גלריה

ביקור במוזיאון לתרבות טיבט – פוסט מצולם

היום יצא לי לבקר במוזיאון לתרבות טיבט ששוכן ליד המרכז הסיני למחקר ולימוד טיבט (ששוכן בבייג'ינג בכלל). הביקור היה חלק מהכנה לטיול למחוז צ'ינגחאי אליו נצא בשבוע הבא. כשאני אומר נצא אז הכוונה היא לקבוצה של תשעה סטודנטים זרים מהאוניברסיטה שלי, עוד שתי קבוצות בסדר גודל דומה מאוניברסיטת צ'ינגחואה והאוניברסיטה לשידור ותקשורת גם הן מבייג'ינג, ואני מניח ששם נפגוש סטודנטים מאוניברסיטאות נוספות בסין. אורך הטיול יעמוד על שבועיים והוא כולו מאורגן וממומן על ידי הממשלה הסינית כמעין סוג של יחסי ציבור לפרויקט החגורה והדרך (או חגורה אחת ודרך אחת), לפיתוח של מערב סין בכלל והאוכלוסיה הטיבטית בפרט. אז נכון שהמניעים לכך הם בעיקר פוליטיים, אבל כשמישהו מציע לי טיול ובתמורה מבקש ממני לצלם תמונות וסרטונים אני בדרך כלל נוטה להסכים.

מלבד ההכנות לנסיעה, אני צריך גם להגיש שלוש עבודות לפני שיוצאים לדרך ביום שני. אז תסלחו לי אבל מה שאני הולך לעשות זה להעלות לכאן את התמונות שצילמתי היום בלי הסברים נלווים ופשוט לתת לכם להתרשם קצת. ראו זאת כחימום לקראת פוסטים כבדים יותר עם חוויות מהטיול. רק אומר שהכתב הטיבטי (וגם המונגולי המסורתי) ממש מגניב ולגמרי נראה כמו ערבית אנכית ולכן שמתי תמונות שלו כאן. תהנו!

נ.ב

אלו מכם שעוקבים אחר סימנית אחת בשבוע, אין מה לדאוג כי הפוסטים ימשיכו לצאת גם במהלך הטיול.

שקיעה באיצטדיון
גלריה

מערכת שעות סמסטר ב' + גלריית אביב

היום האחד במאי ומסתבר שחצי סמסטר חלף עבר לו מבלי שמתי לב ומבלי שהקדשתי אפילו פוסט אחד לנושא החזרה לסין, ההתאקלמות המחודשת והלימודים באופן כללי. לזכותי ייאמר שהייתי מאוד עסוק עם סימנית אחת ביום ובנוסף תקפה אותי דלקת גרון עיקשת שלא עזבה במשך כמה שבועות. אבל עכשיו נגמרו התירוצים – הדלקת עברה, האביב הגיע וכמעט נגמר, ואפילו יש יום חופש לרגל חג הפועלים, אז הנה זה בא.

קודם כל אני חייב לומר שמבחינת כמות השעות השבועיות יש הקלה רצינית לעומת הסמסטר הקודם. בסמסטר א' היו לי למעלה מ-20 שעות של ישיבה בכיתה בכל שבוע והתווספו להן גם לא מעט שיעורי בית, מטלות קבוצתיות והרצאות "רשות". בסמסטר הזה יש לי רק 14 שעות, וזה עוד צפוי לרדת ל-10 כי יש שני מקצועות ששווים נקודת זכות אחת ומועברים רק במשך חצי מהסמסטר. בעניין המטלות והעבודות להגשה אני מרגיש שלמרות שעל הנייר יש לי פחות מקצועות, כמות הזמן שאני מוצא את עצמי משקיע בשיעורי בית לא פחתה ואולי אף עלתה.

אז מה אני לומד הסמסטר? כמו בעדכון הקודם על מערכת השעות גם כאן נעבור מקצוע מקצוע לפי הסדר בו הם מופיעים במערכת השעות שלי.

דיקדוק השפה הסינית המודרנית (ימים ב' וד' – 13:30 – 15:10)

הקורס הזה נקרא בסינית 现代汉语语法课程כ (הגייה – xiàn dài hàn yǔ yǔ fǎ kè chéng) והוא למעשה קורס המשך של המקצוע 'סינית מודרנית' מהסמסטר הקודם. המורה הוא אותו מורה רק שהפעם אנחנו מתמקדים בדיקדוק ובכתב במקום בהגייה ואוצר מילים.

grammar

הקורס הזה מיועד לסטודנטים זרים בלבד ונחשב למקצוע רשות במגמה שלי ואינו מקנה לנו אף נקודת לימוד. במשרד התעקשו שכולנו ניקח אותו אבל אנו לא נבחנים בו וגם לא מחוייבים בהגשת שיעורי בית. רוב התלמידים במגמה שלי לא ממש טורחים להגיע לשיעור אבל אני מאוד משתדל לא לפספס אותו  משתי סיבות: הראשונה – למרות שאני כבר מכיר את רוב החומר הנלמד גם במעבר שני אני לומד דברים חדשים או מבין יותר לעומק דברים שהכרתי. השנייה – המורה שמעביר את הקורס הוא המנחה שלי שאיתו אצטרך לכתוב את עבודת הגמר בשנה הבאה. קשרים צריך לטפח…

ישומים טכנולוגיים בחינוך מודרני (יום ג' – 13:30 – 15:10)

זהו קורס בחירה הנקרא בסינית 现代教育技术应用 (הגייה – xiàn dài hàn yǔ jì shù yìng yòng) ולמעשה הוא אחד משני הקורסים שכבר הסתיימו. המקצוע הזה מתמקד בבניית קורס שפה אינטרנטי ומלבד הרצאות על ההתפתחות של הקורסים האלו הוא כלל גם המון ידע ותרגולים מעשיים בבנייה של מבחנים אונליין, יצירה ועריכה של מסמכים וסרטונים, חיפוש משאבים ועוד. כשנרשמתי לקורס לא היה לי כל כך ברור מה אלמד במסגרתו ולכן הוא היווה עבורי הפתעה מאוד נעימה. הוא התלבש לי בול על כל מה שאני עושה במסגרת סימנית אחת ביום ונתן לי לא מעט השראה.

tech_education

כמו שאמרתי הקורס כבר נגמר אבל נותרה לנו מטלה להגשה לפני תום הסמסטר והיא ליצור סרטון קצר המלמד נושא מסויים כחלק מקורס רחב יותר בשפה הסינית. אם למישהו יש בקשות, עכשיו זה הזמן.

בלשנות עתיקה בסין במבט הסטורי (יום ג' – 18:00 – 19:40)

הקורס הזה שנקרא בסינית 中国古代语言学史 (הגייה – zhōng guó gǔ dài yǔ yán xué shǐ) הוא קורס בחירה שמפאת דרגת הקושי שלו החלטתי לא לקחת באופן רשמי אבל אני כן הולך ומקשיב לשיעורים באופן חופשי. הוא מתמקד במחקר של סימניות עתיקות ובהתפתחות השפה והכתב הסיני במבט בלשני-הסטורי ומתחבר בצורה נהדרת למה שאני עושה במסגרת סימנית אחת ביום.

ancient_chinese_linguistics

בשיעור הראשון גיליתי שלצירוף 小学 יש פירוש נוסף מלבד בית ספר יסודי ושכך אומרים בסינית פילולוגיה.

סוגיות בתרבות סין (יום ה' – 08:00 – 09:40)

הקורס 中国文化专题 (הגייה – zhōng guó wén huà zhuān tí) הוא סדרה של הרצאות אשר כל נושא מועבר על ידי מורה אחר. יש כאלו שהן ממש מעניינות ומעוררות מחשבה ויש כאלו שמפילות עליי תרדמה. כמובן שהעובדה שהשיעור מתחיל בשעה שמונה בבוקר לא תורמת לעניין.

culture

בשיעור הזה אין מבחנים ושיעורי בית שוטפים אבל בסוף הסמסטר נצטרך להגיש עבודה באורך של כמה אלפי סימניות על נושא הנתון לשיקול דעתנו. נקודת האור – מדובר במטלה זוגית או אפילו לקבוצה של שלושה.

מתודות מחקר וכתיבת מאמרים בהוראה בינלאומית של השפה הסינית (יום ה' – 10:00 – 11:40)

הקורס הזה שנקרא בסינית 汉语国际教育研究方法与论文写作 (הגייה – hàn yǔ guó jì jiào yù yán jiū fāng fǎ yǔ lùn wén xiě zuò) מייגע בדיוק כמו השם שלו. הקורס אמור להכין אותנו לכתיבה של עבודת הגמר של התואר והאמת היא שהוא עשה עבודה לא רעה בכלל, רק שזה היה כרוך בטונה של שיעורים, מטלות קריאה, כתיבה קבוצתית של בקשות ודו"חות מחקר רשמיים ובדיקה ותיקון של מסמכים שהגישו קבוצות אחרות. לפחות עכשיו טעמתי קצת ממה שצפוי לי בעתיד ויש לי מושג יותר טוב עם מה אני הולך להתמודד. הקורס כבר נגמר אבל בסוף הסמסטר נצטרך להגיש גרסה מקוצרת של מסמך כבד שנקרא בסינית 开题报告 (הגייה – kāi tí bào gào). מילולית זה אומר דו"ח בחירת נושא אבל נראה לי שאפשר לתרגם אותו כהצעת מחקר. היתרון – אפשר לכתוב אותו על הנושא שאנחנו באמת מתכוונים לחקור ולחסוך קצת עבודה לסמסטר הבא. החיסרון – צריך כבר לבחור נושא.

תרבות סין לעומת תרבויות זרות (יום ה' – 13:30 – 15:10)

בסינית הקורס הזה נקרא 中外文化比较 (הגייה – zhōng wài wén huà bǐ jiào). הוא דומה לקורס 'ניתוח דוגמאות אמיתיות בתקשורת חוצת תרבויות' שהיה לנו בסמסטר הקודם ומועבר על ידי אותה מורה. הקורס מהווה הצצה מעניינת לכיצד סינים תופסים את התרבות המערב ומה לדעתם ההבדלים העיקריים בינם לבין שאר העולם. השקף בתמונה למטה משווה בין כיצד המערב מחלק את העולם מבחינה תרבותית ובין החלוקה המסורתית של סין. אם אתם לא קוראים סינית אז שתדעו שהמערב לא סופר אותנו ואילו אצל הסינים יש חלק נפרד לתרבות יהודית  (עמודה שמאלית – שורה תחתונה).

world_cultures

במסגרת הקורס אצטרך להסביר על לוח השנה היהודי ובסוף הסמסטר גם לכתוב עבודה באורך של 3000 סימניות על נושא מסויים לבחירתי. נראה לי שפשוט אשווה בין פסח לראש השנה הסיני.

איטלקית (יום ה' – 15:30 – 17:10)

לא תכננתי להמשיך עם איטלקית הסמסטר הזה אבל בגלל שהיה חשש שהקורס לא ייפתח עקב מנוסת בהלה של הרבה אנשים שלקחו אותו בסמסטר הקודם, נעניתי לבקשה של כמה חבר'ה ונרשמתי לקורס כדי שנגיע למכסה המינימלית (סוג של השלמתי מניין). הרבה יותר קשה לי עם איטלקית הסמסטר וזה קורה משתי סיבות. הראשונה – החומר קצת יותר מתקדם ולמדנו טונה של מילות יחס ופעלים שמתחברים באופן הרבה יותר מורכב ממה שאני רגיל אליו בעברית או באנגלית. השנייה – זה המקצוע האחרון ביום לימודים באורך של שמונה שעות ואני מגיע אליו סחוט. כל זה לא גורע מהעובדה שממש כיף שלי שם.

בנייה והעברה של של קורס סינית (יום ו' – 08:00 – 09:40)

בסינית הקורס הזה נקרא 汉语课程与教学设计 (הגייה – hàn yǔ kè chéng yǔ jiào xué shè jì) ואין ספק שהוא לוקח את המקום הראשון מבחינת כמות שיעורי הבית והמטלות. במסגרת הקורס התחלקנו לקבוצות וכל קבוצה צריכה לבחור בית ספר מסויים במדינה שאינה סין, לסקור אותו, להבין את הצרכים שלו ולתפור עבורו קורס בסינית. באופן טבעי הקבוצה שלי הלכה על בית ספר ישראלי וכך יצא שעכשיו אנחנו תופרים קורס לבית הספר היסודי הבינתחומי הדר בנס ציונה בו לימדתי בשנה שעברה.

course_building

הקורס הזה הוא סוג של סדנת יזע נצלנית בה ערכנו סקרים וראיונות, חקרנו, בדקנו, השוונו, גיבשנו מסמך תו"ל ועקרונות לימוד בהתאם לצרכי המוסד והמדינה, ובהמשך נכתוב תוכנית לימודים מפורטת. כל העבודה שעשינו ונעשה תועבר לגוף הממשלתי הסיני שמרכז את נושא הוראת הסינית בחו"ל ומכוני קונפוציוס בישראל, בצירוף ברכתנו והסכמתנו לכך שהם רשאים לעשות בזה שימוש חופשי ככל העולה על רוחם.

מנהלה

מעבר למערכת ולשיעורים, בחזית ענייני המנהלה והמגורים לצערי אין יותר מדי מה לדווח. בניגוד לסמסטר הקודם הפעם לא הצלחתי לקבל חדר משודרג. כמו כן, משילוב של כל מיני סיבות שאין טעם לפרט כאן חיפוש הדירה לא התקדם יותר מידי ועכשיו אני במין מלכוד. מצד אחד למרות שהעלות של המעונות מכוסה במלגה והם ממש קרובים לאוניברסיטה, יש להם גם המון חסרונות וממש לא בא לי להישאר בהם. מצד שני לא נשאר לי כל כך הרבה זמן בסין כי הסמסטר הבא כולל תקופת התמחות של כמה חודשים בארץ ואני לא יודע אם כל הטרחה והכסף שכרוכים במעבר דירה יהיו שווים את זה לאור העובדה ששוב אצטרך להתקפל בקרוב. תוסיפו לכך את העובדה שבדרך כלל צריך לחתום על חוזה שכירות לשנה והעסק בכלל מסתבך. אני מניח שאחפש דירה ואם אמצא משהו מתאים ונוח אלך על זה, ואם לא אחשוק שיניים עד החזרה לארץ.

גלריית אביב

מה שעוזר להפיג את הלחץ מהלימודים ומשכיח מעט את כל הלבטים זו העובדה שהאביב כבר כאן, מזג האוויר התחמם והקמפוס פורח. הנה כמה תמונות שיחתמו את הפוסט בנימה אופטימית. להנאתכם!

גלריה

סיורים לימודיים לחה-נאן וסו-ג'ואו – פוסט מצולם

החודש היו לנו שני סיורים לימודיים, אחד למחוז חה-נאן והשני לעיר סו-ג'ואו במחוז ג'יאנג-סו. מלבד העובדה שלטייל זה תמיד כיף, סיבה נוספת לשמוח עבורי היתה העובדה שסופסוף השתמשתי במצלמה החדשה שלי כדי לצלם דברים מעניינים יותר מהמצגות שמועברות לנו בכל שיעור. מה שקצת פחות משמח זה שאני צריך להגיש חיבור של כמה אלפי סימניות על כל אחד מהטיולים ולכן לא אשפוך כאן יומן מסע מפורט אלא בעיקר תמונות עם הסברים נקודתיים.

חה-נאן

מחוז חה-נאן (בסינית – 河南 – hé nán) ממוקם במרכז סין דרומית לנהר הצהוב (פירוש שם המחוז הוא מדרום לנהר) באזור הנחשב לערש התרבות הסינית. הוא מהווה את אחד המרכזים החשובים של התרבות הסינית הקלאסית וארבע מתוך שמונה ערים ששימשו לאורך ההיסטוריה הסינית כערי בירה שוכנות בו.

henan_map1

הטיול התמקד בכתב הסיני העתיק – נושא שאני מתחבר אליו במיוחד. שלושה מתוך חמשת ימי הטיול בילינו בעיר בשם 漯河 (הגייה – luò hé) אבל לפני שהגענו אליה ביקרנו במנזר שאולין המפורסם ב-登封 (הגייה – dēng fēng) ולפני שחזרנו לבייג'ינג ביקרנו גם בערים 开封 (הגייה – kāi fēng, ואם שמעתם עליה לאחרונה, יכול להיות שזה בגלל שיש בה קהילה יהודית עתיקה שכמה  מחברותיה עשו עלייה לא מזמן) ובעיר 安阳 (הגייה – ān yang).

henan_map2

העיר Luohe נחשבת בסין לעיירה שכן יש בה רק שלושה מיליון תושבים. היא מזוהה עם שני דברים: הראשון הוא חברת 双汇 (הגייה – shuāng huì) – החברה הגדולה ביותר בסין לייצור בשר (לקחו אותנו לסיור במפעלים אבל אחסוך מכם את החוויה) והשני הוא אדם בשם 许慎 (הגייה – xǔ shèn) שחי במאה הראשונה לספירה והיה הראשון לחקור ולפרש את הכתב הסיני. את מחקריו הוא תיעד בספר בשם 说文解字 (הגייה – shuō wén jiě zì) אשר נחשב למילון הסיני הראשון.

התחנה הראשונה שלנו ב-Luohe היתה המוזיאון המוקדש ל-Xu Shen. בחלק העליון של העמוד בתמונה למטה מופיעה הסימנית 河 שמשמעותה נהר. שלוש הנקודות בצידה השמאלי הן הרכיב מים שכפי שניתן לראות החל את דרכו כציור של מים זורמים. הגשם שירד באותו יום עשה לנו הדגמה חיה של כל העניין.

xuzhen_museum

עוד דבר מעניין שעשינו ב-Luohe היה לבקר בבית ספר יסודי. הקבוצה שלי ביקרה בכיתת קליגרפיה ובחוג פינג פונג ואפילו קיבלתי במתנה כמה חוברות הדרכה למקרה שאחליט לפתוח בקריירה חדשה. מלבד חילופי המתנות הביקור כלל גם הופעות מרשימות של שירה, נגינה וריקוד של תלמידים מכל השכבות.

playing_guzheng

התלמידים החמודים של בית הספר היסודי בו ביקרנו הם לא היחידים שהתכוננו לבואנו ברצינות. ההגעה של 450 סטודנטים סינים וזרים מבייג'ינג הרחוקה היתה סיבה למסיבה עבור כל העיירה שבאחד הערבים העלתה לכבודנו מופע של מיטב האמנים המקומיים.

luohe_preformance

מלבד המופעים הביקור שלנו זכה גם לכיסוי תיקשורתי צמוד עם צלמים שליוו אותנו לכל מקום, טקסים רשמיים ואפילו ראיונות טלוויזיה.

paparazzi

הערב האחרון שלנו בעיר היה הקומזיץ הכי גדול שיצא לי לחוות. מוקדם יותר באותו יום ביקרנו במפעל לייצור בשר ולפחות עבורי זה היה מעבר חד מאוד למנגל המוני. אני בספק אם דבר כזה היה יכול להתקיים בארץ.

bonfire

ואם כבר מדברים על הארץ תראו איזו צורה מצאתי בחלון של אחד המקדשים בקאי-פנג. אני תוהה אם זה צירוף מקרים או שלקהילה היהודית שחיה בעיר יש קשר לכך. יש מצב שעל זה אני אכתוב את החיבור שלי.

star_of_david

עוד דבר מעניין שראיתי בקאי-פנג זה הפסל הזה שנמצא בהיכל הממשל העתיק של העיר. הוא מתעד מישהו שלומד למבחן הפקידים ומראה שלקטע הזה של הסינים להירדם על שולחן העבודה יש שורשים עמוקים.

sleeping_statue

אחרי לילה בקאי-פנג המשכנו לעיר אן-יאנג שם ביקרנו במוזיאון של אתר חפירות ארכאולוגיות בשם 殷墟 (הגייה – yīn xū) בו נמצאו עיקר השרידים לכתב העצמות והשריונות.

yinxu

מן האתר המשכנו ישירות למוזיאון הכתב הסיני שמהווה יצירה ארכיטקטונית בפני עצמה. השער למוזיאון מעוצב בהשראת הגרסה העתיקה של הסימנית 字 שמשמעותה היא סימנית או יחידת כתב.

chinese_character_museum

המוזיאון היה התחנה האחרונה בטיול שלנו. משם נסענו לתחנת הרכבת שלקחה אותנו בחזרה לבייג'ינג. הנה עוד כמה תמונות מהטיול.


סו-ג'ואו

הטיול לסו-ג'ואו היה טיול קצר של יומיים שהתקיים בסופ"ש שלאחר שחזרנו מחה-נאן. הוא לא כלל את כל הפקולטה אלא רק חצי ממגמת מבוא לסין וזה אומר שהיינו בסך הכל ארבעים איש – כולם סטודנטים זרים. הוא יצא לדרך פחות מ-24 שעות לאחר חזרתנו מחה-נאן מה שהשאיר לי זמן לפריקה-כביסה-ייבוש-אריזה ויאללה שוב לאוטובוס.

העיר סו-ג'ואו (苏州 – sū zhōu) שוכנת בדרום מזרח מחוז ג'יאנג-סו, שהוא בעצמו שוכן במזרח סין צפונית לשנגחאי. העיר רוויה בתעלות מים ובעצם אפשר לראותה כמעין ונציה של סין. מלבד התעלות היא מפורסמת גם עקב הגנים המצויים בשטחה הנקראים 苏州园林 (הגייה – sū zhōu yuán lín). לא מדובר בגנים קיסריים כפי שניתן למצוא בבייג'ינג אלא בגנים פרטיים שהיו שייכים בעיקר למשכילים אמידים.

suzhou_map1

בגנים ניתן למצוא מבנים וחדרים המיועדים ללמידה, מדיטציה, שירה ונגינה, טקסי תה אבל גולת הכותרת שלהם החצרות ובהן בריכות, טרסות, מגדלים, הרים גבעות וצמחייה מגוונת אשר רובן ככולם מעשה ידי אדם אבל עוצבו בצורה אשר נועדה להשכיח את המלאכותיות שלהם במטרה ליצור תחושה של קרבה בין אדם וטבע.

יש אימרה סינית מפורסמת והיא 上有天堂,下有苏杭 (הגייה – shàng yǒu tiān táng, xià yǒu sū háng). המשמעות שלה היא שלמעלה יש את גן עדן ולמטה יש את סו-ג'ואו וחאנג-ג'ואו. שתי הערים האלו שוכנות אחת ליד השניה ונחשבות לשניים מן המקומות היפים ביותר בסין.

suzhou_map2

הטיול שלנו כלל ביקור במספר גנים, שייט בתעלות וכניסה למוזיאון של סו-ג'ואו. מזג האוויר ממש בה לקראתנו, בייחוד ביום הראשון וזה היה שינוי מאוד מרענן מהאפרוריות של חה-נאן שלוותה אותנו לאורך כל הטיול הקודם. למרות שהטיול היה רק יום וחצי כמות התמונות שצילמתי כמעט משתווה לכמות שצילמתי בחה-נאן בארבעה ימים.

זהו לבינתיים. עכשיו אני הולך להכין שיעורים.

גלריה

תחרות גשר לסינית 2016 – שלב המוקדמות הישראלי

בשבוע שעבר נערך באוניברסיטת חיפה השלב הישראלי בתחרות 'גשר לסינית' ה-15 במספר. גשר לסינית (Chinese Bridge או 汉语桥 – hàn yǔ qiáo) היא תחרות בה נמדדים המתחרים ביכולתם להתבטא במנדרינית וברמת בקיאותם בתרבות הסינית. לי היה הכבוד והתענוג להיות אחד מהשופטים בתחרות וחשבתי לחלוק כאן קצת רשמים וחוויות.

קודם כל זו הפעם הראשונה שיצא לי להגיע לאוניברסיטת חיפה ולהתרשם מנופי הקמפוס. בניין הסטודנט בו התקיימה התחרות משקיף על המפרץ ונאמר לי שביום בהיר רואים עד ראש הנקרה.

הנוף הנשקף מאוניברסיטת חיפה

התחרות אורגנה על ידי שגרירות סין בישראל ואוניברסיטת חיפה. את התחרות פתחה ד"ר מיכל דליות-בול ראש החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה.

נאום הפתיחה

בתחרות השתתפו תשעה נציגים מאוניברסיטאות חיפה, ת"א, ירושלים וכן מהמכללה האקדמית בתל חי – שחקנית חדשה יחסית בתחום לימודי מזרח אסיה בארץ. הנושא שנבחר לתחרות השנה הוא 梦想点亮未来 או בתרגום חופשי "חלומות מציתים את העתיד". התחרות עצמה כללה שלושה שלבים. בשלב הראשון לכל מתחרה ניתנו שלוש עד ארבע דקות כדי להציג את עצמו, לספר מדוע בחר ללמוד סינית וכמובן לקשור את כל זה לנושא התחרות. השלב השני היה קטע אמנותי של שירה, ריקוד, נגינה או כל דבר אחר כל עוד הוא קשור לתרבות הסינית. אחד המתחרים למשל הדגים בישול של מנה סינית. בשלב השלישי כל מתחרה נדרש לקרוא ולהבין שתי שאלות (הכתובות בסינית) שדרוש ידע לשוני או תרבותי כדי לענות עליהן נכונה.

תחרות גשר הסינית 2016

השופטים בתחרות גם הם היו רבים ומגוונים וכללו אנשי אקדמיה, נציגי שגרירות סין, המועצה להשכלה גבוהה ועיתונאים סינים המוצבים בישראל. במקרה הזה היה לי קצת קשה לצלם אבל אתם מוזמנים להכנס לכתבה על התחרות שפורסמה באתר ה-CRI. הכתבה בסינית אבל התמונה השניה היא של שורת השופטים. עבדכם הנאמן הוא השלישי משמאל.

טקס הסיום וחלוקת הפרסים התקיימו במעמד שגריר סין בישראל ג'אן יונגשין 詹永新. כמובן שאף משתתף לא קופח וכולם קיבלו פרסים.

נאום הסיום מפי שגריר סין בישראל

בתחרות זכה נמרוד בריקמן, תלמיד שנה ג' מאוניברסיטת חיפה. הוא ייסע לייצג את ישראל בתחרות העולמית שתיערך בסין ביולי. הוא צפוי להתמודד מול מאות מתחרים מכל העולם וזו משימה לא פשוטה כלל וכלל. שיהיה לו המון בהצלחה. מלבד יוקרה הוא קיבל כפרס גם כרטיס הטיסה מתנת חברת Hainan Airlines שהחל מהשנה מציעה טיסות ישירות בין ישראל וסין.

הזוכה במקום הראשון

אם אתם רוצים טעימה ממה שצפוי להיות שם אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא של שחף לנגלבן, מי שייצג את ישראל בשנת 2012 והגיע למקום השמיני. מקום מכובד בהחלט וגם סימן למזל ועושר בתרבות הסינית.

עוד משתתפת שבלטה עם רקע קצת יוצא דופן במחוזותינו היא איילה טל מאוניברסיטת תל אביב – בת לאב ישראלי ואם קוריאנית.

איילה טל

מכיוון שכשופט הייתי צריך לשמור על נייטרליות צילמתי את כל המתחרים בשלל שלבי התחרות והתוצאות לפניכם. הייתי מצלם גם סרטונים אבל לא לקחתי איתי מטען והמכשיר שלי לא היה מחזיק מעמד יום שלם של צילומים משולבים.

חוץ מזה, צילום וידאו גם היה פוגם בריכוז שלי כשופט כי קשה לי להתרכז בשתי פעולות במקביל (תשאלו כל אחד שניסה לספר לי סיפור תוך כדי נהיגה) ובנוסף הוא גם היה עושה עוול למתחרים ששהנייד שלי בקושי היה קולט את דיבורם ממרחק כזה. מניסיון.

זהו. בואו כולנו נוסיף שמן לנציג הישראלי בתחרות הבינלאומית בסין.

סירות דרקון בירקון
גלריה

סירות דרקון בירקון

אם יצא לכם לעבור בפארק הירקון אתמול בבוקר באזור שקרוב לנמל תל אביב, וודאי הבחנתם בהמולה רבה מן הרגיל. אנשים, דגלים, תופים, סירות, דרקונים – כולם היו שם. זה לא היה הפנינג משחקי הכס אלא חגיגות של חג סיני שנקרא 端午节 (הגייה – duān wǔ jié) אשר במערב ידוע בעיקר כחג סירות הדרקון.

שלוש עובדות מעניינות על החג

החג מצויין ביום החמישי של החודש החמישי בלוח השנה הסיני (ומכאן הצליל wǔ בשם החג). מהבחינה הזו הוא הסינקו דה-מיו של הסינים. למעשה החג עדיין לא הגיע באופן רשמי השנה והוא יצוין בסין רק ב-9 ביוני.

החג נחגג בין השאר לזכר משורר איש ארץ צ'ו מתקופת המדינות הלוחמות בשם 屈原 (הגייה – Qū Yuán). סופר עליו שהוא היה פטריוט כל כך גדול עד שלא היה יכול לשבת בחוסר מעש לנוכח השחיתות שפשטה בארצו. מכיוון שהעז לדבר גלויות ולהעביר ביקורת על השליט גורש ובגלות הפך למשורר. כששמע כי ארצו נכבשה על ידי ארץ צ'ין קפץ לנהר והתאבד. אנשים ניסו להצילו ומשלא הספיקו ניסו למשות את גופתו אך לא הצליחו למצוא אותה. המסורת של מירוץ סירות הדרקון נובעת מכך שלא חתרו מספיק מהר וכשלו להצילו, כאשר הדרקונים עצמם נועדו להפחיד את הדגים ולמנוע מהם לאכול את גופתו.

מסורת נוספת של החג היא אכילת 粽子 (הגייה – zòng zi) – פירמידות קטנות עשויות אורז דביק ושעועית אדומה עטופות בעלי במבוק. על פי המסורת אנשים כל כך התגעגעו ל-Qu Yuan ולאחר מותו נהגו לפזר אורז היכן שטבע כדי שיהיה לו מה לאכול. יום אחד Qu Yuan התגלה למישהו בחלום וכשנשאל האם אכל מהאורז שפיזרו לו ענה כי הדגים אכלו את הכל. הוא ביקש ממנו להגיד לכולם לעטוף את האורז בעלי במבוק כדי שהדגים יפסיקו לקחת לו את האוכל. על פי גרסה אחרת פזרו את האורז כדי למנוע מהדגים לאכול את הגופה שלו.

קצת תמונות ורשמים מהאירוע

למרות שמספר נכבד של ישראלים השתתף באירוע, רוב הנוכחים היו סינים. כמובן שהיו ישראלים שרצו להצטלם איתם, ובעיקר לצלם את הילדים החמודים שלהם שלא כל כך ששו לשתף פעולה. אני יכול להזדהות איתם כי בסין עושים בדיוק אותו דבר למערביים וזה היה  די משעשע לראות את זה קורה בכיוון השני.

חג סירות הדרקון 2016

האירוע נערך בשיתוף מרכז דניאל לחתירה, ובהנחייתו של לא אחר מאשר דידי הררי. ניכר שהמבנה של המרכז עוצב בהשראת עולם השייט וזה הופך אותו למאוד פוטוגני (כמעט כמו מינס טירית). מלבד זאת החלטתי שבעתיד אפתח קבוצת חתירה ולא משנה כמה אנשים יהיו חברים בה, היא תיקרא התאומים וינקלווס.

מרכז דניאל לחתירה

באירוע השתתפו קבוצות בגדלים שונים וברמות שונות של מקצוענות. חלקן קבוצות של מועדוני חתירה, חלקן ייצגו בתי ספר, וחלקן הורכבו מסטודנטים זרים וסינים אחרים שהשתקעו בארץ. אני לא יודע להגיד אילו קבוצות זכו בתחרות אבל בלטה במיוחד הנוכחות של קבוצת זוגות מעורבים ישראלים-סינים בשם Longlong. מקור השם הוא במשחק מילים נחמד באנגלית ובסינית (הפירוש של 龙 – lóng זה דרקון) ובנוסף עקב כפילות הצלילים הוא נשמע כמו שם חיבה סיני.

סירות דרקון בירקון

מלבד המירוצים היתה גם תערוכת צילומים חביבה שקיבלה מימד ריאלסטי של תנועה בסיוע הרוח. בביקור בתערוכה קיבלתי תזכורת לגבי פערי התרבות בין ישראל וסין. כאשר נשאלתי על ידי השגריר בכבודו ובעצמו על איכות התרגום של הכתוביות לעברית. אמרתי שהתרגום בסדר גמור ושהכול ברור ומובן רק שרואים שתרגם אותן מישהו שעברית היא לא שפת אימו. השגריר ביקש שאדבר במספרים ושאל אם הציון הוא 70. "מה פתאום! לפחות 85" עניתי בלי לחשוב כאשר הרגלי המיקוח שלי נכנסו לפעולה (בכל זאת גרתי שמונה שנים בסין). מה שלא ידעתי זה שתרגם אותן תלמיד שלי לעברית לשעבר שעכשיו עובד בשגרירות וגם נכח באירוע, ומה שפרח מזיכרוני זה שהציון 85 שנחשב למכובד מאוד בישראל נתפס בסין ככישלון מחפיר, ובעצם במקום לברך יצאתי מקלל. אני מקווה שהתלמיד יסלח לי.

תערוכת צילומים מסין

עוד פעילות נחמדה שאירגנו היתה הטלת טבעות. לא מעט פרסים קרצו לי אבל החלטתי שמוטב להתאפק. אם הייתי זוכה זה היה כמו לקחת סוכריה מתינוק, ואם הייתי מחטיא זה היה כמו תינוק שלוקח לי סוכריה. מביך לכאן ולשם.

dwj5

ואיך אפשר בלי תמונה של שני הדגלים.

שני דגלים

כיתה
גלריה

בית ספר קטן בערבה

הידעתם? רשות השידור הממלכתית הסינית נקראת China Central Television או כמו שאומרים בסינית 中国中央电视台 (הגייה – zhōng guó zhōng yāng diàn shì tái). בקיצור מתייחסים אליה כ-CCTV שבמקרה זה גם ראשי התיבות של טלוויזיה במעגל סגור (Close Circuit Television).

למה נזכרתי בזה? כי אתמול תרגמתי עבור צוות של ערוץ 2CCTV (הערוץ הכלכלי) שהגיע לערבה כדי לצלם ספיישל בנושא חקלאות. ביקרנו במושבים עידן, חצבה וספיר, סיירנו במטעים ובחממות, צפינו בכיתות ובמעבדות, ראיינו אישים ואושיות, טעמנו פירות וירקות ואפילו קפצנו לבקר בים המלח.

ים המלח

לראות את הפלא הזה של חקלאות משגשגת בתנאים קיצוניים זה מרשים. אבל מה שבאמת הרשים את הצוות, אפילו יותר מן הטכנולוגיה והחדשנות שמאפשרות את הפלא הזה, הייתה הנכונות של ישראל לחלוק אותן עם שאר העולם באמצעות מרכז השתלמויות שנקרא AICAT (Arava International Center for Agricultural Training) אליו מגיעים אנשים מכל רחבי העולם כדי ללמוד על הפיתוחים הישראלים ויישומם.

הדבר השני שקנה אותם היו המושבים עצמם על חזונם השיתופי והקשר האינטימי בין חבריהם. במקרה או שלא במקרה יצא ששני המרואיינים שלנו – המדריך במטעי התמרים ומנהלת מרכז המשתלמים היו בעל ואישה, וכשהם גילו זאת זה עשה להם את היום ואת הכתבה.

אני אוהב להגיע לערבה. זה נותן לי תירוץ לצלם קצת.

גלריה

תרגום טעים במיוחד

השבוע שעבר היה אחד השבועות הכי קולינריים שעברו עליי בזמן האחרון. משרד התיירות הזמין לכאן ארבעה שפים בכירים מסין כדי שיעבירו סדנאות בישול לשפים ישראלים ויציגו בפניהם את המטבח הסיני. הסדנאות התקיימו בתל אביב, הרצליה, טבריה ואילת כדי ששפים מכל רחבי הארץ יוכלו להגיע אליהן. כך מצאתי את עצמי במכללת רימונים בטבריה נותן תרגום צמוד לשף Má Jiànpíng (ובכתב – 麻剑平), השף הראשי של מלון אינטרקונטינטל בבייג'ינג בעודו חותך, קוצץ, מערבב ומקפיץ מול עיניהם של שפים ומתלמדים מכל אזור הצפון.

הסדנה נערכה אמנם בטבריה, אבל את המסע התחלנו בירושלים שם השפים שהו. נסענו דרך כביש 90 והבקעה וכך זכינו ליהנות הן מהנוף החורפי הנהדר, והן מהסבריו המלומדים של מורה הדרך יחיעם ודעי שליווה את קבוצתינו הקטנה ותיבל את מסענו באנקדוטות מעניינות.

השפים לא הגיעו לבד, לכל אחד מהם התלווה גם עיתונאי אוכל שגם הוא זכה למתרגם צמוד כך שיצא שהיינו שני סינים ושני מתרגמים ישראלים. במקרה יצא שהמתרגם השני שהתלווה אלינו היה מכר ותיק בשם עמית אלעזר, ישראלי שגם שהתגורר שנים ארוכות בבייג'ינג וכיום מלבד היותו מתרגם עוסק גם בהצגת עולם היהדות בפני סין באמצעות מדיה חברתית. מכיוון שארבעתנו היינו אנשי בייג'ינג מיד נוצרה כימיה בין כולנו.

היום הראשון הוקדש להיכרות ולהכנות לקראת הסדנאות של מחר. כשהגענו נפגשנו עם סגל המכללה והוגשו לנו מטעמים מעשי ידיהם של התלמידים והתלמידות במגמה הקולינרית. מכיוון שהייתי עסוק בלתרגם טעמתי בעיקר עם העיניים אבל זה בהחלט נראה טעים מאוד.

לאחר ארוחת הצהריים ערכנו פגישה עם ראש המגמה השף מאיר רוזנברג ובה השף שלנו הסביר מה הוא צריך בשביל הסדנה למחרת. עם סיום הפגישה החל שלב ההכנות המעשי ועברנו למטבח כדי להדריך את התלמידים כיצד להכין את הכל המרכיבים והחומרים לסדנה. מה ואיך לחתוך, עם מה לערבב, כיצד לאחסן ועוד ועוד. אחרי ארוחת ערב משביעה וטעימה בטבריה (שבהחלט פיצתה על העובדה שלא יצא לי לאכול ממטעמי בית הספר), הלכנו לישון עייפים אך מרוצים.

מכיוון שהן בהכנות והן בסדנה הייתי עסוק בתרגום אז אני לא יכול להראות יותר מדי ממה שהלך שם, אבל הנה תמונה שצולמה במהלך האירוע על ידי דורית ליבשין, נציגת משרד התיירות ומארגנת הביקור.

סדנת בישול סיני בטבריה

הסדנה כללה שש מנות. שלוש מנות קלילות לארוחת בוקר שהן דייסת שעועית אדומה, חביתיות קישוא וגזר ואורז מוקפץ בסגנון יאנג-ג'ואו ושלוש מנות כבדות יותר לארוחת ערב והן נתחי בשר כבש מוקפץ עם בצל, פרוסות דג ברוטב חמוץ מתוק עם אננס ועוף קונגפאו ברוטב פיקנטי מתוק עם בוטנים.

נושא האוכל הסיני קרוב מאוד לליבי. שנים שמעתי אנשים שביקרו בסין מתלוננים ואומרים שהאוכל שם מגעיל ושאין שם מה לאכול. תמיד חזרתי והסברתי לאותם אנשים שזה בגלל מחסום השפה ושפשוט צריך לדעת לאן ללכת ומה להזמין. לבסוף החלטתי לעשות מעשה ופתחתי בלוג על אוכל סיני ואפילו שילבתי בפרויקט אפליקציה פשוטה. היום גם האתר וגם האפליקציה כבר לא פעילים אבל הידע נשאר איתי ואני תמיד שמח לשלב אותו בהרצאות ואירועים בסגנון הזה.

אחת מהאנקדוטות שאני אוהב לספר בהרצאות רלוונטית מאוד לחג החנוכה אותו אנו מציינים בימים אלה. עם הכמות של השמן בה משתמש הטבח הסיני הממוצע ניתן בהחלט לומר שבסין כל יום הוא חג החנוכה. למעשה בסינית יש ארבע סימניות שונות עבור ארבעה סוגים שונים של טיגון. יש לנו את 炸 (הגייה – zhà) לטיגון עמוק, את 煎 (הגייה – jiān) לטיגון רדוד, את 炒 (הגייה – chǎo) להקפצה (וסחר במניות) ואת 爆 (הגייה – bào) להקפצה מהירה בחום גבוה ואשר משמשת גם לתיאור התפרצות של הר געש.

איך אומרים לטגן במנדרינית

היה מעניין לראות את השף פועל בסביבה זרה כאשר לא כל המצרכים להם הוא נזקק עמדו לרשותו. כך למדתי שבהיעדר חומץ אורז כהה, התחליף הכי קרוב הוא לא חומץ אורז בהיר אלא דווקא חומץ בלסמי שמופק בכלל מענבים. לדבר אחד לא היה תחליף וזה הפילפלים המיוחדים של מחוז סצ'ואן שנקראים 花椒 (הגייה – huā jiāo). הם לא חריפים ובסינית מתארים את טעמם באמצעות הסימניה 麻 (הגייה – má, בדיוק כמו שם המשפחה של השף שלנו, כמה הולם) שמשמעותה בין השאר היא מרדים או מעקצץ – כמו התחושה שיש לנו כאשר הרגל או היד שלנו נרדמות. אם נוגסים בו, הפילפל הזה למעשה מסוגל לאלחש את הפה ולכן נהוג לטגן אותו בשמן ולהוציא אותו לאחר שטעמו נספג במנה.

אז תמונות מן ההסדנה עצמה אין לי כל כך להראות אבל כן נוכל לקנח בתמונות מאירוע הסיום שהתקיים בבית הספר לבישול דן גורמה בתל אביב שם כבר הייתי על תקן אורח, ועל כן יכולתי להתעסק יותר באכילה ובצילום ופחות בתרגום.