בשיעור זה נכיר שלושה שימושים נפוצים למילה 'כמה' ונלמד לדבר על גילאים, מחירים ומספרי טלפון.

גילאים

בסינית יש שתי דרכים לשאול לגבי גילם של אנשים והן משקפות את ההבדלים בין שתי השיטות לומר 'כמה '. לפני שנלמד אותן אנחנו צריכים להכיר מילה חדשה וזו המילה suì שמשמעותה היא שנה או שנים בהקשר של גילאים. כדי לומר את הגיל כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להוסיף suì אחרי המספר. אם נרצה לומר 'וחצי' נוסיף אחרי suì את המילה bàn.

אני בן/בת שמונה עשרה – wǒ shí bā suì

הבת שלהם בת שנתיים וחצי –  tā men de nǚ ér liáng suì bàn

אני לא בן/בת שש – wǒ bú shì liù suì

שימו לב בין הנושא לבין הגיל אין כל מתווך, אלא אם כן מדובר במשפט שלילה.

עכשיו כשאנחנו יודעים לציין את הגיל בוא נלמד כיצד שואלים לגביו. ההדרך הראשונה היא פשוט לשאול 'כמה גדול' או duō dà.

בת / בן כמה את/ה – nǐ duō dà

בן כמה הבן שלו/שלה – tā de ér zi duō dà

כאשר משתמשים ב-duō dà אפשר לשאול אדם בכל גיל, אבל כאשר שואלים ילדים קטנים לגילם נהוג יותר להשתמש במילה jǐ שכן אנו מצפים למספר נמוך.

ילד, בן כמה אתה – xiǎo péng you, nǐ jǐ suì

אני בן שלוש וחצי – wǒ sān suì bàn

אגב, כששואלים ומציינים גילאים נהוג להוסיף בסוף המשפט את המילית le שמציינת התרחשות או שינוי. דיאלוג קצר בדרך כלל נשמע כך:

בת / בן כמה את/ה – nǐ duō dà le

אני בת / בן חמש עשרה – wǒ shí wǔ suì le

מחירים

השאלה 'כמה (זה) עולה' בסין מורכבת מהמילה 'כמה' duō shǎo ואחריה המילה 'כסף' qián.

את האובייקט לגביו אנו שואלים נמקם בתחילת המשפט.

כמה עולה הספר הזה – zhè běn shū duō shǎo qián

הספר הזה עולה 59 יואן – zhè běn shū wǔ shí jiǔ yuán

נדבר על כסף ומחירים יותר בפירוט בפרק מיוחד המוקדש לנושא זה.

מספרי טלפון

בעברית אנו משתמשים במילה השאלה 'מה' כדי לשאול לשאול לגבי מספרי טלפון. בסינית משתמשים במילה 'כמה'.

טלפון – diàn huà

פלאפון – shǒu jī

מספר – hào ma

שימו לב שהמילה hào ma משמשת בהקשרים של מספרי טלפון, כתובות, מספר חדר וכו'. לא משתמשים בה בהקשרים מתמטיים.

מה מספר הנייד שלך – nǐ de shǒu jī hào ma shì duō shao

מספר הנייד שלי הוא 18600390028 – wǒ de shǒu jī hào ma shì yāo bā liù líng líng sān jiǔ líng líng èr bā

אם נרצה לשאול לגבי טלפון פשוט נחליף את המילה shǒu jī במילה diàn huà.