הסינים באים! אז בואו נדקור אותם עם צ'ופסטיק בעין…

יזם צעיר ונלהב בשם מלכיאל מלייב רוצה להכפיל את כמות התיירים הסינים שמגיעים לארץ ישראל. לצורך כך הוא אפילו יזם קמפיין מימון המונים בהדסטארט שיסייע לו להוציא לאור מדריך טיולים על ישראל בסינית. על פניו רעיון נהדר ואין סיבה שלא לפרגן לו ולתמוך בו. אבל רגע לפני שאתם שולפים את הארנק תנו לי לספר לכם על כמה טעויות בסיסיות ובעיות מרכזיות בקמפיין שלו. כדי שתוכלו להבין יותר טוב במה בדיוק מדובר, אני ממליץ לכם להיכנס לעמוד הקמפיין בהדסטארט ולצפות בסרטון הבא.

דבר נוסף שחשוב לי לציין לפני שנתחיל – כל הדברים שאני הולך לכתוב כאן, כבר נאמרו למלכיאל על ידיי ועל ידי אנשים אחרים בדיון שהתפתח בקבוצה 'מדברים סינית' בפייסבוק, כתגובה לפוסט בו הוא ביקש מאיתנו להצטרף כתומכים לקמפיין. במקרה הטוב הם זכו לתשובות לא מספקות או להתעלמות מוחלטת. אם יש לכם זמן ואתם מתעניינים מומלץ לקרוא את שירשור התגובות הפוסט, שאמנם גולש לפסים אישיים פה ושם (כולל איומים בתביעות) אבל גם נוגע בשאלה הנצחית והיא מהו מומחה לסין, והאם בכלל יש דבר כזה.

אז אחרי ההקדמה הארוכה הזו אפשר סופסוף להתחיל.

בעיה מס' 1 – הנחת יסוד שגויה

ההנחה המרכזית של מלכיאל כפי שהיא מוצגת בקמפיין, היא שהסינים לא מגיעים לכאן בגלל מחסום השפה, כלומר אין להם מקורות מידע בשפתם על ישראל, ולכן הם זקוקים לספר. העניין הוא שזה פשוט לא נכון. ישנם מדריכי טיול על ישראל הכתובים בסינית – חיפוש זריז שהדגים אחד מחברי הקבוצה הראה כי יש מדריכי טיול הן מקוריים שנכתבו על ידי סינים כמו זה או זה, והן מתורגמים כגון המהדורה הסינית של לונלי-פלאנט המוקדשת לישראל (הקישורים עלולים לא להיפתח מחוץ לסין).

201706230535457811

בנוסף, הצריכה האלקטרונית בסין הרבה יותר נפוצה ומתחזקת כל הזמן, ועל כן רוב הסינים יעדיפו לקנות ספר דיגיטלי שגם יחסוך להם מקום במזוודה. מי שלא ירצה לקנות ספר יוכל להכין שיעורי בית בעצמו ולגלוש בעשרות אתרים הכתובים בשפה הסינית, חלקם קהילתיים כמו Trip Advisor וחלקם עצמאיים וקטנים יותר, אך לא פחות מושקעים.

בעיה מס' 2 – חוסר היכרות עם מאפייני התייר הסיני

מדריך טיולים בצורת ספר מיועד עבור פלח מאוד מסויים של תיירים – אלו שמטיילים עצמאית. התייר הסיני הממוצע לעומת זאת מעדיף לטייל בקבוצות מאורגנות עם מדריך אנושי. הדבר נכון הן לגבי תיירות חוץ כשהוא מסתובב בעולם, והן לגבי תיירות פנים כאשר הוא מטייל בסין ומחסום השפה לא קיים כלל. מי שהיה בסין בוודאי נתקל לא פעם ולא פעמיים בעשרות סינים עם כובעים זהים הולכים אחרי המדריך שלהם, שנושא דגל ומדבר אליהם באמצעות רמקול שורק ומחריש אוזניים.

chinese_tour_group.jpeg

שתי הבעיות האלה יוצרות מלכוד די רציני – הספר רלוונטי רק לפלח מאוד קטן של תיירים סינים, והפלח הזה בהחלט מסוגל ואף יעדיף להסתדר בלעדיו. משום שסינים שמטיילים עצמאית הן לרוב צעירים ומשכילים, בעלי רמת אנגלית גבוהה, מתוחכמים מספיק כדי להגיע לגוגל גם מתוך סין, ועל הסמארטפונים שלהם תהיינה מותקנות שורה של אפליקציות שיעזרו להם לא רק למצוא מידע, אלא גם לעדכנו ולחלוק אותו עם אחרים.

בעיה מס' 3 – הגשש העיוור

בקמפיין נכתב במפורש שהיעד העיקרי שלו הוא התייר הסיני. עם זאת, הספר עצמו נכתב על ידי עיתונאי מהונג קונג בסימניות מסורתיות, והתוכנית להפיץ אותו קודם כל בהונג-קונג ובטייוואן ורק אח"כ לעשות התאמות לסין. גם כאן ישנה טעות קריטית בדפוס החשיבה משום שהאנשים שגרים בהונג קונג ובטייוואן אינם מייצגים את אזרחי הרפובליקה העממית של סין. לנסות לחדור לסין דרך טייוואן והונג קונג זה קצת כמו לפתח מוצר שמיועד לצרפתים וקודם לבדוק איך הוא תופס בקוויבק. האנשים שחיים בהונג קונג ובטייוואן הם בעלי דרכון שונה, רמת אנגלית גבוהה יותר, זירת האינטרנט והרשתות החברתיות שלהם מגוונת יותר, וכך גם רמת ההיכרות שלהם עם המערב עמוקה יותר.

compare-Chinese-culture-with-Western-culture-.jpg

מעבר לכך, ההבדל הכי קריטי הוא שהם תוצר של מערכות חינוך שונות לחלוטין ממערכת החינוך הסינית. מערכת החינוך הסינית, אם לנסח זאת בעדינות, לא בדיוק מטפחת אינדיבידואליות והרפתקנות שאלו הן שתי התכונות הקריטיות לקהל היעד של ספר טיולים (ולכן הסינים מעדיפים לטייל בקבוצה כפי שהוזכר קודם). נקודה נוספת שחשוב לזכור היא שברמה תודעתית מסויימת עדיין קיים מאבק זהות בין סין לטייוואן, וגם תושבי הונג קונג לא מזדהים עם סין בכל מאת האחוזים ולהיפך. לכן עיתונאי מהונג קונג הוא לא הדרך הטובה ביותר לרכוש את ליבם של הסינים. אם סיני יתלבט בין ספר שנכתב על ידי תושב סין מהמיינלאנד, ובין ספר שנכתב על ידי מישהו מהונג קונג, יש סיכוי סביר שהוא יבחר באופציה הראשונה.

בעיה מס' 4 – סין היא לא צוואר הבקבוק

יש בדיחה שמספרת על פיל ועכבר שרצים במדבר, תוך כדי הריצה העכבר מסתכל אחורה ואז אומר לפיל בהתפעלות: "וואי וואי, תראה כמה אבק אנחנו עושים". התיירות הסינית בישראל כבר נמצאת במגמת עליה חדה. מה שאנחנו רואים עכשיו אלו הם פירות שמבשילים לאחר עבודה מאומצת של שנים מטעם כל מיני גורמים, כאשר הבולטים שבהם הם משרד התיירות, משרד החוץ ושלוחותיהם בסין. אז עם כל הכבוד, להתעורר עכשיו ולהגיד שיש לך רעיון נהדר איך להביא עוד תיירים סינים לארץ, ועוד באמצעות ספר שכדי לגרום לעליה של אחוזים בודדים צריך להיות רב מכר מטורף, זו לא חוכמה בכלל. למעשה זה אפילו קצת מיותר.

taking_credit_for_ideas

אם תשאלו אנשים שמעורים במצב התיירות הסינית בישראל הם יגידו לכם שהבעיה אינה נעוצה בכך שהסינים לא רוצים להגיע, אלא בכך שישראל לא ערוכה לקראתם, הן מבחינה כמותית והן מבחינת הצרכים שלהם. זה בא לידי ביטוי בטיסות, במלונות, במסעדות, בקניות, בתשתיות, בעלויות, בשילוט והדרכה ובהיבטים נוספים. לכך צריך גם להוסיף את העובדה שיש פעמיים בשנה בהן כל המדינה יוצאת לחופשה של שבוע או יותר וזה יוצר פיקים מטורפים. נמל התעופה בן גוריון בפסח וסוכות כש-8,000,000 ישראלים יוצאים לחופשה זה פחות או יותר עוד יום רגיל בסין.

בעיה מס' 5 – מתנות מעליבות

יש עוד נקודה קטנה, שלא ממש קריטית להצלחת הקמפיין אבל כן משקפת קצת מחוסר הטעם או הבקיאות של העומדים מאחוריו. אחת התמורות בקמפיין היא החולצה הבאה (התמונה מתוך ראיון בתוכנית הבוקר עם אורלי וגיא בערוץ 10 שגם הוא רווי בטעויות).

chinese_shirts.png

איך אתם הייתם מרגישים אם אחת התמורות בקמפיין לעידוד תיירות יהודית היתה קריקטורה של יהודי עם כובע, פאות, זקן ואף גדול עסוק בספירת כסף? כי זה בדיוק מה שחלק נכבד מהסינים מרגישים כשהם רואים את הציור הזה בו הם כחושים, עיניהם צרות, ולראשם צמה וכובע שכבר די קשה למצוא בסין (וזה עוד מבלי להכיר את השיר העומד מאחוריה על השוטר שמגרש אותם כי הם רעשנים מדי). אתם בטח חושבים שאני מגזים, אבל זו האמת. כמו שחברה סינית שגרה בארץ אמרה לי כשהיא ראתה את החולצה: כדאי לכם לוודא שזה לא יהפוך להיות מתנה ממשלתית רשמית, אחרת יהיה לכם משבר דיפלומטי על הידיים.

סוף דבר

מיכאל מלייב הוא לא אדם טיפש, זה ברור. הכוונות שלו טובות וזה גם די ברור. בנוסף, מבט בדף הקמפיין מבהיר שהוא נפגש עם לא מעט אנשים שעוסקים בסין באופן מקצועי ויש לו אפילו שותף סיני-הונג-קונגי. ולכן עולה השאלה כיצד יצא תחת ידיו קמפיין כל כך שגוי ואיך אף אחד לא העיר לתשומת לבו את הדברים שציינתי כאן. בעיניי מה שמתרחש כאן גובל בהונאת משקיעים ולו רק מהסיבה שהוא מציע לרכוש פרסומת בתוך הספר שלו, בטענה שמדובר בספר הראשון מסוגו ושאין ספרים דומים בסין, דבר אשר מנפח את ערך התמורה. העובדה שנכון לכתיבת שורות אלה הוא גייס כמעט 40,000 ש"ח היא לא פחות ממדהימה בעיניי, ומראה שהוא ניחן ביכולת להניע פרויקטים ובכישרון עסקי רב. למעשה הוא כל כך רב עד שאולי הוא יצליח לחפות על חוסר ההבנה בסיסית בעבודה מול סין. כי אם יש משהו שאפשר ללמוד מכל הסיפור הזה, זה שלדעת להגיד ניהאו, לקוד קידה ולהחזיק כרטיס ביקור בשתי ידיים, לא אומר שאתה באמת יודע מה אתה עושה או שעשית את שיעורי הבית שלך מול הענקית מהמזרח. לפעמים, גם הכוונות הכי טובות והרצון להבין את הסינים ולבוא לקראתם עלול יותר להזיק מאשר להועיל, ובסוף תמצאו את עצמכם משפדים אחד מהם עם צ'ופסטיק בטעות.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו אל 65 שכבר עוקבים אחריו

תמונת השער נלקחה מתוך הסרטון הזה – סוג של מחווה הזויה לסרטי טרנטינו שהם בעצמם מחוות לסרטים אחרים.

תמונה

לוח השנה העברי בסינית או איך נראים שיעורי הבית שלי

זוכרים את הקורס 'תרבות סין לעומת תרבויות זרות' שהזכרתי בפוסט הקודם? אז הוא כולל מטלה קבוצתית של הכנת מצגת והשבוע היה תורה של הקבוצה שלי. הכותרת שלנו היתה חגים והנושא שבחרנו הוא חגיגות השנה החדשה. החלק שאני תרמתי לעבודה הוא השוואה בין לוח השנה העברי שלנו ולוח השנה הסיני המסורתי תוך התמקדות בעובדה שקבועים בו ארבעה מועדים שונים לתחילת שנה, כל מועד עבור מסורת אחרת (בואו נודה – זה די מיוחד). אז אלו מכם שתמיד רצו לראות איך נראית שיעורי בית בסינית, היום הוא יום המזל שלכם כי הפוסט הזה הולך להיות מבחר של שקפים מתוך המצגת שהכנו.

ישראל על המפה

זהו השקף של תוכן העניינים. הנושאים המופיעים בצד ימין הם שירים, לוח שנה, אינטראקציות חברתיות, מנהגים, צבעים ומאכלים.

new_year03

כמו שאתם רואים ישראל (以色列 – yǐ sè liè) על המפה, יחד עם סין, קוריאה, מונגוליה, אפגניסטן, מלזיה ואנגליה. מכל המדינות האלו (למעט אנגליה) היו נציגים בקבוצה שלנו. כל נושא נבדק מול מדינה מסויימת. שירים מול מלזיה, לוח שנה מול ישראל, אינטראקציות חברתיות מול אנגליה, מנהגים מול קוריאה, צבעים מול מונגוליה ומאכלים מול אפגניסטן.

לוח השנה העברי בסינית

החלק שלי בא לידי ביטוי בשני שקפים. בשקף הראשון הופיע תרשים של מחזור החודשים (מצאתי באינטרנט, לא הכנתי בעצמי) עליו מצויינים החגים החשובים.

new_year05

התרשים עצמו נכתב בסינית מסורתית ומתחיל מניסן אשר נחשב לראש החודשים. שמות החודשים העבריים בסינית הם:

ניסן – 尼散 – ní sàn

אייר – 以珥 – yǐ ěr

סיון – 西弯 – xī wān

תמוז – 搭模斯 – dā mú sī

אב – 埃波 – āi bó

אלול – 以禄 – yǐ lù

תשרי – 提斯利 – tí sī lì

מרחשון – 玛西班 – mǎ xī bān

כסלו – 基斯流 – jī sī liú

טבת – 提别 – tí bié

שבט – 细罢特 – xì bà tè

אדר – 亚达 – yà dá

השקף השני הוא השוואה בין הלוח הסיני המסורתי והלוח שלנו שסך הכל הם די דומים. שניהם לוחות משולבים המתבססים על מחזור הירח לחישוב החודשים אבל מסנכרנים את עצמם עם מסלול כדור הארץ סביב השמש ועונות השנה באמצעות הוספת חודש כל ארבע שנים.

new_year06

הייחוד של הלוח שלנו הוא בכך שאצלנו התאריך מתחלף עם שקיעת החמה ושאנחנו מתחילים את השבוע ביום ראשון. הסינים מתחילים את השבוע ביום שני רק שהם קוראים לו יום ראשון.

שנות טובות בכל מיני שפות

השקף האחרון שווה להתמקד עליו הוא לקט של ברכות שנה טובה בכל השפות של חברי הקבוצה.

new_year22

אחד הדברים הכיפיים שבללמוד בסין הוא ההזדמנות להיחשף לעוד תרבויות מלבד התרבות הסינית. זה והאוכל…

זהו, נסיים בגלרייה של כל השקפים מהמצגת לפי הסדר. לחצו על התמונות להסברים.

גלריה

בשיר ובתמונה – ישראל מבעד לעיניים סיניות

לפני שבועיים התלוותי למשלחת של כ-30 סינים שהגיעו להשתלמות של כמה ימים בפקולטה למנהל של אוניברסיטת תל אביב, בשילוב עם טיול קצר בארץ הקודש. זו היתה קבוצה הטרוגנית יחסית, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים שמצאו את עצמם עושים MBA בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת נאן-יאנג לטכנולוגיה בסינגפור. הם באו לישראל ללמוד על חדשנות ויזמות, לבקר בחברות ומפעלים וכמובן לספוג קצת מן התרבות היהודית.

אחת המשתתפות עוסקת בין השאר גם בכתיבה ובהשראת הביקור היא חיברה שיר על ישראל. ביקשתי ממנה רשות לתרגם את השיר ולפרסם אותו כאן יחד עם מספר תמונות שהיא צילמה במהלך הביקור לבחירתה. לדעתי הם נותנים הצצה די יפה לכיצד הסינים תופסים את ישראל והעם היהודי. הנה הם לפניכם.

השיר בסינית (קצת ארוך אבל לא לפחד, התרגום יגיע מיד אח"כ)

《以色列的秋天》 — 铃铛

窗外的地中海
在汹涌的涛声中
闪耀光辉
这里是以色列
一个沙漠中的小国
被阿拉伯黑色的石油包围
却玉洁冰清

以色列
你的孤独就象我的孤独
从出生就注定
从圣殿毁灭开始
被流浪被放逐
背负几个世纪的沉重
苦苦挣扎
苦难的历程
令目光疼痛

当沙漠中流淌河流与绿洲
当科技进步到千家万户
你成为西方发达的基石
无比坚固

这是一个神话
是犹太民族的执著
当局部的枪声持续依旧
我渴望读懂那些深沉的眼睛
穿越几个世纪的亲切
如同中国大地的复制
那是遥远的丝绸之路
只留下信仰与
抗争

风声雨声 我们带来了天上之水。 我将彻底斩断情感的枷锁
以色列的秋天
充满收获

这是上帝的源头
于是我听到赞美诗潮水般飘来
那是明亮的圣经

והנה התרגום שלי לעברית. פה ושם נטלתי קצת חופש אמנותי אבל השדלתי להישאר נאמן למקור.

סתיו ישראלי – לינג דאנג

מבעד לחלון זהו הים התיכון
בין שצף ובין קצף בגעש הגלים
אורות בוהקים ומנצנצים
כאן ישראל
מדינה קטנה באמצע המדבר
מוקפת בנפט ערב השחור
אך היא טהורה וזכה מכל וכל

ישראל
בדידותך כמו בדידותי
גזירה מלידה
החל מחורבן בית המקדש
נדודים וגלות
לשאת בעול של מאות שנים
מאבק עיקש ומר
בנתיב הייסורים
מסב כאב לכל אשר יביט

נהרות זורמים בין נאות המדבר
הקידמה מגיעה לכל בית ובית
כך הפכת לאבן היסוד של התפתחות המערב
ואין מוצקה ממך

זוהי אגדה
זו ההתמדה של העם היהודי
בעוד באזור חוזרים ונשנים רעמי הרובים
אני משתוקקת לפענח את תהומות עיניהם
לפרוץ דרך יובלות של קרבה
כאילו נעתקה מתוך אדמת סין
הנה היא דרך המשי הרחוקה
כל מה שנשאר זה אמונה ו
התנגדות

קולות הגשם והרוח    הבאנו מי שמיים.    אני אבתק ואנתץ את כבלי הרגש
הסתיו הישראלי
מניב יבול רב

כאן נובע אלוהים
לכן אני שומעת שיר הלל צף ועולה כמו הגאות
זהו ספר התורה המאיר

לינג דאנג אינו שם האמיתי אלא שם עט. פירוש השם הוא פעמון קטן. והנה התמונות שהיא בחרה לצרף אל השיר:

זו בהחלט לא הפעם הראשונה שאני נתקל בזה, בייחוד אצל סינים שמבקרים בישראל, אבל עוצמת הרצון ותחושת החיבור תמיד מפתיעים אותי מחדש. אין לי ספק שזה גם הופך את נווה המדבר לנו לירוק יותר ממה שהוא באמת, אבל גם אם נסיר את הפילטר שדרכו הם מסתכלים וניתן לאבק הויכוח לשקוע לרגע, נראה שקולקטיבית בהחלט יש לנו במה להתגאות.