סירות דרקון בירקון
גלריה

סירות דרקון בירקון

אם יצא לכם לעבור בפארק הירקון אתמול בבוקר באזור שקרוב לנמל תל אביב, וודאי הבחנתם בהמולה רבה מן הרגיל. אנשים, דגלים, תופים, סירות, דרקונים – כולם היו שם. זה לא היה הפנינג משחקי הכס אלא חגיגות של חג סיני שנקרא 端午节 (הגייה – duān wǔ jié) אשר במערב ידוע בעיקר כחג סירות הדרקון.

שלוש עובדות מעניינות על החג

החג מצויין ביום החמישי של החודש החמישי בלוח השנה הסיני (ומכאן הצליל wǔ בשם החג). מהבחינה הזו הוא הסינקו דה-מיו של הסינים. למעשה החג עדיין לא הגיע באופן רשמי השנה והוא יצוין בסין רק ב-9 ביוני.

החג נחגג בין השאר לזכר משורר איש ארץ צ'ו מתקופת המדינות הלוחמות בשם 屈原 (הגייה – Qū Yuán). סופר עליו שהוא היה פטריוט כל כך גדול עד שלא היה יכול לשבת בחוסר מעש לנוכח השחיתות שפשטה בארצו. מכיוון שהעז לדבר גלויות ולהעביר ביקורת על השליט גורש ובגלות הפך למשורר. כששמע כי ארצו נכבשה על ידי ארץ צ'ין קפץ לנהר והתאבד. אנשים ניסו להצילו ומשלא הספיקו ניסו למשות את גופתו אך לא הצליחו למצוא אותה. המסורת של מירוץ סירות הדרקון נובעת מכך שלא חתרו מספיק מהר וכשלו להצילו, כאשר הדרקונים עצמם נועדו להפחיד את הדגים ולמנוע מהם לאכול את גופתו.

מסורת נוספת של החג היא אכילת 粽子 (הגייה – zòng zi) – פירמידות קטנות עשויות אורז דביק ושעועית אדומה עטופות בעלי במבוק. על פי המסורת אנשים כל כך התגעגעו ל-Qu Yuan ולאחר מותו נהגו לפזר אורז היכן שטבע כדי שיהיה לו מה לאכול. יום אחד Qu Yuan התגלה למישהו בחלום וכשנשאל האם אכל מהאורז שפיזרו לו ענה כי הדגים אכלו את הכל. הוא ביקש ממנו להגיד לכולם לעטוף את האורז בעלי במבוק כדי שהדגים יפסיקו לקחת לו את האוכל. על פי גרסה אחרת פזרו את האורז כדי למנוע מהדגים לאכול את הגופה שלו.

קצת תמונות ורשמים מהאירוע

למרות שמספר נכבד של ישראלים השתתף באירוע, רוב הנוכחים היו סינים. כמובן שהיו ישראלים שרצו להצטלם איתם, ובעיקר לצלם את הילדים החמודים שלהם שלא כל כך ששו לשתף פעולה. אני יכול להזדהות איתם כי בסין עושים בדיוק אותו דבר למערביים וזה היה  די משעשע לראות את זה קורה בכיוון השני.

חג סירות הדרקון 2016

האירוע נערך בשיתוף מרכז דניאל לחתירה, ובהנחייתו של לא אחר מאשר דידי הררי. ניכר שהמבנה של המרכז עוצב בהשראת עולם השייט וזה הופך אותו למאוד פוטוגני (כמעט כמו מינס טירית). מלבד זאת החלטתי שבעתיד אפתח קבוצת חתירה ולא משנה כמה אנשים יהיו חברים בה, היא תיקרא התאומים וינקלווס.

מרכז דניאל לחתירה

באירוע השתתפו קבוצות בגדלים שונים וברמות שונות של מקצוענות. חלקן קבוצות של מועדוני חתירה, חלקן ייצגו בתי ספר, וחלקן הורכבו מסטודנטים זרים וסינים אחרים שהשתקעו בארץ. אני לא יודע להגיד אילו קבוצות זכו בתחרות אבל בלטה במיוחד הנוכחות של קבוצת זוגות מעורבים ישראלים-סינים בשם Longlong. מקור השם הוא במשחק מילים נחמד באנגלית ובסינית (הפירוש של 龙 – lóng זה דרקון) ובנוסף עקב כפילות הצלילים הוא נשמע כמו שם חיבה סיני.

סירות דרקון בירקון

מלבד המירוצים היתה גם תערוכת צילומים חביבה שקיבלה מימד ריאלסטי של תנועה בסיוע הרוח. בביקור בתערוכה קיבלתי תזכורת לגבי פערי התרבות בין ישראל וסין. כאשר נשאלתי על ידי השגריר בכבודו ובעצמו על איכות התרגום של הכתוביות לעברית. אמרתי שהתרגום בסדר גמור ושהכול ברור ומובן רק שרואים שתרגם אותן מישהו שעברית היא לא שפת אימו. השגריר ביקש שאדבר במספרים ושאל אם הציון הוא 70. "מה פתאום! לפחות 85" עניתי בלי לחשוב כאשר הרגלי המיקוח שלי נכנסו לפעולה (בכל זאת גרתי שמונה שנים בסין). מה שלא ידעתי זה שתרגם אותן תלמיד שלי לעברית לשעבר שעכשיו עובד בשגרירות וגם נכח באירוע, ומה שפרח מזיכרוני זה שהציון 85 שנחשב למכובד מאוד בישראל נתפס בסין ככישלון מחפיר, ובעצם במקום לברך יצאתי מקלל. אני מקווה שהתלמיד יסלח לי.

תערוכת צילומים מסין

עוד פעילות נחמדה שאירגנו היתה הטלת טבעות. לא מעט פרסים קרצו לי אבל החלטתי שמוטב להתאפק. אם הייתי זוכה זה היה כמו לקחת סוכריה מתינוק, ואם הייתי מחטיא זה היה כמו תינוק שלוקח לי סוכריה. מביך לכאן ולשם.

dwj5

ואיך אפשר בלי תמונה של שני הדגלים.

שני דגלים

פתגם סיני עתיק – לחרוט על הסירה בשביל למצוא את החרב

זה שסינית היא שפה ציורית זה ברור וידוע גם למי שלא דובר את השפה. פחות אנשים יודעים עד כמה הסינית היא גם שפה סיפורית. אין דבר שממחיש יותר טוב את התכונה הזו מאשר סוג מסוים של פתגמים שנקראים בסינית צ'נגיו (成语 הגייה – chéng yǔ). צ'נגיו הוא ביטוי שמורכב כמעט תמיד מארבע סימניות והוא בעצם תמצית של משל או סיפור עם מוסר השכל. למעשה אפשר לפרש את השם 成语 כדבר שהפך לטבוע בשפה, מטבע לשון אם תרצו.

דוגמא נהדרת לביטוי שכזה היא 刻舟求剑 (הגייה – kè zhōu qiú jiàn) שמשמעותו היא חורט על הסירה בבקשו את החרב.

לחרוט על הסירה כדי למצוא את החרב

הסיפור הוא על איש שחצה נהר בסירה אבל באמצע הדרך החרב שלו נפלה למים. הזקן שחתר בסירה יעץ לו לקפוץ מהר למים כדי להשיב את החרב, אך הוא פשוט חרט סימן על בדופן הסירה בנקודה שהחרב נפלה ואמר לו להמשיך לחתור. כשהם הגיעו לצד השני של הנהר הוא קפץ למים מהנקודה המסומנת אבל "למרבה ההפתעה" הוא לא הצליח למצוא את החרב למרות שחיפש אחריה שעות.

פירוק סימניות הפתגם

שמתם לב במקרה לרכיב הזהה בצד ימין של הסימניה הראשונה והסימניה האחרונה? משמעותו היא סכין ועל כן הוא חלק מהסימניה 'לחרוט' ומהסימניה 'חרב'.

כשמזכירים את הפתגם הזה בהקשר של אדם מסוים בעצם אומרים עליו שהוא לא מבחין בשינויים או שהתפיסה שלו מאוד מקובעת. מוסר ההשכל עצמו הוא כמובן שצריך להסתכל על המצב לאשורו ולהסתגל בהתאם, אחרת לעולם לא נמצא פתרון לבעיות שלנו. אז בפעם הבאה שאתם רוצים להתלונן על מערכת החינוך המסורבלת, או על כך שצה"ל תמיד נערך למלחמה הקודמת, עכשיו יש לכם פתגם להמחשה ואתם יכולים לעשות את זה בסטייל.

מי שרוצה מוזמן לנסות לקרוא את הסיפור בסינית בליווי תעתיק (לחצו על התמונה להגדלה).

סיפור