לאנג פינג - כרטיס

שבוע שני בבייג'ינג – פינת הספורט

אם השבוע הראשון היה בסימן תורים, הרי שהשבוע התווסף מוטיב חדש והוא הטקסים. בשבוע שעבר היה לנו את טקס הפתיחה לכלל הסטודנטים הזרים ואילו השבוע התקיימו טקס הפתיחה של הפקולטה, טקס ושיחת פתיחה למקבלי מלגה ועוד. מבין כל הפעילויות שנערכו השבוע יש אחת ששווה להתמקד בה ולפרט עליה יותר והיא השיחה עם לאנג פינג.

לאנג פינג (בסינית – 郎平 – Láng Píng) היא שחקנית כדורעף עבר אגדית ומאמנת נבחרת כדורעף הנשים של סין כיום. כשחקנית בתחילת שנות ה-80 היא הובילה את סין להישגים מדהימים שהבולט שבהם הוא זכייה במדליית הזהב באוליפיאדת לוס אנג'לס ב-1984. בריו 2016, למעלה מ-30 שנה אחרי, היא סגרה מעגל והביאה לסין מדליית זהב כמאמנת. בזמן המשחקים של 2008 בבייג'ינג היא אימנה את נבחרת ארה"ב וזכתה איתה במקום השני לאחר הפסד בגמר לברזיל. הברזילאיות הדיחו את סין בחצי הגמר ואילצו את המארחות להסתפק במקום השלישי בלבד, אחרי שבאתונה 2004 הן לקחו את הזהב.

הביטוי החם בסין כרגע הוא 女排精神 (הגייה – nǚ pái jīng shen). את שתי הסימניות הראשונות קל לתרגם שכן הן קיצור של 女子排球 (כדורעף נשים). את המונח 精神 לעומת זאת כבר יותר קשה לתרגם אבל בהקשר הזה הוא מתאר משהו כמו מנטליות או state of mind. כל סין מדברת על איך צריך ללמוד מנבחרת הכדורעף שלהם, על החוסן המנטלי שהם הפגינו ועל ההישג המדהים בריו (וזה לא שלסין היו חסרות סיבות אחרות לשמחה וגאווה בריו). מעבר למפגשים עם מנהיגי האומה וראיונות טלוויזיה הן התארחו השבוע בפאנלים באוניברסיטת בייג'ינג ובאוניברסיטת צ'ינגחואה שהן שתי האוניברסיטאות הכי נחשבות בסין.

לאנג פינג - כרטיס

השבוע גיליתי שלאנג פינג היא בוגרת של האוניברסיטה בה אני לומד עכשיו והיא הגיעה לתת הרצאה גם אצלנו. היא מילאה אולם ספורט שלם והיו הרבה מאוכזבים שנשארו בחוץ. לכל פקולטה היה מספר מוגבל של כרטיסים וכל הקודם זכה. היא דיברה על הקריירה שלה, על מה זה אומר להיות ספורטאי, מה זה להיות שחקן בקבוצה ואיך המאמן משתלב בכל הסיפור. מלבד זה שהאירוע היה הזדמנות נהדרת לשפר את הסינית שלי, היה גם מרתק לשמוע את הסיפור שלה.

lang_ping_talk

כשהיא דיברה על ריו היא התמקדה במשחק רבע הגמר מול ברזיל. בשלב הזה בטורניר כל משחק הוא בגדר להיות או לחדול, אבל מכיוון שמדובר באחת הקבוצות החזקות בעולם (זהב בבייג'ינג ובלונדון), במארחת המשחקים ובנבחרת שסין לא הצליחה לנצח כלל בשנים האחרונות, המשחק מולה הפך לרגע המכונן בכל הטורניר מבחינתן. בנוסף היא ציינה כחצי בדיחה חצי ברצינות שמפני שבשלושת המשחקים הקודמים בשלב רבע הגמר יפן, קוריאה ורוסיה עפו מהטורניר יצא שסין גם היתה האחרונה לייצג את אסיה מה שלא תרם להפחתת הלחץ. אחת הסטודנטיות בקהל שאלה אותה בסיום ההרצאה איזו עצה היא יכולה לתת בהתמודדות עם לחץ והתשובה שהיא נתנה היא שלפעמים אין מה לעשות וצריך לדעת פשוט לחכות בלי לאבד את העשתונות. במהלך המשחק מול ברזיל לקח לבנות זמן למצוא את עצמן ולהיכנס לקצב והן אף הפסידו במערכה הראשונה, אבל היא סיפרה שמה שהבנות אמרו לה בסוף המשחק זה בעיקר תודה על כך שהיא כמאמנת נתנה להן את הזמן להמשיך לנסות ולהתאזן במקום להתחיל לבצע כל מיני שינויים במשחק שרק היו מלחיצים אותן עוד יותר.

volley_selfie

כששומעים אותה מדברת על החיים ועל שגרת האימונים של הקבוצה מבינים למה סין נמצאת איפה שהיא נמצאת ולמה ישראל נמצאת איפה שהיא נמצאת בעולם הספורט. שלא יגידו לכם שזה עניין של כישרון, כמות אנשים, משאבים או כל דבר אחר. בסוף הכול מתנקז לתוך מילה אחת – מחוייבות. זה מתחיל מזה שישראל לא מחוייבת כלפי הספורטאים שלה. למעשה למעט אולי בענפי הכדורגל והכדורסל הספורט המיקצועני בישראל לא קיים. הספורטאים הישראלים לא יכולים להקדיש את עצמם למיקצוע כי הם צריכים לעבוד למחייתם ולכן גם אם המחוייבות קיימת הם אינם מסוגלים לממש אותה. השחקניות בנבחרת סין מקיימות שישה ימי אימונים מלאים בשבוע ובין אימוני משחק, כוח וכושר הן גם לומדות את הקבוצות היריבות. אני לא יודע כמה מהספורטאים שלנו היו מוכנים להתחייב או עומדים בכלל בתנאים שנדרשים מהאתלטים הסיניים אבל מגיע להם שניתן לטובים מביניהם לנסות, לא? סין מתייחסים לספורטאים האולימפיים שלה כמו שאנחנו מתייחסים לטייסי חיל האוויר שלנו, עם היוקרה, התהילה וכל מה שמשתמע מכך. אולי הגיע הזמן שנאפשר לספורטאים שלנו גם להמריא.

האח הגדול

מסתבר שבשנתיים שנעדרתי בסין האח הגדול גדל עוד קצת. זה מתחיל מזה שעכשיו כל תלמידי המלגה צריכים להגיע אחת לחודש למשרד הסטונדטים הזרים ולאמת את נוכחותם בסריקה של טביעת האצבע, אחרת לא נקבל דמי מחיה לאותו חודש. בנוסף מעכשיו חובה לקיים ראיון פנים אל פנים כדי לקבל ויזה והאוניברסיטה לא יכולה פשוט לשלוח את הטפסים בשמנו, מה שגרם לכך שעמדנו בתור היום למעלה משלוש שעות. ואל תגרמו להתחיל לדבר על האינטרנט בכלל…

מזג האוויר

נקודת האור היא שמזג האוויר והאוויר ממשיכים להפתיע לטובה. הנה תמונה של השקיעה מלפני יומיים כפי שצילמתי בעודי ממתין למעלית בקומה האחת עשרה.

שקיעה בבייג'ינג

לימודים

שמרתי את הנושא הזה לסוף ולא בכדי. למרות שאני כאן כבר כמעט שבועיים עדיין אין לי הרבה מה לומר בנושא. השיעורים התחילו אבל לא באמת כי הם הכילו בעיקר שיחות פתיחה וחומרי מבוא. מה שאני יכול להגיד זה שמבחינת הרמה השיעורים נחלקים לשניים. הסוג הראשון הם שיעורים שעוסקים בדברים שכבר למדתי (בעיקר בתחום התיאוריה של השפה) ומיועדים בעיקר לסטודנטים זרים. הסוג השני הוא שיעורים שכל המגמה משתתפת בהם (למעלה מ-100) והם למעשה הרצאות ודיונים בנושאי תרבות. בשיעורים האלו אני צריך להתאמץ רק כדי לשמור את הראש מעל המים ולהבין את רוב מה שהמרצים אומרים, ואחד מהם (המעניין מכולם) ממש לא משתדל להקל עלינו, הן במבטא והן בבחירת המילים. בנוסף בגלל שאני ועוד בחורה מהונגריה מהווים את שני הפרצופים המערביים היחידים בכיתה יוצא שכל פעם שמדברים על פערי תרבות הוא פונה אליי. מלחיץ…

big_class

אמרה שימושית שלמדתי השבוע היא 吃亏是福 (הגייה – chī kuī shì fú). מילולית – הסבל הוא ברכה אבל אפשר להשתמש בזה גם כמו כל עכבה לטובה, אין שמחה בלי עצב ואם נמתח את זה עוד קצת אז גם מה שלא הורג אותך מחשל אותך. בהחלט מוטו לשינון בסין.

פתגם סיני עתיק – ההתמדה משתלמת

לפני שנה, כשאתר הזה היה עוד בחיתוליו, נערכה אליפות העולם באתלטיקה בבייג'ינג וכתבתי על כך שמי שרוצה לשלוט בשפה הסינית צריך לגשת ללימודים כמו אתלט שרוצה להגיע לאולימפיאדה. עכשיו נערכים בברזיל המשחקים האולימפיים ועם כל מה שהספורטאים המדהימים האלו מראים לנו, זה פשוט מתבקש שנלמד את הפתגם הבא:

practice_makes_perfect - chinese

הפתגם 熟能生巧 (הגייה – shú néng shēng qiǎo) מורכב מארבע סימניות. לסימנית הראשונה 熟 יש זיקה חזקה לשורש העברי ב.ש.ל ופירושה העיקרי הוא להבשיל, לבשל וגם להיות בשל או מעובד. מלבד זאת היא גם מבטאת את המשמעות של היכרות עמוקה, ניסיון רב ומיומנות גבוהה. הסימנית 能 מעידה על יכולת והסימנית 生 קשורה ללידה והיווצרות. הסימנית האחרונה 巧 קשורה לכישרון ופיקחות אבל יכולה לבטא גם משמעות שלילית של עורמה ותחבולה. כלומר הפירוש המילולי של הפתגם הוא שהתנסות מרובה בדבר מסויים יכולה להביא למיומנות עילאית.

אגב, הסימניות 生 ו-熟 הן זוג הפכים. זאת מכיוון ש-生 מבטאת גם את המשמעות של חי או נא (כמו בשר נא).

הפתגם הזה הוא גם צ'נגיו ועל כן יש סיפור מאחוריו. הסיפור הוא על קשת מוכשר שהתפאר בפני מוכר שמן ובתגובה מוכר השמן הראה לו שהוא יכול למזוג מגבוה שמן לתוך בקבוק שפתחו מכוסה במטבע עם חור, מבלי לשפוך או ללכלך את המטבע. הקשת הנדהם שאל איך הוא עושה את ובתגובה ענה הזקן כי כל דבר שעושים אותו במשך הרבה זמן הופך למיומנות.

הנה הסיפור בסינית למי שרוצה לתרגל קצת.

practice_makes_perfect - story

מילות מפתח

להתפאר – 炫耀

גאון, עילוי – 天才

מטבע נחושת – 铜钱

קנקן או בקבוק בצורת אגס – 葫芦

ליצוק, למזוג – 舀

מצקת – 瓢

להשקות, למזוג – 灌

להרטיב, להכתים, לגעת – 沾

טבע, באופן טבעי – 自然

practice_makes_perfect

התרבות הסינית מקדשת חריצות ועבודה קשה ועל כן הסינים מאוד אוהבים את הפתגם הזה. כל ילד סיני שמתאמן בנגינה, ספורט, קליגרפיה או כל חוג אחר שומע את הפתגם הזה בתדירות גבוהה יותר מאשר התדירות בה אומרים קשה באימונים קל בקרב בטירונות צה"לית. שימוש בפתגם זה במקום הנכון ובזמן הנכון מבטיח שתקנו את לב המאזין.

משכמו ומעלה – קצת על יאו מינג

בשבוע האחרון זה הרגיש לי כאילו לאן שאני לא מסתכל אני רואה את יאו מינג. זה די הגיוני כי בכל זאת מדובר באדם שקשה לפספס על כל 226 סנטימטריו (או 2.29 תלוי את מי שואלים), אבל הוא מצא את דרכו לפיד שלי בכמה אירועים שונים.

זה התחיל בתמונה שממחישה נהדר כמה הוא עצום:

יאו מינג שאקיל אוניל וקווין הארט

מזהים את שני החבר'ה שלידו? הגבוה מבין השניים זה שאקיל אוניל שמתנשא לגובה 2.16 מטרים. בפינה הימנית התחתונה של התמונה זהו קווין הארט, קומיקאי אמריקאי שגובהו קצת יותר ממטר ושישים.  אגב, קווין הארט לא באמת מופיע בתצלום המקורי, מישהו עיבד אותו לתוך התמונה למטרות המחשה.

זה המשיך בתמונה של הנסיך וויליאם, 1.93 מטרים של נימוס לוחץ את היד לענק ממזרח.

prince-william-china

יאו מינג והנסיך מווילס הצטלמו יחד עם דיוויד בקהאם לסרטון הקורא להגנת חיות הבר בו הנסיך הפגין יכולות לא רעות במנדרינית. התמונה הזו שלחה אותי קצת יותר מ-200 שנה אחורה, לרגע מכונן בהיסטוריה המודרנית של סין:

המשלחת הבריטית הראשונה לסין

האדם שכורע ברך במרכז התמונה הוא ג'ורג' מקרטני שהסיבה היחידה שאני זוכר את השם שלו היא משום שהוא כולל חצי מהביטלס. בשנת 1793 הוא הוביל משלחת רשמית של האימפריה הבריטית במטרה לכונן קשרי מסחר עם הקיסרות הסינית ואף התארח במעון הקיסר הצ'נגדה. עקב פערי ציפיות והבדלי תרבות המשימה לא הוכתרה בהצלחה, והכישלון שלה הוא אשר הוביל לתוקפנות המערבית כלפי סין ב-150 השנים שבאו אחר כך. מומלץ לקרוא את הערך המלא בויקיפדיה. ציטוט נבחר:

"השגריר התקבל בנימוס עילאי, התייחסו אליו תוך הכנסת אורחים עילאית, השגיחו עליו בערנות עילאית, וגרשו אותו באדיבות עילאית"

הרבה השתנה מאז. השמש שוקעת באימפריה הבריטית לפחות פעם ביום, וסין (שאז המערב לא עניין אותה בכלל) רק מחפשת להרחיב את הערוצים השת"פ הכלכלי מול שאר העולם.

בכל פעם שאני רואה את יאו מינג זה מזכיר לי טעות הגייה משעשעת שעשיתי בתחילת דרכי בסינית. זה קרה אי שם בסוף שנת 2005, כאשר למדתי בבית ספר קטן בבייג'ינג שגם אירגן מגורים אצל משפחה מארחת. יום אחד ישבתי בסלון לבד ויאו מינג הופיע בטלוויזיה. רציתי להגיד משהו כמו 'זה לא יאו מינג שמופיע עכשיו בטלוויזיה?' אבל הסתבר שזה היה מעבר ליכולתי וכל מה שיצא לי מהפה זה קריאות נרגשות ומבולבלות של "יאו מינג!". האמא המארחת באה בריצה לסלון ושאלה מה קרה בדאגה. לרגע חשבתי שהיא מעריצה כבדה של יאו מינג אבל היא הסבירה לי שבגלל שלא דייקתי בטונים זה נשמע יותר כמו מה שאומרים כשנבהלים.

יאו מינג

אח"כ היא סיפרה לי שזה עוד כלום. התלמידה שהתארחה אצלם לפניי עשתה טעות ששיעשעה אותם הרבה יותר. היא היתה מגרמניה ורצתה להכין להם ארוחה אירופאית אז היא הייתה צריכה לדעת אם הם אוכלים גבינה:

你们喜欢吃奶酪吗?

nǐ men xǐ huān chī nǎi lào ma?

אבל מה שיצא לה במקום היה:

你们喜欢吃老奶吗?

nǐ men xǐ huān chī lǎo nǎi ma?

אתם אוהבים לאכול סבתות?

מאז לא שכחתי איך אומרים גבינה.

אתלטיקה בסינית

סינית למרחקים ארוכים

בשבוע האחרון נערכה בבייג'ינג אליפות העולם באתלטיקה. אני לא צופה מושבע של אתלטיקה אבל אירועים בסדר גודל כזה אני משתדל לא לפספס, ואם הם נערכים בסין אז בכלל זו סיבה למסיבה מבחינתי. הנה שתי האגורות שלי על מה שהלך שם ועל התחושות והמחשבות שזה עורר בי, בענייני שפה ובכלל.

געגועים זיכרונות

מה שהאירוע הזה עשה קודם כל, זה לקחת אותי אחורה שבע שנים לבייג'ינג של 2008 והאולימפיאדה. בימי האולימפיאדה (וגם כמה שבועות לפניה), העיר פשוט לא הייתה אותה העיר שלמדתי להכיר בשנתיים שקדמו לכך. חוקים ותקנות שהעבירו ואכפו במיוחד בשביל האולימפיאדה גרמו לכך שהעיר הייתה נקייה, עתירת שמיים כחולים ונטולת קבצנים ופקקי תנועה. בנוסף קווי רכבת תחתית טריים צצו כמו פטריות אחרי הגשם, הכפר האולימפי רק נפתח וכל המתקנים היו חדשים ונוצצים.

האיצטדיון האולימפי בבייג'ינג

החיסרון היה שממשלה הקשיחה את התנאים לקבלת ויזה וכך מצאתי את עצמי נאלץ לפנות את עצמי מהדירה ומהמדינה בתוך שבוע, אבל זה רק הכריח אותי להיות יצירתי יותר בחיפוש אחר פתרון. אז עזבתי, נרשמתי לאוניברסיטה וחזרתי על ויזת סטודנט לפני שהאולימפיאדה התחילה. אמנם בלי דירה אבל עם עבודה זמנית שווה שסידרה לי לינה ואפילו כרטיסים לתחרויות ואירועים. בקיצור, האולימפיאדה נתנה לי דחיפה גדולה קדימה בלימודי הסינית וזה מוביל אותי לנושא הבא.

השראה ומוטיבציה

יש משהו בצפייה באתלטים הטובים בעולם בפעולה שפשוט מהווה זריקת מוטיבציה אדירה בשבילי, ואני בטוח שאני לא היחיד שמרגיש ככה. לראות אנשים שהקדישו את עצמם למטרה מסוימת מנסים להתעלות על עצמם, לראות השקעה של שנים מתנקזת לתוך שברירי שניות, לראות את השמחה הטהורה על הפודיום, בעיניי זה פשוט יפיפה. בלי לגרוע מהמדהימות והעוצמה של כל אחד והמשתתפים, תמיד יש אחד או שניים שהם וההישגים שלהם נשארים איתי שנים אחר כך. ב-2008 אלו היו האצן אוסיין בולט (שאז היה מוכר בשם קצת יותר ארוך והוא "שמעתי שיש אחד מג'מייקה שרץ ממש מהר") והקופצת במוט ילנה איסינבייבה. השנה אלו היו האתלט הגדול מכולם אשטון איטון (ששיפר שיאו העולמי בקרב עשר) והאצנית ההולנדית דפנה סחיפרס שלקחה כסף במאה מטרים וזהב במאתיים (במקור משתתפת קרב שבע שעשתה הסבה בקריירה והחליטה להתמקד בריצות קצרות). ככה ראו את זה בהולנד:

אני לא אתלט מחונן אבל כן משתדל להתאמן באופן קבוע. עם זאת, כשאני אומר השראה ומוטיבציה אני לא מתכוון רק לספורט, אלא גם בלימודים ובקריירה. לעניות דעתי מי שמחליט שהוא באמת רוצה לדעת סינית, צריך לגשת ללימודים ברצינות של אתלט שרוצה להגיע לאולימפיאדה כי זה דבר שדורש המון התמדה ותרגול. סינית היא "הקרב עשר" של עולם השפות. ללמוד לכתוב כמו שצריך בסינית זה עניין של המון טכניקה ודיוק, הגייה נכונה של כל הצלילים והטונים דורשת את הפעלת את כל שרירי הפה, השפתיים והלשון, צריך לדעת מתי לחשוק שיניים ומתי להרפות, ובתחילת הדרך המאמץ שכרוך בהאזנה והבנה של פסקה שלמה בסינית בהחלט משול לריצת 1500 מטרים. כמו כן לא יזיק שיעמדו לרשותכם מאמנים טובים ומתקנים מהשורה הראשונה ויעזרו לכם לפתח את היכולות באופן הנכון.

הדרך לבייג'ינג עוברת בבייג'ינג

אם נסתכל על טבלת המדליות הסופית של האליפות, לא נוכל להתעלם משתי עובדות. הראשונה, קניה היא המוליכה של הטבלה עם שבע מדליות זהב וביניהן אחת בהטלת כידון ואחת ב-400 מטרים משוכות – שני מקצועות טכניים מאוד שאינם מקצועות "אפריקאים קלאסיים". השנייה, סין (שמצטיינת בהתעמלות ושחייה אך מעולם לא הייתה מעצמת אתלטיקה) זכתה בתשע מדליות, מתוכן שבע כסף, שאחת מהן היא ב-100X4 שליחים לגברים. אז נכון שארה"ב פסלה אבל עדיין מדובר בהישג אדיר שדורש ארבעה אצנים ברמה מאוד גבוהה.

אני חושב שאפשר למתוח קו ישר (טכנית מדובר בנקודה) בין ההישגים של סין באליפות השנה לבין הדחיפה שהאולימפיאדה ב-2008 נתנה לאתלטיקה במדינה. כמו כן אפשר למתוח קו ארוך וקמור בין ההישגים של קניה (ומדינות אפריקאיות נוספות) ובין ההשקעות האדירות של סין באפריקה שכוללות גם מתקני ספורט רבים. זה משהו שגם אובאמה יוכל לספר לכם עליו.

נשבע לכם ששמעתי את זה

"לא רואים הרבה אנשים עם פלאפונים בסין"

שדרן הערוץ הראשון אורי לוי יושב באולפן בישראל ורואה מעריצים מבקשים מבולט חתימה עם עט ונייר. אורי, טעויות בהגיית השמות של האתלטים הסינים אפשר להבין, אבל בוא לא נצא בהצהרות מופרכות.

איך אומרים בסינית

אז אם כבר דיברנו על הגייה בואו נראה רגע איך אומרים אתלטיקה בסינית. רשימת המילים המלאה פורסמה בדף הפייסבוק של מנדרינה בשבוע שעבר אז נתעכב רק על המונח המרכזי וכמה מילים מעניינות.

אתלטיקה בסינית

אתלטיקה בסינית זה 田径 (הגייה – tián jìng). מדובר צירוף של שתי סימניות – הראשונה פירושה שדה (נתקלנו בה בעבר) והשנייה פירושה מסלול. בכך הצירוף מאוד דומה למונח האנגלי Track and Field. כדאי לשים לב שלא משתמשים ב-径 כדי לומר מסלול ריצה (跑道, הגייה – pǎo dào) שכן משמעותה הבסיסית היא מרחק. למעשה היא יותר שימושית בתחום אחר אשר גם הגיע אלינו מיוון העתיקה – גיאומטריה. למשל רדיוס בסינית זה 半径 (חצי מרחק – bàn jìng) וקוטר זה 直径 (מרחק ישר – zhí jìng).

ישנם כמה מקצועות באתלטיקה שמדגימים את הפשטות שבשפה. למשל מספיק שאתם יודעים להגיד 'לקפוץ' (跳) ו-'גבוה' (高) ואתם יכולים לומר קפיצה לגובה (跳高, הגייה – tiào gāo). לא צריך לשחק עם המילים כמו בעברית. הצירוף קפיצה למרחק עובד בדיוק באותו עיקרון (跳远, הגייה – tiào yuǎn). אגב, 高 זה שם משפחה די נפוץ בסין. אחד מהקופצים לרוחק הסינים התהדר בשם זה.

עוד קטע משעשע – דיסקוס בסינית זה 铁饼 (הגייה – tiě bǐng) שמילולית זה פיתת ברזל. לפני שאתם קופצים אל תשכחו שבעברית פריסבי זה 'צלחת מעופפת'.

אוף! עכשיו יש לי חשק ל-jianbing