בשיעור זה נכיר שלושה שימושים נפוצים למילה 'כמה' ונלמד לדבר על גילאים, מחירים ומספרי טלפון.
גילאים
בסינית יש שתי דרכים לשאול לגבי גילם של אנשים והן משקפות את ההבדלים בין שתי השיטות לומר 'כמה '. לפני שנלמד אותן אנחנו צריכים להכיר מילה חדשה וזו המילה suì שמשמעותה היא שנה או שנים בהקשר של גילאים. כדי לומר את הגיל כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להוסיף suì אחרי המספר. אם נרצה לומר 'וחצי' נוסיף אחרי suì את המילה bàn.
אני בן/בת שמונה עשרה – wǒ shí bā suì
הבת שלהם בת שנתיים וחצי – tā men de nǚ ér liáng suì bàn
אני לא בן/בת שש – wǒ bú shì liù suì
שימו לב בין הנושא לבין הגיל אין כל מתווך, אלא אם כן מדובר במשפט שלילה.
עכשיו כשאנחנו יודעים לציין את הגיל בוא נלמד כיצד שואלים לגביו. ההדרך הראשונה היא פשוט לשאול 'כמה גדול' או duō dà.
בת / בן כמה את/ה – nǐ duō dà
בן כמה הבן שלו/שלה – tā de ér zi duō dà
כאשר משתמשים ב-duō dà אפשר לשאול אדם בכל גיל, אבל כאשר שואלים ילדים קטנים לגילם נהוג יותר להשתמש במילה jǐ שכן אנו מצפים למספר נמוך.
ילד, בן כמה אתה – xiǎo péng you, nǐ jǐ suì
אני בן שלוש וחצי – wǒ sān suì bàn
אגב, כששואלים ומציינים גילאים נהוג להוסיף בסוף המשפט את המילית le שמציינת התרחשות או שינוי. דיאלוג קצר בדרך כלל נשמע כך:
בת / בן כמה את/ה – nǐ duō dà le
אני בת / בן חמש עשרה – wǒ shí wǔ suì le
מחירים
השאלה 'כמה (זה) עולה' בסין מורכבת מהמילה 'כמה' duō shǎo ואחריה המילה 'כסף' qián.
את האובייקט לגביו אנו שואלים נמקם בתחילת המשפט.
כמה עולה הספר הזה – zhè běn shū duō shǎo qián
הספר הזה עולה 59 יואן – zhè běn shū wǔ shí jiǔ yuán
נדבר על כסף ומחירים יותר בפירוט בפרק מיוחד המוקדש לנושא זה.
מספרי טלפון
בעברית אנו משתמשים במילה השאלה 'מה' כדי לשאול לשאול לגבי מספרי טלפון. בסינית משתמשים במילה 'כמה'.
טלפון – diàn huà
פלאפון – shǒu jī
מספר – hào ma
שימו לב שהמילה hào ma משמשת בהקשרים של מספרי טלפון, כתובות, מספר חדר וכו'. לא משתמשים בה בהקשרים מתמטיים.
מה מספר הנייד שלך – nǐ de shǒu jī hào ma shì duō shao
מספר הנייד שלי הוא 18600390028 – wǒ de shǒu jī hào ma shì yāo bā liù líng líng sān jiǔ líng líng èr bā
אם נרצה לשאול לגבי טלפון פשוט נחליף את המילה shǒu jī במילה diàn huà.