קישוט הדלת באדום

זה פשוט פסיכי כמה שפסח וראש השנה הסיני דומים

היום בערב מציינים ברחבי סין ובמקומות נוספים בעולם את תחילתה של שנה חדשה, הלא היא שנת הקוף. השנה שבדיוק הסתיימה היא שנת הכבש שהיא בעצמה נכנסה לאחר שנת הסוס, שבא אחרי הנחש, שהגיע אחרי הדרקון שבא בעקבות הארנבת שנמלטה מהנמר שעצבן את השור שנבהל מהעכברוש שכעקרון מתחיל את המחזור אבל לפניו יש חזיר שנשמר מהכלב שהעיר אותו תרנגול שקריאתו מסמלת את סוף שנת הקוף והופ! סגרנו מעגל.

spring_festival

עם שתיים עשרה חיות שחלקן לא כשרות, אחת הנבל בסיפור בראשית ועוד אחת שלא ממש קיימת זה נראה כאילו התרבות היהודית והסינית לא יכלו להיות יותר שונות זו מזו. אבל האמת היא שבחינה מקרוב של ראש השנה הסיני תגלה שהוא לא כל כך שונה מחג שאנחנו מציינים פחות או יותר בתקופה זו של השנה – חג הפסח.

הנה שמונה נקודות דמיון מפתיעות יותר ומפתיעות פחות בין ראש השנה הסינית ופסח.

שם החג

פסח ידוע גם כחג האביב ולמעשה זהו גם התרגום המילולי המדויק של 春节 (הגייה – chūn jié) – השם המודרני של ראש השנה הסיני.

חג האביב בעברית ובסינית

בעבר החג נקרא בפשטות 新年 (שנה חדשה – xīn nián) אבל בתחילת המאה העשרים החליטה רפובליקת סין הצעירה להצמיד לו כינוי חדש כדי להבדיל אותו מראש השנה של "הגויים" ולוח השנה הלועזי שלהם. זה מסביר גם למה בצפון סין חוגגים את חג האביב כשהחורף עדיין מסביב.

הזמן בשנה

ראש השנה הסיני מסמן כמובן את תחילתה של שנה חדשה. את פסח לעומת זאת, אנחנו מציינים שבעה וחצי חודשים לאחר ראש השנה שלנו ביום ט"ו לחודש ניסן. עם זאת, במקרא מכונה ניסן בשם "החודש הראשון" וכן "ראש החודשים" וישנן מסורות ושיטות ספירה אשר מבוססות עליו כחודש הראשון וכנקודת ההתחלה.

לוח השנה העברי והסיני

אגב, מקור השם 'ניסן' הוא במילה האכדית 'ניסנו' שמשמעותה היא ניצן. בכך הוא טומן בחובו הן את האביב ואת הסמל של התחלה חדשה.

אדום על דלתות

אחת המסורות העיקריות ראש השנה הסיני היא לתלות על דלת הבית קישוטים אדומים עליהם כתוב 福 (מזל וברכה – fú) ומשני צידיה זוג מגילות אדומות ומאורכות הנקראות 对联 (הגייה – duì lián) ועליהן מחרוזות בנות ארבע סימניות גם הן עם ברכות ותקוות לשנה החדשה. הצבע האדום נבחר לצרכי הגנה מפני יצור מיתולוגי אשר נקרא 年 (הגייה – nián, בדיוק כמו המילה שנה) שבכל תחילת שנה היה קם ממרבצו שבתוך ההרים, זורע הרס וחורבן וטובח באיכרים חפים משפע ובבני משפחותיהם. על פי האגדה היצור הזה מפחד משני דברים – צבע אדום ורעש חזק. לכן מסורת חשובה נוספת של השנה חדשה היא הדלקת זיקוקים ונפצים.

קישוט הדלת באדום

בסיפור שלנו צבע אדום על פתח הבית גם שיחק תפקיד חשוב מאוד בהגנה על בני הבית מפני מוות וחורבן. את עניין הרעש השארנו לחג השכן, הלא הוא פורים.

קשר נסיבתי בין מאפים וגובה

בפסח אנו אוכלים במשך שבוע קרטון מצות. וזאת מפני שלבני ישראל לא היה זמן לחכות שהבצק יתפח לפני היציאה לדרך. מזל שהיה להם זמן ללכת לשירותים, אחרת לשאלה מתי יוצא החג היה מתלווה ריקוד מסורתי.

מצות ועוגות אורז

בדרום סין נהוג לאכול עוגות אורז דביקות הנקראות 年糕 (הגייה – nián gāo). הסיבה שאוכלים את העוגות האלו היא ש-gāo זהו גם אופן הגייתה של הסימניה 高 שמשמעותה היא גובה, ועל כן אכילתן היא סגולה לנסיקה לגבהים חדשים בכל שנה כפי אומרת הברכה 年年高.

כיסוני בצק ממולאים

אם לדרום סין יש את עוגות האורז שלהם הרי שבצפון סין נהוג לאכול כיסוני בצק ממולאים הנקראים 饺子 (הגייה – jiǎo zi) שקצת מזכירים קניידלך (באנגלית שניהם מסווגים כ-dumplings).

קניידלעך סינים

הסיבה שאוכלים אותם היא שעל פי חלוקת היממה הסינית השעתיים שבין 23:00 ו-01:00 נקראות 子 וזהו בדיוק המועד בו השנה היוצאת והשנה הנכנסת מחליפות אחת את השניה כפי שמתאר הביטוי 更岁交子 (הגייה – gēng suì jiāo zǐ). המהדרין יאכלו את ה-jiǎo zi שלהם בדיוק בחצות הלא היא נקודת החיבור (交) בין השנים (岁) המתחלפות (更).

ניקיון הבית

ניקיון האביב הוא מנהג שקיים בהמון תרבויות בכל רחבי העולם, ובשני החגים מדובר בחלק בלתי נפרד מההכנות לקראתם.

ניקיון האביב

בעוד לנו אין יום ספיציפי לניקיונות ובלבד שלא יהיה חמץ בבית עד תחילת החג הרי שבסין היום המוקדש לניקיונות הוא היום ה-24 בחודש 腊 (הגייה – là), החודש האחרון בלוח השנה הסיני.

יציאת מצרים בדרך הביתה

חג האביב הוא החופשה הארוכה ביותר במהלך השנה שמקבל העם הסיני. ואת היציאה הזו "מעבדות לחירות" אנשים חוגגים בשיבה למקום הולדתם ובישיבה בחיק משפחתם שבהמון מקרים מרוחקים מאות ואף אלפי קילומטרים ממקום המחייה הנוכחי שלהם בעיר הגדולה. זה אומר שבפרק זמן מצומצם מאוד עשרות אם לא מאות מיליונים של אנשים פותחים במה שידוע בשם "נדידת האביב".

יציאת מצרים

מי שהיה בסין יודע שלהצליח לעלות על רכבת בתקופה הזו של השנה (בהנחה שהצלחתם להשיג כרטיס בכלל) מרגיש פחות או יותר כמו קריעת ים סוף.

בנייה באפריקה נעצרת

כשבני ישראל יצאו ממצרים, סביר להניח שזה עיכב בכמה חודשים את בניית הפירמידות. תשאלו כל קבלן מה קורה כאשר כל הפועלים הזרים שלו מחליטים לחזור הביתה באותו זמן.

בנייה באפריקה - אז והיום

היום אנחנו כבר פחות מעורבים בבנייה באפריקה אבל מי שבונה ומפתחת את היבשת השחורה בשיא המרץ היא סין, וזה אומר שכשראש השנה שלהם מגיע, הבנייה באפריקה נעצרת או לכל הפחות מאיטה קצת.

אגב, עם כל הדימיון הרב שבין ראש השנה הסיני ופסח, הרי שיש מנהג אחד אותו הוא חולק עם ראש השנה שלנו וזהו אכילת הדג. אנחנו אוכלים ראש של דג כדי שנהיה לראש ולא לזנב ואילו הסינים אוכלים דג משום שהסימניה 'דג' (鱼) והסימניה 'שפע' או 'די והותר' (余) נהגות שתיהן yú.

שנה טובה וחג אביב שמח!

גלריה

חמסין

איך הייתם מתארים את מזג האוויר שהיה לנו היום? חם? לח? מחניק? הביל? האוויר לא זז? כאילו מישהו שם אתכם בחדר וסגר את הדלת ואז עוד דלת ועליה עוד דלת כדי לוודא ששום טיפת אוויר לא תוכל להיכנס? בסינית יש מילה נהדרת שמתארת את המצב הזה במדויק.

מזג האוויר שהיה לנו היום הוא תופעה די שכיחה בסין ונוהגים לתאר אותו באמצעות המילה 闷热 (הגייה – mēn rè). היא מקבילה פחות או יותר למילה 'הביל' בעברית אבל בהשוואה אליה היא יותר נפוצה בלשון הדיבור ומתמקדת בעיקר בתחושת המחנק. הסימנית 热 מביאה את המשמעות של חום לצירוף, אבל סימניית המפתח בו היא 闷 אותה כדאי לבחון מקרוב.

דחוס ומחניק בסינית

בסימנית 闷 שני רכיבים. הרכיב החיצוני הוא 门 (דלת) אותו הוגים mén והוא רומז לנו לגבי ההגייה והרכיב הפנימי הוא 心 (xīn – נתקלנו בו בעבר) והוא רומז לנו על כך שהמשמעות קשורה לתחושה או הרגשה. התחושה שהסימנית מתארת הזו אינה בהכרח קשורה למזג אוויר. היא יכולה לתאר גם שעמום, מועקה או היעדר מצב רוח. תראו איזה קטע, שוב חזרנו למזג אוויר.

בבייג'ינג כל פעם שיש שמיים כחולים, כולם שולפים את הנייד, מצלמים, חולקים ומתפעלים. בארץ לעומת זאת, גם מזג אוויר כזה חשים צורך לתעד, בייחוד כאלו (ואני ביניהם) שהתגוררו בעבר בסין והאובך מעלה בהם זיכרונות מאובקים וגעגועים נגועים בזיהום:

היום בבוקר שוטטתי בחוץ מוקף בחום ולחות כדי לצלם את התמונות הנ"ל. כנראה שלא שתיתי מספיק לפני שיצאתי כי אחרי כמה זמן הייתי קצת מטושטש ומיובש. לרגע היה נדמה לי שאני שוב בבייג'ינג (תופעה המוכרת בשם המדעי פאטה-פקינה) אבל אז כשנעמדתי מול מעבר חצייה וכל הרכבים עצרו זה החזיר אותי למציאות.