גלריה

ביקור במוזיאון לתרבות טיבט – פוסט מצולם

היום יצא לי לבקר במוזיאון לתרבות טיבט ששוכן ליד המרכז הסיני למחקר ולימוד טיבט (ששוכן בבייג'ינג בכלל). הביקור היה חלק מהכנה לטיול למחוז צ'ינגחאי אליו נצא בשבוע הבא. כשאני אומר נצא אז הכוונה היא לקבוצה של תשעה סטודנטים זרים מהאוניברסיטה שלי, עוד שתי קבוצות בסדר גודל דומה מאוניברסיטת צ'ינגחואה והאוניברסיטה לשידור ותקשורת גם הן מבייג'ינג, ואני מניח ששם נפגוש סטודנטים מאוניברסיטאות נוספות בסין. אורך הטיול יעמוד על שבועיים והוא כולו מאורגן וממומן על ידי הממשלה הסינית כמעין סוג של יחסי ציבור לפרויקט החגורה והדרך (או חגורה אחת ודרך אחת), לפיתוח של מערב סין בכלל והאוכלוסיה הטיבטית בפרט. אז נכון שהמניעים לכך הם בעיקר פוליטיים, אבל כשמישהו מציע לי טיול ובתמורה מבקש ממני לצלם תמונות וסרטונים אני בדרך כלל נוטה להסכים.

מלבד ההכנות לנסיעה, אני צריך גם להגיש שלוש עבודות לפני שיוצאים לדרך ביום שני. אז תסלחו לי אבל מה שאני הולך לעשות זה להעלות לכאן את התמונות שצילמתי היום בלי הסברים נלווים ופשוט לתת לכם להתרשם קצת. ראו זאת כחימום לקראת פוסטים כבדים יותר עם חוויות מהטיול. רק אומר שהכתב הטיבטי (וגם המונגולי המסורתי) ממש מגניב ולגמרי נראה כמו ערבית אנכית ולכן שמתי תמונות שלו כאן. תהנו!

נ.ב

אלו מכם שעוקבים אחר סימנית אחת בשבוע, אין מה לדאוג כי הפוסטים ימשיכו לצאת גם במהלך הטיול.

תמונה

לוח השנה העברי בסינית או איך נראים שיעורי הבית שלי

זוכרים את הקורס 'תרבות סין לעומת תרבויות זרות' שהזכרתי בפוסט הקודם? אז הוא כולל מטלה קבוצתית של הכנת מצגת והשבוע היה תורה של הקבוצה שלי. הכותרת שלנו היתה חגים והנושא שבחרנו הוא חגיגות השנה החדשה. החלק שאני תרמתי לעבודה הוא השוואה בין לוח השנה העברי שלנו ולוח השנה הסיני המסורתי תוך התמקדות בעובדה שקבועים בו ארבעה מועדים שונים לתחילת שנה, כל מועד עבור מסורת אחרת (בואו נודה – זה די מיוחד). אז אלו מכם שתמיד רצו לראות איך נראית שיעורי בית בסינית, היום הוא יום המזל שלכם כי הפוסט הזה הולך להיות מבחר של שקפים מתוך המצגת שהכנו.

ישראל על המפה

זהו השקף של תוכן העניינים. הנושאים המופיעים בצד ימין הם שירים, לוח שנה, אינטראקציות חברתיות, מנהגים, צבעים ומאכלים.

new_year03

כמו שאתם רואים ישראל (以色列 – yǐ sè liè) על המפה, יחד עם סין, קוריאה, מונגוליה, אפגניסטן, מלזיה ואנגליה. מכל המדינות האלו (למעט אנגליה) היו נציגים בקבוצה שלנו. כל נושא נבדק מול מדינה מסויימת. שירים מול מלזיה, לוח שנה מול ישראל, אינטראקציות חברתיות מול אנגליה, מנהגים מול קוריאה, צבעים מול מונגוליה ומאכלים מול אפגניסטן.

לוח השנה העברי בסינית

החלק שלי בא לידי ביטוי בשני שקפים. בשקף הראשון הופיע תרשים של מחזור החודשים (מצאתי באינטרנט, לא הכנתי בעצמי) עליו מצויינים החגים החשובים.

new_year05

התרשים עצמו נכתב בסינית מסורתית ומתחיל מניסן אשר נחשב לראש החודשים. שמות החודשים העבריים בסינית הם:

ניסן – 尼散 – ní sàn

אייר – 以珥 – yǐ ěr

סיון – 西弯 – xī wān

תמוז – 搭模斯 – dā mú sī

אב – 埃波 – āi bó

אלול – 以禄 – yǐ lù

תשרי – 提斯利 – tí sī lì

מרחשון – 玛西班 – mǎ xī bān

כסלו – 基斯流 – jī sī liú

טבת – 提别 – tí bié

שבט – 细罢特 – xì bà tè

אדר – 亚达 – yà dá

השקף השני הוא השוואה בין הלוח הסיני המסורתי והלוח שלנו שסך הכל הם די דומים. שניהם לוחות משולבים המתבססים על מחזור הירח לחישוב החודשים אבל מסנכרנים את עצמם עם מסלול כדור הארץ סביב השמש ועונות השנה באמצעות הוספת חודש כל ארבע שנים.

new_year06

הייחוד של הלוח שלנו הוא בכך שאצלנו התאריך מתחלף עם שקיעת החמה ושאנחנו מתחילים את השבוע ביום ראשון. הסינים מתחילים את השבוע ביום שני רק שהם קוראים לו יום ראשון.

שנות טובות בכל מיני שפות

השקף האחרון שווה להתמקד עליו הוא לקט של ברכות שנה טובה בכל השפות של חברי הקבוצה.

new_year22

אחד הדברים הכיפיים שבללמוד בסין הוא ההזדמנות להיחשף לעוד תרבויות מלבד התרבות הסינית. זה והאוכל…

זהו, נסיים בגלרייה של כל השקפים מהמצגת לפי הסדר. לחצו על התמונות להסברים.

וידאו

החברים של יו-יו

האדם שבתמונה למטה הוא אחד הסינים המפורסמים ביותר בעולם. מזהים אותו?

yo-yo-ma-502v3-by-jason-bell-2-2000x1010

גם אם לא זיהיתם אותו, אם עקבתם אחרי סימנית אחת ביום בשבועות האחרונים אתם יכולים לקרוא את השם שלו המלא שלו.

שם המשפחה שלו הוא 马 והשם הפרטי שלו הוא 友友. את הסימנית 马 אנחנו מכירים כסוס, אבל בנוסף לכך היא גם שם משפחה די נפוץ בסין. את הסימנית 友 הכרנו במשמעות הבסיסית של ידידות או חברות (יד ויד, זוכרים?) והנה היא כאן מופיעה פעמיים כשם הפרטי של מישהו. בסינית נהוג לומר את שם המשפחה לפני השם הפרטי ולכן בסין הוא מוכר כ-马友友 או Mǎ Yóuyou אבל במערב הוא מוכר יותר כ-Yo-Yo Ma.

יו-יו מא זה לא רק משהו שקרמר מתחיל לומר באופן בלתי רצוני אחרי שהוא חוטף בעיטה בראש מג'ו דבולה המשוגע (או כשהוא רואה את חברה של ג'ורג בעירום חלקי), אלא זה גם ובעיקר השם של מי שנחשב לנגן הצ'לו מספר אחת בעולם.

yoyoma_teaching

מלבד היותו מוכשר בטירוף ויכולתו לנגן כאילו יש לו ארבע ידיים, יו-יו מא גם מגשים לחלוטין את המשמעות של השם שלו. הוא נחשב לאחד האנשים הכי נחמדים בתעשייה, ממש כיף לעבוד איתו, ולכולם יש רק דברים טובים לומר עליו. יתרה מזאת, חלק נכבד מזמנו היקר הוא משקיע בחינוך ובעבודה עם ילדים. אבל מה שהכי משקף את השם שלו אלו הם שיתופי פעולה מעניינים ופרויקטים מרתקים אותם יזם לאורך יותר מחמישים שנה של קריירה מוסיקלית. אז כבו אורות ושימו אוזניות כי הנה מגיע לקט סירטונים ערב לאוזן.

נתחיל בסרטון הזה משנת 1962 של יו-יו בן השבע אשר מופיע יחד עם אחותו הגדולה באירוע במעמד הנשיא קנדי ואשתו, כמו גם הנשיא אייזנהאואר. מי שמציג את יו-יו הוא לא אחר מאשר ליאונרד ברנשטיין ודברי הפתיחה שלו מקבלים משנה תוקף כשמשווים אותם למה שקורה היום בארה"ב.

ועכשיו ברשותכם נעשה סגירת מעגל מהירה ונקפוץ קדימה בזמן לשנת 2011 לערב הוקרה שנערך לכבודו במרכז לאומנויות הבמה על שם אותו נשיא מולו ניגן חמישים שנה קודם לכן. מי שבא לספר קצת על יו-יו הוא לא אחר מאשר סטיבן קולבר(ט) ובעיניי זו מחווה לא פחות גדולה מברנשטיין, אפילו אם אתה מוזיקאי.

אחרי שהכרנו קצת את יו-יו בואו נטעם קצת ממה שקרה בין שני האירועים האלו. הנה סרטון קצר שלו מופיע יחד עם בובי מקפרין (מי שהביא לנו בין היתר את Don’t worry be happy) בתוכנית הלילה המיתולוגית של ג'וני קרסון. מפגש בין שני וירטואוזים בו כל אחד מהם מדגים את הקסם שלו – אחד על מיתרי הצ'לו והשני על מיתרי הקול.

בסרטון הבא הוא מנגן יחד עם סטינג, כריס בוטי (חצוצרה) ודומיניק מילר (גיטרה) את Fragile ואם סטינג מבסוט אז מי אנחנו שנתלונן.

והנה עוד הופעה שלו עם שלושה חבר'ה אבל הפעם בסגנון קצת אחר, במסגרת התוכנית רחוב סומסום האמריקאית.

יו-יו כנראה ממש לא מאמין באמונות טפלות, כי למרות שבסין המספר ארבע מסמל מוות ב-2011 הוא הקים הרכב נוסף של ארבעה נגנים בשם Goat Rodeo והם יצאו עם אלבום קולקטיבי בשם The Goat Rodeo Sessions. ההרכב הזה כולו מבוסס על כלי מיתר וגם הוא מושך לכיוון מוזיקלי אחר לחלוטין – בלו-גראס.

בשנת 2000 הוא הקים הרכב בקנה מידה הרבה יותר רציני. שמו של ההרכב הוא דרך המשי והוא למעשה תוצאה של ציד כשרונות מוסיקליים בעיקר מאסיה אך גם מיבשות נוספות.

יו-יו לא עובד רק עם נגנים, הנה שיתוף פעולה שלו עם רקדן בשם ליל באק ומה שהבחור הזה יודע לעשות עם הגוף שלו זה פשוט מטורף.

ולסיום בואו נקשיב ליו-יו משתף פעולה עם אחד משלנו, הכנר יצחק פרלמן. האמת, אחת הדרכים הכי טובות להסביר לישראלים מי הוא יו-יו מא היא פשוט לומר שהוא יצחק פרלמן של הסינים, רק שהוא לא מנגן בכינור אלא בצ'לו.

זהו. זו היתה רק טעימה קטנה וביוטיוב תוכלו למצוא עוד הרבה סרטונים נהדרים. למשל סרטון תיעודי באורך של כמעט שעה, או קטעים מהפסקול של נמר דרקון להם תרם את כישרונו. מקווה שנהניתם.

הצילומים נלקחו מהאתר האישי של יו-יו מא.

תמונה

ישראל וסין מציינות 25 שנה לכינון היחסים

השנה היא שנת 2017 וזה אומר שעבר חצי יובל מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין סין וישראל. בנוסף מציינים את השבוע את כניסת השנה הסינית החדשה והיא שנת התרנגול. מדובר בשתי סיבות נהדרות למסיבה ואתמול נחגגו שני הארועים במשכן לאומנויות הבמה בהרצליה במעמד שגריר סין בישראל גָ'אן יוֹנג-שִׂין ושר המדע הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס. לכבוד המאורע הגיעה גם אחת מלהקות הבלט הלאומיות של סין ממחוז ליאונינג והופיעה עם היצירה שודד הים ולסיום גם נתנה קטע קצר המשלב מחול מודרני עם מסורת סינית בריקוד מניפות ושמו פרח היסמין (יש תמונה אצלי באינסטגרם). היה לי העונג להשתתף באירוע כצופה, אמנם ממקומות מרוחקים ביציע אבל צופה לכל דבר.

speech

אין ספק שגולת הכותרת של הערב היתה הופעת הבלט. העלילה של הבלט הקלאסי 'שודד הים' מתרחשת בים התיכון ומתארת מאבקים בין שודדי ים ובין חיילים תורכיים וסוחרי עבדים על חבורה של עלמות חן. מרכז הסיפור הוא הרומן בין מנהיג שודדי הים ואחת העלמות שעקב רצונו לשחרר אותן צוותו מורד בו. היה מעניין לראות להקה סינית רוקדת בלט צרפתי ובו תלבושות תורכיות. גלובליזציה במיטבה.

china_ballet

עוד הפתעה נעימה היתה פגישת מחזור עם שני תלמידים שלי לעברית, מתקופה קצרה ורחוקה בה הייתי מורה מחליף באניברסיטה לשפות זרות בבייג'ינג. היום שניהם עובדים בשגרירות כאן בארץ.

reunion

ולמי שרוצה טעימה של קול ותנועה, הנה סרטון קצר שמצאתי. אמנם לא מהערב של אתמול אבל אותה להקה ואותה הופעה.

גלריה

תחרות גשר לסינית 2016 – שלב המוקדמות הישראלי

בשבוע שעבר נערך באוניברסיטת חיפה השלב הישראלי בתחרות 'גשר לסינית' ה-15 במספר. גשר לסינית (Chinese Bridge או 汉语桥 – hàn yǔ qiáo) היא תחרות בה נמדדים המתחרים ביכולתם להתבטא במנדרינית וברמת בקיאותם בתרבות הסינית. לי היה הכבוד והתענוג להיות אחד מהשופטים בתחרות וחשבתי לחלוק כאן קצת רשמים וחוויות.

קודם כל זו הפעם הראשונה שיצא לי להגיע לאוניברסיטת חיפה ולהתרשם מנופי הקמפוס. בניין הסטודנט בו התקיימה התחרות משקיף על המפרץ ונאמר לי שביום בהיר רואים עד ראש הנקרה.

הנוף הנשקף מאוניברסיטת חיפה

התחרות אורגנה על ידי שגרירות סין בישראל ואוניברסיטת חיפה. את התחרות פתחה ד"ר מיכל דליות-בול ראש החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה.

נאום הפתיחה

בתחרות השתתפו תשעה נציגים מאוניברסיטאות חיפה, ת"א, ירושלים וכן מהמכללה האקדמית בתל חי – שחקנית חדשה יחסית בתחום לימודי מזרח אסיה בארץ. הנושא שנבחר לתחרות השנה הוא 梦想点亮未来 או בתרגום חופשי "חלומות מציתים את העתיד". התחרות עצמה כללה שלושה שלבים. בשלב הראשון לכל מתחרה ניתנו שלוש עד ארבע דקות כדי להציג את עצמו, לספר מדוע בחר ללמוד סינית וכמובן לקשור את כל זה לנושא התחרות. השלב השני היה קטע אמנותי של שירה, ריקוד, נגינה או כל דבר אחר כל עוד הוא קשור לתרבות הסינית. אחד המתחרים למשל הדגים בישול של מנה סינית. בשלב השלישי כל מתחרה נדרש לקרוא ולהבין שתי שאלות (הכתובות בסינית) שדרוש ידע לשוני או תרבותי כדי לענות עליהן נכונה.

תחרות גשר הסינית 2016

השופטים בתחרות גם הם היו רבים ומגוונים וכללו אנשי אקדמיה, נציגי שגרירות סין, המועצה להשכלה גבוהה ועיתונאים סינים המוצבים בישראל. במקרה הזה היה לי קצת קשה לצלם אבל אתם מוזמנים להכנס לכתבה על התחרות שפורסמה באתר ה-CRI. הכתבה בסינית אבל התמונה השניה היא של שורת השופטים. עבדכם הנאמן הוא השלישי משמאל.

טקס הסיום וחלוקת הפרסים התקיימו במעמד שגריר סין בישראל ג'אן יונגשין 詹永新. כמובן שאף משתתף לא קופח וכולם קיבלו פרסים.

נאום הסיום מפי שגריר סין בישראל

בתחרות זכה נמרוד בריקמן, תלמיד שנה ג' מאוניברסיטת חיפה. הוא ייסע לייצג את ישראל בתחרות העולמית שתיערך בסין ביולי. הוא צפוי להתמודד מול מאות מתחרים מכל העולם וזו משימה לא פשוטה כלל וכלל. שיהיה לו המון בהצלחה. מלבד יוקרה הוא קיבל כפרס גם כרטיס הטיסה מתנת חברת Hainan Airlines שהחל מהשנה מציעה טיסות ישירות בין ישראל וסין.

הזוכה במקום הראשון

אם אתם רוצים טעימה ממה שצפוי להיות שם אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא של שחף לנגלבן, מי שייצג את ישראל בשנת 2012 והגיע למקום השמיני. מקום מכובד בהחלט וגם סימן למזל ועושר בתרבות הסינית.

עוד משתתפת שבלטה עם רקע קצת יוצא דופן במחוזותינו היא איילה טל מאוניברסיטת תל אביב – בת לאב ישראלי ואם קוריאנית.

איילה טל

מכיוון שכשופט הייתי צריך לשמור על נייטרליות צילמתי את כל המתחרים בשלל שלבי התחרות והתוצאות לפניכם. הייתי מצלם גם סרטונים אבל לא לקחתי איתי מטען והמכשיר שלי לא היה מחזיק מעמד יום שלם של צילומים משולבים.

חוץ מזה, צילום וידאו גם היה פוגם בריכוז שלי כשופט כי קשה לי להתרכז בשתי פעולות במקביל (תשאלו כל אחד שניסה לספר לי סיפור תוך כדי נהיגה) ובנוסף הוא גם היה עושה עוול למתחרים ששהנייד שלי בקושי היה קולט את דיבורם ממרחק כזה. מניסיון.

זהו. בואו כולנו נוסיף שמן לנציג הישראלי בתחרות הבינלאומית בסין.

סירות דרקון בירקון
גלריה

סירות דרקון בירקון

אם יצא לכם לעבור בפארק הירקון אתמול בבוקר באזור שקרוב לנמל תל אביב, וודאי הבחנתם בהמולה רבה מן הרגיל. אנשים, דגלים, תופים, סירות, דרקונים – כולם היו שם. זה לא היה הפנינג משחקי הכס אלא חגיגות של חג סיני שנקרא 端午节 (הגייה – duān wǔ jié) אשר במערב ידוע בעיקר כחג סירות הדרקון.

שלוש עובדות מעניינות על החג

החג מצויין ביום החמישי של החודש החמישי בלוח השנה הסיני (ומכאן הצליל wǔ בשם החג). מהבחינה הזו הוא הסינקו דה-מיו של הסינים. למעשה החג עדיין לא הגיע באופן רשמי השנה והוא יצוין בסין רק ב-9 ביוני.

החג נחגג בין השאר לזכר משורר איש ארץ צ'ו מתקופת המדינות הלוחמות בשם 屈原 (הגייה – Qū Yuán). סופר עליו שהוא היה פטריוט כל כך גדול עד שלא היה יכול לשבת בחוסר מעש לנוכח השחיתות שפשטה בארצו. מכיוון שהעז לדבר גלויות ולהעביר ביקורת על השליט גורש ובגלות הפך למשורר. כששמע כי ארצו נכבשה על ידי ארץ צ'ין קפץ לנהר והתאבד. אנשים ניסו להצילו ומשלא הספיקו ניסו למשות את גופתו אך לא הצליחו למצוא אותה. המסורת של מירוץ סירות הדרקון נובעת מכך שלא חתרו מספיק מהר וכשלו להצילו, כאשר הדרקונים עצמם נועדו להפחיד את הדגים ולמנוע מהם לאכול את גופתו.

מסורת נוספת של החג היא אכילת 粽子 (הגייה – zòng zi) – פירמידות קטנות עשויות אורז דביק ושעועית אדומה עטופות בעלי במבוק. על פי המסורת אנשים כל כך התגעגעו ל-Qu Yuan ולאחר מותו נהגו לפזר אורז היכן שטבע כדי שיהיה לו מה לאכול. יום אחד Qu Yuan התגלה למישהו בחלום וכשנשאל האם אכל מהאורז שפיזרו לו ענה כי הדגים אכלו את הכל. הוא ביקש ממנו להגיד לכולם לעטוף את האורז בעלי במבוק כדי שהדגים יפסיקו לקחת לו את האוכל. על פי גרסה אחרת פזרו את האורז כדי למנוע מהדגים לאכול את הגופה שלו.

קצת תמונות ורשמים מהאירוע

למרות שמספר נכבד של ישראלים השתתף באירוע, רוב הנוכחים היו סינים. כמובן שהיו ישראלים שרצו להצטלם איתם, ובעיקר לצלם את הילדים החמודים שלהם שלא כל כך ששו לשתף פעולה. אני יכול להזדהות איתם כי בסין עושים בדיוק אותו דבר למערביים וזה היה  די משעשע לראות את זה קורה בכיוון השני.

חג סירות הדרקון 2016

האירוע נערך בשיתוף מרכז דניאל לחתירה, ובהנחייתו של לא אחר מאשר דידי הררי. ניכר שהמבנה של המרכז עוצב בהשראת עולם השייט וזה הופך אותו למאוד פוטוגני (כמעט כמו מינס טירית). מלבד זאת החלטתי שבעתיד אפתח קבוצת חתירה ולא משנה כמה אנשים יהיו חברים בה, היא תיקרא התאומים וינקלווס.

מרכז דניאל לחתירה

באירוע השתתפו קבוצות בגדלים שונים וברמות שונות של מקצוענות. חלקן קבוצות של מועדוני חתירה, חלקן ייצגו בתי ספר, וחלקן הורכבו מסטודנטים זרים וסינים אחרים שהשתקעו בארץ. אני לא יודע להגיד אילו קבוצות זכו בתחרות אבל בלטה במיוחד הנוכחות של קבוצת זוגות מעורבים ישראלים-סינים בשם Longlong. מקור השם הוא במשחק מילים נחמד באנגלית ובסינית (הפירוש של 龙 – lóng זה דרקון) ובנוסף עקב כפילות הצלילים הוא נשמע כמו שם חיבה סיני.

סירות דרקון בירקון

מלבד המירוצים היתה גם תערוכת צילומים חביבה שקיבלה מימד ריאלסטי של תנועה בסיוע הרוח. בביקור בתערוכה קיבלתי תזכורת לגבי פערי התרבות בין ישראל וסין. כאשר נשאלתי על ידי השגריר בכבודו ובעצמו על איכות התרגום של הכתוביות לעברית. אמרתי שהתרגום בסדר גמור ושהכול ברור ומובן רק שרואים שתרגם אותן מישהו שעברית היא לא שפת אימו. השגריר ביקש שאדבר במספרים ושאל אם הציון הוא 70. "מה פתאום! לפחות 85" עניתי בלי לחשוב כאשר הרגלי המיקוח שלי נכנסו לפעולה (בכל זאת גרתי שמונה שנים בסין). מה שלא ידעתי זה שתרגם אותן תלמיד שלי לעברית לשעבר שעכשיו עובד בשגרירות וגם נכח באירוע, ומה שפרח מזיכרוני זה שהציון 85 שנחשב למכובד מאוד בישראל נתפס בסין ככישלון מחפיר, ובעצם במקום לברך יצאתי מקלל. אני מקווה שהתלמיד יסלח לי.

תערוכת צילומים מסין

עוד פעילות נחמדה שאירגנו היתה הטלת טבעות. לא מעט פרסים קרצו לי אבל החלטתי שמוטב להתאפק. אם הייתי זוכה זה היה כמו לקחת סוכריה מתינוק, ואם הייתי מחטיא זה היה כמו תינוק שלוקח לי סוכריה. מביך לכאן ולשם.

dwj5

ואיך אפשר בלי תמונה של שני הדגלים.

שני דגלים

האבולוציה של הכתב הסיני

לפני שנתחיל יש לי וידוי קטן. הכתב הסיני הוא ככל הנראה הסיבה שהצלחתי להתמיד בלימודי השפה כל כך הרבה זמן. מלבד היותו מרתק, האימון בו גם מרגיע וטוב לנשמה כמו גם למוח. כתב הוא המפתח להבנה אמיתית של כל שפה וזה נכון פי כמה וכמה עבור הכתב הסיני, שהוא בעצם השתקפות של תרבות בת אלפי שנים.

הכתב הסיני הוא כתב חי

מי שיודע רק לדבר לא באמת מבין איך השפה עובדת, לעומת זאת מי ששולט גם בקריאה ובכתיבה רואה איך הסינית עובדת מבפנים, בדיוק כמו ניאו והמטריקס. הכתב הסיני אולי לא יהפוך אתכם לבעלי יכולות על אנושיות ולוחמי קונג-פו מיומנים, אבל הוא ישפר לאין ערוך את השליטה שלכם בשפה ואת הזכרון שלכם באופן כללי.

אז לכבוד חג הפסח שמסמל התגברות על מכשולים בלתי עבירים, פוסט ראשון בסדרה המוקדשת לכתב הסיני, שבסיומה הוא כבר לא יראה לכם כמו כתב חרטומים.

character_evolution

הדבר הראשון שצריך לדעת לגבי הכתב הסיני שהוא עבר כמה וכמה גלגולים, ועליהם אנחנו הולכים במאמר זה.

עצמות ושריונות

הגלגול הראשון של הכתב נקרא בסינית 甲骨文 (הגייה – jiǎ gǔ wén) או כתב (文) השיריונות (甲) והעצמות (骨). בעברית נהוג להתייחס אליו ככתב עצמות הניחוש ובאנגלית Oracle Bone Script. התיעוד המוקדם ביותר שלו מתוארך לשנת 1200 לפנה"ס וכפי שניתן להבין משמו הוא נכתב על עצמות בעלי חיים ושריונות צבים.

jia_gu_wen

הכתב מתבסס על ציורים של אנשים, חיות, צמחים, גרמי השמיים, איתני הטבע ושאר הדברים שהרכיבו את עולמם של האנשים שחיו באותה תקופה אך אל תתבלבלו, מדובר במערכת כתב מפותחת המכילה אלמנטים פונטיים וכן סימנים המבטאים רעיונות מופשטים.

כתב הברונזה

הגלגול השני הכתב הסיני נקרא 金文 (הגייה – jīn wén). כיום 金 מתייחס לזהב ומתכות באופן כללי אולם בתקופה עליה אנו מדברים הוא התייחס לברונזה. הוא נקרא כך משום שהוא נחרט על כלי קיבול מברונזה וכן על פעמונים וכלי נגינה נוספים.

jin_wen

כתב זה היה בשימוש למעלה מ-1000 שנים, משושלת שאנג אך לאחר שהקיסר צ'ין איחד את סין והתקין מערכת כתב אחידה השימוש בו פחת עד שנעלם. ב-1000 השנים שהיה בשימוש הוא עבר שינויים, הציורים נעשו בהדרגה יותר פשוטים וקוויים, צורתם הלכה ודמתה לריבוע וגודלם התקבע. הכתב עצמו נכתב מלמעלה למטה.

כתבי החותם

הגלגול השלישי של הכתב הסיני הוא כתבי החותם ובסינית 篆书 (הגייה – zhuàn shū). שם זה מתייחס לשיטות כתיבה אחידות ומקובעות יותר מכתב הברונזה שהחלו להופיע במאה השלישית והשנייה לספירה. קיימים שני סוגים עיקריים של כתבי חותם – החותם הגדול 大篆 (הגייה – dà zhuàn) והחותם הקטן 小篆 (הגייה – xiǎo zhuàn). הנפוץ מבין השניים הוא דווקא החותם הקטן שזהו הכתב שפותח בהוראת הקיסר צ'ין האחד והיחיד (אותו קיסר בו ניסו להתנקש בסרט 'גיבור' ואותו אחד שהתעקש להיקבר עם אלפי חיילי חרס בשיאן) עבור הממלכה המאוחדת של סין, אותה בדיוק סיים להקים לאחר מסע כיבושים מוצלח. החותם הגדול פותח מעט לפני כן פחות או יותר באותו אזור בידי שושלת ג'ואו אך מכיוון שההסטוריה נכתבת ע"י מנצחים, הוא פחות תפס.

zhuan_shu

על פסגת הר טאי ישנה אבן עליה חרוטות סימניות של כתב החותם הקטן שנחשבת לאחד הממצאים המייצגים ביותר של הכתב.

xiao_zhuan

ההשערה היא שסימניות אלו נחרטו ע"י 李斯 (הגייה – lǐ sī) בכבודו ובעצמו – הפקיד שפיתח את השיטה בהוראת הקיסר.

כתב הפקידים

מתוך כתב החותם הקטן התפתח כתב הפקידים שנקרא 隶书 (הגייה – lì shū), גילגולו הרביעי של הכתב הסיני. הכתב הזה שימש פקידים בדרגות נמוכות בתקופת השושלות צ'ין וחאן המערבית שהגיעה אחריה שכתב החותם היה עדיין מסובך מידי עבורם. הכתב של פקידי שושלת צ'ין נקרא 秦隶 (הגייה – qín lì) והכתב של פקידי שושלת חאן נקרא 汉隶 (הגייה – hàn lì). הפקידים הבכירים המשיכו להשתמש בכתב החותם המסובך יותר.

li_shu

המעבר לכתב הפקידים טמן בתוכו פישוט משמעותי. עיגולים התרבעו, קווים קמורים התיישרו והסימניות החלו לקבל את הצורה המוכרת לנו כיום, בייחוד בגרסה של פקידי חאן.

כתב רגיל

הגלגול החמישי של הכתב הסיני הוא הכתב התקין או הכתב הרגיל שנקרא 楷书 (הגייה – kǎi shū) אשר למעשה מחזיק מעמד עד ימינו אנו. בין שלהי תקופה כתב הברונזה ועד הופעת הכתב הזה עברו בסה"כ-400 שנים, ואילו הוא מחזיק מעמד כבר כ-1800 שנה.

kai_shu

באופן טבעי הוא השתנה מעט עם הזמן אולם שמר על צורתו הכללית והבשיל סופית בתקופת השושלות סווי (589 – 617 לספירה) וטאנג (618 – 907 לספירה) בהן הוא גם חווה פריחה אומנותית.

גלגולים מאוחרים יותר

במקביל להופעת הכתב הרגיל והשימוש בו התפתחו עוד כמה סגנונות, השניים הכי ראויים לציון הם הכתב המחובר  草书(הגייה – cǎo shū) והכתב החצי-מחובר 行书 (הגייה – xíng shū). הכתב המחובר הפך את הכתיבה למהירה וחסכונית יותר אבל המחיר לכך היה שהכתב נעשה הרבה פחות ברור. הכתב החצי-מחובר מהוה פשרה בין הכתב הרגיל ובין הכתב המחובר ובו בעצם מחברים את מה שניתן מבלי שזה יקשה על הקורא להבין את הכתוב.

cao_shu

בתמונה מעלה מופיעות סימניות הכתובות בכתב מחובר מלא, ובתמונה למטה ישנה דוגמה של כתב חצי מחובר.

xing_shu

עד כמה שהכתב החצי מחובר לא ממש קריא, תסכימו לפחות שהוא עדיין יותר קריא מהכתב המחובר המלא. לא?

כתב מסורתי מול כתב מפושט

בשנת 1956 עבר הכתב הסיני רפורמה משמעותית וסימניות רבות שונו ועברו תהליך של פישוט. את הרפורמה הזו יזמה ממשלת סין כדי להעלות את שיעור יודעי הקרוא וכתוב בקרב האוכלוסיה. עקב ההשקעה הרבה הכרוכה בלימודו, במשך מרבית שנות קיומו הכתב הסיני היה בגדר מלאכה שמורה לבני אצולה, לאנשי ממשל ולשכבת המלומדים. הרפורמה בכתב, יחד עם פיתוח תעתיק ה-PINYIN ובשילוב מדיניות ממשלתית יעילה בתחום החינוך הורידו משמעותית את שיעור האנאלפבתיות באוכלוסיה. המחיר לכך במקרים רבים היה אובדן הקשר בין הסימנית לצורתה המקורית או אובדן ההיגיון הפנימי של סימניות מסוימות.

traditional-simplified

בטייוואן, הונג קונג, מקאו ובמקומות נוספים ממשיכים להשתמש בכתב המסורתי והדבר נתפס כסיבה ומקור לגאווה. בעיני אלו שרגילים לכתב הסיני המסורתי הכתב המפושט נתפס כחסר נשמה ונטול עומק. בעיני אלו שרגילים לכתב המפושט, הם סתם היפסטרים מעצבנים…

עד כאן המבוא. נתראה בפרק הבא.