה ושטוח. ב-Pinyin כותבים את זה sān וזה קצת כמו לומר שמש באנגלית, אבל עם פה קצת יותר פתוח.
ארבע
הסימנית 'ארבע' מחזירה אותנו לטון רביעי. ב-Pinyin כותבים את זה sì עם האות i למרות שהתנועה אותה הוגים דומה יותר לסגול מאשר חיריק. בתרבות הסינית המספר ארבע מסמל מוות ומזל רע מכיוון שהגיית 'ארבע' ו-'מוות' המילים מאוד דומה.
חמש
הסימנית 'חמש' עורכת לנו הכרות עם הטון השלישי של מנדרינית – טון נמוך שיורד ועולה מעט בסופו. ב-Pinyin כותבים את זהwǔ.
שש
את הסימנית 'שש' גם הוגים בטון יורד וב-Pinyin כותבים זאת liù. בתרבות הסינית למספר שש משמעות חיובית של הצלחה.
שבע
את המספר שבע הוגים בטון ראשון והוא נפתח בצליל שלא קיים בעברית או באנגלית. כדי לבטא את הצליל הזה ב-Pinyin שאלו את האות q והמספר כולו נכתב qī. הצליל הזה דומה מעט לצליל של צ' בעברית (כמו אפצ'י או צ'רלי) רק שבמקום להרים את הלשון כלפי מעלה אנו מצמידים את הקצה שלה לבסיס השיניים התחתונות.
שמונה
את הסימנית 'שמונה' גם הוגים בטון ראשון וב-Pinyin היא נכתבת bā. שימו לב שלמרות שמשתמשים באות b הצליל אותו אנו מפיקים נמצא איפשהו באמצע בין b ו-p. בתרבות הסינית למספר שמונה משמעות מאוד חיובית והוא מסמל התעשרות.
תשע
הסימנית 'תשע' נהגית בטון שלישי וב-Pinyin היא נכתבת jiǔ. בתרבות הסינית המספר תשע מסמל אריכות ימים בדיוק מאותה סיבה שארבע מסמל מוות – הוגים את הסימנית שלו בדיוק באותו אופן בו הוגים את הסימנית שמשמעותה זמן רב.
עשר
את המספר עשר הוגים בטון שני שהוא טון עולה. ב-Pinyin כותבים את זה shí וכמו במספר ארבע גם כאן הצליל של האות i הוא חיה מוזרה כזו שדומה יותר לסגול מאשר לחיריק. כמו למספר ארבע, כך גם למספר עשר יש קונוטציות של מוות והסיבה כפי שאתם בוודאי מנחשים היא הגייה דומה למילה גופה.
קבצי קול ותמונות זה טוב ויפה אבל חשוב מאוד גם לצפות בהגיית המספרים ב-LIVE ולשים לב לכל הפעולות שדוברי השפה עושים עם הפה, הלשון, השפתיים והשניים. למזלנו, אנחנו חיים בעידן היוטיוב, והאתר מוצף בסרטוני הדרכה. הנה ריכוז של כמה מהסרטונים המוצלחים יותר.
הראשון והמוצלח ביותר בעיניי הוא של של בחורה בשם דני. ההגייה שלה בסינית ובאנגלית מאוד ברורה, ההסברים שלה מצויינים והיא מדגימה גם את שיטת הספירה עם האצבעות.
הסרטון השני הוא של מישהי בשם אמה והוא פחות או יותר כמו הסרטון של דני רק שיש בו יותר צבע והתלהבות, ועל כן הוא קצת יותר מתאים לילדים.
הסרטון השלישי הוא של בחורה בשם פיונה טיאן, אחת המורות הפופולריות שיש ביוטיוב. למיטב הבנתי סינית היא לא בדיוק שפת האם שלה וכשהיא מדברת, חדי האוזן מביניכם יבחינו שמלבד רמזים למבטא בריטי, המנדרינית שלה נשמעת שונה משל שתי הקודמות מכיוון שבהגייה שלה (כמו גם בשיטת הספירה עם האצבעות אותה היא מדגימה) יש ניחוח טייוואני. בסרטון הזה הדבר בא לידי ביטוי בעיקר באיך שהיא הוגה את המספר שתיים.
יש עוד המון סרטונים שם בחוץ ורצוי לשמוע כמה שיותר דוברים שונים כי זה אימון מצויין לאוזן. עניין לא פחות חשוב מהגייה נכונה הוא גם כתיבה נכונה של הסימניות. לכתב הסיני יש כללים וחוקים ברורים המגדירים היטב את אופן הכתיבה של כל סימנית, החלק מאורך כל קו, הכיוון בו מציירים אותם והדבר ביניהם. מדריך מפורט בנושא יפורסם כאן בקרוב, אבל בינתיים בואו נראה איך כותבים את המספרים ומה אפשר ללמוד מכך.
שני העקרונות הבסיסיים המנחים את אופן כתיבת הסימניות הם התקדמות משמאל לימין ומלמעלה למטה. כמובן שלא תמיד אפשר להיצמד לעקרונות האלו אבל הם מתווים את הכיוון הכללי. בואו נראה כיצד הם באים לידי ביטוי בכתיבת המספרים.
סימניות המספרים אחת שתיים ושלוש מורכבות מקווים אופקיים בלבד. את הקווים האלו נצייר משמאל לימין, והסדר בו נצייר אותם הוא מלמעלה למטה. הנה כך:
הסימנית ארבע היא המורכבת מבין כל סימניות המספרים וכתיבתה מורכבת מחמישה צעדים. קו אנכי יורד (1), קו אופקי משמאל לימין הנשבר כלפי מטה ומסתיים בוו קטן (2), קשת קטנה מלמעלה למטה בתוך הרבוע בצידו השמאלי (3), קו היורד כלפי מטה ונשבר ימינה בתוך הריבוע בצד ימין (4) ולסיום קו אופקי משמאל לימין הסוגר את הריבוע בתחתיתו (5).
הסימנית חמש נכתבת בארבע צעדים. קו אופקי משמאל לימין (1), קו אנכי היורד כלפי מטה (2), קו אופקי משמאל לימין הנשבר כלפי מטה (3) וקו אופקי משמאל לימין התוחם את שני הקווים היורדים (4).
הסימנית שש גם היא נכתבת בארבעה צעדים. מתחילים בנקודה מלמעלה אשר נמתחת מעט ימינה וכלפי מטה (1), ממשיכים בקו האופקי משמאל לימין (2), אחריו מגיע תורו של הקו האלכסוני בצד שמאל (3) ומסיימים בנקודה המוארכת בצד ימין (4).
הסימנית שבע הפשוטה והחביבה נכתבת בשני צעדים. מתחילים בקו הכביכול אופקי המטפס מעט משמאל לימין (1) ומסיימים בקו שיורד כלפי מטה, מתעגל בעדינות ימינה ומסתיים בצ'ופצ'יקון כלפי מעלה (2).
הסימנית שמונה מורכבת משני קווים היורדים באלכסון כלפי מטה, כל אחד לכיוון אחר. מתחילים הקו השמאלי (1) ומסיימים עם הקו הימני (2).
את הסימנית תשע מתחילים בקו האנכי היורד למטה ולקראת סופו מתעקל שמאלה (1) ומסיימים בקו שמתחיל כאופקי משמאל לימין, נשבר בחדות כלפי מטה, פונה שוב ימינה ברכות ומסתיים כמו הסימנית שבע עם צ'ופצ'יק כלפי מעלה (2).
את הסימנית עשר אתם בוודאי כבר יכולים לנחש בעצמכם. מתחילים בקו האופקי אותו מציירים משמאל לימין (1) ומסיימים בקו האנכי מלמעלה למטה (2).
זהו, עכשיו אתם יודעים איך אומרים ואיך כותבים את המספרים מאחד עד עשר בסינית. אם אתם רוצים להתנסות בכתיבה ולתרגל אותה בעצמכם מומלץ בשלב זה לא לעשות זאת בסגנון חופשי על דף נייר נקי. בשביל זה הכנתי חוברת תרגול. לחצו כאן או על התמונה להורדה.
נסו ותהנו!
