תרגום מכה במאקו

לפני שבוע התפרסמה באתר MAKO כתבת וידאו על הישראלים שנגשו למבחנים שערכה חברת Hainan Airline למי שרוצים להצטרף לשורותיה כדיילים. לצערי אני לא יכול להטמיע את הכתבה כאן אבל הנה קישור אליה למי שמעוניין לצפות (בינינו – לא מדובר בכתבה כזו איכותית).

לא יודע מה קטע של אנשים שעובדים בטלוויזיה ומה גורם להם לחשוב שכשזה מגיע לסינית אז אפשר לחפף. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה בערוץ שתיים. לפני כמה שנים, כשהמירוץ למיליון הגיע לסין הם חשבו שזה בסדר להכניס קללות לתוך הפה של סינים מנומסים.

בכתבה הזו קרה משהו יותר מוזר שאפשר רק לתאר אותו כדבר הכי קרוב לגול עצמי שאפשר לעשות בתרגום. מישהו כנראה חשב שזה יהיה יותר אקזוטי אם יופיעו בכותרות גם סימניות לצד המילים בעברית, אבל משום מה החליט שאין צורך באמת לבדוק מה הן אומרות. במהלך הכתבה הופיעו ארבע כותרות כאלו ובכולן נבחרה סימנית שגויה. בנוסף, גם שיטת הכתיבה לא היתה אחידה ולפעמים נעשה שימוש בכתב המפושט ולעיתים בכתב המסורתי.

הכותרת הראשונה שהופיעה על המסך היא שפה. הסימנית שהיתה צריכה להופיע שם היא 语 או המילה המלאה לשפה והיא 语言 (את שתיהן למדנו בבלוג הסימניות של מנדרינה).

lang

במקום זאת הופיעה שם הסימנית 妍 אשר קרובה יותר במשמעותה למילה 'שאפה' מאשר למילה 'שפה'. זוהי דרך מאוד ספרותית ורשמית להמחיש יופי והיא מכילה בתוך את הרכיב 女 אשר מתייחס לאישה. לרוב נתקלים בה בשמות הניתנים לבנות.

הכותרת השנייה שהופיעה על המסך היא גובה. הסימנית שהייתי מצפה לראות שם היא 高 שמבטאת את המשמעות של גובה וצורתה מתבססת על מבנה בן שתי קומות. אם היינו רוצים לכתוב את המילה המלאה לגובה אז מכיוון שכאן מתייחסים לגובהם של אנשים הכי נכון היה להשתמש צירוף  身高 (הסימנית 身 משמעותה גוף).

height

הסימנית שהופיעה על המסך במקום זאת היא הסימנית 月 שמשמעותה ירח או חודש. לא יודע, אולי היא נראתה לעורך הכתבה כמו סולם ובגלל זה הוא בחר בה.

אחר כך הגיע תורה של המילה בריאות. במקרה הזה היה ניתן לבחור בין הסימנית 健 ובין הסימנית 康 אשר שתיהן ביחד מרכיבות את המילה 健康 -בריאות.

health

הסימנית שהופיעה על המסך היא הסימנית 蓮 שהיא הגרסה המסורתית של הסימנית 莲 והמשמעות שלהן היא פרח הלוטוס. אגב, בשלב הזה של הכתבה הבנתי שכנראה לא הייתי עובר את המיונים משום שכפי שאפשר לראות בתמונה, הם כללו מבחן של עוורון צבעים. נו טוב, לפחות אני מבדיל בין סימניות.

הכותרת האחרונה היתה תרבות. הסימנית המתבקשת היתה שהיא עמוד התווך של המילים תרבות (文化) וציביליזציה (文明).

culture

במקום זאת קיבלנו את הסימנית 爱 שהיא אמנם סימנית מקסימה אשר משמעותה היא אהבה אבל היא לא ממש קשורה לענייננו.

האמת, בעידן הפייק ניוז מה זה כבר כמה טעיות בתרגום מעברית לסינית, ועוד בכתבה נידחת כזו. מצד שני איך אומרים? מי שלא מקפיד בפושרין סופו להיכווה ברותחין? מה הביטוי שמתאים כאן? טוב מה זה חשוב…

אלי אקספרס והתרגום שהתפספס

לפני כמה ימים התגלגל לפיד שלי בפייסבוק הסרטון הזה של אלי אקספרס. מסיבות טכניות אני לא יכול לשלב אותו כאן בתוך העמוד אבל אתם יכולים להקליק על התמונה או הקישור כדי לפתוח אותו.

USB_hub1

הסרטון כביכול מתעד את קורותיו של יובל סמו שהחליט לבדוק איפה יותר זול לקנות מפצל USB – דרך אלי אקספרס או בסין עצמה.

USB_hub2

בסוף הסרטון הוא מגיע לדוכן של מוכרת חביבה וכאשר הוא שואל אותה בסינית לגבי המחיר היא עונה לו 100 יואן או לפחות זה מה שהכתוביות מספרות לנו.

price

אבל מי שיודע קצת סינית יכול לשמוע בבירור שהיא עונה לו wǔ shí kuài ā שהם בכלל 50 יואן ומי שברמה מתקדמת יותר יוכל לספר שאח"כ היא עוד מוסיפה שזה hěn yōu huì de כלומר מאוד משתלם.

עכשיו יש כאלו ביניכם שבוודאי אומרים יאללה…מה אתה מתקטנן…כולה פרסומת…הם גם ככה שחקנים ושום דבר מזה לא אמיתי…

אז לכם אומר שקודם כל בתרגום חשוב לדייק ולא משנה מה הסיטואציה, קל וחומר במספרים בהם כמעט ולא מעורבת סמנטיקה. דבר שני דווקא כאן המספרים כן עושים את ההבדל בין נכונות הטענה של הפרסומת ובין הפרכתה.

אם תלכו לעלי אקספרס ותחפשו את המפצל המדובר תראו שהוא עולה למעלה כ-10 דולרים לא כולל משלוח. משתנה על פי הספק ויש גם ספקים שמציעים משלוח חינם.

aliexpress_hub

אם נמיר 10 דולרים לשקלים על פי שער חליפין של 3.8 נקבל 38 שקלים. לעומת זאת אם נמיר 50 יואנים לשקלים נקבל פחות מ-30 שקלים שכן יואן שווה בימינו קצת פחות מ-0.6 שקל. וזה עוד בלי לקחת בחשבון שהמחיר בדוכני אלקטרוניקה בסין נתון למיקוח.

אז איפה יותר משתלם? אם מאמינים לכתוביות אז באלי אקספרס יותר זול ואם נצמדים לדברי המוכרת אז בסין המחיר עדיין יותר נמוך. בכל מקרה זה לא נמוך כמו לשנות את התרגום כדי שיתאים לאג'נדה שלך…

מולאן עם מסכה

הומור מלוכלך – בדיחת זיהום אוויר מבייג'ינג

מכיוון שגרתי בבירה הצפונית כמה שנים טובות יש לא מעט בייג'ינאים באנשי קשר שלי בוויצ'אט. לפני כמה זמן התגלגלה לפיד שלי הבדיחה הבאה שמוכיחה שגם כשקשה לנשום עדיין אפשר לצחוק על המצב, ועל הדרך גם להאדיר את בני עירך. נעשה את זה בצורה של שיעור קצר (למי שאין כח יש תרגום מלא בהמשך).

זיהום בציור ילדים

有个人到北京,问我:你们在北京生活的人凭什么那么牛啊? 我摘下口罩深吸了一口气 ,笑而不语。他还不服,非得跟我叫板,也深吸了一口气。结果享年21岁

yǒu ge rén dào Běi Jīng, wèn wǒ: nǐ men zài Běi Jīng shēng huó de rén píng shén me nà me niú ā? wǒ zhāi xià kǒu zhào shēn xī le yì kǒu qì, xiào ér bù yǔ. tā hái bù fú, fēi déi gēn wǒ jiào bǎn, yě shen xī le yì kǒu qì. jié guǒ xiǎng nián èr shí yī suì

מילות מפתח

凭什么 – píng shén me

התרגום המילולי הוא 'לפי מה' וכמו בעברית זוהי דרך נפוצה בלשון הדיבור לשאול 'למה' או 'על פי מה' הרבה פעמים באופן רטורי כמו 'למה מי אמר…'.

牛 – niú

המשמעות המקורית של מילה זו היא שור או פרה אבל בסלנג היא קיבלה גם את המשמעות של ממש טוב, מעולה, אדיר, חזק, חבל על הזמן, סוף הדרך וכו'…

口罩 – kǒu zhào

כיסוי לפה ולאף. פעם המונח התייחס בעיקר למסכות של מנתחים כדי למנוע את האפשרות שהפרט יזהם את הסביבה, אולם היום זה מתייחס בעיקר למסכות נגד זיהום אוויר שמונעות מהסביבה לזהם את הפרט.

מולאן עם מסכה

叫板 – jiào bǎn

השורשים של הצירוף הזה נעוצים באופרה סינית והוא מתאר את איך שהשחקנים על הבמה סימנו ללהקה שהדיבור שלהם עומד להפוך לשירה על ידי הכנסת קצב במשפט האחרון לפני הכניסה של מוסיקת הליווי (板 מתייחס לכלי הקשה). בדיאלקט של בייג'ינג יש לביטוי גם את המשמעות של להיכנס לתחרות עם מישהו או לקרוא על מישהו תיגר.

享年 – xiǎng nián

דרך לציין את גיל פטירתו של אדם מבלי לומר בפירוש את המילה 'מוות'. המשמעות של 享 היא ליהנות.

תרגום

איש אחד הגיע לבייג'ינג ושאל אותי: אתה מהאנשים שחיים בבייג'ינג, מי אמר שאתם כאלה קשוחים? הורדתי את המסכה נגד זיהום, לקחתי נשימה עמוקה וחייכתי בלי לומר מילה. הוא לא ממש השתכנע, התעקש להיכנס איתי לתחרות וגם לקח נשימה עמוקה. נקטף בגיל 21 יהי זכרו ברוך…

כיתה
גלריה

בית ספר קטן בערבה

הידעתם? רשות השידור הממלכתית הסינית נקראת China Central Television או כמו שאומרים בסינית 中国中央电视台 (הגייה – zhōng guó zhōng yāng diàn shì tái). בקיצור מתייחסים אליה כ-CCTV שבמקרה זה גם ראשי התיבות של טלוויזיה במעגל סגור (Close Circuit Television).

למה נזכרתי בזה? כי אתמול תרגמתי עבור צוות של ערוץ 2CCTV (הערוץ הכלכלי) שהגיע לערבה כדי לצלם ספיישל בנושא חקלאות. ביקרנו במושבים עידן, חצבה וספיר, סיירנו במטעים ובחממות, צפינו בכיתות ובמעבדות, ראיינו אישים ואושיות, טעמנו פירות וירקות ואפילו קפצנו לבקר בים המלח.

ים המלח

לראות את הפלא הזה של חקלאות משגשגת בתנאים קיצוניים זה מרשים. אבל מה שבאמת הרשים את הצוות, אפילו יותר מן הטכנולוגיה והחדשנות שמאפשרות את הפלא הזה, הייתה הנכונות של ישראל לחלוק אותן עם שאר העולם באמצעות מרכז השתלמויות שנקרא AICAT (Arava International Center for Agricultural Training) אליו מגיעים אנשים מכל רחבי העולם כדי ללמוד על הפיתוחים הישראלים ויישומם.

הדבר השני שקנה אותם היו המושבים עצמם על חזונם השיתופי והקשר האינטימי בין חבריהם. במקרה או שלא במקרה יצא ששני המרואיינים שלנו – המדריך במטעי התמרים ומנהלת מרכז המשתלמים היו בעל ואישה, וכשהם גילו זאת זה עשה להם את היום ואת הכתבה.

אני אוהב להגיע לערבה. זה נותן לי תירוץ לצלם קצת.

גלריה

תרגום טעים במיוחד

השבוע שעבר היה אחד השבועות הכי קולינריים שעברו עליי בזמן האחרון. משרד התיירות הזמין לכאן ארבעה שפים בכירים מסין כדי שיעבירו סדנאות בישול לשפים ישראלים ויציגו בפניהם את המטבח הסיני. הסדנאות התקיימו בתל אביב, הרצליה, טבריה ואילת כדי ששפים מכל רחבי הארץ יוכלו להגיע אליהן. כך מצאתי את עצמי במכללת רימונים בטבריה נותן תרגום צמוד לשף Má Jiànpíng (ובכתב – 麻剑平), השף הראשי של מלון אינטרקונטינטל בבייג'ינג בעודו חותך, קוצץ, מערבב ומקפיץ מול עיניהם של שפים ומתלמדים מכל אזור הצפון.

הסדנה נערכה אמנם בטבריה, אבל את המסע התחלנו בירושלים שם השפים שהו. נסענו דרך כביש 90 והבקעה וכך זכינו ליהנות הן מהנוף החורפי הנהדר, והן מהסבריו המלומדים של מורה הדרך יחיעם ודעי שליווה את קבוצתינו הקטנה ותיבל את מסענו באנקדוטות מעניינות.

השפים לא הגיעו לבד, לכל אחד מהם התלווה גם עיתונאי אוכל שגם הוא זכה למתרגם צמוד כך שיצא שהיינו שני סינים ושני מתרגמים ישראלים. במקרה יצא שהמתרגם השני שהתלווה אלינו היה מכר ותיק בשם עמית אלעזר, ישראלי שגם שהתגורר שנים ארוכות בבייג'ינג וכיום מלבד היותו מתרגם עוסק גם בהצגת עולם היהדות בפני סין באמצעות מדיה חברתית. מכיוון שארבעתנו היינו אנשי בייג'ינג מיד נוצרה כימיה בין כולנו.

היום הראשון הוקדש להיכרות ולהכנות לקראת הסדנאות של מחר. כשהגענו נפגשנו עם סגל המכללה והוגשו לנו מטעמים מעשי ידיהם של התלמידים והתלמידות במגמה הקולינרית. מכיוון שהייתי עסוק בלתרגם טעמתי בעיקר עם העיניים אבל זה בהחלט נראה טעים מאוד.

לאחר ארוחת הצהריים ערכנו פגישה עם ראש המגמה השף מאיר רוזנברג ובה השף שלנו הסביר מה הוא צריך בשביל הסדנה למחרת. עם סיום הפגישה החל שלב ההכנות המעשי ועברנו למטבח כדי להדריך את התלמידים כיצד להכין את הכל המרכיבים והחומרים לסדנה. מה ואיך לחתוך, עם מה לערבב, כיצד לאחסן ועוד ועוד. אחרי ארוחת ערב משביעה וטעימה בטבריה (שבהחלט פיצתה על העובדה שלא יצא לי לאכול ממטעמי בית הספר), הלכנו לישון עייפים אך מרוצים.

מכיוון שהן בהכנות והן בסדנה הייתי עסוק בתרגום אז אני לא יכול להראות יותר מדי ממה שהלך שם, אבל הנה תמונה שצולמה במהלך האירוע על ידי דורית ליבשין, נציגת משרד התיירות ומארגנת הביקור.

סדנת בישול סיני בטבריה

הסדנה כללה שש מנות. שלוש מנות קלילות לארוחת בוקר שהן דייסת שעועית אדומה, חביתיות קישוא וגזר ואורז מוקפץ בסגנון יאנג-ג'ואו ושלוש מנות כבדות יותר לארוחת ערב והן נתחי בשר כבש מוקפץ עם בצל, פרוסות דג ברוטב חמוץ מתוק עם אננס ועוף קונגפאו ברוטב פיקנטי מתוק עם בוטנים.

נושא האוכל הסיני קרוב מאוד לליבי. שנים שמעתי אנשים שביקרו בסין מתלוננים ואומרים שהאוכל שם מגעיל ושאין שם מה לאכול. תמיד חזרתי והסברתי לאותם אנשים שזה בגלל מחסום השפה ושפשוט צריך לדעת לאן ללכת ומה להזמין. לבסוף החלטתי לעשות מעשה ופתחתי בלוג על אוכל סיני ואפילו שילבתי בפרויקט אפליקציה פשוטה. היום גם האתר וגם האפליקציה כבר לא פעילים אבל הידע נשאר איתי ואני תמיד שמח לשלב אותו בהרצאות ואירועים בסגנון הזה.

אחת מהאנקדוטות שאני אוהב לספר בהרצאות רלוונטית מאוד לחג החנוכה אותו אנו מציינים בימים אלה. עם הכמות של השמן בה משתמש הטבח הסיני הממוצע ניתן בהחלט לומר שבסין כל יום הוא חג החנוכה. למעשה בסינית יש ארבע סימניות שונות עבור ארבעה סוגים שונים של טיגון. יש לנו את 炸 (הגייה – zhà) לטיגון עמוק, את 煎 (הגייה – jiān) לטיגון רדוד, את 炒 (הגייה – chǎo) להקפצה (וסחר במניות) ואת 爆 (הגייה – bào) להקפצה מהירה בחום גבוה ואשר משמשת גם לתיאור התפרצות של הר געש.

איך אומרים לטגן במנדרינית

היה מעניין לראות את השף פועל בסביבה זרה כאשר לא כל המצרכים להם הוא נזקק עמדו לרשותו. כך למדתי שבהיעדר חומץ אורז כהה, התחליף הכי קרוב הוא לא חומץ אורז בהיר אלא דווקא חומץ בלסמי שמופק בכלל מענבים. לדבר אחד לא היה תחליף וזה הפילפלים המיוחדים של מחוז סצ'ואן שנקראים 花椒 (הגייה – huā jiāo). הם לא חריפים ובסינית מתארים את טעמם באמצעות הסימניה 麻 (הגייה – má, בדיוק כמו שם המשפחה של השף שלנו, כמה הולם) שמשמעותה בין השאר היא מרדים או מעקצץ – כמו התחושה שיש לנו כאשר הרגל או היד שלנו נרדמות. אם נוגסים בו, הפילפל הזה למעשה מסוגל לאלחש את הפה ולכן נהוג לטגן אותו בשמן ולהוציא אותו לאחר שטעמו נספג במנה.

אז תמונות מן ההסדנה עצמה אין לי כל כך להראות אבל כן נוכל לקנח בתמונות מאירוע הסיום שהתקיים בבית הספר לבישול דן גורמה בתל אביב שם כבר הייתי על תקן אורח, ועל כן יכולתי להתעסק יותר באכילה ובצילום ופחות בתרגום.

גלריה

בשיר ובתמונה – ישראל מבעד לעיניים סיניות

לפני שבועיים התלוותי למשלחת של כ-30 סינים שהגיעו להשתלמות של כמה ימים בפקולטה למנהל של אוניברסיטת תל אביב, בשילוב עם טיול קצר בארץ הקודש. זו היתה קבוצה הטרוגנית יחסית, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים שמצאו את עצמם עושים MBA בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת נאן-יאנג לטכנולוגיה בסינגפור. הם באו לישראל ללמוד על חדשנות ויזמות, לבקר בחברות ומפעלים וכמובן לספוג קצת מן התרבות היהודית.

אחת המשתתפות עוסקת בין השאר גם בכתיבה ובהשראת הביקור היא חיברה שיר על ישראל. ביקשתי ממנה רשות לתרגם את השיר ולפרסם אותו כאן יחד עם מספר תמונות שהיא צילמה במהלך הביקור לבחירתה. לדעתי הם נותנים הצצה די יפה לכיצד הסינים תופסים את ישראל והעם היהודי. הנה הם לפניכם.

השיר בסינית (קצת ארוך אבל לא לפחד, התרגום יגיע מיד אח"כ)

《以色列的秋天》 — 铃铛

窗外的地中海
在汹涌的涛声中
闪耀光辉
这里是以色列
一个沙漠中的小国
被阿拉伯黑色的石油包围
却玉洁冰清

以色列
你的孤独就象我的孤独
从出生就注定
从圣殿毁灭开始
被流浪被放逐
背负几个世纪的沉重
苦苦挣扎
苦难的历程
令目光疼痛

当沙漠中流淌河流与绿洲
当科技进步到千家万户
你成为西方发达的基石
无比坚固

这是一个神话
是犹太民族的执著
当局部的枪声持续依旧
我渴望读懂那些深沉的眼睛
穿越几个世纪的亲切
如同中国大地的复制
那是遥远的丝绸之路
只留下信仰与
抗争

风声雨声 我们带来了天上之水。 我将彻底斩断情感的枷锁
以色列的秋天
充满收获

这是上帝的源头
于是我听到赞美诗潮水般飘来
那是明亮的圣经

והנה התרגום שלי לעברית. פה ושם נטלתי קצת חופש אמנותי אבל השדלתי להישאר נאמן למקור.

סתיו ישראלי – לינג דאנג

מבעד לחלון זהו הים התיכון
בין שצף ובין קצף בגעש הגלים
אורות בוהקים ומנצנצים
כאן ישראל
מדינה קטנה באמצע המדבר
מוקפת בנפט ערב השחור
אך היא טהורה וזכה מכל וכל

ישראל
בדידותך כמו בדידותי
גזירה מלידה
החל מחורבן בית המקדש
נדודים וגלות
לשאת בעול של מאות שנים
מאבק עיקש ומר
בנתיב הייסורים
מסב כאב לכל אשר יביט

נהרות זורמים בין נאות המדבר
הקידמה מגיעה לכל בית ובית
כך הפכת לאבן היסוד של התפתחות המערב
ואין מוצקה ממך

זוהי אגדה
זו ההתמדה של העם היהודי
בעוד באזור חוזרים ונשנים רעמי הרובים
אני משתוקקת לפענח את תהומות עיניהם
לפרוץ דרך יובלות של קרבה
כאילו נעתקה מתוך אדמת סין
הנה היא דרך המשי הרחוקה
כל מה שנשאר זה אמונה ו
התנגדות

קולות הגשם והרוח    הבאנו מי שמיים.    אני אבתק ואנתץ את כבלי הרגש
הסתיו הישראלי
מניב יבול רב

כאן נובע אלוהים
לכן אני שומעת שיר הלל צף ועולה כמו הגאות
זהו ספר התורה המאיר

לינג דאנג אינו שם האמיתי אלא שם עט. פירוש השם הוא פעמון קטן. והנה התמונות שהיא בחרה לצרף אל השיר:

זו בהחלט לא הפעם הראשונה שאני נתקל בזה, בייחוד אצל סינים שמבקרים בישראל, אבל עוצמת הרצון ותחושת החיבור תמיד מפתיעים אותי מחדש. אין לי ספק שזה גם הופך את נווה המדבר לנו לירוק יותר ממה שהוא באמת, אבל גם אם נסיר את הפילטר שדרכו הם מסתכלים וניתן לאבק הויכוח לשקוע לרגע, נראה שקולקטיבית בהחלט יש לנו במה להתגאות.

נקודה שחורה ל-Black, זהב למשרד האוצר

בתקופה האחרונה נתקלתי בשתי מודעות בהן מככבות סימניות סיניות. אחת במסעדת Black בה החליטו להתקמצן ולחסוך בהוצאות התרגום, והשנייה במשרד האוצר בה ניכרת ההשקעה בתרגום מקצועי.

מסעדת Black

לפני שנתחיל גילוי נאות קצר – אוכל סיני הוא עניין מאוד קרוב לליבי. אני מת על אוכל סיני, ובשנים האחרונות הוא היה תחום העניין העיקרי שלי. בין השאר תחזקתי אתר ואפליקציה שעיקר מטרתם הייתה להיות מורה נבוכים למטבח הסיני. עקב כך, בהחלט יכול להיות שאני יוצא כאן קצת קטנוני אבל כשזה מגיע לדקדוק, צריך להיות דקדקניים.

לפני שבוע יצא לי לשבת עם אחים וחברים במסעדת Black שבמתחם יס פלאנט בראשון לציון. בעודי מתלבט לגבי התוספות נחו עיניי על כיסוי הנייר שמונח לפני כל סועד:

סינית בבלאק

נתעלם לרגע מכך שהיצור בתמונה אמור להיות סמוראי שזה בכלל יפני ונתמקד בטעויות הלשוניות. קודם כל לגבי המנה אשר בסינית הוחלט להתייחס אליה כ-包子 (הגייה bāo zi). אם נפתח מילון נגלה שההגדרה של 包子 היא steamed stuffed bun שזה לחמנייה מאודה עם מילוי, אבל מי שהיה בסין יודע שבאו-דזה נראה כך:

באו-דזה

כלומר מדובר בכיס בצק ממולא וסגור היטב, ולא משהו שטוח שנראה כמו סנדביץ' פתוח. מה שאנחנו רואים בתמונה דומה יותר למאפה שנקרא 烧饼 (הגייה shāo bǐng) אשר דווקא נהוג לחתוך אותו באמצע ולהכין ממנו כריכים, אבל הבעיה היא שהוא לא מאודה. לחמניות מאודות נקראות בסינית 馒头 (הגייה mán tou) אבל מהן לא נהוג להכין כריכים. בקיצור, קצת קשה להגדיר את מה שהשף של Black יצר כאן אבל זה עדיין לא סיבה להראות לנו פיתה ולקרוא לה סמבוסק. אחת התגובות בדיון שהתעורר בפייסבוק בעקבות הפוסט הפנתה את תשומת ליבי למנה הזו. מקורה בטייוואן והשם שלה קצת שונה (割包) אבל היא מאוד דומה – סנדביץ' מלחמנייה מאודה במילוי בשרי.

אבל עד כאן להיטפל לתפל. בשבע הסימניות האלו יש טעויות הרבה יותר חמורות. אני מניח שמה שניסו לומר כאן בסינית זה 'לחמניות טעימות ורכות' אבל הבעיה היא שו' החיבור היא עסק קצת מסובך בסינית. בסינית יש שלוש סימניות אשר משמשות לחיבור בין מילים או משפטים. אחת עבור שמות עצם, אחת לתארים ואחת לחיבור בין פעולות. זה אומר שבצירוף 'אני ואתה' ובצירוף 'זול וטעים' החיבור מתבצע באופן שונה.

אני ואתה – 我你 (הגייה wǒ hé nǐ)

זול וטעים – 便宜好吃 (הגייה yòu pián yì yòu hǎo chī)

במשפט שלנו החיבור הוא בין התארים רכה וטעימה אבל החיבור מתבצע באמצעות הסימניה 和 (הגייה hé) אשר משמשת לחיבור בין שמות עצם. בנוסף, הכלל בסינית הוא שתארים מופיעים לפני המילה אותה הם מתארים ואילו כאן תואר אחד מופיע לפני הלחמנייה ואחד אחריה עם חיבור שגוי. גם השימוש בצירוף 美味 (הגייה měi wèi) שנוי במחלוקת שכן הוא לא בדיוק תואר.

השורה התחתונה היא שבבלאק יודעים להכין המבורגרים טעימים אבל כשזה הגיע לסינית יצא להם סלט אחד גדול. תארו לכם שהייתם נכנסים למסעדה בחו"ל והייתם רואים את הדבר הבא:

 ישראלי אסלי

משרד האוצר

את המודעה של משרד האוצר ראיתי בשער האחורי של עיתון סוף השבוע לא מזמן.

 סינית במשרד האוצר

הפירוש בעברית בהחלט משקף את מה שנכתב שם בסינית שעד כמה שאני יכול לראות היא תקנית לחלוטין. כמובן שהתרגום הוא לא אחד לאחד שכן אחרת זה היה נשמע מוזר. כך למשל המילה 'בשבילך' הושמטה לחלוטין ואילו המילה 'מעכשיו' באה לידי ביטוי ברכיבי דקדוק בתוך המשפט. כמו כן בסינית טורחים לציין שהסינית היא קשה להבנה, מה שמובן מאליו במשפט בעברית.

הפרדוקס הוא שהמשפט אינו תקף עבור מי שמסוגל לקרוא אותו, וזה מעניין שבחרו להשקיע בתרגום כי באותה מידה היה אפשר להוריד את הכוכבית ולכתוב שם כל דבר אחר. שאפו למשרד האוצר על ההשקעה. למסעדת Black בהחלט יש מה ללמוד.

הלקח מכל הסיפור הזה הוא שאפילו כשמדובר בתרגום של שלוש מילים בלבד, עדיין אפשר ליפול בגדול במעבר בין השפות. לא משנה אם מדובר בקעקוע, קטלוג או מאמר, חשוב לתת לאיש מקצוע הדובר את שפת היעד כשפת אם לתרגם או לפחות לעבור על התוצאה הסופית.