סירות דרקון בירקון
גלריה

סירות דרקון בירקון

אם יצא לכם לעבור בפארק הירקון אתמול בבוקר באזור שקרוב לנמל תל אביב, וודאי הבחנתם בהמולה רבה מן הרגיל. אנשים, דגלים, תופים, סירות, דרקונים – כולם היו שם. זה לא היה הפנינג משחקי הכס אלא חגיגות של חג סיני שנקרא 端午节 (הגייה – duān wǔ jié) אשר במערב ידוע בעיקר כחג סירות הדרקון.

שלוש עובדות מעניינות על החג

החג מצויין ביום החמישי של החודש החמישי בלוח השנה הסיני (ומכאן הצליל wǔ בשם החג). מהבחינה הזו הוא הסינקו דה-מיו של הסינים. למעשה החג עדיין לא הגיע באופן רשמי השנה והוא יצוין בסין רק ב-9 ביוני.

החג נחגג בין השאר לזכר משורר איש ארץ צ'ו מתקופת המדינות הלוחמות בשם 屈原 (הגייה – Qū Yuán). סופר עליו שהוא היה פטריוט כל כך גדול עד שלא היה יכול לשבת בחוסר מעש לנוכח השחיתות שפשטה בארצו. מכיוון שהעז לדבר גלויות ולהעביר ביקורת על השליט גורש ובגלות הפך למשורר. כששמע כי ארצו נכבשה על ידי ארץ צ'ין קפץ לנהר והתאבד. אנשים ניסו להצילו ומשלא הספיקו ניסו למשות את גופתו אך לא הצליחו למצוא אותה. המסורת של מירוץ סירות הדרקון נובעת מכך שלא חתרו מספיק מהר וכשלו להצילו, כאשר הדרקונים עצמם נועדו להפחיד את הדגים ולמנוע מהם לאכול את גופתו.

מסורת נוספת של החג היא אכילת 粽子 (הגייה – zòng zi) – פירמידות קטנות עשויות אורז דביק ושעועית אדומה עטופות בעלי במבוק. על פי המסורת אנשים כל כך התגעגעו ל-Qu Yuan ולאחר מותו נהגו לפזר אורז היכן שטבע כדי שיהיה לו מה לאכול. יום אחד Qu Yuan התגלה למישהו בחלום וכשנשאל האם אכל מהאורז שפיזרו לו ענה כי הדגים אכלו את הכל. הוא ביקש ממנו להגיד לכולם לעטוף את האורז בעלי במבוק כדי שהדגים יפסיקו לקחת לו את האוכל. על פי גרסה אחרת פזרו את האורז כדי למנוע מהדגים לאכול את הגופה שלו.

קצת תמונות ורשמים מהאירוע

למרות שמספר נכבד של ישראלים השתתף באירוע, רוב הנוכחים היו סינים. כמובן שהיו ישראלים שרצו להצטלם איתם, ובעיקר לצלם את הילדים החמודים שלהם שלא כל כך ששו לשתף פעולה. אני יכול להזדהות איתם כי בסין עושים בדיוק אותו דבר למערביים וזה היה  די משעשע לראות את זה קורה בכיוון השני.

חג סירות הדרקון 2016

האירוע נערך בשיתוף מרכז דניאל לחתירה, ובהנחייתו של לא אחר מאשר דידי הררי. ניכר שהמבנה של המרכז עוצב בהשראת עולם השייט וזה הופך אותו למאוד פוטוגני (כמעט כמו מינס טירית). מלבד זאת החלטתי שבעתיד אפתח קבוצת חתירה ולא משנה כמה אנשים יהיו חברים בה, היא תיקרא התאומים וינקלווס.

מרכז דניאל לחתירה

באירוע השתתפו קבוצות בגדלים שונים וברמות שונות של מקצוענות. חלקן קבוצות של מועדוני חתירה, חלקן ייצגו בתי ספר, וחלקן הורכבו מסטודנטים זרים וסינים אחרים שהשתקעו בארץ. אני לא יודע להגיד אילו קבוצות זכו בתחרות אבל בלטה במיוחד הנוכחות של קבוצת זוגות מעורבים ישראלים-סינים בשם Longlong. מקור השם הוא במשחק מילים נחמד באנגלית ובסינית (הפירוש של 龙 – lóng זה דרקון) ובנוסף עקב כפילות הצלילים הוא נשמע כמו שם חיבה סיני.

סירות דרקון בירקון

מלבד המירוצים היתה גם תערוכת צילומים חביבה שקיבלה מימד ריאלסטי של תנועה בסיוע הרוח. בביקור בתערוכה קיבלתי תזכורת לגבי פערי התרבות בין ישראל וסין. כאשר נשאלתי על ידי השגריר בכבודו ובעצמו על איכות התרגום של הכתוביות לעברית. אמרתי שהתרגום בסדר גמור ושהכול ברור ומובן רק שרואים שתרגם אותן מישהו שעברית היא לא שפת אימו. השגריר ביקש שאדבר במספרים ושאל אם הציון הוא 70. "מה פתאום! לפחות 85" עניתי בלי לחשוב כאשר הרגלי המיקוח שלי נכנסו לפעולה (בכל זאת גרתי שמונה שנים בסין). מה שלא ידעתי זה שתרגם אותן תלמיד שלי לעברית לשעבר שעכשיו עובד בשגרירות וגם נכח באירוע, ומה שפרח מזיכרוני זה שהציון 85 שנחשב למכובד מאוד בישראל נתפס בסין ככישלון מחפיר, ובעצם במקום לברך יצאתי מקלל. אני מקווה שהתלמיד יסלח לי.

תערוכת צילומים מסין

עוד פעילות נחמדה שאירגנו היתה הטלת טבעות. לא מעט פרסים קרצו לי אבל החלטתי שמוטב להתאפק. אם הייתי זוכה זה היה כמו לקחת סוכריה מתינוק, ואם הייתי מחטיא זה היה כמו תינוק שלוקח לי סוכריה. מביך לכאן ולשם.

dwj5

ואיך אפשר בלי תמונה של שני הדגלים.

שני דגלים

קישוט הדלת באדום

זה פשוט פסיכי כמה שפסח וראש השנה הסיני דומים

היום בערב מציינים ברחבי סין ובמקומות נוספים בעולם את תחילתה של שנה חדשה, הלא היא שנת הקוף. השנה שבדיוק הסתיימה היא שנת הכבש שהיא בעצמה נכנסה לאחר שנת הסוס, שבא אחרי הנחש, שהגיע אחרי הדרקון שבא בעקבות הארנבת שנמלטה מהנמר שעצבן את השור שנבהל מהעכברוש שכעקרון מתחיל את המחזור אבל לפניו יש חזיר שנשמר מהכלב שהעיר אותו תרנגול שקריאתו מסמלת את סוף שנת הקוף והופ! סגרנו מעגל.

spring_festival

עם שתיים עשרה חיות שחלקן לא כשרות, אחת הנבל בסיפור בראשית ועוד אחת שלא ממש קיימת זה נראה כאילו התרבות היהודית והסינית לא יכלו להיות יותר שונות זו מזו. אבל האמת היא שבחינה מקרוב של ראש השנה הסיני תגלה שהוא לא כל כך שונה מחג שאנחנו מציינים פחות או יותר בתקופה זו של השנה – חג הפסח.

הנה שמונה נקודות דמיון מפתיעות יותר ומפתיעות פחות בין ראש השנה הסינית ופסח.

שם החג

פסח ידוע גם כחג האביב ולמעשה זהו גם התרגום המילולי המדויק של 春节 (הגייה – chūn jié) – השם המודרני של ראש השנה הסיני.

חג האביב בעברית ובסינית

בעבר החג נקרא בפשטות 新年 (שנה חדשה – xīn nián) אבל בתחילת המאה העשרים החליטה רפובליקת סין הצעירה להצמיד לו כינוי חדש כדי להבדיל אותו מראש השנה של "הגויים" ולוח השנה הלועזי שלהם. זה מסביר גם למה בצפון סין חוגגים את חג האביב כשהחורף עדיין מסביב.

הזמן בשנה

ראש השנה הסיני מסמן כמובן את תחילתה של שנה חדשה. את פסח לעומת זאת, אנחנו מציינים שבעה וחצי חודשים לאחר ראש השנה שלנו ביום ט"ו לחודש ניסן. עם זאת, במקרא מכונה ניסן בשם "החודש הראשון" וכן "ראש החודשים" וישנן מסורות ושיטות ספירה אשר מבוססות עליו כחודש הראשון וכנקודת ההתחלה.

לוח השנה העברי והסיני

אגב, מקור השם 'ניסן' הוא במילה האכדית 'ניסנו' שמשמעותה היא ניצן. בכך הוא טומן בחובו הן את האביב ואת הסמל של התחלה חדשה.

אדום על דלתות

אחת המסורות העיקריות ראש השנה הסיני היא לתלות על דלת הבית קישוטים אדומים עליהם כתוב 福 (מזל וברכה – fú) ומשני צידיה זוג מגילות אדומות ומאורכות הנקראות 对联 (הגייה – duì lián) ועליהן מחרוזות בנות ארבע סימניות גם הן עם ברכות ותקוות לשנה החדשה. הצבע האדום נבחר לצרכי הגנה מפני יצור מיתולוגי אשר נקרא 年 (הגייה – nián, בדיוק כמו המילה שנה) שבכל תחילת שנה היה קם ממרבצו שבתוך ההרים, זורע הרס וחורבן וטובח באיכרים חפים משפע ובבני משפחותיהם. על פי האגדה היצור הזה מפחד משני דברים – צבע אדום ורעש חזק. לכן מסורת חשובה נוספת של השנה חדשה היא הדלקת זיקוקים ונפצים.

קישוט הדלת באדום

בסיפור שלנו צבע אדום על פתח הבית גם שיחק תפקיד חשוב מאוד בהגנה על בני הבית מפני מוות וחורבן. את עניין הרעש השארנו לחג השכן, הלא הוא פורים.

קשר נסיבתי בין מאפים וגובה

בפסח אנו אוכלים במשך שבוע קרטון מצות. וזאת מפני שלבני ישראל לא היה זמן לחכות שהבצק יתפח לפני היציאה לדרך. מזל שהיה להם זמן ללכת לשירותים, אחרת לשאלה מתי יוצא החג היה מתלווה ריקוד מסורתי.

מצות ועוגות אורז

בדרום סין נהוג לאכול עוגות אורז דביקות הנקראות 年糕 (הגייה – nián gāo). הסיבה שאוכלים את העוגות האלו היא ש-gāo זהו גם אופן הגייתה של הסימניה 高 שמשמעותה היא גובה, ועל כן אכילתן היא סגולה לנסיקה לגבהים חדשים בכל שנה כפי אומרת הברכה 年年高.

כיסוני בצק ממולאים

אם לדרום סין יש את עוגות האורז שלהם הרי שבצפון סין נהוג לאכול כיסוני בצק ממולאים הנקראים 饺子 (הגייה – jiǎo zi) שקצת מזכירים קניידלך (באנגלית שניהם מסווגים כ-dumplings).

קניידלעך סינים

הסיבה שאוכלים אותם היא שעל פי חלוקת היממה הסינית השעתיים שבין 23:00 ו-01:00 נקראות 子 וזהו בדיוק המועד בו השנה היוצאת והשנה הנכנסת מחליפות אחת את השניה כפי שמתאר הביטוי 更岁交子 (הגייה – gēng suì jiāo zǐ). המהדרין יאכלו את ה-jiǎo zi שלהם בדיוק בחצות הלא היא נקודת החיבור (交) בין השנים (岁) המתחלפות (更).

ניקיון הבית

ניקיון האביב הוא מנהג שקיים בהמון תרבויות בכל רחבי העולם, ובשני החגים מדובר בחלק בלתי נפרד מההכנות לקראתם.

ניקיון האביב

בעוד לנו אין יום ספיציפי לניקיונות ובלבד שלא יהיה חמץ בבית עד תחילת החג הרי שבסין היום המוקדש לניקיונות הוא היום ה-24 בחודש 腊 (הגייה – là), החודש האחרון בלוח השנה הסיני.

יציאת מצרים בדרך הביתה

חג האביב הוא החופשה הארוכה ביותר במהלך השנה שמקבל העם הסיני. ואת היציאה הזו "מעבדות לחירות" אנשים חוגגים בשיבה למקום הולדתם ובישיבה בחיק משפחתם שבהמון מקרים מרוחקים מאות ואף אלפי קילומטרים ממקום המחייה הנוכחי שלהם בעיר הגדולה. זה אומר שבפרק זמן מצומצם מאוד עשרות אם לא מאות מיליונים של אנשים פותחים במה שידוע בשם "נדידת האביב".

יציאת מצרים

מי שהיה בסין יודע שלהצליח לעלות על רכבת בתקופה הזו של השנה (בהנחה שהצלחתם להשיג כרטיס בכלל) מרגיש פחות או יותר כמו קריעת ים סוף.

בנייה באפריקה נעצרת

כשבני ישראל יצאו ממצרים, סביר להניח שזה עיכב בכמה חודשים את בניית הפירמידות. תשאלו כל קבלן מה קורה כאשר כל הפועלים הזרים שלו מחליטים לחזור הביתה באותו זמן.

בנייה באפריקה - אז והיום

היום אנחנו כבר פחות מעורבים בבנייה באפריקה אבל מי שבונה ומפתחת את היבשת השחורה בשיא המרץ היא סין, וזה אומר שכשראש השנה שלהם מגיע, הבנייה באפריקה נעצרת או לכל הפחות מאיטה קצת.

אגב, עם כל הדימיון הרב שבין ראש השנה הסיני ופסח, הרי שיש מנהג אחד אותו הוא חולק עם ראש השנה שלנו וזהו אכילת הדג. אנחנו אוכלים ראש של דג כדי שנהיה לראש ולא לזנב ואילו הסינים אוכלים דג משום שהסימניה 'דג' (鱼) והסימניה 'שפע' או 'די והותר' (余) נהגות שתיהן yú.

שנה טובה וחג אביב שמח!

עוף קונגפאו על אורז
וידאו

איך להכין עוף קונג פאו אמיתי כמו שמכינים בסין

אחת המנות הסיניות המפורסמות ביותר בעולם (אם לא ה…) היא עוף קונגפאו, ואירועי הבישול שהיו לי בתחילת החודש הזכירו לי קליפ שתרגמתי לפני קצת יותר משנתיים ובו מלמדים כיצד להכין את המנה הנפלאה הזו. עוף קונגפאו זה שם מנה סצ'ואנית של קוביות עוף מוקפצות ברוטב פיקנטי-מתוק עם בוטנים. היא מנה שכמעט כל המבקרים בסין (למעט צימחוניים ואלו שאלרגים לבוטנים) נשבים בקסמה והיום נלמד להכין אותה ישר מהמקור.

עוף ברוטב פיקנטי מתוק עם בוטנים בנוסח סצ'ואן

המתכון

עוף קונגפאו היא לא מנה מסובכת במיוחד אבל כדי שהיא תצא ממש טעימה דרוש קצת ידע, ניסיון והבנה של עקרונות המטבח הסיני. כמו כן דרושים מספר רכיבים שאינם נפוצים בארצנו, אם כי כאן גם חשוב לומר שהמפתח הם לא המרכיבים אלא אופן בישולם.

החומרים

עוף – כ-400 גרם חזה עוף חתוך לקוביות בגודל של כ-1.5 עד 2 ס"מ.

בוטנים – חצי ספל (כ-100גרם) – הבוטנים צריכים להיות מקולפים מטוגנים ומומלחים. אפשר לקנות בוטנים טריים, לטגן אותם בשמן עד להזהבה ולפזר עליהם מלח לאחר הסינון.

בצל ירוק – שני גבעולים עבים באורך של 10-15 ס"מ חתוכים לטבעות (אין צורך בעלים).

שום – 2-3 שיניים קצוצות לשבבים או לפרוסות דקות.

ג'ינג'ר – חתיכה בגודל פקק של בקבוק קולה קצוצה לשבבים או לפרוסות דקות.

פלפל צ'ילי מיובש – 2-3 פלפל חתוך לטבעות עבות ללא הזרעים.

פלפלי סצ'ואן – בין חצי כף לכף שלמה.

מחית שעועית ופלפלים (אופציונלי) – כף או שתיים. בנוסח המסורתי מבשלים ללא המחית, ובכל מקרה קשה להשיג אותה בארץ שכן מדובר במוצר סיני שלא ממש מיובא לכאן.

למרינדה של העוף

יין בישול סיני – חצי מצקת קטנה 25 מ"ל

מלח ופלפל – כפית שטוחה מכל אחד. הסינים אוהבים להשתמש בפלפל לבן, אפשר גם שחור.

שמן – 25 מ"ל

קורנפלור – כפית גדושה

לרוטב

יין בישול סיני – 20 מ"ל

רוטב סויה כהה – 15 מ"ל

חומץ אורז סיני כהה – 30 מ"ל

סוכר – ארבע כפיות גדושות

מלח – כפית (אם השתמשתם במחית שעועית ופלפלים אז אין צורך)

פלפל – כפית

מי קורנפלור (מים מעורבבים עם קורנפלור עד לרוויה) – 3 – 4 כפות

מים – כמות של ספל קטן (0.1 ליטר)

אופן ההכנה

לפני שנדבר על כיצד מכינים חשוב שנכיר שני עקרונות מפתח של הבישול הסיני. הראשון והפשוט מביניהם – אסור שהסועד יעבוד קשה ולכן אנחנו חותכים לו את העוף לביסים אותם הוא יוכל להרים באמצעות מקלות האכילה שלו. השני והמסובך יותר – אחת מן המטרות העומדות לנגד עינינו בעת הבישול היא לגרום לכך שהעוף לא יהיה עוף אלא יהפוך למשהו אחר הן מבחינת המראה (סיבה נוספת לקוביות) והן מבחינת הטעם ולכן אנחנו מצפים אותו בשכבות שונות של טעמים, בתחילה באמצעות המרינדה ולאחר מכן באמצעות ההקפצה והרוטב.

העוף

לפני שחותכים אותו לקוביות יש לעסות ולהכות אותו קלות באמצעות להב הסכין כך שיווצרו בו חריצים קטנים אליהם הטעם יחלחל. לאחר מכן לחתוך לקוביות ולהשרות במרינדה כרבע שעה. לאחר מכן יש לטגנו בשמן עמוק עד שהקוביות מלבינות מבחוץ וחצי מבושלות מבפנים. בסיום הטיגון להוציא מן השמן ולסנן.

הרוטב

לגבי הרוטב יש שתי אסכולות, כאלו אשר מערבבים את כל המרכיבים מראש לפני הבישול וכאלו אשר מוסיפים אותם אחד אחרי השני תוך כדי הבישול. השיטה הראשונה פשוטה יותר ומתאימה למתחילים שכן השיטה השניה דורשת זריזות, דיוק, תשומת לב ויכולת לעשות כמה דברים במקביל. אני מציע שתתחילו מהשיטה הראשונה ופשוט תערבבו את את הרכיבים שצויינו בקערה.

הבישול

  1. חממו מעט שמן בקערה.
  2. אם יש לכם פלפלי סצ'ואן בשלו אותם בשמן. לאחר שהם סיימו להיטגן מומלץ להוציא אותם מן הווק שכן הנגיסה בהם אינה נעימה.
  3. טגנו את הצ'ילי היבש.
  4. אם יש ברשותכם מחית שעועית ופלפלים עכשיו זה הזמן להוסיף 2 -3 כפות.
  5. הוסיפו לשמן את הבצל, השום והג'ינג'ר ותנו להם להזהיב מעט תוך כדי בחישה.
  6. הוסיפו את קוביות העוף, בחשו והקפיצו.
  7. לאחר שהעוף ספג מעט מטעמם וצבעם של שאר הרכיבים הוסיפו את הרוטב והמשיכו בהקפצה.
  8. אם הרוטב נוזלי מידי הוסיפו מעט מים עם קורנפלור כדי להסמיכו מעט.
  9. כאשר העוף כמעט מבושל לחלוטין הוסיפו את הבוטנים לתערובת והמשיכו להקפיץ עוד כחצי דקה. אפשר להוסיף גם כפית של שמן שומשום בשביל הניחוח.
  10. זהו. המנה מוכנה.

הסרטון

ללמוד לבשל מקריאה זה קשה וגם תמונות לא תמיד עושות את העבודה. הסרטון הבא הוא קטע מתוכנית לייף-סטייל סינית ובו מלמדים כיצד להכין עוף קונגפאו. שימו לב שהם עושים את זה בדרך פחות אורתודוקסית ובין השאר לא משתמשים בג'ינג'ר (שהוא אחת הצלעות בשילוש הקדוש של המטבח הסיני יחד עם שום ובצל) ומוסיפים למנה גם ליקר דורה סיני הנקרא באיג'יו. כמו כן הם לא עושים טיגון מקדים של העוף ומוסיפים חלק מהירקות לתוך הרוטב לפני הטיגון. כל זה לא חשוב ובא ללמדנו שיש יותר מדרך אחת להכין עוף קונגפאו. מה שחשוב זה לשים לב לתהליך הבישול ולהערות שלהם לגבי כל שלב שכן מדובר בטיפים שימושיים. לסרטון יש כתוביות בעברית ובאנגלית. כדי להפעיל אותן צריך להפעיל את כפתור ה-CC ולאחר מכן לבחור שפה בהגדרות. בהצלחה!

המנה הזו הולכת נהדר עם אורז לבן. הדרך הכי טובה לשלב ביניהם היא לא אחד ליד השני אלא אחד על השני. על צלחת שטוחה עם שוליים גבוהים לשים מצע של אורז לבן שבושל במים ועליו לפזר את המנה. את התענוג הזה אוכלים עם כף, אפילו בסין. בתאבון!

עוף קונגפאו על אורז

עוף קונגפאו על מצע אורז לבן

גלריה

תרגום טעים במיוחד

השבוע שעבר היה אחד השבועות הכי קולינריים שעברו עליי בזמן האחרון. משרד התיירות הזמין לכאן ארבעה שפים בכירים מסין כדי שיעבירו סדנאות בישול לשפים ישראלים ויציגו בפניהם את המטבח הסיני. הסדנאות התקיימו בתל אביב, הרצליה, טבריה ואילת כדי ששפים מכל רחבי הארץ יוכלו להגיע אליהן. כך מצאתי את עצמי במכללת רימונים בטבריה נותן תרגום צמוד לשף Má Jiànpíng (ובכתב – 麻剑平), השף הראשי של מלון אינטרקונטינטל בבייג'ינג בעודו חותך, קוצץ, מערבב ומקפיץ מול עיניהם של שפים ומתלמדים מכל אזור הצפון.

הסדנה נערכה אמנם בטבריה, אבל את המסע התחלנו בירושלים שם השפים שהו. נסענו דרך כביש 90 והבקעה וכך זכינו ליהנות הן מהנוף החורפי הנהדר, והן מהסבריו המלומדים של מורה הדרך יחיעם ודעי שליווה את קבוצתינו הקטנה ותיבל את מסענו באנקדוטות מעניינות.

השפים לא הגיעו לבד, לכל אחד מהם התלווה גם עיתונאי אוכל שגם הוא זכה למתרגם צמוד כך שיצא שהיינו שני סינים ושני מתרגמים ישראלים. במקרה יצא שהמתרגם השני שהתלווה אלינו היה מכר ותיק בשם עמית אלעזר, ישראלי שגם שהתגורר שנים ארוכות בבייג'ינג וכיום מלבד היותו מתרגם עוסק גם בהצגת עולם היהדות בפני סין באמצעות מדיה חברתית. מכיוון שארבעתנו היינו אנשי בייג'ינג מיד נוצרה כימיה בין כולנו.

היום הראשון הוקדש להיכרות ולהכנות לקראת הסדנאות של מחר. כשהגענו נפגשנו עם סגל המכללה והוגשו לנו מטעמים מעשי ידיהם של התלמידים והתלמידות במגמה הקולינרית. מכיוון שהייתי עסוק בלתרגם טעמתי בעיקר עם העיניים אבל זה בהחלט נראה טעים מאוד.

לאחר ארוחת הצהריים ערכנו פגישה עם ראש המגמה השף מאיר רוזנברג ובה השף שלנו הסביר מה הוא צריך בשביל הסדנה למחרת. עם סיום הפגישה החל שלב ההכנות המעשי ועברנו למטבח כדי להדריך את התלמידים כיצד להכין את הכל המרכיבים והחומרים לסדנה. מה ואיך לחתוך, עם מה לערבב, כיצד לאחסן ועוד ועוד. אחרי ארוחת ערב משביעה וטעימה בטבריה (שבהחלט פיצתה על העובדה שלא יצא לי לאכול ממטעמי בית הספר), הלכנו לישון עייפים אך מרוצים.

מכיוון שהן בהכנות והן בסדנה הייתי עסוק בתרגום אז אני לא יכול להראות יותר מדי ממה שהלך שם, אבל הנה תמונה שצולמה במהלך האירוע על ידי דורית ליבשין, נציגת משרד התיירות ומארגנת הביקור.

סדנת בישול סיני בטבריה

הסדנה כללה שש מנות. שלוש מנות קלילות לארוחת בוקר שהן דייסת שעועית אדומה, חביתיות קישוא וגזר ואורז מוקפץ בסגנון יאנג-ג'ואו ושלוש מנות כבדות יותר לארוחת ערב והן נתחי בשר כבש מוקפץ עם בצל, פרוסות דג ברוטב חמוץ מתוק עם אננס ועוף קונגפאו ברוטב פיקנטי מתוק עם בוטנים.

נושא האוכל הסיני קרוב מאוד לליבי. שנים שמעתי אנשים שביקרו בסין מתלוננים ואומרים שהאוכל שם מגעיל ושאין שם מה לאכול. תמיד חזרתי והסברתי לאותם אנשים שזה בגלל מחסום השפה ושפשוט צריך לדעת לאן ללכת ומה להזמין. לבסוף החלטתי לעשות מעשה ופתחתי בלוג על אוכל סיני ואפילו שילבתי בפרויקט אפליקציה פשוטה. היום גם האתר וגם האפליקציה כבר לא פעילים אבל הידע נשאר איתי ואני תמיד שמח לשלב אותו בהרצאות ואירועים בסגנון הזה.

אחת מהאנקדוטות שאני אוהב לספר בהרצאות רלוונטית מאוד לחג החנוכה אותו אנו מציינים בימים אלה. עם הכמות של השמן בה משתמש הטבח הסיני הממוצע ניתן בהחלט לומר שבסין כל יום הוא חג החנוכה. למעשה בסינית יש ארבע סימניות שונות עבור ארבעה סוגים שונים של טיגון. יש לנו את 炸 (הגייה – zhà) לטיגון עמוק, את 煎 (הגייה – jiān) לטיגון רדוד, את 炒 (הגייה – chǎo) להקפצה (וסחר במניות) ואת 爆 (הגייה – bào) להקפצה מהירה בחום גבוה ואשר משמשת גם לתיאור התפרצות של הר געש.

איך אומרים לטגן במנדרינית

היה מעניין לראות את השף פועל בסביבה זרה כאשר לא כל המצרכים להם הוא נזקק עמדו לרשותו. כך למדתי שבהיעדר חומץ אורז כהה, התחליף הכי קרוב הוא לא חומץ אורז בהיר אלא דווקא חומץ בלסמי שמופק בכלל מענבים. לדבר אחד לא היה תחליף וזה הפילפלים המיוחדים של מחוז סצ'ואן שנקראים 花椒 (הגייה – huā jiāo). הם לא חריפים ובסינית מתארים את טעמם באמצעות הסימניה 麻 (הגייה – má, בדיוק כמו שם המשפחה של השף שלנו, כמה הולם) שמשמעותה בין השאר היא מרדים או מעקצץ – כמו התחושה שיש לנו כאשר הרגל או היד שלנו נרדמות. אם נוגסים בו, הפילפל הזה למעשה מסוגל לאלחש את הפה ולכן נהוג לטגן אותו בשמן ולהוציא אותו לאחר שטעמו נספג במנה.

אז תמונות מן ההסדנה עצמה אין לי כל כך להראות אבל כן נוכל לקנח בתמונות מאירוע הסיום שהתקיים בבית הספר לבישול דן גורמה בתל אביב שם כבר הייתי על תקן אורח, ועל כן יכולתי להתעסק יותר באכילה ובצילום ופחות בתרגום.

פירות יבשים ואמונות טפלות

בשבוע באחרון יצא לי לתרגם אי שם במושב עין יהב בדרום הארץ. במשק צור הקימו מפעל קטן לייצור של סילאן וממרח תמרים, והציוד עבורו נרכש מסין והורכב בארץ. שני עובדים נשלחו משנגחאי החמה והלחה עד לערבה החמה והיבשה כדי להרכיב את פס הייצור ולהעביר הדרכות. היה צריך מישהו שיסביר מה הם אומרים ופה אני נכנסתי לתמונה.

עצי דקל בערבה בזמן שקיעה

השהייה בנוכחות התמרים הזכירה לי שיעור בסינית מדוברת באחד הקורסים שלקחתי באוניברסיטה אשר עסק במנהגים ואמונות טפלות. הקשר בין מנהגים ואמונות טפלות בתרבות הסינית לבין השפה הסינית נחלק לשני סוגים.

הסוג הראשון נפוץ בכל העולם ומקורו בהיגיון שאם משהו מתחרז אז הוא בוודאי נכון. לנו יש את 'קח פרי ותהיה לי בריא' ובאנגלית יש את 'an apple a day keeps the doctor away'. מנדרינית,שמאוד מוגבלת מבחינת מבחר הצלילים והצירופים האפשריים ביניהם, היא שפה שמאוד קל לחרוז בה. למעשה אפשר לומר שהיא גן עדן לראפרים. לגבי תמרים קיימת האמרה הבאה:

吃红枣,年年好 – chī hóng zǎo, nián nián hǎo

תמר בסינית זה 枣 (הגייה – zǎo) אבל המון פעמים מתווספת אל הסימניה הזו גם הסימניה 红 (הגייה – hóng) שמשמעותה היא 'אדום'. 年 (הגייה – nián) זה שנה ולומר 年年 זה כמו לומר שנה שנה, מדי שנה או כל שנה. 吃 (הגייה – chī) זה לאכול ו-好 (הגייה – hǎo) זה טוב. אז אם נרצה לשמור על החריזה נוכל לתרגם את זה למשהו כמו 'אוכלים תמרים והחיים נהדרים' או 'אם תאכלו תמרים תחיו עד מאה ועשרים'.

הסוג השני של מנהגים ואמונות טפלות נובע גם הוא מדמיון בהגייה של מילים אך אינו קשור לחריזה. כך למשל לשני אנשים קרובים מומלץ שלא לחלוק אגס שכן לחלק אגס זה 分梨 (הגייה fēn lí) וזה נשמע בדיוק כמו המילה 分离 שמשמעותה היא פרידה.

בחתונות בסין נהוג לתת לזוג הצעיר תמרים וערמונים. הסיבה לכך היא שהסימניה תמר נהגית בדיוק כמו הסימניה 'מוקדם' (早, הגייה – zǎo), ואילו ערמונים זה 栗子 (הגייה – lì zi) שזה נשמע כמו הצירוף 立子 (הגייה – lì zǐ) שמשמעותו היא להעמיד צאצאים. כלומר הענקת התמרים והערמונים היא בעצם איחול לזוג הטרי והבעת התקווה לכך שיביאו ילדים לעולם בהקדם.

תמרים ערמונים ובוטנים

מלבד תמרים וערמונים, נהוג לתת לחתן ולכלה גם בוטנים. בוטנים בסינית זה 花生 (הגייה – huā shēng) המשמעות העיקרית של הסימניה 花 היא פרח אבל היא מסמלת גם מגוון ושוני (בסינית חתול עם המון כתמים בצבעים שונים הוא 'חתול פרחוני'). הסימניה 生 משמעותה היא לידה ועל כן הבוטנים הם ברכה וסגולה ללידות מגוונות, הן של בנים והן של בנות.

אם נרצה לייבא את המנהג הזה לתרבות העברית נוכל להצדיק זאת בכך שהבוטן מסמל בטן והריון ואילו ערמונים מייצגים ערימה של ילדים. התמר כבר תפוס לברכת ראש השנה.

עוד קצת תמונות.

למקרה ותהיתם כך נראה קו לעיבוד להתמרים לסילאן ולממרח.

קו ליצור סילאן וממרח תמרים

עבודת התרגום הובילה להבנה מעמיקה בתהליך הייצור.

עמדת תפעול

וכמובן שהצטלמנו גם בתמונה קבוצתית.

תמונת מחזור

עבודה עברית דור 3.0 – סיני (משמאל) מסביר לתאילנדי על קו הייצור במפעל ישראלי.

עבודה עברית

במהלך שיטוטי במושב נתקלתי במראה הפנורמית השבורה הזו שקצת הזכירה לי את סין מבחינת הצורה שלה.

broken_mirror

שרדתם עד כאן? קבלו הפתעה נוסטלגית הקשורה לפירות וחרוזים. הווליום קצת נמוך אבל שווה להחזיק מעמד עד 2:57.

נקודה שחורה ל-Black, זהב למשרד האוצר

בתקופה האחרונה נתקלתי בשתי מודעות בהן מככבות סימניות סיניות. אחת במסעדת Black בה החליטו להתקמצן ולחסוך בהוצאות התרגום, והשנייה במשרד האוצר בה ניכרת ההשקעה בתרגום מקצועי.

מסעדת Black

לפני שנתחיל גילוי נאות קצר – אוכל סיני הוא עניין מאוד קרוב לליבי. אני מת על אוכל סיני, ובשנים האחרונות הוא היה תחום העניין העיקרי שלי. בין השאר תחזקתי אתר ואפליקציה שעיקר מטרתם הייתה להיות מורה נבוכים למטבח הסיני. עקב כך, בהחלט יכול להיות שאני יוצא כאן קצת קטנוני אבל כשזה מגיע לדקדוק, צריך להיות דקדקניים.

לפני שבוע יצא לי לשבת עם אחים וחברים במסעדת Black שבמתחם יס פלאנט בראשון לציון. בעודי מתלבט לגבי התוספות נחו עיניי על כיסוי הנייר שמונח לפני כל סועד:

סינית בבלאק

נתעלם לרגע מכך שהיצור בתמונה אמור להיות סמוראי שזה בכלל יפני ונתמקד בטעויות הלשוניות. קודם כל לגבי המנה אשר בסינית הוחלט להתייחס אליה כ-包子 (הגייה bāo zi). אם נפתח מילון נגלה שההגדרה של 包子 היא steamed stuffed bun שזה לחמנייה מאודה עם מילוי, אבל מי שהיה בסין יודע שבאו-דזה נראה כך:

באו-דזה

כלומר מדובר בכיס בצק ממולא וסגור היטב, ולא משהו שטוח שנראה כמו סנדביץ' פתוח. מה שאנחנו רואים בתמונה דומה יותר למאפה שנקרא 烧饼 (הגייה shāo bǐng) אשר דווקא נהוג לחתוך אותו באמצע ולהכין ממנו כריכים, אבל הבעיה היא שהוא לא מאודה. לחמניות מאודות נקראות בסינית 馒头 (הגייה mán tou) אבל מהן לא נהוג להכין כריכים. בקיצור, קצת קשה להגדיר את מה שהשף של Black יצר כאן אבל זה עדיין לא סיבה להראות לנו פיתה ולקרוא לה סמבוסק. אחת התגובות בדיון שהתעורר בפייסבוק בעקבות הפוסט הפנתה את תשומת ליבי למנה הזו. מקורה בטייוואן והשם שלה קצת שונה (割包) אבל היא מאוד דומה – סנדביץ' מלחמנייה מאודה במילוי בשרי.

אבל עד כאן להיטפל לתפל. בשבע הסימניות האלו יש טעויות הרבה יותר חמורות. אני מניח שמה שניסו לומר כאן בסינית זה 'לחמניות טעימות ורכות' אבל הבעיה היא שו' החיבור היא עסק קצת מסובך בסינית. בסינית יש שלוש סימניות אשר משמשות לחיבור בין מילים או משפטים. אחת עבור שמות עצם, אחת לתארים ואחת לחיבור בין פעולות. זה אומר שבצירוף 'אני ואתה' ובצירוף 'זול וטעים' החיבור מתבצע באופן שונה.

אני ואתה – 我你 (הגייה wǒ hé nǐ)

זול וטעים – 便宜好吃 (הגייה yòu pián yì yòu hǎo chī)

במשפט שלנו החיבור הוא בין התארים רכה וטעימה אבל החיבור מתבצע באמצעות הסימניה 和 (הגייה hé) אשר משמשת לחיבור בין שמות עצם. בנוסף, הכלל בסינית הוא שתארים מופיעים לפני המילה אותה הם מתארים ואילו כאן תואר אחד מופיע לפני הלחמנייה ואחד אחריה עם חיבור שגוי. גם השימוש בצירוף 美味 (הגייה měi wèi) שנוי במחלוקת שכן הוא לא בדיוק תואר.

השורה התחתונה היא שבבלאק יודעים להכין המבורגרים טעימים אבל כשזה הגיע לסינית יצא להם סלט אחד גדול. תארו לכם שהייתם נכנסים למסעדה בחו"ל והייתם רואים את הדבר הבא:

 ישראלי אסלי

משרד האוצר

את המודעה של משרד האוצר ראיתי בשער האחורי של עיתון סוף השבוע לא מזמן.

 סינית במשרד האוצר

הפירוש בעברית בהחלט משקף את מה שנכתב שם בסינית שעד כמה שאני יכול לראות היא תקנית לחלוטין. כמובן שהתרגום הוא לא אחד לאחד שכן אחרת זה היה נשמע מוזר. כך למשל המילה 'בשבילך' הושמטה לחלוטין ואילו המילה 'מעכשיו' באה לידי ביטוי ברכיבי דקדוק בתוך המשפט. כמו כן בסינית טורחים לציין שהסינית היא קשה להבנה, מה שמובן מאליו במשפט בעברית.

הפרדוקס הוא שהמשפט אינו תקף עבור מי שמסוגל לקרוא אותו, וזה מעניין שבחרו להשקיע בתרגום כי באותה מידה היה אפשר להוריד את הכוכבית ולכתוב שם כל דבר אחר. שאפו למשרד האוצר על ההשקעה. למסעדת Black בהחלט יש מה ללמוד.

הלקח מכל הסיפור הזה הוא שאפילו כשמדובר בתרגום של שלוש מילים בלבד, עדיין אפשר ליפול בגדול במעבר בין השפות. לא משנה אם מדובר בקעקוע, קטלוג או מאמר, חשוב לתת לאיש מקצוע הדובר את שפת היעד כשפת אם לתרגם או לפחות לעבור על התוצאה הסופית.