איך כותבים יער בסינית

כתיבה אסוציאטיבית – סימניות מורכבות

הסוג השלישי של סימניות הכתב הסיני נקרא 会意字 (הגייה – huì yì zì). הפירוש המילולי של השם הוא סימניות (字) שמפגישות (会) בין משמעויות (意) או סימניות (字) שהבנת משמעותן (意) כרוכה בשילוב של לימוד, ידע והתנסויות (会). סימניות אלו הן סימניות מורכבות המכונות סימניות אסוציאטיביות. הן משלבות בין שני רכיבי כתיבה או יותר כאשר הזיקה הרעיונית ביניהם היא זו אשר יוצרת את משמעותה של הסימנית אותה הם מרכיבים.

אחת הדוגמאות הפשוטות והנפוצות ביותר לסימניות מן הסוג הזה היא הסימניה 休 (הגייה – xiū) שפרושה הוא הפסקה או מנוחה. כדי ליצור אותה משלבים בן הרכיב 人 שמשמעותו אדם (הוא משתנה קצת והופך ל-亻) והרכיב 木 שמשמעותו עץ. המקום הכי טוב לנוח ולעשות הפסקה קצרה בדרך היא כמובן תחת צילו של עץ.

איך כותבים מנוחה בסינית

לעומת זאת כאשר נרצה לתאר חניה רצינית יותר במקום לינה מוסדר נשלב בין רכיבים המייצגים גג, איש ומיטה כדי לקבל את הסימנית 宿 (הגייה – sù) שמשמעותה להתאכסן או לשהות כאורח במלון, פונדק, מעונות וכו'. ממש כמו התמרור האוניברסלי לאכסניה.

איך כותבים להתאכסן בסינית

ניתן לשלב בין רכיבים זהים. אם ניקח שני עצים (木) ונשלב אותם יחד נקבל את הסימנית 林 (הגייה – lín) שמשמעותה שדרה, חורשה או יער ואם נצרף אליהם עץ נוסף נקבל את 森 (הגייה – sēn) שמצביעה על נוכחות רבה יותר של עצים. המילה המלאה ליער בסינית היא 森林 והיא מורכבת למעשה מחמישה עצים.

איך כותבים יער בסינית

סימניות אסוציאטיביות הן סוג של מכונת זמן אשר מאפשרת לנו ללמוד על תפיסת העולם הסינית בעת העתיקה. הסימנית 男 (גבר – nán) למשל מתבססת על הרכיב 'שדה' (田) והרכיב 'כח' (力). בתרבות הסינית שהתבססה במשך אלפי שנים על חקלאות יש קשר ישיר בין גבריות ובין היכולת לעבוד בשדה.

איך כותבים גבר בסינית

יש לא מעט סימניות אסוציאטיביות אשר מתבססות על תפיסת עולם חקלאית. כך למשל הסימנית 秋 (סתיו) מורכבת מתבואה (禾) ומאש (火) ובנוסף נמצא את המרכיב תבואה גם בסימניות 季 (עונה), 税 (מיסים), 利 (רווח), 和 (שלום, במובן של ההיפך ממלחמה) ועוד.

כשלומדים שפה חדשה המון פעמים מחפשים אסוציאציות כדי לזכור מילים חדשות. כאשר לומדים סימניות אסוציאטיביות לפחות החלק הזה של העבודה נחסך  מאיתנו, ונותר לנו רק למצוא דרך לזכור את אופן ההגייה. בפרק הבא הבא נכיר סימניות שעוזרות לנו גם בזה.

אתלטיקה בסינית

סינית למרחקים ארוכים

בשבוע האחרון נערכה בבייג'ינג אליפות העולם באתלטיקה. אני לא צופה מושבע של אתלטיקה אבל אירועים בסדר גודל כזה אני משתדל לא לפספס, ואם הם נערכים בסין אז בכלל זו סיבה למסיבה מבחינתי. הנה שתי האגורות שלי על מה שהלך שם ועל התחושות והמחשבות שזה עורר בי, בענייני שפה ובכלל.

געגועים זיכרונות

מה שהאירוע הזה עשה קודם כל, זה לקחת אותי אחורה שבע שנים לבייג'ינג של 2008 והאולימפיאדה. בימי האולימפיאדה (וגם כמה שבועות לפניה), העיר פשוט לא הייתה אותה העיר שלמדתי להכיר בשנתיים שקדמו לכך. חוקים ותקנות שהעבירו ואכפו במיוחד בשביל האולימפיאדה גרמו לכך שהעיר הייתה נקייה, עתירת שמיים כחולים ונטולת קבצנים ופקקי תנועה. בנוסף קווי רכבת תחתית טריים צצו כמו פטריות אחרי הגשם, הכפר האולימפי רק נפתח וכל המתקנים היו חדשים ונוצצים.

האיצטדיון האולימפי בבייג'ינג

החיסרון היה שממשלה הקשיחה את התנאים לקבלת ויזה וכך מצאתי את עצמי נאלץ לפנות את עצמי מהדירה ומהמדינה בתוך שבוע, אבל זה רק הכריח אותי להיות יצירתי יותר בחיפוש אחר פתרון. אז עזבתי, נרשמתי לאוניברסיטה וחזרתי על ויזת סטודנט לפני שהאולימפיאדה התחילה. אמנם בלי דירה אבל עם עבודה זמנית שווה שסידרה לי לינה ואפילו כרטיסים לתחרויות ואירועים. בקיצור, האולימפיאדה נתנה לי דחיפה גדולה קדימה בלימודי הסינית וזה מוביל אותי לנושא הבא.

השראה ומוטיבציה

יש משהו בצפייה באתלטים הטובים בעולם בפעולה שפשוט מהווה זריקת מוטיבציה אדירה בשבילי, ואני בטוח שאני לא היחיד שמרגיש ככה. לראות אנשים שהקדישו את עצמם למטרה מסוימת מנסים להתעלות על עצמם, לראות השקעה של שנים מתנקזת לתוך שברירי שניות, לראות את השמחה הטהורה על הפודיום, בעיניי זה פשוט יפיפה. בלי לגרוע מהמדהימות והעוצמה של כל אחד והמשתתפים, תמיד יש אחד או שניים שהם וההישגים שלהם נשארים איתי שנים אחר כך. ב-2008 אלו היו האצן אוסיין בולט (שאז היה מוכר בשם קצת יותר ארוך והוא "שמעתי שיש אחד מג'מייקה שרץ ממש מהר") והקופצת במוט ילנה איסינבייבה. השנה אלו היו האתלט הגדול מכולם אשטון איטון (ששיפר שיאו העולמי בקרב עשר) והאצנית ההולנדית דפנה סחיפרס שלקחה כסף במאה מטרים וזהב במאתיים (במקור משתתפת קרב שבע שעשתה הסבה בקריירה והחליטה להתמקד בריצות קצרות). ככה ראו את זה בהולנד:

אני לא אתלט מחונן אבל כן משתדל להתאמן באופן קבוע. עם זאת, כשאני אומר השראה ומוטיבציה אני לא מתכוון רק לספורט, אלא גם בלימודים ובקריירה. לעניות דעתי מי שמחליט שהוא באמת רוצה לדעת סינית, צריך לגשת ללימודים ברצינות של אתלט שרוצה להגיע לאולימפיאדה כי זה דבר שדורש המון התמדה ותרגול. סינית היא "הקרב עשר" של עולם השפות. ללמוד לכתוב כמו שצריך בסינית זה עניין של המון טכניקה ודיוק, הגייה נכונה של כל הצלילים והטונים דורשת את הפעלת את כל שרירי הפה, השפתיים והלשון, צריך לדעת מתי לחשוק שיניים ומתי להרפות, ובתחילת הדרך המאמץ שכרוך בהאזנה והבנה של פסקה שלמה בסינית בהחלט משול לריצת 1500 מטרים. כמו כן לא יזיק שיעמדו לרשותכם מאמנים טובים ומתקנים מהשורה הראשונה ויעזרו לכם לפתח את היכולות באופן הנכון.

הדרך לבייג'ינג עוברת בבייג'ינג

אם נסתכל על טבלת המדליות הסופית של האליפות, לא נוכל להתעלם משתי עובדות. הראשונה, קניה היא המוליכה של הטבלה עם שבע מדליות זהב וביניהן אחת בהטלת כידון ואחת ב-400 מטרים משוכות – שני מקצועות טכניים מאוד שאינם מקצועות "אפריקאים קלאסיים". השנייה, סין (שמצטיינת בהתעמלות ושחייה אך מעולם לא הייתה מעצמת אתלטיקה) זכתה בתשע מדליות, מתוכן שבע כסף, שאחת מהן היא ב-100X4 שליחים לגברים. אז נכון שארה"ב פסלה אבל עדיין מדובר בהישג אדיר שדורש ארבעה אצנים ברמה מאוד גבוהה.

אני חושב שאפשר למתוח קו ישר (טכנית מדובר בנקודה) בין ההישגים של סין באליפות השנה לבין הדחיפה שהאולימפיאדה ב-2008 נתנה לאתלטיקה במדינה. כמו כן אפשר למתוח קו ארוך וקמור בין ההישגים של קניה (ומדינות אפריקאיות נוספות) ובין ההשקעות האדירות של סין באפריקה שכוללות גם מתקני ספורט רבים. זה משהו שגם אובאמה יוכל לספר לכם עליו.

נשבע לכם ששמעתי את זה

"לא רואים הרבה אנשים עם פלאפונים בסין"

שדרן הערוץ הראשון אורי לוי יושב באולפן בישראל ורואה מעריצים מבקשים מבולט חתימה עם עט ונייר. אורי, טעויות בהגיית השמות של האתלטים הסינים אפשר להבין, אבל בוא לא נצא בהצהרות מופרכות.

איך אומרים בסינית

אז אם כבר דיברנו על הגייה בואו נראה רגע איך אומרים אתלטיקה בסינית. רשימת המילים המלאה פורסמה בדף הפייסבוק של מנדרינה בשבוע שעבר אז נתעכב רק על המונח המרכזי וכמה מילים מעניינות.

אתלטיקה בסינית

אתלטיקה בסינית זה 田径 (הגייה – tián jìng). מדובר צירוף של שתי סימניות – הראשונה פירושה שדה (נתקלנו בה בעבר) והשנייה פירושה מסלול. בכך הצירוף מאוד דומה למונח האנגלי Track and Field. כדאי לשים לב שלא משתמשים ב-径 כדי לומר מסלול ריצה (跑道, הגייה – pǎo dào) שכן משמעותה הבסיסית היא מרחק. למעשה היא יותר שימושית בתחום אחר אשר גם הגיע אלינו מיוון העתיקה – גיאומטריה. למשל רדיוס בסינית זה 半径 (חצי מרחק – bàn jìng) וקוטר זה 直径 (מרחק ישר – zhí jìng).

ישנם כמה מקצועות באתלטיקה שמדגימים את הפשטות שבשפה. למשל מספיק שאתם יודעים להגיד 'לקפוץ' (跳) ו-'גבוה' (高) ואתם יכולים לומר קפיצה לגובה (跳高, הגייה – tiào gāo). לא צריך לשחק עם המילים כמו בעברית. הצירוף קפיצה למרחק עובד בדיוק באותו עיקרון (跳远, הגייה – tiào yuǎn). אגב, 高 זה שם משפחה די נפוץ בסין. אחד מהקופצים לרוחק הסינים התהדר בשם זה.

עוד קטע משעשע – דיסקוס בסינית זה 铁饼 (הגייה – tiě bǐng) שמילולית זה פיתת ברזל. לפני שאתם קופצים אל תשכחו שבעברית פריסבי זה 'צלחת מעופפת'.

אוף! עכשיו יש לי חשק ל-jianbing

logo

על הלוגו של מנדרינה

הסימניה שמככבת בלוגו של מנדרינה היא הסימניה 果 אותה הוגים guǒ ומשמעותה היא פרי. בראשית דרכה היא פשוט הייתה ציור של עץ עם פירות עליו, אולם בגרסתה המודרנית היא מורכבת מעץ 木 (הגייה – mù) ומשדה 田 (הגייה – tián) אשר מסמל תבואה או תנובה. הינה כך:

פרי בסינית

המילה 'תוצאה' בסינית היא 结果 (הגייה – jié guǒ) שבאופן המילולי ביותר מתרגמת לפירות מחוברים. גם בעברית כאשר מתחשק לנו להיות ציוריים אנו יכולים לומר שהמאמצים "נשאו פרי" או שהוא או היא "קטפו את פירות ההצלחה" (והשוו גם ל-fruitful באנגלית), אבל מה שיפה בסינית זה שציוריות היא ברירת המחדל שלה.

אגב, 果 מהווה רכיב פונטי בסימניה 课 (הגייה – kè) שמשמעותה שיעור. הרכיב שמופיע בצד שמאל של 课 הוא讠 שמשמעותו היא דיבור או שפה. כלומר בסינית, שיעור הוא דיבור נושא פירות. מעניין, לא?

שיעור בסינית

עכשיו אתם יודעים שהלוגו של האתר בעצם אומר שלשיעורים ולהרצאות של מנדרינה יש תוצאות.

מקווה שנהניתם מהשיעור!