כשרוכבים על נמר קשה לרדת – הנשורת של הונג קונג

אני מניח שבטח כולכם כבר שמעתם על ההפגנות שמתקיימות בהונג קונג, או כמו שסין מתארת אותן – מהומות אלימות בתמיכת גורמים זרים החותרים לערער את יציבותה של הרפובליקה העממית של סין.

הזכרתי את ההפגנות במשפט באחד הפוסטים הקודמים כאשר דיברתי על חסימות של האינטרנט, אבל לא ממש נכנסתי לנושא, בעיקר מכיוון שלא היה לי יותר מדי מה לחדש או לתרום. בנוסף, מצב האינטרנט וה-VPN רק הלך והורע ככל שהתקרב החג הלאומי ככה שגם אם רציתי לכתוב לא ממש יכולתי. אבל עכשיו כשהחג הלאומי מאחורינו, ה-VPN חזר לתפקד פחות או יותר (חמסה חמסה טפו טפו טפו), אני סופסוף יכול לחלוק קצת תחושות והתרשמויות.

הפירוש של השם 'הונג קונג' בסינית (香港 – xiāng gǎng) הוא הנמל הריחני, כנראה על שם כל הבשמים והתבלינים שנכנסו ויצאו דרכו. עכשיו, בעקבות ההפגנות, הוא מאוורר את צחנת הממשל הסיני ומדיף אותה ברחבי כל העולם. זה התחיל בקטנה עם הפגנות הזדהות בערים שונות בעולם (עוד נדבר על אחת מהן בהמשך), אבל בעקבות כמה צעדים מאוד מטופשים של ממשלת סין מול גורמים מסחריים מתעשיות הספורט, הבידור והטכנולוגיה בארה"ב, כולם עכשיו מדברים על סין ועד כמה ההשפעה יש לה על חופש הביטוי גם מחוץ לגבולותיה.

קצרה היריעה מלפרט כאן את כל מה שקרה, אבל מי שרוצה יוכל לקרוא על כך בעברית בניימן 3.0, בכתבה של חדר 404 (שמתמקדת בעיקר בגיימינג וטכנולוגיה), ואפילו בכלכליסט פרסמו כתבה מאוד מקיפה. בנוסף אני ממליץ לצפות בשני הסרטונים הבאים של הערוץ המשובח China Uncensored שמסכם נהדר את כל מה שקרה וכרגיל מתבל את זה בקצת הומור. הראשון מתמקד ב-NBA:

והשני מתמקד בסאות'פארק, אפל, בליזרד, ויצרנית הנעליים VANS, כולל "ההתנצלות" הנהדרת של יוצרי סאות'פארק בפני סין:

יש פתגם סיני שאומר 因小失大 (הגייה – yīn xiǎo shī dà) – לאבד (失) משהו גדול (大) בגלל (因) דבר קטן (小), ובעיניי הוא מאוד תקף להתנהלות של סין כרגע. אני לא טוען שהמצב בהונג קונג והצורך של סין לשמור על ריבונותה ואחדותה הם דבר קטן שיעלה לסין ביוקר, אלא מתכוון לכך שחוסר היכולת שלה להבליג על ציוץ מסכן, או על שניה וחצי בתוכנית גיימרים נידחת, ואפילו על פרק בסאות'פארק, גרם לכך שכל הנושא של הונג קונג, שאלת חופש הביטוי וההשפעה הגלובאלית של סין עלה על הרדאר של הרבה מאוד אנשים ותפס המון כותרות. למה סין עושה את זה? אם נקביל את זה למונחים מהאזור שלנו – מדובר בכבוד המשפחה. הנה סרטון של שופר התעמולה רשת הטלוויזיה הבין־לאומית של סין שמביא את הזווית הסינית לעניין.

בהקשר של החברות האמריקאיות, ובייחוד ה-NBA עולה לי פתגם אחר לראש והוא 骑虎难下 (הגייה – qí hǔ nán xià) – הפירוש המילולי שלו הוא שכאשר רוכבים (骑) על נמר (虎) קשה (难) לרדת (下), והוא נועד לתאר פעולות שקשה להפסיק באמצע. הוא קצת מזכיר את האמרה שלנו על מי שטיפס על עץ גבוה מדי אבל שלנו מתייחס פחות לפעולות ויותר למישהו שלא חוזר בו מדבריו. בכל מקרה שני הפתגמים תופסים כאן, כי אחרי כמעט שלושה עשורים של פעילות בסין, ליגת ה-NBA מגלגלת שם מיליארדים כיום, לא מעט בזכות קבוצת יוסטון רוקטס בה שיחק יאו מינג, ואשר הציוץ של המנג'ר מוריי שמנהל אותה הוא זה שהתחיל את כל הבלגן הזה. עכשיו הליגה צריכה להחליט אם היא יורדת מן העץ וממשיכה לרכב על הנמר, או יורדת מן הנמר ומטפסת יחד עם מוריי על העץ, בזמן שהנמר מנסה לטרוף אותם.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

כלפי פנים התקשורת הסינית כמובן שכמעט ואינה מדווחת כלל על הנעשה בהונג קונג, ואם היא כבר מדווחת זה רק על אירועים קיצוניים שמשרתים את הנרטיב שלה, ועל ראיונות בכלל אין על מה לדבר. אבל אם אתם רוצים לקבל הצצה מעניינת מזווית פחות שגרתית, אני ממליץ על ערוץ היוטיוב של בחור אוסטרלי-יהודי (אולי גם ישראלי) בשם אבי ימיני, שהשם שלו די הולם את נטיותיו הפוליטיות. היא כיסה את ההפגנות בהונג קונג עצמה וכעת הוא בעיקר מראיין אנשים בהפגנות הזדהות באוסטרליה, בעיקר במלבורן.

הסרטונים שלו לא רק מספקים נקודת מבט מעניינת למה שקורה בין סין והונג קונג ומה הלך הרוח בקהילת המהגרים הסינים באוסטרליה (שהיא אחת הגדולות בעולם), אלא גם משקפים את המאבק הגלובלי בין ימין ושמאל וכיצד שתי התנועות רותמות את המאבק של הונג קונג ומנצלות אותו למען עצמן.

הסרטון הכי מטריד לדעתי שיצא תחת ידיו הוא ראיון עם סטודנטים סינים שלומדים באוסטרליה. הייתם מצפים שסטודנטים שלומדים בחו"ל ונחשפים לערכי המערב ידעו להעריך קצת יותר חירות וחופש מהסיני הממוצע, אבל החבורה הזו מוכיחה בדיוק את ההפך:

הסבר אפשרי למדוע הם מתבטאים כפי שהם מתבטאים, ואף מצייתים להוראות של גבר מבוגר מהם שאומר להם להפסיק להתראיין, הוא שמדובר בבנים ובנות של פקידי ממשל סינים. זה גם מה שרוב התגובות בסינית לסרטון גורסות, ולפחות לפי מה שכותבים עליהם שם, הם לא בדיוק מייצגים את הסינים שמצליחים לגלוש ביוטיוב.

הסרטון השני מדגים שבורות ואנשים שטופי מוח הם לא רק תוצאה של מערכת החינוך הסינית, ושגם מערכת החינוך המערבית בהחלט לוקה בחסר:

ובנימה אופטימית זו, של אנשים קוראים ליהודי נאצי בהפגנה שהיא למען הונג קונג בכלל, נסיים את הפוסט הזה. הוא יצא הרבה יותר ארוך ממה שתכננתי. מקווה שנהניתם. לפני שניפרד, קבלו את התמונה הכי מצחיקה שראיתי בהקשר של נמרים ומאבקים:

eye of the tiger

פתגם סיני עתיק – ההתמדה משתלמת

לפני שנה, כשאתר הזה היה עוד בחיתוליו, נערכה אליפות העולם באתלטיקה בבייג'ינג וכתבתי על כך שמי שרוצה לשלוט בשפה הסינית צריך לגשת ללימודים כמו אתלט שרוצה להגיע לאולימפיאדה. עכשיו נערכים בברזיל המשחקים האולימפיים ועם כל מה שהספורטאים המדהימים האלו מראים לנו, זה פשוט מתבקש שנלמד את הפתגם הבא:

practice_makes_perfect - chinese

הפתגם 熟能生巧 (הגייה – shú néng shēng qiǎo) מורכב מארבע סימניות. לסימנית הראשונה 熟 יש זיקה חזקה לשורש העברי ב.ש.ל ופירושה העיקרי הוא להבשיל, לבשל וגם להיות בשל או מעובד. מלבד זאת היא גם מבטאת את המשמעות של היכרות עמוקה, ניסיון רב ומיומנות גבוהה. הסימנית 能 מעידה על יכולת והסימנית 生 קשורה ללידה והיווצרות. הסימנית האחרונה 巧 קשורה לכישרון ופיקחות אבל יכולה לבטא גם משמעות שלילית של עורמה ותחבולה. כלומר הפירוש המילולי של הפתגם הוא שהתנסות מרובה בדבר מסויים יכולה להביא למיומנות עילאית.

אגב, הסימניות 生 ו-熟 הן זוג הפכים. זאת מכיוון ש-生 מבטאת גם את המשמעות של חי או נא (כמו בשר נא).

הפתגם הזה הוא גם צ'נגיו ועל כן יש סיפור מאחוריו. הסיפור הוא על קשת מוכשר שהתפאר בפני מוכר שמן ובתגובה מוכר השמן הראה לו שהוא יכול למזוג מגבוה שמן לתוך בקבוק שפתחו מכוסה במטבע עם חור, מבלי לשפוך או ללכלך את המטבע. הקשת הנדהם שאל איך הוא עושה את ובתגובה ענה הזקן כי כל דבר שעושים אותו במשך הרבה זמן הופך למיומנות.

הנה הסיפור בסינית למי שרוצה לתרגל קצת.

practice_makes_perfect - story

מילות מפתח

להתפאר – 炫耀

גאון, עילוי – 天才

מטבע נחושת – 铜钱

קנקן או בקבוק בצורת אגס – 葫芦

ליצוק, למזוג – 舀

מצקת – 瓢

להשקות, למזוג – 灌

להרטיב, להכתים, לגעת – 沾

טבע, באופן טבעי – 自然

practice_makes_perfect

התרבות הסינית מקדשת חריצות ועבודה קשה ועל כן הסינים מאוד אוהבים את הפתגם הזה. כל ילד סיני שמתאמן בנגינה, ספורט, קליגרפיה או כל חוג אחר שומע את הפתגם הזה בתדירות גבוהה יותר מאשר התדירות בה אומרים קשה באימונים קל בקרב בטירונות צה"לית. שימוש בפתגם זה במקום הנכון ובזמן הנכון מבטיח שתקנו את לב המאזין.

פתגם סיני עתיק - להרוג תרנגול כדי להפחיד קוף

פתגם סיני עתיק – להרוג תרנגול כדי להרתיע קוף

לרגל כניסת שנת הקוף, הנה פתגם קצר חביב המכיל לא רק את המילה קוף אלא גם את החיה של שנה הבאה, הלא היא שנת התרנגול.

להרוג תרנגול כדי להרתיע קוף

המשמעות של הפתגם הזה די מובנת מאליה – אם יש גורמים שעושים צרות, איומים ופחד אמיתי ילמדו אותם לקח. את הסימנית 儆 אפשר להחליף ב-警 שנהגית בדיוק אותו דבר ואם היא מוכרת לכם סביר לוודאי שזה מהמילה 警察 (משטרה – jǐng chá).

למרות אכזריותו של הפתגם מלמדים אותו בספרים לגיל הרך בסין. מקור הפתגם בסיפור על איש אחד שאילף קוף והחליט להופיע איתו ברחוב כדי לעשות קצת כסף. בחזרות הכל הלך יופי אבל כשהגיע הזמן להופיע מול קהל הקוף החליט שלא בא לו. כשהיה צריך לעמוד הוא דווקא ישב, כשהיה צריך לשבת הוא עמד, בקיצור – עשה שטויות. הקהל התחיל לאבד עניין ועל כן מה עשה האיש? לקח תרנגול ושחט אותו מול עיניי הקוף. הקוף הבין את הרמז ותקתק את המופע. הנה הסיפור בסינית מתוך ספר לימוד לפעוטות.

פתגם סיני עתיק - להרוג תרנגול כדי להפחיד קוף

ולמטיבי הלכת בעלי רמה יותר מתקדמת הנה סרט מצוייר קצר והזוי שמצאתי ביוטיוב בערוץ שנקרא 小小朋友 (בתרגום חופשי ערוץ קטנטנים – xiǎo xiǎo péng you) עם גרסה קצת יותר מפורטת של הסיפור. לצערי אין לו כתוביות, לא באנגלית ולא בסינית אבל לזכותו יאמר שהוא איטי וברור.

אגב, אם אתם מחפשים גרסה טבעונית יותר בה תרנגול חף מפשע לא משלם את המחיר על השתובבותו של הקוף יש פתגם דומה והוא 杀一儆百 – shā yī jǐng bǎi שמשמעותו היא להרוג אחד על מנת להרתיע מאה.

פתגם סיני עתיק – לוותר על אוכל מחשש לחנק

כל הדיבורים והתרגומים על האוכל שהיו כאן לאחרונה הזכירו לי אמרה סינית שתמיד כדאי לזכור, בייחוד בתחילת שנה על שלל התובנות וההבטחות המגיעות איתה.

choke_food

המקור של הפתגם האכיל הזה הוא דווקא בסיפור על הימנעות מאוכל שהכוכב שלו הוא בן אצולה שיום אחד כמעט נחנק למוות בעודו אוכל ארוחת חג. מתוך דאגה לנתיניו הוא החליט שמזון זה עניין מסוכן אשר צריך להימנע ממנו, ועל כן הוא הוציא אותו מחוץ לחוק. רק אחרי שכל בני חצרו כמעט גוועו ברעב הוא החליט לבטל את החוק ולהרשות לכולם לאכול אם כי הוא ביקש מהם להיזהר…

משתמשים בפתגם הזה כאשר רוצים להגיד שצריך לעשות משהו למרות הסיכונים הכרוכים בו, ובדרך כלל הוא יופיע בצורת השלילה כלומר לא צריך להפסיק לאכול בגלל סכנת החנק.

בשבוע האחרון ניסיתי לחשוב על אמרה מקבילה בעברית והדבר הכי קרוב שמצאתי זה האימרה על זה שכשעושים חביתה צריך לשבור ביצים. ההקשרים בהם משתמשים באימרות אלו קצת שונים שכן האימרה הסינית קשורה יותר להכרח והנזק הוא עצמי ואילו הכנת חביתה יכולה להעיד גם על גילוי יוזמה והנזק הוא עקיף, אבל ההיגיון פחות או יותר דומה.

במקום השני והשלישי אגב, הגיעו 'כששוטפים כלים נשברות צלחות' (גם קשור לאוכל) ובת דודתה המסוקסת יותר 'כשחוטבים עצים עפים שבבים'. יש עוד הצעות?

פתגם סיני עתיק – יום אחד שלושה סתווים

היום בערב המוני בית ישראל יחגגו את חג הסוכות ויאכלו ארוחת ערב משפחתית כשבינם לבין הרקיע מפריד סכך הסוכה. גם בסין מציינים היום חג וגם הוא משלב ארוחה ופעילות משפחתית תחת כיפת השמיים. החג אותו מציינים הסינים הוא חג אמצע הסתיו ובסינית הוא נקרא 中秋节 (הגייה – zhōng qiū jié). אז לרגל האירוע הנה צ'נגיו מקסים עם המילה סתיו.

יום אחד שלושה סתווים

מקורו של הפתגם 一日三秋 (הגייה – yī rì sān qiū) הוא בשירה סינית קלאסית ומשמעותו היא שיום אחד מרגיש כמו שלוש שנים. הוא משמש כדי להביע געגועים לאנשים יקרים לליבנו או כאלו שחברתם נעימה לנו במיוחד.

שימו לב לאופן בו מבטאים את המשמעות של סתיו בכתב הסיני. פשוט לוקחים את הרכיבים 禾 (חיטה) ו-火 (אש) ומצמידים אותם אחד לשני. זאת מכיוון בתחילת הסתיו מבערים את את השדה לקראת הזריעה ועל כן השילוב הזה יוצר אסוציאציה לסתיו.

חג אמצע הסתיו קשור באופן הדוק לירח. שני המנהגים הבולטים של החג הם אכילת עוגיות ירח וצפייה משפחתית בירח המלא. ירח מלא מסמל אחדות, שפע ופריון וזה בדיוק הדברים שמייחלים לאחר הזריעה ולקראת החורף. החג נחגג באמצע החודש השמיני של לוח השנה הסיני אשר כמו לוח השנה העברי גם הוא מתבסס על מחזור הירח. בזמן הזה לא רק שהירח מלא, אלא הוא גם נמצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ ועל כן נראה גדול ובוהק מתמיד.

השנה יש אפילו סיבה נוספת לצפות בירח וזאת משום שהלילה יהיה ליקוי ירח מלא.

אז חג שמח! (סוכות, אמצע הסתיו – מה שבא לכם…)

פתגם סיני לא כל כך עתיק – לתת מטריה אחרי הגשם

והפעם פתגם על גשם ומטריות במיוחד לכבוד הקיץ*. אם אי פעם הזדקקתם לעזרה אבל היא הגיעה מאוחר מדי, הפתגם הזה הוא בשבילכם. אפשר לראות אותו כגרסה הסינית של הביטוי 'כוסות רוח למת' אבל פחות דרמטי ומורבידי. בסין אגב, עדיין משתמשים בכוסות רוח.

לתת מטריה אחרי הגשם

למרות שהביטוי הזה מורכב מארבע סימניות והוא מריח כמו צ'נגיו הוא לא נחשב לכזה. מקורו ברומן היסטורי שנכתב ב-1945 ע"י סופר בשם 二月河 (הגייה – èr yuè hé) על קיסרי השושלת האחרונה של סין. בואו נבחן אותו סימנית אחר סימנית.

המשמעות של 雨 (הגייה – yǔ) היא גשם והיא מופיעה כרכיב בהמון סימניות הקשורות למזג אוויר למשל 雪 (שלג), 雷 (רעם), 雹 (ברד), 雾 (ערפל) ועוד.

הסימנית 后 (הגייה hòu) יכולה לבטא הן את המשמעות של מאחורי (במובן של behind) והן את המשמעות של אחרי (במובן של after) ששתיהן חולקות שורש גם בעברית. הדבר דומה לעמידה בתור בו מי שעומד מאחוריכם אומר שהוא יתקבל אחריכם. לכן הסימניה הזו מופיע גם במילים 后面 (מאחורי – hòu mian) ו-以后 (אחר כך – yǐ hòu) ואף בתואר 落后 (מפגר, נחשל, מיושן – luò hòu).

לסימנית 送 (הגייה – song) יש שלוש משמעויות. הראשונה היא 发送 (לשלוח או למסור – fā sòng), השנייה היא 送给 (לתת (במתנה) – sòng gěi) והשלישית היא 送走 (ללוות מישהו (לפני פרידה) – sòng zǒu). כאן המשמעות שלה היא לתת אם כי זה לא חייב להיות באופן ישיר ואז מדובר במשלוח. הסימניה עצמה מורכבת מ-关 שמשמעותו חיבור, קישור או סגירה ומ-辶 שמבטא הליכה או מרחק.

הסימנית 伞 (הגייה – sǎn) יכולה לתאר כל דבר שצורתו דומה למטריה. 雨伞 (הגייה – yǔ sǎn) זו המטריה שכולנו מכירים המשמשת כמחסה מגשם (מטר), 遮阳伞 (הגייה – zhē yáng sǎn) זו שמשיה ואילו 伞兵 (הגייה – sǎn bīng) הם הצנחנים אשר קופצים ממטוס באמצעות 降落伞 (הגייה – jiàng luò sǎn) הלא הוא המצנח.

אם מישהו משתמש בפתגם הזה עליכם, אתם יכולים להתחכם ולהגיד לו או לה שהבאתם שמשיה שכן טכנית מדובר גם בסוג של 伞 אבל לא בטוח שהם יאהבו את זה.

*הקיץ מגיע לסין וישראל פחות או יותר באותו זמן אבל בעוד שאצלנו הוא מלווה בחום ובלחות בלבד, בסין הוא מביא עימו בנוסף לשני התענוגות הנ"ל גם גשמים ואפילו שיטפונות.

**רוצים ללמוד עוד? הפתגם הזה הוא חלק מן השיעור של מנדרינה העוסק במזג האוויר.

פתגם סיני עתיק – לחרוט על הסירה בשביל למצוא את החרב

זה שסינית היא שפה ציורית זה ברור וידוע גם למי שלא דובר את השפה. פחות אנשים יודעים עד כמה הסינית היא גם שפה סיפורית. אין דבר שממחיש יותר טוב את התכונה הזו מאשר סוג מסוים של פתגמים שנקראים בסינית צ'נגיו (成语 הגייה – chéng yǔ). צ'נגיו הוא ביטוי שמורכב כמעט תמיד מארבע סימניות והוא בעצם תמצית של משל או סיפור עם מוסר השכל. למעשה אפשר לפרש את השם 成语 כדבר שהפך לטבוע בשפה, מטבע לשון אם תרצו.

דוגמא נהדרת לביטוי שכזה היא 刻舟求剑 (הגייה – kè zhōu qiú jiàn) שמשמעותו היא חורט על הסירה בבקשו את החרב.

לחרוט על הסירה כדי למצוא את החרב

הסיפור הוא על איש שחצה נהר בסירה אבל באמצע הדרך החרב שלו נפלה למים. הזקן שחתר בסירה יעץ לו לקפוץ מהר למים כדי להשיב את החרב, אך הוא פשוט חרט סימן על בדופן הסירה בנקודה שהחרב נפלה ואמר לו להמשיך לחתור. כשהם הגיעו לצד השני של הנהר הוא קפץ למים מהנקודה המסומנת אבל "למרבה ההפתעה" הוא לא הצליח למצוא את החרב למרות שחיפש אחריה שעות.

פירוק סימניות הפתגם

שמתם לב במקרה לרכיב הזהה בצד ימין של הסימניה הראשונה והסימניה האחרונה? משמעותו היא סכין ועל כן הוא חלק מהסימניה 'לחרוט' ומהסימניה 'חרב'.

כשמזכירים את הפתגם הזה בהקשר של אדם מסוים בעצם אומרים עליו שהוא לא מבחין בשינויים או שהתפיסה שלו מאוד מקובעת. מוסר ההשכל עצמו הוא כמובן שצריך להסתכל על המצב לאשורו ולהסתגל בהתאם, אחרת לעולם לא נמצא פתרון לבעיות שלנו. אז בפעם הבאה שאתם רוצים להתלונן על מערכת החינוך המסורבלת, או על כך שצה"ל תמיד נערך למלחמה הקודמת, עכשיו יש לכם פתגם להמחשה ואתם יכולים לעשות את זה בסטייל.

מי שרוצה מוזמן לנסות לקרוא את הסיפור בסינית בליווי תעתיק (לחצו על התמונה להגדלה).

סיפור